תביעת רשלנות מקצועית נגד עו"ד על פטור ממס שבח

התובעים הגישו תביעה בהליך זה, שהוגשה בתחילה כנגד הנאמנים (בעילה של הפרת חובת נאמנות) וכנגד עוה"ד (בעילה של רשלנות מקצועית), בגין תשלום החוב שאותו פרעו בעצמם, לצורך רישום הזכויות, בצרוף עגמת נפש, שכ"ט עו"ד וקנס שנאלצו לשלם לבנק למשכנתאות.

סעיף 4.3.5 - קביעת אופן תשלום יתרת התמורה, המובא במלואו לנוכח חשיבותו: "הסכום הנותר מתוך יתרת התמורה, לאחר סילוק חובם של המוכרים לבנק ולמוטבים המוזכרים בסעיפים 4.3.2-4.3.4, ישולם בשיק בנקאי, לפקודת עו"ד נתן רסקין (המשמש כאחד הנאמנים על כספי המוכרים לגביית יתרת התמורה על פי הסכם נאמנות ביחד עם נאמנים נוספים להלן: 'הנאמנים') כנגד מסירת החזקה בבית והמצאת אישור מירשם המשכונות שלפיו נמחק רישום המישכון על הדירה לטובת בנק לאומי למשכנתאות לישראל בע"מ, ואישור על מחיקת העיקול אישור על פטור ממס שבח והיעדר חובות מסים והיטלים (כגון היטל השבחה) לרשות המקומית וכן מסירת יפוי כוח בלתי חוזר המאפשר את העברת הזכויות בבית על שם הקונה בספרי המינהל (יפוי הכוח שייחתם על פי הוראות חוזה זה ויימסר למשמרתו של ב"כ המוכר) וכאשר זכויות המוכר בבית נקיות וחופשיות מכל חוב שיעבוד, עיקול ותביעת זכות צד ג' (המוכר יהא רשאי להשתמש בכל חלק מיתרת התמורה, הנקובה בסעיף קטן זה, כדי לממן את קיום התחייבויותיו כלפי הקונה. התחייבויות, המהוות תנאי לביצועו של התשלום, האחרון, הנקוב בסעיף קטן זה)." סעיף 5 – הוראה על פיה, ככל שלא יובאו על ידי המוכרים כל המסמכים הנדרשים במועד מסירת החזקה שנקבע ליום 10.10.2002, יופקד סך של 10,000$ מתוך יתרת התמורה בידי הנאמנים, עד להשלמת הנידרש.

...

ההוצאות הנוספות לא הוכחו באסמכתאות כלשהן, ועל כן נדחית העתירה לפיצוי בגינם.

אין בידי לקבל טענה זו. המוכרים ציינו בכתב ההגנה מטעמם, (בסעיפים 13ג ו- 15א), כי הופקד בחשבון הנאמנות סך של 220,978 ₪.

עוה"ד בחקירתו ציין אף הוא, כי הופקדו 56,000 דולר אצל ב"כ המוכרים, עו"ד רסקין (עמ' 42 לפרוטוקול, שורה 32).בהמשך חקירתו הנגדית, הבהיר עוה"ד כי לא נקבע בהסכם המכר כי יוחזקו בנאמנות רק 10,000 דולר, שכן (עמ' 47 לפרוטוקול, שורה 3) "סעיף 5 מדבר אך ורק על אישורים, הוא לא מדבר על שחרור כסף...". סוף דבר נזקם של התובעים נקבע בסכום של 111,299 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (המקורית), 12.07.2009, ועד התשלום בפועל.

לפניי תביעת רשלנות מקצועית נגד הנתבע, שהיה עורך דינו של התובע בעיסקת מכר מקרקעין.

הנתבע טוען כי התובע סירב לחתום על מסמכים נוספים מלבד החוזה, ובמיוחד הדיווח למס שבח, אף ביקש כי הנתבע ישחרר לו את התשלום, שנועד להבטחת תשלום המסים, בטענה כי הוא פטור מתשלום מס. הנתבע סרב ולדבריו מאז החל התובע מטריד אותו ואת הקונה, עד שביום 17/3/10 הושג הסכם בתיווך צד ג', מר בלאן סאמר, לפיו ישיב הנתבע לתובע את הסכום, שהופקד בידיו בנאמנות (צ'ק ע"ס 5,000 ₪, נספח ב' לכתב ההגנה, צ'ק של הנתבע, נספח ג1 לכתב ההגנה) והתובע התחייב לחתום על המסמכים, שהנדרשים לדווח העסקה לרשויות המס (סיכום הפגישה, נספח ג' לכתב ההגנה).

לולא לקח התובע את טפסי מס שבח לעו"ד חדאד, כיצד הגיעו הטפסים, הממולאים ומאושרים ע"י הנתבע מיום 24/3/10 למשרדי מס שבח ביום 27/3/11 עם שינויים? גם בעיניין התביעה נגד המוסד לביטוח לאומי הוכח כי אין קשר בין הנתבע לתביעה, שעילתה בשנת 2008.

הסיכום הנו כי אין בסיס לתביעת התובע, לא לנזק, לא לרשלנות של הנתבע ולא לקשר סיבתי בין פעולות הנתבע לבין סכומים כלשהן שנידרש התובע לשלם עבור מס שבח או להוציא עבור התביעה נגד המל"ל. כל תשלום, שנידרש לשאת בו התובע נבע ממחדלו לשלם את מס השבח במועד ומנסיונותיו לשנות את שומות הנכס ע"י המל"ל וע"י מס שבח, ללא קשר לנתבע.

...

אני קובעת כי הנתבע לא התרשל בטיפול בעסקת מכר החנות, אם כי בראייה לאחור הסכמתו להחזיר את סכום הפקדון בסך 5,000 ₪ טרם תשלום מס השבח ע"י התובע יכולה היתה לחסוך חלק מהטענות כאן.

אני מקבלת את טענת הנתבע, שנתמכה בעדות מר גטאס, לפיה התובע והקונה חתמו על טפסי מס שבח רק ביום 24/3/10 בפגישה השלישית, לאחר החתימה על החוזה ביום 18/2/10, ולאחר החזרת הפקדון ביום 17/3/10.

התביעה נדחית.

לטענת התובעת הדבר נבע למעשה מרשלנותו של עו"ד דויטש שלא המתין כי תיחלוף התקופה הנדרשת מהמועד שבו העבירה הגב' איטה סגל את הדירה לבנה, כדי שבעיסקה הנוספת ניתן יהא לבקש פטור.

ככל וגרסת התובעת הנה נכונה, כי כל העובדות היו ידועות לעו"ד דויטש טרם ביצוע העיסקה, סביר יותר היה להגיש תביעת פיצויים נגדו על רשלנות מקצועית ולא תביעת אכיפה.

הוא גם לא פנה למוסדות הרלבאנטיים דוגמאת רשויות מסוי מקרקעין כדי לברר איתם בשם לקוחתו התובעת, את נסיבות דרישת מס השבח לרבות העיסקאות המדווחות שם. למעשה התביעה הוגשה בלא שנעשתה על ידי הנתבע בדיקה מינימאלית של העובדות הרלבנטיות.

...

גם לעובדת הגשתה של התביעה על ידי הנתבע שהצריכה את התובעת להגיש כתב הגנה, ואף בקשה להעברת התיק מבית משפט השלום בחיפה לבית המשפט בקריות, יש לקחת בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בתיק זה. נוכח כל האמור אני מחייב את הנתבע בת"ק 24869-08-15 לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 11,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.10.11 ועד לתשלום המלא בפועל, וכן פיצוי בגין עגמת נפש בסך 9,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה – 12.8.15 ועד לתשלום המלא בפועל.

עוד ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

התביעה בת"ק 39086-06-16 נדחית.

לפני תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין רקע הנתבע ייצג את התובע בעסקת מקרקעין בה נמכרה דירה שקבל האחרון בירושה.

בעקבות כך, נערך ונחתם הסכם המכר, אשר בס' 15 בו נכתב כי "על פי בדיקה שנערכה ע"י המוכר, עסקה זו לא חייבת במס שבח ולא במס מכירה." התובע טוען כי הנתבע התרשל בתפקידו המקצועי בעת שייעץ לו כי ניתן לקבל פטור ממס שבח על מכירת הדירה.

הנתבע מודה כי באותה עת אכן הודיע לתובע כי על סמך הצהרתו כי אמו היתה בעלת דירה אחת ששמשה למגוריה, הוא זכאי לפטור על פי ס' 49 (ב)5 לחוק, אלא שלשיטתו, הטופס, שהוצג ע"י התובע, ואשר עליו נרשמו סעיפי הפטור, שהתובע מייחס לנתבע את כתיבתו- במועד מוקדם יותר, לא נכתבו על ידו- שכן לא נפגש עם התובע בקשר לעסקה זו, קודם ליום עריכת ההסכם והחתימה עליו.

...

לנוכח הצהרתו המפורשת של עו"ד שנהר ואף מתוך לשונו של הסעיף בזיכרון הדברים, כי ההסכם ניתן לביטול אם תחוב העסקה במס, הנני מקבלת את טענת התובע כי לולא הפטור, לא היה מוכר את הדירה.

אינני מקבלת את טענת התובע כי יש לשפותו גם על הפסד רווחו, שאלמלא מכר את הדירה, היה ערכה עולה.

אינני מקבלת את טענת התובע כי על הנתבע להשיב לו את שכר טרחתו בגין ההסכם, שהרי הנתבע אכן ערך את ההסכם וטיפל בהעברת הזכויות עד לסיום העסקה ואולם הנתבע יישא בהוצאות התובע בגין תביעה זו באופן שמחצית האגרה תשולם מעל ידו, וכן שכר טרחת עורך דין בשיעור של 11,000 ₪.

כן גורס הוא כי עו"ד גור התרשל במתן ייעוץ משפטי שעה שערך חוזה מכר לדירה השנייה בפרק זמן של שלוש שנים ותשעה חודשים לאחר מכר הדירה הראשונה, שכן בייעוצו קבע כי הדירה לא תחוייב בתשלום מס שבח, ברם, זו חוייבה בתשלומו בסכום של 138,803 ₪ לאחר שרשויות מס שבח עמדו על כך שדין הפטור שניתן בהתייחס לדירה הראשונה היה ביטולו של הפטור.

עולה מאלה, כי אין לתובע עילה מוצדקת על פיה יש לחייב את עו"ד צור ברשלנות מקצועית – ולפיכך התביעה כנגדה נדחית.

לעדות עו"ד גור בתצהירו נ/14 פנה לעו"ד צור בעיניין מתן הפטור בדירה הראשונה וקיבל ממנה מסמך הפטור, קרי, אישור רשויות מס שבח למתן פטור על פי סעיף 49 ב(5) לחוק.

...

עולה מאלה, כי אין לתובע עילה מוצדקת על פיה יש לחייב את עו"ד צור ברשלנות מקצועית – ולפיכך התביעה כנגדה נדחית.

וכן ראה בע"א 735/75 רויטמן נ' אדרת ואח', פ"ד ל(3) 75, בעמוד 80, כדלקמן: "גם עורך-דין סביר ונבון ומלומד יכול ויטעה בשיקול-דעתו: אם לשופט בשר ודם מותר לטעות, לעורך-דין לא כל שכן. החובה המוטלת על סנגור כלפי לקוחו אינה שלא לטעות בשיקול-דעתו: החובה היא לשקול דעתו כמיטב יכלתו וידיעתו". אשר על כן, מן הטעמים המצטברים לעיל, נדחית התביעה.

התובע ישלם לכל אחד מן הנתבעים הסך של 6,500 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.