תביעת רשלנות נגד עורך דין ששימש כנאמן בעיזבון

ואולם, בעניינינו, עו"ד רחמני הנו בן מישפחה מדרגה ראשונה של התובעת המייצגת וכן אחד מיורשי עזבון רחמני.

לפיכך, טוענת הנתבעת, מעורבתו בתובענה הייצוגית, הן כעורך דין והן כתובע בפועל, ומקל וחומר לאור האנטרס האישי שלו בניהול התביעה, מהוה ניגוד עניינים ושימוש לרעה במכשיר התובענה הייצוגית.

עוד טוענים ב"כ המייצגים כי, עו"ד קצב ייצג את מי מיורשי המנוחה במסגרת הגשת תלונה מול משרד הבריאות הנוגע להתנהלותה של הנתבעת בקשר עם הארוע הנ"ל, אשר ביחס אליה משרד הבריאות הוציא שני דו"חות חמורים שמטרתם למנוע המשך מקרי הטעה ורשלנות של הנתבעת כלפי האוכלוסייה המוחלשת הנדרשת לשירותיה.

משכך, טוענים ב"כ המייצגים, מדובר איפוא בניסיון ציני וחסר תום לב של הנתבעת לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט, ולפגוע בזכויותיהם המהותיות והדיוניות של חברי הקבוצה המיוצגים נאמנה במשך השנים בהם מיתנהל ההליך המשפטי, והכל על מנת לסרבל ולהביא לדחייה של שנים רבות בבירור טענות קבוצת הנפגעים כנגדה, ואף להכשיל את התביעה ואת חברי הקבוצה.

...

נוכח כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את הבקשה לגופה, אך לא לסלקה על הסף.

סוף דבר – הבקשה נדחית – הנתבעת תשא בהוצאות בסך של 3,000 ש"ח מהיום.

המזכירות תואיל לדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בית משפט השלום בעפולה ת"א 38181-05-20 סירי נ' חצרוני ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס תובעים אברהם סירי ע"י עו"ד רמי צוברי ואח' נתבעים 1. עמנואל חצרוני 2. זכריה חצרוני 3.עיזבון המנוחה שושנה חצרוני ז"ל זכריה חצרוני, יובל חצרוני, ירון חצרוני משה חצרוני, גילי חצרוני, עמנואל חצרוני 4. ליאור אברהם 5 יורם רחמים 6. אברהם גולדפינגר נתבעים 4-6 ע"י עו"ד אילן מירון ואח' 7. עידן גרושקובסקי עו"ד ע"י עו"ד יצחק שפרבר ואח' 8. ערן אסלן ע"י עו"ד נשיץ ברנדס ואח' החלטה

כמו כן נתבע 7 שימש כנאמן יחד עם הנתבע 8, בא-כוח הקונים, לצורך קבלת כספים ותשלום חיובי מיסים אשר יחולו על התובע במסגרת המכירה.

בנוסף, הוא ציין כי המקרקעין נשוא התביעה הם הנכס היחיד שהיה לו בישראל וכי אין מניעה שסכום התביעה שייפסק לזכותו ישמש כערובה לתשלום הוצאות הנתבעים.

עוד טוען התובע כי במאזן הזכויות של הצדדים יש להעדיף את זכות הגישה שלו לערכאות על פני זכותם של הנתבעים, במיוחד כך מקום בו הוא נאלץ מלכתחילה להגיש את התביעה בשל רשלנותם ומחדליהם.

על כן, באיזון בין כלל השיקולים הרלבאנטיים, אני קובעת כי זכות התובע לקבלת יומו בבית המשפט גוברת בנסיבות על הסיכון כי לא יהיה לנתבע זה ממי לפרוע את הוצאותיו היה והתביעה נגדו תדחה.

כפי שעולה מכתב התביעה הוא פעל בהעברת התשלומים לפי החניות שקבל ממיפה הכח ועורך הדין של התובע.

...

בבחינת השיקולים שיש לשקול אני מגיעה למסקנה כי לקבל את הבקשה: עובדת היותו של התובע תושב חוץ ללא נכסים וכתובת בישראל ושעה שלא הובא פירוט בנוגע למצבו הכלכלי של התובע, סיכוייה הנמוכים של התביעה בכל הקשור לנתבע 8 , וכן השיהוי בהגשת התביעה .

סוף דבר הבקשות של הנתבעים 4-6 והנתבע 8 להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהם מתקבלות.

בקשתו של הנתבע 7 נדחית.

שהרי אליבא דגרסת הבנק עצמו, עצם היות החשבון מוגבל לא הצדיקה נקיטת אמצעי זהירות נוספים מצד הבנק מול המנוח, מאחר ש"מוגבל אינו פושע" כלשון סגן המנהל (עמ' 57, שורה 11), לבטח אין הבנק יכול להלין על ג'קי על כי לא בדק אם חשבונותיו של המנוח מוגבלים, או כי לא הסיק מכך שחשבונו מוגבל כי יש פסול בכשירותו לפעול כעורך דין, המצדיק הפסקת השמוש בשירותיו.

