תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי גוף עקב טיפול רשלני

מבוא לפניי תובענה בעילה של רשלנות רפואית לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף אשר נטען כי נגרמו לתובע, יליד 1974, כתוצאה מטיפול שיניים שבוצע על ידי הנתבעים 1 ו-2 בין המועדים 16.4.2012-27.2.2013.

בתביעתו עותר התובע לחיוב הנתבעים בפיצויו בגין ניזקי הגוף שנותרו לו בעקבות הטיפול שניתן לו על ידם.

...

הנתבעים דחו מכל וכל את טענות התובע וטענו כי דין התביעה להידחות.

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי לא הוכח שהנזק העצבי נובע מכשל בטיפול.

לאור כל האמור, משמצאתי כי לא הוכחה רשלנות בטיפול שניתן לתובע על ידי הנתבעים דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

לאור המסקנה אליה הגעתי, מתייתר הדיון בשאלת הנזק.

לטענת התובעת, הטיפול הרפואי שביצעו הנתבעים 2 ו- 3 היה רשלני שגרם לנזקים קשים בפיה ולצורך בטיפול משקם.

לטענת התובעת קיים במקרה דנן כסוי בטוחי לנתבע מס' 2 מכוח הפוליסה, הרי שהנתבע מס' 2 הנו עובד מקצועי של הנתבעת מס' 1, אשר ביצע טפול רפואי רשלני בתובעת וגרם לה ניזקי גוף.

(2) המבקש מבוטח בחברת ביטוח בישראל ביטוח צד שלישי בהקף ובתנאים שקבע המנהל, לרבות לכסוי נזקים שנגרמו למתרפאים במרפאה בשל הטיפול הרפואי".

כמו בתביעה מכוח עוולת הרשלנות הרפואית (התרשלות הרופא), זכאי התובע בגין העדר הסכמה מדעת, לפצוי בגין כל רכיבי הנזק שנגרמו לו מאותו טפול.

...

מדובר בפוליסה מסוג "ביטוח בית עסק מרפאת שיניים/מעבדת שיניים, המיועדת לכסות, בין היתר, אחריות המבוטחת, קרי הנתבעת מס' 1, כלפי צד שלישי. גם ההרחבה הקיימת בפוליסה, לביטוחי אחריות מקצועית של המבוטח, דהיינו הנתבעת מס' 1, מיועדת לכסות עובדים, שאינם עובדי רפואה בגין נזק שנגרם לצד שלישי, בשל שימוש בחומרים, קלקול מכשירים וזיהום משימוש בכלים. הנתבעת מס' 4 גורסת, כי לא היה מקום מלכתחילה להגיש תביעה זו נגדה ולמעשה דין התביעה נגדה להימחק על הסף בשל היעדר יריבות והיעדר עילה. הנתבעות הגישו מטעמן חוות דעת נגדית של ד"ר עימאד אבו אל נעאג' (להלן: מומחה הנתבעות). מומחה הנתבעות מדגיש שלא הונח לפניו תיעוד קליני או רנטגני אודות מצבה של התובעת עובר לטיפול. אילו עמד לרשותו התיעוד הרפואי האמור, היה ביכולתו לחוות דעתו בדבר התוצאה ביחס למצבה הרפואי ההתחלתי של התובעת או על האינדיקציות שהובילו לטיפול. מומחה הנתבעות קבע, כי "לא ברור מהרשומה הרפואית ומההדמיות מה היו האינדיקציות לטיפולו של ד"ר פניש", אשר טיפל בתובעת לאחר קבלת הטיפול הרפואי, מושא התביעה כמפורט לעיל.

התובעת תשלם לנתבעת מס' 4 הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.

יוצא אפוא, כי צד ג' 1 (הנתבעת מס' 1) חייב לשפות את המודיע (הנתבע מס' 3) ב 60% מהסכומים, בהם חויב המודיע, לרבות שכ"ט עו"ד והוצאות, דהיינו סך של 176,400 ₪.

הודעת צד ג' כנגד צד ג' 2 (הנתבע מס' 2) נדחית ללא צו להוצאות.

התובעת עותרת לפצוי בגין כל ניזקי הגוף שנגרמה לה בעקבות הטיפול הרשלני הנטען.

שאלת האחריות במסגרת תביעה המבוססת על רשלנות רפואית נידרש התובע להוכיח את התקיימות יסודותיה של עוולת הרשלנות: חובת זהירות (מושגית וקונקרטית), הפרה של חובת הזהירות, קיומו של נזק, וקשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק.

בשים לב לשעור הנכות כאמור לעיל ולכלל נסיבות המקרה, אני רואה לנכון להעמיד את הפצוי בגין נזק לא ממוני על סכום של 150,000 ₪.

...

מצב זה בלתי נמנע, משהגעתי למסקנה כי נעשה בתובעת טיפול רשלני, וכי נגרם לה כתוצאה מכך נזק משמעותי, לרבות נכות נפשית.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 391,328 ₪.

כן ישלם הנתבע שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהסכום האמור לעיל, בתוספת מע"מ, והוצאות משפט (לרבות הוצאות על חוות הדעת המקצועיות ושכר העדויות) בסך 15,000 ₪ (מסכום זה יש לנכות הוצאות שנפסקו לחובת התובעת בהחלטה מיום 31.3.19, כך שלאחר קיזוז ישלם הנתבע הוצאות בסך 13,000 ₪).

