תביעת רשלנות רפואית בטיפול בשבץ מוחי

התובעים טוענים כי יש להעביר את נטל ההוכחה לנתבעת (פלימן ורמב"ם) להוכיח כי לא התרשלו באופן שגרם למות המנוחה זאת במסגרת הכלל של הדבר מעיד על עצמו שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין הואיל ולתובעים לא היתה יכולת לדעת מה הנסיבות שגרמו לניזקי המנוחה, כי הבדיקות והטיפולים שקבלה בוצעו ע"י רופאים ואמצעים שבשליטתם של בתי החולים וכי פטירת המנוחה מתיישבת יותר עם המסקנה בדבר רשלנות הנתבעת.

עם זאת אף אחד מהמומחים (כולל מומחה התובעים) לא טוען כי רכישת הזיהום בבית חולים רמב"ם מהוה רשלנות כלשהיא ולכן אין מקום לקביעה בענין זה. טענות התובעים נגד רמב"ם הן בעיקרן שתיים: האחת כי לא נילקחו תרביות שתן ודם אלא לאחר שהחלה לקבל אנטיביוטיקה ובהתאם הטיפול לא התאים והטענה השניה כי אסור היה לשחרר את המנוחה מבית החולים במצבה (חום וחוסר הכרה) ושחרורה זה חורג מסטאנדארט היתנהלות רפואית מקובלת.

לצד האמור, הנתבעת הגישה חוו"ד על קיצור תוחלת חיי המנוחה בשל מצבה עובר לאישפוז והסתמך על מיסמכי מל"ל. ד"ר רסין קובע בחוות הדעת כי נשים מעל גיל 50 עם סוכרת- תוחלת החיים מקוצרת ומגיעה לגיל 65-67 ויש לזכור בעיניינה של המנוחה כי סבלה בנוסף מיתר לחץ דם יתר שומנים בדם מחלה חסימתית של כלי הדם ההיקפיים בגפיה של המנוחה ו-3 ארועי שבץ מוחי עובר לאישפוז (כשסיבת האישפוז ארוע נוסף) כל הללו גורמים לקיצור תוחלת חיים.

...

התובעים טוענים כי יש להעביר את נטל ההוכחה לנתבעת (פלימן ורמב"ם) להוכיח כי לא התרשלו באופן שגרם למות המנוחה זאת במסגרת הכלל של הדבר מעיד על עצמו שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין הואיל ולתובעים לא היתה יכולת לדעת מה הנסיבות שגרמו לנזקי המנוחה, כי הבדיקות והטיפולים שקיבלה בוצעו ע"י רופאים ואמצעים שבשליטתם של בתי החולים וכי פטירת המנוחה מתיישבת יותר עם המסקנה בדבר רשלנות הנתבעת.

ודוק: המנוחה לא הגיעה לפלימן כהוספיס על מנת לסיים את חייה אלא כדי לטפל בבעיית החום שנוצרה, כפי שכולם מסכימים, באשפוזה בבית החולים רמב"ם. ההתנהלות האדישה מקבלת חיזוק גם בתצהירה של גב' דורית הורוביץ, בתה של המנוחה (ת/1- סע' 16 לתצהיר) שם מעידה הבת כהאי לישנא: "כל הנסיונות מצידי ומצד בני משפחתי, במהלך שהיית המנוחה בביח"ל פלימן, לקבל מידע ו/או לעורר את תשומת ליבם של הרופאים על כך שמצבה של המנוחה מידרדר עלו בתוהו ו/או נתקלו בסירוב ו/או לא זכו למענה הולם. הדבר היחיד אותו הסכימו לומר הוא שהיא מקבלת אנטיביוטיקה, משל מילה זו היא נוסחת קסם לרפואתה" סוף דבר, מחוות הדעת וחקירות המומחים והעדים עולה כי בהתנהלות פלימן נפלו מס' כשלים: לא נלקחו כלל תרביות דם; אין ראיה כי נלקחו תרביות שתן; בשעות הקריטיות לאחר קבלתה לא נבדקה ע"י מומחה לזיהומים אלא לאחר זמן; החלפת התרופות נעשתה באיחור ואף היא ללא אבחנה ביחס לגורם הזיהום.

המסקנה היא כי הטיפול שניתן למנוחה בפלימן לא עמד בסטנדרטים מקובלים של ביצוע אבחנה למקור הזיהום ולטיפול בחום עד מותה.

אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחיבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך 165,000 ₪.

בבסיס הבקשה מונחת הטענה לפיה קיימת חפיפה ברורה בין המחלוקות/השאלות הרפואיות בשני ההליכים המשפטיים (טפול בשבץ מוחי) ועל כן המבוקש "דרוש על מנת לעמת אותו עם ד"ר הלוי במהלך החקירה הנגדית שלו" ולהביא לידי חקר האמת - "יש משקל רב לעובדה שד"ר הלוי הציג תיזה רפואית אחת במסגרת תצהיר תשובות לשאלון טעם נתבעת, ותזה אחרת בחובשו את הכובע כמומחה תביעה. זה לבדו מהוה טעם רב לקבלת הבקשה" (סעיף 14 לתשובת המבקש לתגובת התובע).

די בתכלית זו כ"טעם ראוי" להתיר את המבוקש ואין קולעת יותר מקביעתו של בית המשפט העליון בע"א 9927/06 עו"ד לוי לביאב נ' מדינת ישראל (26.10.2008)- "המבקש הנו עורך-דין. לדבריו, הוא מטפל בתביעת רשלנות רפואית מטעמו של קטין הסובל משיתוק מוחין, אותה הגיש נגד מדינת ישראל... במסגרת אותה תביעה הגישה הנתבעת, היא המשיבה בהליך שבכותרת, חוות דעת לעניין הרשלנות הרפואית והקשר הסיבתי, על ידי מומחים רפואיים אשר חיוו דעתם גם בתיק דנן. הבקשה היא לעיין בחוות דעת המומחים הרפואיים... מן הבקשה עולה כי מטרת העיון הנה לעמת את המומחים הרפואיים עם מסמכים אלה, במסגרת חקירתם הנגדית בתביעה בה מייצג המבקש בבית המשפט המחוזי בחיפה... בעניינינו, מטרת העיון של המבקש היא ללמוד את חוות הדעת של המומחים הרפואיים, שכן הוא מטפל בתיק דומה בו ניתנו חוות דעת על ידי אותם מומחים... לטעמי האנטרס אותו הציג הוא אינטרס לגיטימי, שעשוי להקים "טעם ראוי" לעיון בתיק בית משפט" "מטרת הבקשה לעיון – קיומו של הליך משפטי דומה – מספיקה היא בנסיבות העניין כדי להצדיק את העיון" (ע"א 8849/01 עו"ד צבי סבוס נ' פז-גל חברה לשיווק בע"מ (15.2.2005)).

...

מן הכלל אל הפרט יישום הוראות הדין והפסיקה בנסיבות הבקשה שלפניי, מביאני לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל.

סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל נעתרת אני לבקשה.

מאחר ובחוות הדעת שזורים פרטים אישיים ומידע רפואי אודות התובע אשר מקובל ומוסכם שיש להסתירם, מורה אני לב"כ התובע להגיש בתוך 10 ימים "עותק מצונזר" של חוות הדעת לתיק בית המשפט, כך שתיוותר בהן "המשנה הרפואית" בלבד.

בהסתמך על חוות דעת רפואית מטעמם, לטענת התובעים בכתב התביעה, רשלנות רפואית של צוות ביה"ח היא זו שהובילה להתדרדרות מצבו ולמותו של המנוח, באשר "הדבר מעיד על עצמו"; ולחלופין, בשל מחדלים רבים שנימנו בכתב התביעה, לרבות - אי-ביצוע ניטור ומעקב כנדרש ממצבו הרפואי בקבלתו לבית החולים, אי-ביצוע היתייעצות עם קרדיולוג, ואי-איבחון נכון של המצב הלבבי, שגרמו לכך שלא ניתן למנוח הטיפול הרפואי הנידרש ומצבו היתדרדר עד לפטירתו.

כך, בשנת 2010 עבר ניתוח חיוני להעברת שתל מאבי העורקים אל עורקי הרגליים, בשנת 2013 הובילו סתימות העורקים הללו לשבץ מוחי, ובשנת 2016 טופל בגין ארוע אוטם לב (בניתוח מעקפים).

פיצוי בגין כאב וסבל ופצוי בגין אובדן תוחלת חיים כאמור, נמצא כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות בטיפול שניתן למנוח בבית החולים מרגע אשפוזו כשהוא צלול, לבין היתדרדרות מצבו למצב של חוסר הכרה, שכלל נזק מוחי אנוקסי, ובסופו של דבר הוביל לפטירתו לאחר כחודשיים.

...

סוף דבר אשר על כן, אני פוסק בזאת כי: התביעה הנדונה מתקבלת כך, שהנתבעות ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 681,135 ₪.

עוד ישלמו הנתבעות לתובעים, ביחד ולחוד, החזר שכר טרחת עורך דין בסך של 159,386 ₪.

כמו כן, ישלמו הנתבעות לתובעים, ביחד ולחוד - החזר הוצאות המומחים שהוצאו בתיק זה (לפי חשבוניות), וכן, בגין החזר הוצאות אגרה בסך של 712 ₪, כשלכל הוצאה המוחזרת, יש להוסיף ריבית והצמדה כדין מיום הוצאתה.

באותו מקרה התביעה הוגשה בתקופת ההתיישנות בה נטען כי הרשלנות הרפואית התבטאה בטיפול שניתן לאחר ניתוח שעברה התובעת.

יג. לכתב התביעה נטען כי המשיבים התרשלו על ידי כך שלא "...פעלו כפי שכל רופא סביר ומיומן היה פועל בכך שלא קיימו מעקב וניטור תקינים...למונח שפיתח אלח דם ו/או הניתוח השני והיה בסיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי ובתסמונת הנעילה עקב אלח הדם..". לכן טענות המבקשים בחוות הדעת שהובאה כעת בכל הקשור לאי ביצוע בדיקת אקו לב דרך הושט תומכת בנטען בכתב התביעה ורק לגבי אספקט זה אני נעתר לבקשה ומתיר את התיקון.

...

יג. לכתב התביעה נטען כי המשיבים התרשלו על ידי כך שלא "...פעלו כפי שכל רופא סביר ומיומן היה פועל בכך שלא קיימו מעקב וניטור תקינים...למונח שפיתח אלח דם ו/או הניתוח השני והיה בסיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי ובתסמונת הנעילה עקב אלח הדם..". לכן טענות המבקשים בחוות הדעת שהובאה כעת בכל הקשור לאי ביצוע בדיקת אקו לב דרך הוושט תומכת בנטען בכתב התביעה ורק לגבי אספקט זה אני נעתר לבקשה ומתיר את התיקון.

התוצאה בשים לב לאמור לעיל אני מקבל את הבקשה באופן חלקי.

אני דוחה את ישיבת קדם המשפט ליום 26/10/2017 שעה 9:10.

עקב מצבו הקשה של המנוח, הוא ניכנס להלם ספטי, אשר הוביל להתדרדרות נוספת במצבו הרפואי, הצריך קטיעה של רגלו וגרם לכך שהמנוח לקה בשבץ מוחי קשה.

על-פי הנטען בכתב התביעה, ההתדרדרות במצבו של המנוח היתה תולדה של רשלנות רפואית, הן מצד בית החולים שלא טיפל במנוח כנדרש לאחר הניתוח ולא אבחן את הדליפה מנקודת ההשקה במעי; הן מצד הרופא שהגיע לביתו של המנוח מטעם מוקד החרום הרפואי, אשר לא אבחן כראוי את מצבו ולא הפנה אותו אל בית החולים.

...

במקרה דנן, אני סבורה כי בשלב זה כפות המאזניים נוטות באופן ברור לטובת דחיית הבקשה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפיכך אני מורה כי על הנתבעים להגיש את כתב ההגנה וחוות הדעת מטעמם תוך 60 יום, לכל המאוחר עד ליום 22.2.2024.