די באמור כדי להביא לדחיית ההודעה לצד שלישי כנגד עו"ד כץ. למעלה מן הצורך, לא התרשמתי מטענות הבנק להתרשלות עו"ד כץ. הבנק הלין על כך שעו"ד כץ לא בדק אם יש מידע שלילי על המנוח באנטרנט, אם הוגשו נגדו תביעות, או אם יש לו הרשעות בדין משמעתי, וכן לא בדק אם חשבונותיו בבנקים הוגבלו אף שמידע זה פתוח לציבור.

באשר לטענת הבנק על כי ג'קי לא תבע את עיזבון המנוח, אפנה להודעת ב"כ ג'קי מיום 3.1.18 על העידכון שקבל מהנאמן בעיניין עיזבון המנוח בתיק פש"ר 4163-02-17, עו"ד דורון ערוסי, על הבקשה שהגיש לפיזור התיק אחר שנוכח כי אין בעיזבון מאומה, וכן להודעה מיום 5.3.18 על כך שעו"ד ערוסי החליט להפסיק את תפקידו אחר שמצא כי אין נכסים בעיזבון, ועל מינוי עו"ד שלי נחום תחתיו.

...

מסקנה זו מתחייבת אף מאחר שהודעת הדוא"ל האמורה נכתבה בהמשך לשרשור הודעות דוא"ל בין שלומית לבין עו"ד כץ החל מביום 21.10.16, בהן ציין עו"ד כץ במפורש את הצורך בביצוע ההעברות הבנקאיות לחשבון נאמנות.

בהתאם, וכאמור, אני מורה כי האחריות בין המעורבים תחולק כך שהבנק יישא באחריות בשיעור של 80% לנזק, ואילו ג'קי יישא באחריות בשיעור של 20% לנזק.

סוף דבר אני מורה לבנק לשלם לתובע סך של 332,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ברקע הדברים, ייצוגו של התובע את הנתבעים, כתובעים בתביעת רשלנות רפואית של עיזבון המנוח – בעלה של הנתבעת 1 ואביהם של הנתבעים 2 – 5.

כן נטען כי על פי כתב הסילוק שנחתם במסגרת תביעת עיזבון המנוח, זכאים היורשים לקבל סכום נטו של 680,000 ₪, כאשר סך של 120,000 ₪ הוא שכ"ט עורך דין כולל מע"מ וכל ההוצאות של התובע.

לעניין זה נטען כי התובע התכוון להשתמש בכסף לכסוי הוצאות המומחים במזומן אולם התברר לו שאף מומחה לא מסכים לקבל כסף במזומן, ולכן בסופו של דבר נאלץ להחשיב את הסכום כהכנסה ולהנפיק חשבונית.

אין בכך די כדי שתתקבל טענה בעל פה נגד המסמכים בכתב, שהוצאו כאמור בזמן אמת על ידי משרד התובע.

...

על כן אני קובעת כי סך הסכומים ששולמו על ידי הנתבעים מסתכם בסך של 60,212 ₪.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך של 9,593 ₪.

מאחר שבכל יתר העניינים הגיעו הצדדים להסכמות, וכאשר סכום התביעה המקורי עמד על סך של 231,865.4 ₪ ולאחר תיקונו על סך של 35,793 ₪, ובסופו של דבר נפסק סכום של כרבע מסכום זה, לא מצאתי לחייב בשכר טרחת עו"ד ובהוצאות משפט.

רקע הדברים בשנת 2012 הגיש המבקש יחד עם אישתו באותה העת (כיום גרושתו), תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית, הקשורה ללידת שני ילדיו.

בהחלטתו מיום 23.5.2017 דחה בית המשפט את בקשת המבקש למתן פסיקתה, תוך שקבע כי: "אין מקום להוסיף על החלטתי מיום 1.5.17 אשר פרטה את אופן חלוקת סך הפצוי שהוסכם בתיק, בין האב לאם. על הצדדים לפעול ע"פ חלוקה זו". ביני לביני, ביום 20.9.2018 הגיש המבקש, בשמו ובשם שני ילדיו, תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתה נטען כי עורכי הדין וייל וג'אבר התרשלו באופן ניהול התביעה בת"א 61241-01-12 (להלן: תביעת הרשלנות המקצועית).

בית משפט השלום פירט כי החוב הכספי כלפי המבקש נוצר בפסק הדין בת"א 61241-05-12, כאשר באותו מועד שימש עו"ד וייל כבא כוח המבקש, כך שבשלב זה ודאי שלא חויב עו"ד וייל (ובהתאם העיזבון) בדבר.

...

בהחלטתו מיום 23.5.2017 דחה בית המשפט את בקשת המבקש למתן פסיקתה, תוך שקבע כי: "אין מקום להוסיף על החלטתי מיום 1.5.17 אשר פרטה את אופן חלוקת סך הפיצוי שהוסכם בתיק, בין האב לאם. על הצדדים לפעול ע"פ חלוקה זו". ביני לביני, ביום 20.9.2018 הגיש המבקש, בשמו ובשם שני ילדיו, תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתה נטען כי עורכי הדין וייל וג'אבר התרשלו באופן ניהול התביעה בת"א 61241-01-12 (להלן: תביעת הרשלנות המקצועית).

דיון והכרעה דין בקשת רשות הערעור להידחות.

סיכומו של דבר: בקשת רשות הערעור נדחית, ועמה ממילא נדחתה גם הבקשה להוספת ראיה.