מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות רפואית בהיצרות כתפיים

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

עניינו של פסק הדין בתביעה נזיקית שהגישו המערערים נגד המשיבה בגין נזק שניגרם לכאורה למערער 1 בכתפו בעת לידתו.
לאחר השמוש בשולפן, זוהה סיבוך לידה המכונה "פרע כתפיים" או "היצרות כתפיים" (להלן: פרע כתפיים).
לגופם של דברים טוענת המשיבה, כי על אף שלא נעשתה הערכת משקל העובר, אין בכך בכדי להוות התרשלות של הצוות הרפואי, מקום שאף המומחה מטעם המערערים הודה, כי במשקל העובר כפי שהיה בפועל לא היה בכדי להוות אינדקאציה לחשש לפרע כתפיים.
...
לא ראיתי אף בהימנעות המשיבה מלהזמין לעדות את ד"ר בן דוד והמיילדת בכדי לשנות ממסקנה זו. דומה, כי לאור חלוף הזמן בין הלידה להתנהלות המשפט ולאור העובדה שהעידו שניים מהרופאים שנכחו בחדר הלידה, ספק רב אם הייתה יכולה עדותם של אלו לשפוך אור נוסף על אירועי אותו היום.
מסקנה זו אך מחוזקת כשמתברר ששיטה זו הייתה עדיין בשימוש גם בזמן התנהלות ההליך בבית המשפט המחוזי.
מקובלת עלי גם המסקנה, כי לא הוכח שבזמן הלידה הייתה שיטת "מק רוברטס" שיטה מקובלת ומועדפת להתמודדות עם פרע כתפיים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1998 בעליון נפסק כדקלמן:

בירושלים מיום 30.1.96 בת.א. 496/93 שניתן על ידי כבוד השופט י' בזק תאריך הישיבה: כ"ב בתמוז תשנ"ח (16.7.98) בשם המערער: עו"ד ד"ר אחיקם סטולר, עו"ד אברהם כהן בשם המשיבים: עו"ד יעל שמיר פסק-דין השופט ח' אריאל: נשוא ערעור זה תביעת פיצויים של המערער, הקטין, על רשלנות רפואית במהלך לידה, שנדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 496/93, על-ידי כב' סגן הנשיא, השופט בזק, בקביעה שלא היתה רשלנות כלשהיא של המשיבים.
אם בכל זאת היתה "היצרות כתפיים", אין לייחס זאת לרשלנות מצד הרופאים, אלא לתוצאה שהיתה בלתי נמנעת בנסיבות שנוצרו.
...
לעניין זה אומר בית המשפט, בין היתר (סעיף 16 לפסק-הדין): "16. לאחר בחינת כל העדויות שוכנעתי כי פרופ' מיליויצקי היה נוכח במהלך הלידה וכי הוא פיקח על מהלך פעולותיו של ד"ר הורוביץ. פרופ' מלויצקי מעיד (עמ' 62), כי ד"ר הורוביץ היה מכל הבחינות אחד המתמחים הטובים ביותר שהוא הכיר אי-פעם, הוא עקב אחר פעולותיו במהלך הלידה ואילו עשה ד"ר הורוביץ פעולה לא נכונה היה לוקח את הלידה ממנו...". עוד אומר בית המשפט (בסעיף 23): "...הרופא המיילד ד"ר הורוביץ - בהשגחתו ובפיקוחו של פרופ' מילויצקי - עשה את המניפולציות הדרושות להוצאת התינוק. הוא עשה זאת כהלכה...
לא מצאנו שיש בפסק-דין זה כדי להביא לתוצאה אחרת, שכן מדובר בנסיבות, בראיות ובחוות-דעת מומחים שאינם דומים למקרה שלפנינו.
משלא מצאנו פגם בקביעות העובדתיות, במסקנות ובתוצאה אליה הגיע בית משפט קמא - אנו דוחים את הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

-היצרות של הטבעת סביב צוואר עצם הרדיוס, היינו-אנולר ליגמנט.
במקרה שם הגיע כב' השופט אור למסקנה כי נוכח חומרת הסיכון שבאי ביצוע הביופסיה בכתפה של התובעת שם, יש להניח שגם אם הייתה מקבלת את ההסבר המלא אודות הסיכונים שבפרוצדורה, עדיין הייתה נותנת הסכמתה לביצועה.
את הפצוי בגין הפגיעה באוטונומיה ראיתי להעמיד על 30,000 ש”ח. מאחר וראיתי לדחות את תביעת התובע באשר לקיומה של רשלנות רפואית בבצוע הניתוח אך לקבל את תביעתו באשר להעדר הסכמה מדעת, לא ראיתי לחייב את הצדדים בתשלום הוצאות המומחים שהוציאו זה לזה.
...
גם אם הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להכיר באופן ביצוע הניתוח ברשלנות רפואית מצד הנתבעים, אין בכך כדי לאיין את התרשלותם והפרת חובותיהם כלפי התובע בעצם מחדלם מלקבל את הסכמתו מדעת לפרוצדורה הניתוחית המלאה על סיכוניה.
כך ביחס לבעיית הכתף וכך ביחס לבעיות בברך שאילצו אותו בסופו של דבר לעבור ניתוח ארטרוסקופיה.
סוף דבר 58.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

רשלנות זו באה לידי ביטוי, כנטען, בין היתר, בכך שלא נערכו הבדיקות המתאימות לפני הלידה, לא נלקחה בחשבון אפשרות היות התובע, עובר מקרוזומי ואפשרות ביצוע ניתוח קיסרי, ולא נוהל רישום רפואי תקין ומלא, המתעד את הטיפול והמצב הרפואי שניתן לתובע ולתובעת מס' 2 (להלן: "התובעת").
בשאלת התקיימותו של התנאי השלישי חשוב לציין את האמור בע"א 1/01 שמעון נ' קופת חולים של ההסתדרות, תק-על 2002(2), 250 (2002): "הטעם לכך נעוץ בעובדה-עליה הסכימו כל המומחים הרפואיים-שככלל, ככל שמשקל העובר גדול יותר, כן גדל הסיכון לקיומו של קושי בחילוץ כתפי הילוד מתעלת הלידה (עצירת כתף), שבהתרחשותו גדל הסיכון להיווצרות נזק נאורולוגי של שיתוק גפה. זאת, בצירוף העובדה שהתובע נולד במשקל של 4,600 גר' ובהתחשב בכך שהרישומים הרפואיים אינם מאירים את חשכת אי הודאות באשר למה שהתרחש במשך פרק זמן של כשעתיים, בשלבים הקריטיים של הלידה, מובילים אותי למסקנה כי קיימת עדיפות הסתברותית לרשלנות מצד הנתבעת". לא רק מטעם זה לא עמד הנתבע בנטל לשכנע באשר להעדר רשלנות מצידו, אלא משעבר נטל ההוכחה לנתבע היה עליו להוכיח כי ארוע של היצרות כתפיים לא התרחש בלידה.
...
בשאלת התקיימותו של התנאי השלישי חשוב לציין את האמור בע"א 1/01 שמעון נ' קופת חולים של ההסתדרות, תק-על 2002(2), 250 (2002): "הטעם לכך נעוץ בעובדה-עליה הסכימו כל המומחים הרפואיים-שככלל, ככל שמשקל העובר גדול יותר, כן גדל הסיכון לקיומו של קושי בחילוץ כתפי הילוד מתעלת הלידה (עצירת כתף), שבהתרחשותו גדל הסיכון להווצרות נזק נורולוגי של שיתוק גפה. זאת, בצרוף העובדה שהתובע נולד במשקל של 4,600 גר' ובהיתחשב בכך שהרישומים הרפואיים אינם מאירים את חשכת אי הודאות באשר למה שהתרחש במשך פרק זמן של כשעתיים, בשלבים הקריטיים של הלידה, מובילים אותי למסקנה כי קיימת עדיפות הסתברותית לרשלנות מצד הנתבעת". לא רק מטעם זה לא עמד הנתבע בנטל לשכנע באשר להעדר רשלנות מצדו, אלא משעבר נטל ההוכחה לנתבע היה עליו להוכיח כי אירוע של היצרות כתפיים לא היתרחש בלידה.
לאור האמור לעיל, משלא עלה בידי הנתבע להרים את הנטל להוכיח כי לא התרשל בטיפול בתובע, אני קובעת כי הנזק שנגרם לתובע, התרחש במהלך הלידה וכתוצאה מקשיים בחילוצו של העובר, וזאת למרות שהדבר לא מצא ביטוי בגיליון הלידה.
ראו בעניין זה דבריו של כבוד השופט אור בע"א 2694/90 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' אסי מימון, פ"ד מו(5) 628, לפיהם, "מרגע שיוצא ראש העובר ומתברר כי קיימת היצרות כתפיים, לא ניתן למנוע את הנזק לעובר". לסיכום, אני קובעת כי היצרות הכתפיים, והנזק שנגרם לתובע הינו תוצאה של רשלנות הנתבע, והוא חב בפצוי התובע על נזקיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2011 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

נשוא התביעה הנו הרשלנות הרפואית של בית החולים בו נולדה התובעת.
התובעת נולדה כסובלת משיתוק בצד ימין – גפה ימנית עליונה (על שם ERB) כתוצאה מהיצרות הכתפיים ("פרע לידת כתפיים").
...
לאחר שהנחתי בפניי את טענות הצדדים, את חוות-הדעת, הפרוטוקול בבית משפט המכלול הקשור לפגיעות בתובעת והפסיקה הרלבנטית הנוהגת, אני קובע לאמור: הנכות התפקודית: לאחר שעיינתי בחוות-הדעת של ד"ר עאוני י' ובחוות-דעתו של פרופ' אנגל וכן בתעוד הרפואי שצורף ולאור ההגבלות כפי ביטויים בבדיקות התובעת ובעדויות כפי ביטויין בפרוטוקול בית המשפט וכאשר נציין ציון במל"ל מיום 6/3/2002 ולפי ציון זה, התובעת אינה תלויה בזולת בצורה חורגת (ראה גם עמוד 55 לפרוטוקול – התלבשה והתפשטה לבד בבדיקות אצל מומחה הנתבעת) גם אם לפי דברי האם "..
מכל אלה, מתוך עיון בחוות הדעת, חקירת המומחים ובעדויות ההורים, אני קובע נכות תפקודית כאן, בגילה הנתון של התובעת והפגיעה בה וגם אם התרגלה ליד דומינאנטית חליפה כדי 15%.
הוצאות רפואיות מיוחדות ונסיעות לעתיד: לא ראיתי תעוד של ממש המלמד על ראש נזק נטען זה. על דרך האומדנא ולאור גילה של התובעת אני קובע פיצוי בראש נזק זה כדי סך 25,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו