מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות רפואית בגין גידול ממאיר בכליה

בהליך ערעור לפי חוק חיילים שנספו במערכה (עמ"ח) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בתאריך 22.2.2007 הגיש המנוח למשיב תביעה להכרת זכות נכה בין תנאי השרות הצבאי ובין המחלה הממארת בה לקה אולם המשיב מצא לנכון לדחותה בהחלטתו מיום 3.12.2008 לאחר שהועברה אליו חוות דעת מייעצת מטעמו של מומחה בתחום האורולוגיה (דר' אילן גרינולד), ולפיה ניתן למנוח במהלך תקופת שרותו הצבאי טפול רפואי נאות ולאחר שנשללה על ידי המומחה קיומה של זיקה אפשרית (בהיבט הרפואי) בין המחלה לבין תנאי השרות.
לדעת המומחה, הרופאים אשר טיפלו במנוח במהלך תקופת שרותו הצבאי לא התנהלו באופן רשלני כפי הנטען מאחר וגידול כליה מסוג "נפרולבלסטומה" הנו סוג גידול אשר נוטה לגדול במהירות רבה ולגודל גדול מאוד, ולכן בשל גודל הציסטות ומראן העדיפו המומחים הרפואיים לבצע בדיקת CT ולא בדיקת "ביופסיה פתוחה" פולשנית בעטיים של הסיכונים הכרוכים בפתיחת הבטן.
עוד טוענים המערערים כי לא בוצעה למנוח בדיקת דם ובדיקות מעקב לחץ דם אשר היו חיוניות לצורך בדיקת עליית המרקרים בדם, וכי הבירור הכירורגי בנוגע לאותם ממצאים חריגים, אשר אותרו בכליה, בוצע רק בחלוף ארבע שנים ממועד אבחונם הראוי או האפשרי, ולכן הגידול הממאיר בכליה אובחן באיחור רב. המערערים טוענים שעל פי הספרות המחקרית גידול ציסטה אינו מהוה אחד מהמאפיינים למימצא שאינו שפיר, וכי אין כל קשר בין מהירות הגדילה לבין סכויי התפתחות הנגע לנגע ממאיר, ולכן, ככל שבבדיקות ההדמיה נמצאים ממצאים חשודים הרי שעל הרופאים המטפלים לשקול את הסרת הנגע או לכל הפחות לקחת ממנו דגימה.
...
יתירה מכך, בדיקת התיק הרפואי מעלה כי לאחר שהמנוח עבר את ניתוח הסרת האשך, נערכו לו במהלך שנה ורבע (19.12.2006 ועד 2.3.2008) ארבע בדיקות CT, ובנוסף לכך היה נתון במקביל במעקבים רפואיים של צוות מומחים רב תחומי במספר בתי חולים, וכן גם אצל הרופאים המטפלים בקופת החולים ובצה"ל. משכך, אנו סבורים שלא נפל פגם בדרך התנהלותם של הרופאים המטפלים בנוגע לטיב המעקבים הרפואיים אשר ניתנו למנוח במהלך תקופת שירותו הצבאי ועד לתום "התקופה המוארכת", ובפרט לאחר שבדיקת ה - MRI אשר התבצעה בחודש יוני 2008 לא הדגימה באופן מובהק האם מדובר בגידול ממאיר או אם לאו, וכי מסיבה זו הוחלט על המשך המעקב שלא באמצעים פולשניים.
מן המקובץ לעיל עולה כי אף בהנחה והיינו מקבלים את עמדתם של המערערים ולפיה ניתן למנוח טיפול רפואי רשלני, הרי שהקשר הסיבתי שבין רמת הטיפול לבין הנזק (פגיעה בסיכויי הישרדותו של המנוח) היה ניתק מאליו, בהינתן העובדה שלא הוצגו בפנינו ראיות לכך שהגידול ממנו נפטר המנוח (מסוג "ווילמס") התפתח מאותן ציסטות אשר נראו בצילומי הכליה השמאלית בשנת 2006, ובנוסף לכך גם נוכח עמדת המומחה מטעם המערערים ולפיה ניתוח הכריתה החלקי היה צריך להתבצע לאחר תום "התקופה המוארכת". בל לנו לשכוח, שבתקופה בה לכאורה התפרץ הגידול מסוג ווילמס, לא היה המנוח תחת חסות מערכת הרפואה הצבאית, ולמעשה המעקב כמעט בארבע השנים האחרונות לחייו (כאשר הסברה הרפואית הינה כי אורך תקופת ההתפרצות של המחלה הספציפית היה קצר בהרבה) היה לא קשור למערכת הרפואה הצבאית, ולא ניתן לקשור קשר שכזה בדיעבד.
סוף דבר : הערעור על החלטת המשיב מיום 24.12.12 נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה ההכרעה תיגזר מהתשובה לשאלות שבמחלוקת: האם בוצע ניתוח ללא קיום דיון מקדים עם המטופלת לגבי שיטת הניתוח? האם למנתחים היתה המיומנות הנדרשת לבצוע ניתוח בשיטה הלפרוסקופית? האם הגידול נקרע והתפזרו תאים בבטן? האם בית החולים התרשל בכך שהמכון האנדרוקריני לא היה מעורב בטיפול ומעקב לפני שנת 2004 האם הגידול היה ממאיר מלכתחילה או שפיר? האם המנוחה נפטרה בעקבות סיבוכים שנוצרו עם התפזרות תאים בחלל הבטן? תמצית חוות הדעת הרפואיות חוות דעת של המומחים מטעם התביעה מטעם התביעה הוגשו חוות דעת רפואיות של ד"ר גבריאל דיקשטיין, מומחה באנדוקרינולוגיה (להלן: "ד"ר דיקשטיין") וד"ר רמונה דורסט, מומחה בפסיכאטריה (להלן: "ד"ר דורסט") תמצית חוות דעתו של ד"ר דיקשטיין ראשית יש לציין כי המנוחה פנתה אל ד"ר דיקשטיין בשנת 2013 לקבלת חוות דעתו לגבי אפשרויות הטיפול במחלת הפאוכרומוציטומה (פאו) שבה אובחנה בשנת 1999.
ופרופ' זמישלני מסכם את חוות דעתו בדברים הבאים: "המנוחה סבלה מילדות ממחלת כליות קשה שהצריכה השתלת כליה. בהמשך סבלה מתוצאות של גידול פיאוכרומציטומה ממאיר, מאז שנותחה לראשונה בשנת 1999.
...
· התוצאה היא שדין התביעה להידחות.
התביעה נדחית אפוא.
התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות ושכר טרחה בסך של 15,000 ₪ סכום זה יהיה צמוד למדד וישא ריבית חוקית מהיום ועד לתשלומו המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעת רשלנות רפואית.
וזו תשובתו: "לא. זה קשור להליך הניתוחי שעבר. כנראה שהפגיעה של ההקפאה חרגה מהגבולות או שבצורה אחרת הייתה פגיעה. אם זה מקירור או ממכשיר אחר ... בקריאו יש סיכון של נזק לרקמות בריאות כתוצאה מהקפאה ואכן, יש מיכשור שנועד לפקח אבל בסופו של דבר עומד אדם שמפעיל את הטכנולוגיות ... זה סיכון לא שכיח, אנחנו מדברים על בין 3,3 ל – 7,4 וזה מה שמצטטים בספרות. זה לא סיכון מבוטל, אבל הוא קיים ... אני רמזתי לשאלת בית המשפט שייתכן והנזק לא נגרם בגלל הקרור אלא בגלל חשיפת הכליה לפרוסקופיה ... אני לא יכול לקבוע אם זה קשור להקפאה של הגידול או בזמן ההפרדה של הכליה" (עמ' 101 ש' 27 – עמ' 102 ש' 5 ובהמשך ש' 7 – 14).
בבדיקה הפתולוגית לא התגלתה ממאירות כלשהיא בכליה, להבדיל מהממצא בכבד, שהתגלה כממאיר (גרורה של RCC) (שם, עמ' 199 – 208, עדות ד"ר דותן בעמ' 21 ש' 31).
...
האם החסימה אירעה עקב התרשלות? האם החסימה הוחמצה עקב התרשלות? האם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזקים הכלייתיים? האם התובע הסכים מדעת לניתוח? היה ואגיע למסקנה שיש לייחס לנתבעת רשלנות בטיפול הרפואי, תתייתר ההכרעה בשאלת ההסכמה מדעת, שהרי העילות מוציאות זו את זו. הצדדים הגישו חוות דעת מומחים בתחומים הבאים: בתחום האורולוגיה – פרופ' שפירא מטעם התובע וד"ר אנגלשטיין מטעם הנתבעת.
לסיכום - התובע הוכיח שהתרשלות הנתבעת גרמה לאובדן הכליה ולנזק זה בלבד.
דין הטענה להידחות.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע 546,501 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 23.4%.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע הופנה להמטולוג, עבר הקרנות ומאז סיומן לפני כ-13 שנה לא נמצא עוד ממצא הקשור לגידול זה. בתביעה טוען התובע לרשלנות רופאות הנתבעת בעת ביקורו אצלן בשנת 2005 בכך שלא איבחנו שהוא סובל מלימפומה ולא מסרו לו את המידע הרפואי הרלוואנטי למחלה זו. לטענת התובע הוא סובל מנכות בשיעור 10% שנקבעה ע"י מומחה בתחום רפואת מישפחה מטעמו, שקבע את הנכות בהקבלה לקביעת נכות לסובלים מגזזת, ומנכות בשיעור 15% שקבע מומחה פסיכיאטרי מטעמו לאור תגובת התובע לגילוי המחלה.
לטענת התובע התרשלה ד"ר קוצק כאשר לא הזהירה אותו מהאפשרות שהנגע שנימצא בצוארו בשנת 2005 עלול להיות ממאיר ואולם כפי שציינה ד"ר קוצק אין כל סבירות לקבוע איבחנה בשלב ראשוני שכזה ויש לערוך בירורים ובדיקות נוספות – בדיוק כפי שנעשה בעיניינו של התובע.
ודוק, ד"ר קוצק הפניתה את התובע לבדיקות דם כולל ספירת דם, תיפקודי כבד וכליות ותפקודי בלוטת המגן וכל אלו היו תקינות.
...
התיישנות הנתבעת טוענת להתיישנות התביעה ואולם אין בידי לקבל טענה זו. הרשלנות הנטענת אירעה לכאורה ביום 26.5.2005 וביום 6.6.2005, אך הנזק, וסמוך לאחריו טענת הקשר הסיבתי, נגלו לתובע רק ביום 5.5.2009.
לאור האמור אני קובעת שלא הוכח שיש לתובע נכות כלשהי וממילא לא הוכחה כאמור טענת קשר סיבתי בין טענת האיחור בגילוי לקיומה של נכות כלשהי.
סוף דבר ענייננו בתביעת רשלנות רפואית בה נטען שרופאות הנתבעת התרשלו עת בדקו את התובע בשנת 2005 ומצאו בלוטה בצווארו אך לא אבחנו שמדובר, לטענת התובע, בלימפומה, ולא הפנו אותו לבדיקות ולהמשך טיפול ומעקב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע לפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1970, עקב רשלנות רפואית במהלך טפול רפואי שעבר בבית החולים "אסף הרופא", המצוי בבעלות הנתבעת (להלן גם: "בית החולים") באוגוסט 2012.
במקרה דנן, הביופסיה הייתה מגלה כי מדובר בגידול ממאיר של הכליה – שנתיים מוקדם יותר – כשגודלו אז עמד על 4 ס"מ. הנתבעת, למעשה, לא טוענת כל טענת הגנה בשאלת ההתרשלות, לא הגישה חוות דעת רפואית בנושא זה ואין, אם כן, מחלוקת כי הייתה חובה על הצוות הרפואי של בית החולים לפעול לבירור טיבו של הממצא שהודגם בבדיקת הסי.טי. וכי בירור כאמור היה מביא לאיבחון מחלת התובע בשלב מוקדם יותר.
קיצור תוחלת חיי התובע בשל הגידול הכלייתי פרופ' קוטן, כאמור, ציין בחוות דעתו (מאי 2018) כי נוכח המהפכה שחלה שנים האחרונות בטיפול האונקולוגי התרופתי בסרטן הכליה ונוכח השמוש בתרופות ביולוגיות וטיפולי האימונותרפיה חל שיפור דרמאטי בסכויי הריפוי וההישרדות של חולי סרטן הכליה הגרורתי.
...
התביעה הוגשה תחילה בבית משפט השלום בתל אביב ובתאריך 19.2.2020 נעתר בית משפט השלום לבקשת התובע, בהסכמת הנתבעת, להעביר הדיון בתובענה לבית משפט זה. בין הצדדים התעוררו מספר שאלות השנויות במחלוקת ובתיק נשמעו ראיות.
אשר לנכות הרפואית בגין כריתת הכליה ובגין כריתת אונה בריאה – אני מקבלת את חוות דעתו של ד"ר אדלמן, חוות הדעת הרפואית היחידה בתיק בעניין זה. נכותו הרפואית של התובע עומדת על 30% ועוד 30%.
מכאן עולה, שגם בשל סיבה זו קשה לקבל הטענה כי תפקיד מנהל זרוע הבניה, אשר, כפי שעולה מהראיות, מהווה תפקיד תובעני הכרוך בעבודת שטח דומיננטית ובמסגרתו יש לנהל עובדי בניה, להיות אחראי על ביצוע הפרויקטים הגדולים של החברה בשטח ולעבוד באופן ישיר מול הנהלת החברה, תפקיד המלווה, כפי שתואר, בלחץ יום יומי, היה נמסר לו. מעבר לכך, לא השתכנעתי כי ניתן להגיע למסקנה ברורה, בהסתברות הנדרשת, על קידומו הצפוי לתפקיד זה, כאשר מדובר בחברה משפחתית וכאשר לתפקיד מונה אחיו של המנכ"ל. עם זאת, לא ניתן לשלול האפשרות כי התובע היה מקודם בעבודתו במהלך השנים, נוכח גילו הצעיר יחסית, שביעות הרצון מתפקודו ושנות העבודה הרבות שנותרו לו. אשר לפגיעה התפקודית – אני מקבלת טענת התובע הנתמכת בחוות דעת המומחית ברפואה תעסוקתית מטעמו כי עקב מחלת הסרטן הוא איבד לחלוטין את כושרו לעבוד בעבודה כלשהי.
עם זאת, אני סבורה שיש לקחת בחשבון היעדרויות אפשריות מהעבודה במשך שנות העבודה שהיו צפויות לו הן בשל יתר מחלותיו והרקע הרפואי שלו ללא קשר למחלת הסרטן והן בשל מחלת הסרטן, גם אם המחלה הייתה מתגלה בשנת 2012.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו