תביעת רשלנות רפואית בטיפול דנטלי

במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית, הגיש הנתבע כאן, חו"ד של ד"ר אבידן לרון, לפיה הטיפול שבוצע בפיו היה טפול רשלני וכי הוא זקוק לטפול דנטאלי משקם חלופי.

...

לאור האמור לעיל ועל פי מכלול הראיות והעדויות שנפרשו בפני, אני קובעת כי הנתבע שילם לתובע סך של 6,000 ₪ בלבד ולא הוסיף לשלם סכום נוסף, עבור טיפול השיניים שבוצע בפיו.

לפיכך, אני מקבלת את טענת התובע כי על הנתבע לשלם לו סך נוסף בגובה 5,000 ₪ שכן שוכנעתי כי התובע נדרש להוצאות בגין פעולות הטיפול הנוספות שביצע, מעבר להתקנת השתלים וביצוע המבנים.

בניכוי 30% - נותר לתשלום 38,710 ₪ ובניכוי הסכום ששולם על ידי הנתבע בסך 6,000 ₪, יוצא כי הנתבע חב לתובע סכום של 32,710 ₪ ובצירוף מע"מ סך של 38,600 ש"ח. סוף דבר מכל האמור, אני מקבלת את התביעה וקובעת כי הנתבע ישלם לתובע סך של 38,600 ₪ בגין טיפול השיניים שביצע התובע בפיו.

תביעת הרשלנות הרפואית שהגישה גב' בן דוד כנגד ד"ר יאסין, נתמכה בחוות דעת רפואית של ד"ר אלי סימון, מנתח פה ולסת אשר קבע בחוות דעתו כי: "שלושת השתלים בלסת העליונה (11,21,23) והשתל בלסת האחרונה (46) הוחדרו, בנגוד לאמור בספרות ולכללים המקובלים. הרופא לא נעזר בסד כרורגי כמדריך להחדרת השתלים כנדרש". ד"ר סימון קבע כי את השתלים יש לעקור וכך גם את שן 45 אשר נפגעה משתל 46 וכתוצאה מכך איבדה את אחיזתה בלסת.

את החלטתו לחייב את ד"ר יאסין בהשבת עלות הטיפול, נימק בית המשפט קמא בנימוק לפיו: "לא יכול להיות ספק כי משנקבע ע"י מומחה בית המשפט כי הטיפול שביצע הנתבע היה לא מקצועי ורשלני – על הנתבע להשיב לתובעת את הסכומים ששילמה לידיו. לא תתכן תוצאה בה התובעת סבלה לשוא, אף תצטרך לבצע טפול חדש שיכלול פרוק הגשרים שבוצעו ע"י הנתבע תוך כאב וסבל נוספים, והכסף ששילמה עבור פעולות לא מקצועיות אלה לא יושב לה במלואו" (סעיף 10.3 לפסק הדין) בית המשפט קמא דחה את התביעה בגין ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה בציינו כי ביום 25.5.10 חתמה המערערת על טופס הסכמה לטפול כרורגי בשתלים דנטאליים לפיו הוסברו לה מהות הטיפול והסיכונים הכרוכים בו והיא נתנה הסכמתה לביצועו.

...

לפיכך אציע לחבריי לדחות ערעורה של המערערת בנקודה זו. סוף דבר סוף דבר, אציע לחבריי לדחות את ערעורו של ד"ר יאסין, לקבל באופן חלקי את ערעורה של גב' בן דוד ולפסוק לה, במקום עלויות הטיפול הנוספות והחזר התשלום בגין הטיפול את הסכום הנקוב בסעיף 45 לעיל.

אנו מקבלים באופן חלקי את ערעורה של גב' בן דוד (ע"א 43489-03-17) , ומחייבים את ד"ר יאסין לשלם לגב' בן דוד, במקום הסכום בו חוייב על ידי בימ"ש קמא, את הסכום של 109,980 ₪.

אנו מורים לגזברות בית המשפט להעביר לגב' בן דוד, באמצעות בא כוחה את הפיקדון שהופקד על ידי ד"ר יאסין בע"א 3127-03-17.

תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בטיפולי פה ולסת.

דיון סבירות הטיפול הרפואי – דנטאלי המצב המשפטי אין מחלוקת על המצב המשפטי וטוב שכך: רופא חב חובת זהירות מושגית כלפי מטופליו [ע"א 552/66, לוינטל נ' מרכז קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פד"י כב [2] 480].

...

הנתבעים לא חזרו בסיכומיהם על טענותיהם כלפי הרופאים הללו ובפרט כלפי ד"ר גרוס, אך גם לו היו עושים זאת, היו טענותיהם נדחות משני טעמים: ראשית ועקרונית, הייתה זו טענה מסוג "מעוולים יחד" שאינה עומדת להם כהגנה מפני תביעת התובעת.

שנית, הרופאים הללו היטיבו ללא ספק את סבלה של התובעת, לא ניתקו בפעולותיהם את הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבעים לבין סבלה ונזקה של התובעת ובסופו של דבר אך הקטינו את נזקה של התובעת והיטיבו את חשיפתם של הנתבעים לתביעה.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעת יחד ולחוד את סכום התביעה לרבות השבה והוצאות כאמור בסעיפים 56 ו – 57 לפסק הדין.

לפני תביעה בעילת רשלנות רפואית, בה מבקשת התובעת לחייב את הנתבע, רופא שיניים אשר טיפל בה, להשיב לה סך של 31,000 ₪ אשר שילמה לו, וכן לחייבו לשלם לה הוצאות טפולי שיניים משקמים בסך של 148,000 ₪ וכן פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 200,000 ₪.

במכתב ההפניה (אשר צורף לתצהיר עדותה הראשית של התובעת) נכתב: "הגברת טל זקוקה לטפול דנטלי נרחב, שאנו מתקשים לספק לה במסגרת המרפאה העמוסה שלנו". למכתב זה צורף גם מכתב מיום 7.8.05 שנערך על ידי קרדיולוג שטיפל בתובעת- ד"ר שמעוני, לפיו התובעת בעלת רקע לבבי ויש לטפל בה בהתאם למצבה הרפואי.

...

הנתבע טוען מנגד כי דין התביעה נגדו להידחות והוא לא התרשל.

אני מקבל את עדותו של הנתבע על פני עדותה של התובעת בנושא ביטולי התורים.

אני מקבל את ההסבר של הנתבע לפיו ביטול תורים נרשם אוטומאטית מסיבות שונות בלחיצת כפתור.

לאור כל האמור התביעה נדחית.

תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית – טפולי שיניים.

הטיפול שביצע הנתבע פגע בשיניה של התובעת באופן בלתי הפיך, ונוסף על כך הורכבו לה כתרים לא אסתטיים, שאינם תואמים את מיתאר החניכיים, והם הרעו את מצבה הדנטאלי של התובעת.

...

מצב זה בלתי נמנע, משהגעתי למסקנה כי נעשה בתובעת טיפול רשלני, וכי נגרם לה כתוצאה מכך נזק משמעותי, לרבות נכות נפשית.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 391,328 ₪.

כן ישלם הנתבע שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהסכום האמור לעיל, בתוספת מע"מ, והוצאות משפט (לרבות הוצאות על חוות הדעת המקצועיות ושכר העדויות) בסך 15,000 ₪ (מסכום זה יש לנכות הוצאות שנפסקו לחובת התובעת בהחלטה מיום 31.3.19, כך שלאחר קיזוז ישלם הנתבע הוצאות בסך 13,000 ₪).