הרקע לבקשה וטענות הצדדים ביום 31.8.22 הגישה התובעת כנגד הנתבעות תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לה לטענתה בגין טפול רשלני שניתן לה על ידי הצוות הרפואי של הנתבעות, במהלך לידה שעברה בבית החולים ביום 11.6.21.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, בשים לב להלכה בעניין, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת התובעת לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית וככל שזו לא תוגש על ידה, דין התביעה – סילוק על הסף.

בעניין עזבון אייזנבך סיכם בית המשפט את הטעמים לפטור תובע מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה כך: "בית משפט רשאי לקבל בקשת תובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו כאשר עלה בידו להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב כלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר. כמו כן, על התובע להראות כי קיים יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען ואין מדובר בתביעת סרק". (ההדגשות אינן במקור) בעניינו, ממקרא כתב התביעה נראה כי על אף העדר חוות דעת רפואית, מספר הפרוצדורות הרפואיות והניתוחים שעברה התובעת, על מנת לוודא כי רחמה ריק משאריות שליה, נראה על פניו כטענה ראויה שיש לידון בה, ולפיכך איני מקבל את טענת הנתבעת כי אין יסוד לתביעה וכי מדובר בתביעת סרק טורדנית וקנטרנית.

באשר לטענת התובעת למתן פטור מצירוף חוות דעת, שעה שהנזק לו היא עותרת במסגרת כתב התביעה הינו ברובו נזק בלתי ממוני, אפנה לעניין פלוני, פסקה 8 לפסק הדין שדנה בטענה זו ודחתה אותה: "בתביעת נזקי גוף בגדרה התובע מסתפק אך ורק בנזק בלתי ממוני, אין בהכרח חובה לצרף חוות דעת רפואית. כך, לדוגמא, מקום בו מדובר בתביעה בגין תקיפה או תאונת עבודה (ראו למשל רע"א 235/16 דנציגר נ' חרל"פ, פסקה 6 (נבו, 10.7.16). אך כאשר בתביעה לרשלנות רפואית עסקינן, כמו במקרה דנן, הרי שעל מנת להוכיח התרשלות בגינה נגרם נזק לא ממוני, על התובע לצרף חוות דעת רפואית לתמיכה בטענות ההתרשלות והקשר הסיבתי". אשר על כן, הבקשה למתן פטור מהגשת חוות הדעת לתמיכה בכתב התביעה נדחית.

עסקינן בתביעה לרשלנות רפואית במסגרתה מבקש התובע לפצותו בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו בשל רשלנות הנתבעת "קופת חולים מאוחדת" ושלוחיה.

ביום 16/08/2022 הוגש כתב ההגנה בו הכחישה הנתבעת את הנטען בכתב התביעה, ותמכה את כתב הגנתה בשתי חוות דעת רפואיות: חוות דעת רפואית של ד"ר יאיר סקורניק מומחה לרפואה פנימית, ופרופ' זוהר ארגוב, מומחה בנוירולוגיה, תוך שטענה כי שני המומחים בחנו את נסיבות המקרה והתיעוד הרפואי והגיעו למסקנה לפיה לא חלה התרשלות בטיפול במהלך השנים וכי ניזקו של התובע אינו כנטען על ידו.

הוא טען שם כי הארוע המוחי קשור לתאונת האופניים הואיל ונגרם בשל הטיפול הרשלני שקבל התובע בבית החולים לאחר הניתוח האורטופדי שעבר בעקבות תאונת האופניים, המתבטא באי מתן טפול מתאים של קלקסן (מדלל דם) שגרם לנזק נורולוגי (להלן: "תביעת הפוליסה").

...

ביום 16/08/2022 הוגש כתב ההגנה בו הכחישה הנתבעת את הנטען בכתב התביעה, ותמכה את כתב הגנתה בשתי חוות דעת רפואיות: חוות דעת רפואית של ד"ר יאיר סקורניק מומחה לרפואה פנימית, ופרופ' זוהר ארגוב, מומחה בנוירולוגיה, תוך שטענה כי שני המומחים בחנו את נסיבות המקרה והתיעוד הרפואי והגיעו למסקנה לפיה לא חלה התרשלות בטיפול במהלך השנים וכי נזקו של התובע אינו כנטען על ידו.

ביום 12/05/2023 הגישה הנתבעת את הבקשה דנן בה עתרה לדחיית התביעה נגדה על הסף, ולתיקון כתב הגנתה על ידי הוספת טענה מקדמית לפיה דין התביעה להידחות על הסף בשל השתק שיפוטי.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בחומר המצוי בפניי ובפסיקה הרלוונטית, וערכתי את האיזונים המתחייבים בנסיבות העניין, דין הבקשה להידחות.

" הטעם השני העומד בבסיסי קביעתו של השופט סולברג, נעוץ בכך " לא פעם ולא פעמיים, כורתים בעלי דין הסכמי פשרה 'שותקים', כלומר: הסכמים המתייחסים לשורת התוצאה בלבד, ללא קביעות המתייחסות ישירות לפלוגתות הפרטניות שהתגלעו ביניהם במסגרת ההליך. במצב דברים זה, על מנת להחיל את כלל ההשתק השיפוטי, במסגרת ההליך המאוחר, יידרש בית המשפט לנתח את ההסכם השותק, כדי 'לחלץ' ממנו את העמדות שגולמו בו. תהליך 'הנדסה לאחור' שכזה, נראה ככר פורה להתדיינות לא פשוטה, ובסופו רובץ גם הסיכון לטעות; בשים לב למשמעויות מרחיקות הלכת של החלת ההשתק השיפוטי, כמפורט לעיל, סבורני כי יש לנקוט משנה זהירות בהתייחס לטעויות מעין אלה...

אשר על כן, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.