טענות הצדדים
בכתב התביעה טענה התובעת להתרשלות הנתבעת, אשר הובילה - או למצער לא מנעה - את נזקיה הנטענים של התובעת, במספר רבדים כדלקמן: הראשון, היתנהלות איטית של עובדי הנתבעת, אשר מנעה מהתובעת לקבל את הטיפול הרפואי לו הייתה זקוקה; השני, אבחנתה השגויה, כנטען, של התובעת כלוקה בשבץ ביקיצה, עת בפועל (לטענת התובעת) לקתה היא בשבץ בהיתהוות (Stroke in evolution).
מכאן נראה, כי האחריות לאי הגעת התובעת לאחד ממרכזים הללו מוטלת על הגורם המפנה, או על התובעת עצמה, אשר בחרה לפנות ראשית לקופת החולים ולאחר מכן, עצמאית, אל בית החולים אסף הרופא, ללא הסתייעות בשרותי חרום רפואי אשר היו מפנים אותה למרכז הרפואי הנכון (ככל שהיה קיים מרכז רפואי "נכון" לעניין זה).
...
אף הכתוב בתצהיר בת התובעת, עליו נחקרה בדיון ההוכחות, תומך במידת מה במסקנה, לפיה תסמיני השבץ ניכרו מיד עם יקיצת התובעת.
עוד יאמר, כי איני מקבל אף את טענת התובעת, לפיה רשומות רפואיות אחרות, אשר נערכו בידי רופאת קופת החולים ואנשי צוות חדר המיון, מובילות למסקנה שנפל דופי באבחנת ד"ר גונן.
מכל המקובץ עולה, כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה, ולפיכך תביעתה נדחית.
