מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות רפואית בגין אובדן סיכויי החלמה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

מאידך, חידד ב"כ התובעת את העילות לתביעה, באומרו: "...לא תבענו על רשלנות רפואית, תבענו בגין הפרת חובת היידוע". הינה אם כן, במישור החבות וגובה הנזק, נותרו הצדדים חלוקים בשאלה אם הייתה פגיעה בסכויי ההחלמה של המנוח, ושיעור הפיצויים המגיע בגין כך, אם בכלל; וכן בשאלת שיעור הפיצויים בגין כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה, כאשר מוסכם על הנתבעת כי אכן הייתה פגיעה באוטונומיה של המנוח עקב הפרת חובת היידוע.
באשר לפצוי בגין הפרת חובת היידוע, כראש נזק עצמאי, קבעה כב' השופטת חיות: "47. ... אני סבורה כי יש לייחס משקל ממשי לכך שבסופו של יום ועל פי המסקנה שאליה הגענו לעיל, לא נגרם לו נזק עודף בשל אובדן סכויי החלמה כתוצאה מהפרת חובת היידוע כלפיו. דומה כי מצב דברים כזה מצדיק פסיקתו של פיצוי מתון וזאת בהנתן העובדה כי לא היה ביכולתו של מולהי להשפיע על מהלך הדברים - לפחות ככל שהדבר נוגע למהלך הטיפול הרפואי ולנכות שנגרמו לו בסופו של יום - גם אילו ידע על הסיכון וזאת להבדיל מן החרות שניטלה ממנו לנהל אולי את חייו אחרת אילו ידע עליו. ובמלים אחרות, נראה כי עוצמת הנזק הלא-ממוני שניגרם למולהי, המתבטא בעקרו ברגשות של תיסכול וכעס על כי נשלל ממנו מידע מהותי הנוגע לסיכונים הבריאותיים שהוא חשוף להם, פחותה בנתוני המקרה דנן בשל העובדה שלפחות מבחינה רפואית לא ניתן היה לשנות את המצב גם אילו קיימה המדינה את חובת היידוע". בהמשך, מציעה כב' השופטת חיות פיצוי בגין ראש נזק זה בסך 50,000 ₪.
...
כיוון שהגעתי למסקנה שהפרת חובת היידוע לא היא שגרמה לגילוי המאוחר, בעל כורחך תאמר שאין קשר סיבתי בין הפרת חובת היידוע לבין אובדן הגמלה של המנוח לפי חוק הגזזת.
סוף דבר הנני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבעת לשל לתובעת פיצוי בסך -.
כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך של -.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בחודש אוקטובר 2018 הגישה הגב' י.א ז"ל (להלן: המנוחה) תביעת רשלנות רפואית נגד המשיבה 4 (להלן: קופ"ח מאוחדת) והמשיב 5 (להלן: ביה"ח שערי צדק), בטענה לאיחור באיבחון מחלתה.
בין היתר, נטען כי מדובר בהחלטה שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בה; כי בקשת המבקשת מהוה הרחבת חזית והיה עליה להגיש בקשה לתיקון כתב ההגנה, וטענותיה בהקשר זה לא נטענו בבית משפט קמא; כי הטענה בנוגע לאובדן סכויי החלמה אינה חלק מהנזק, אלא טענה עובדתית רפואית שיש לתמוך בחוות דעת; כי בעל דין לא יכול לפטור עצמו מהגשת חוות דעת תוך הסתמכות על טענת הגנה של נתבע אחר; כי אם יתאפשר לבעלי דין שלא התפשרו לתקן את כתב טענותיהם ולהרחיב את חזית המחלוקת, יהיה בכך משום תמריץ שלילי להגעה לפשרות חלקיות מול חלק מהנתבעים; כי חוות הדעת של פרופ' פניג כבר אינה חלק מהתיק, שהרי עניינה של קופ"ח מאוחדת הסתיים; כי מדובר בדפוס פעולה חוזר של המבקשת; וכי בירור של המשיבים מול קופ"ח מאוחדת מעלה כי בנגוד לטענת המבקשת, קופ"ח לא "הסכימה" שהדסה תגיש את חוות הדעת, אלא מסרה כי הסכמה אינה רלוואנטית שכן הנושא אינה מעניינה.
...
עוד טוענת הדסה כי אין בהגשת חוות הדעת כדי לפגוע במשיבים (שהרי זו כבר מצויה בתיק בית המשפט מזה זמן), בעוד שאי הגשתה צפויה לפגוע בהגנתה, וכי לנוכח מועדי ההוכחות הקבועים יש מקום להיעתר לבקשתה.
עוד טוענים המשיבים כי בקשת המבקשת הוגשה באיחור רב ללא נימוק וללא תצהיר, וכי אף אילו הגישה בקשה לתיקון כתב הגנתה, לא היה מקום להיעתר לכך; כי בזמן אמת, המבקשת לקחה בחשבון את האפשרות להגיש חוות דעת נגדית לחוות דעתו של ד"ר אדלמן, אך בחרה שלא לעשות כן; וכי בניגוד לאופן שבו הוצגו הדברים בבקשה, המשיבים ביקשו להעיד רופאה מטעם קופ"ח מאוחדת שטיפלה במנוחה, כעדה עובדתית ולא כמומחית, וזאת כבר בקדם המשפט ובסמוך לאחר גיבוש הסכם הפשרה, ולא חודשים לאחר מכן, וכי הם כלל לא יכלו להעיד אותה במועד הגשת ראיותיהם כל עוד קופ"ח מאוחדת היתה צד לתיק.
אי לכך, הערעור מתקבל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת פסק הדין התקבלה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי עיזבון המנוח מ' ובת זוגו של המנוח (להלן יחד: המערערים), נגד אגודת מגן דוד אדום בישראל (להלן: מד"א).
כך, מקום שבית משפט קמא הבהיר, ובצדק, כי גם בהנחה שנטל ההוכחה עבר אל מד"א, עדיין הוכח בראיות שהובאו על ידה כי ההתרשלות גרמה לאובדן סכויי החלמה של 30%.
כפי שהבהיר השופט ש' לוין בעיניין פאתח: "לפי עקרונות כלליים של דיני הפיצויים, שומה על גורם הנזק, המפר או המזיק, 'לאזן' את העוול שניגרם לנפגע כתוצאה מהבאתו עקב הארוע נושא התביעה למצב גרוע מכפי שהיה עומד אילמלא אותו ארוע. לעניין זה אין, לדעתי, הבדל בין מקרה, שבו הסיכוי שאבד גדול או קטן מ-50%. הואיל ובשני המקרים לא יזכה הניזוק בפצוי אלא בשיעור הסיכוי שהפסיד עקב הרשלנות" (שם, בעמ' 320).
...
לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון נוסף בחומר, הגענו למסקנה כי דין הערעורים בנושא זה להידחות.
לא מצאנו כי המקרה הנוכחי מצדיק התערבות מעין זו. הקביעה ביחס לאובדן ההשתכרות של המנוח, שנעשתה על דרך של אומדנא, היא סבירה בנסיבות בהתחשב בכישוריו המיוחדים של המנוח מחד גיסא, ומאידך גיסא בקשיי ההוכחה הנובעים מכך שבשנים האחרונות הוא לא השתכר מעיסוקיו.
סופו של דבר, שאנו דוחים את הערעור ואת הערעור שכנגד מקום שלא מצאנו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי טעות שבדין, במשפט או בקשר ביניהם, וזאת על פי סמכותנו מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלה על ערעורים אלה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בשונה מהבקשה לתיקון כתב התביעה על ידי צירוף חוות דעת רפואיות בתחומים הפסיכיאטרי, הראומטולוגי והכאב, שהטענות לנזק בתחומים אלו נטענו במפורש במסגרת כתב התביעה, תוך בקשה להתיר הגשת חוות דעת בשלב מאוחר יותר, הרי שהטענה לאובדן סכויי החלמה הנה טענה עצמאית ונפרדת; אכן, המדובר בטענה שיש לטעון בצורה מפורשת וברורה ולתמכה בחוות דעת רפואית, בהיותה "עניין ברפואה" שהנטל להוכחתו מוטל על התובע (ראו ע"א 3900/14 ל.ד. נגד המרכז הרפואי הלל יפה [2.12.2015] בסיפא לפסקה 21).
אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה הטענה בדבר אובדן סכויי ההחלמה נלמדת במשתמע מחוות דעתו של ד"ר קונדריאה; העובדה שקבע לתובעת נכות צמיתה אין פרושה כי חיווה דעתו ביחס לפגיעה בסכויי החלמתה עקב רשלנותן הנטענת של הנתבעות; נכות צמיתה ואובדן סכויי החלמה אינן היינו הך. אין גם חולק, כי חוות דעתו של ד"ר קונדריאה אינה כוללת היתייחסות כלשהיא לעניין סכויי ההחלמה של התובעת.
...
שנית, דין הבקשה להידחות משלא צורפה חוות דעת לתמיכה בטענה להחמרה במצבה של התובעת, וטענה לקושי כלכלי אין בה כדי לרפא חוסר זה. שלישית, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ובלתי מוסבר: מהתיעוד הרפואי שצורף לבקשה עולה, כי ביום 7.4.2022 איבחנה רופאת נשים אצל התובעת חשיפה של הרשת בקיר הקדמי של הנרתיק, והפנתה אותה למיון בית החולים פוריה; בחדר המיון העריך הצוות המטפל כי הכאבים עליהם התלוננה אינם קשורים לרשת.
מכל האמור לעיל, אינני מוצאת לנכון להתיר לתובעת לתקן את התביעה בטענה להחמרת מצב, לא כל שכן להתיר הגשת חוות דעת משלימה בעניין זה על ידי ד"ר קונדריאה או כל חוות דעת נוספת.
אני מורה, איפוא, על דחיית הבקשה במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

שניהם עמדו על האיחור בגילו המחלה ממנה סובלת המבקשת; על הפרקטיקה הרפואית הנכונה בטיפול ובבירור בעקבות התלונות אותן הציגה המבקשת במיוחד לאחר שהאבחנה בעיניין הריפלוקס נשללה ע"י מומחה לדבר; בקיבעון המחשבתי הנטען; בטיפולים השונים בין גילוי המחלה בשלב מוקדם לגילויה המאוחר; בקשר הסיבתי בין איחור זה לאובדן סכויי ההחלמה וגם לנכותה הרפואית של המבקשת בעקבות הרשלנות הנטענת.
אמחיש זאת במקרה בו תובע טוען לרשלנות רפואית בעקבות ניתוח שעבר ברגלו אשר הסב לו נזקים גופניים בקרסול ובברך.
...
לסיכום, פרופ' גיל קבע כי המבקשת סובלת מנכות של 10% בגין צרידות קבועה בצורה ניכרת; 5% בגין הפרעות בנשימה בצורה קלה ללא השפעה על תפקודי ריאות; 50% בגין הצרות קשה של הוושט ו 20% בגין צלקות הפנים והצוואר עם כיעור ניכר.
סוף דבר לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו