תביעת רשלנות מקצועית נגד סוכן ביטוח בגין נזקי רכוש לא מבוטחים

חבותה של הנתבעת כלפי התובע וסוגיית הרשלנות: אחריותו של סוכן ביטוח כלפי לקוחו נדונה בע"א 3214/98 אמנון שלוס נ' רגומי (1978) בע"מ (פורסם בנבו), שם נקבע: כאמור, עילת התביעה של המשיבה מתבססת על כך שהמערער התרשל כלפיה, ולכן עליו לפצותה עבור הנזקים שנגרמו לה בשל רשלנותו.

עם זאת, נקבע כי לו הבין המבוטח שסוכן הביטוח והמבטח אינם מתכוונים לעשות דבר לשינוי דרישתו המחמירה של המבטח, הרי שלא היתה מוטלת על הסוכן והמבטח כל חובה לוודא שהמבוטח יחדש את ביטוחו, שכן "אין הנתבעת צריכה לדאוג לעניינה של התובעת יותר מאשר התובעת עושה זאת בעצמה" (ת"א (שלום ירושלים) 22967/99 מ.ב.ש.ק חברה קבלנית לעבודות בנין בע"מ נ' אייזנברג ([פורסם בנבו], 31.3.04)).

עוד נקבעה חובת הסבר של סוכן הביטוח והמבטח למתקשר אודות תניות משמעותיות בפוליסת הביטוח, כגון חריגים לכסוי הבטוחי (ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר, פ"ד מט(2) 749 (1995); ע"א 300/97 חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 746, 763 (1999)), ויש הסבורים כי יש להטיל נטל הסבר עובר לכריתת החוזה על כל מידע שהוא קל להבנה ולהסבר, כגון תניות מיגון בביטוח רכוש (ולר, בעמ' 252-256; וראו ת"א (קרית גת) 996/95 מויאל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ ([פורסם בנבו], 5.2.98); ת"א (אשדוד) 1435/96 דנן נ' הפניקס הישראלי – חברה לבטוח בע"מ (לא פורסם, 26.10.98)).

האם מדובר בעיניין המצריך מקצועיות בתחום הביטוח או אשר יש בו פערי מידע בין הלקוח לסוכן הביטוח או המבטח.

" בית המשפט הוסיף וקבע בעיניין חובת הזהירות המושגית: "האם מתקיימת חובת זהירות מושגית? לדעתי התשובה לכך חיובית. לסוכן הביטוח יש חובת זהירות כלפי הבאים להתייעץ איתו ולנהל איתו משא ומתן לצורך רכישת ביטוח. חובתו של סוכן הביטוח משתרעת גם על נזקים שיגרמו לאותם לקוחות מנסיעה ללא כסוי בטוחי בשל מחדל או מעשה שלו. סוכן הביטוח יכול וצריך לצפות נזקים מסוג זה. " ומן הכלל אל הפרט, כפי שצוין לעיל, אין ספק שלנתבעת חובת זהירות מושגית כלפי התובע.

במסגרת זו, הוגשה תביעה כנגד התובע שבפני, נהג הרכב מנורה חברה לביטוח בע"מ. התובע שבפני והנהג הגישו כתב הגנה בנפרד מחברת מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ, שטענה בכתב הגנתה להעדר כסוי בטוחי בגלל וותק הנהיגה של נהג התובע.

...

איני מקבל את טענתה זו של הנתבעת.

סוף דבר: תביעתו של התובע מתקבלת במלואה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 52,267 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

הודעת צד שלישי במקביל להגשת כתב הגנתה שלחה הנתבעת הודעת צד שלישי נגד סוכן הביטוח שטיפל ברכישת הכסוי הבטוחי למחפר עבור התובעת/בעלה מול הנתבעת (אשר ממן), ונגד חב' כ.מ הנדסה ופיתוח בע"מ (חברת בניה שפעלה באתר בו ארעה השריפה).

לאחר עיון בחוות דעת חוקר השריפות מטעם הנתבעת ובפרוטוקול חקירתו הנגדית בביהמ"ש, פרוטוקול חקירתו הנגדית של בעל התובעת, וכן בחומר הראיות הרלבנטי הקיים בתיק ביהמ"ש, לא מצאתי כי נסתרו מימצאי חוות דעתו של חוקר השריפות מטעם הנתבעת בחוות דעתו כאמור לפיהם ניזקי המחפר במועד הנטען מקורם בארוע הצתה בזדון מצד אחד או יותר של אנשים שזהותם אינם ידועה, ו/או כי בנסיבות העניין האפשרות של פרוץ שריפה בכלי המבוטח כתוצאה מכשל חשמלי נפסלה על ידו (קלושה) בהנתן שהמחפר חנה באתר הבניה מעל- 20 שעות רצופות ללא שימוש כאשר מערכות החשמל שלו מנותקות ממתח "חי". סיכומם של דברים: מסקנתו הסופית של חוקר השריפות מטעם הנתבעת, אשר בדק בזמן אמת ובאופן מקצועי את נסיבות השריפה ואת שרידי המחפר ומצא כי הוא הוצת בזדון באתר הבניה בחיפה ע"י גורם/גורמים שאינם ידועים במועד הנטען – מסקנה זו מבוססת דיה.

הפוליסה הקיימת לא מצריכה אזעקה? ללא הרחבה היא לא צריכה וגם לא מכסה נזק בזדון" תמיכה נוספת באשר לנכונות גרסת הנתבעת לפיה היא הנפיקה לתובעת (לפי בחירת המבוטח), כסוי בטוחי מפני נזק תאונתי בלבד, ניתן למצוא בנוסחה הברור של הרשימה המהוה חלק בלתי נפרד מהפוליסה, לפיה הכסוי הבטוחי הנרכש הנו בגין נזק תאונתי בלבד שייגרם לרכוש המבוטח בתקופת הביטוח (השכבה הבסיסית בלבד), כאשר הדבר מודגש בשני מקומות שונים בדף 1 לרשימה שהופקה לתובעת: ראו: חותמת בדף 1 של הרשימה בצד שמאל עליון : "שים לב!!! הכסוי הבטוחי לנזק תאונתי בלבד ולא כולל גניבה, פריצה, ונזק בזדון" ראו: גם דף 1 לרשימה מעל הכותרת "הרכוש המבוטח": "מוצהר ומוסכם בזאת כי הכסוי הבטוחי אינו כולל ניזקי גניבה, פריצה ונזק בזדון, אלא אך ורק נזק תאונתי בלבד!" התובעת בעצמה בכתב התביעה מודה למעשה כי הפוליסה נשוא התביעה חלה בכל מקרה שבו ארע נזק תאונתי לרכוש המבוטח, למעט נזק שניגרם במסגרת אחד מהחריגים (גניבה, פריצה, נזק בזדון): "1.3 מיותר לציין כי בפוליסה צוין כי "מוצהר ומוסכם בזאת כי הכסוי הבטוחי אינו כולל ניזקי גניבה, פריצה ונזק בזדון, אלא אך ורק "נזק תאונתי בלבד", ללמדך כי הפוליסה חלה בכל המקרים האחרים למעט שלושת המקרים שפורטו בחריג".

שנית, מנוסח הרשימה והפוליסה ניתן ללמוד כי האבחנה האמורה לעיל נופלת תחת קטגוריה "נזק בזדון" ולא תחת "נזק תאונתי בלבד". כלומר אם המבוטח בחר את האפשרות להרחיב את הכסוי הבטוחי הבסיסי כך שיכלול כסוי בטוחי גם לכל אחד מ- 3 החריגים האמורים (שלא שבמקרה דנן), אזי במקרה כזה תיעשה איבחנה לעניין תוקף הכסוי הבטוחי, באופן שאם יתברר שמדובר בנזק בזדון שארע לרכוש המבוטח ע"י המבוטח או מי שפועל עפ"י הוראותיו כתוצאה מפעולה זדונית או רשלנות חמורה (לא יהיה כסוי בטוחי), ואם יתברר כי הנזק בזדון נגרם לרכוש המבוטח ע"י צד שלישי (ללא מעורבות כלשהיא מצד המבוטח או מי מטעמו), יהיה זכאי המבוטח לקבלת תגמולי ביטוח מהמבטח בגין הנזק שניגרם לרכוש המבוטח עקב מעשה הזדון, בכפוף לעמידה בתנאי הפוליסה (בין היתר הצבת שומר קבוע על הרכוש המבוטח), לרבות תשלום דמי הישתתפות מוגברים (ראו: דף 2 לרשימה; סעיף 5 בעמ' 1 לפוליסה תחת הכותרת "חריגים"; עמוד 2 לפוליסה תחת הכותרת "תנאי מיוחד לסכוני גניבה, פריצה, שוד ונזק בזדון"): דף 2 לרשימה תחת הכותרת "הישתתפות עצמית לפרק א====: :

זאת ועוד, שוכנעתי כי סוכן הביטוח הציע לבעל התובעת להרחיב את הכסוי הבטוחי כך שיכלול נוסף על הכסוי הבטוחי הבסיסי לנזק תאונתי בלבד, גם כסוי בטוחי לנזק בקרות אחד מ- 3 החריגים הנ"ל (בכפוף לעמידה בדרישות המיגון ובתנאי הפוליסה הרלבאנטיים), אך מסיבות השמורות עם התובעת ובעלה, הם בחרו שלא לעשות כן. מכאן, שדין התביעה העיקרית להדחות בהעדר כסוי בטוחי.

...

הודעת צד ג' נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

הנתבעת תשלם לצד ג' 1 הוצאות בסך 3,000 ₪ תוך 30 יום.

מכאן תביעתה בעילה של רשלנות מקצועית כנגד נתבעת 2 ותביעתה כנגד נתבעת 1 שלטענתה אחראית באחריות שילוחית למעשי נתבעת 2.

הנתבעת 1 מכחישה את אחריותה השילוחית למעשי נתבעת 2 וטוענת כי היא מוגבלת רק לאותם עניינים הקבועים בחוק והליכי תביעה לקבלת תגמולי ביטוח אינם נמנים עליהם.

הפניה לסוכן הביטוח בשנת 2009 הייתה בהקשר של ניזקי הרכוש שנגרמו לרכב ולא בקשר לניזקי הגוף של התובעת.

בנסיבות הנ"ל, הציפייה מסוכן הביטוח, שמקבל פניה להפעלת ביטוח מקיף בגין ניזקי רכוש כי יחקור ויתור אחר מידע שעשוי להקים עילה לתביעה מכוח פוליסות נוספות [נכות או סיעוד], היא ציפייה שאינה סבירה.

...

לאחר בחינת הראיות, מסקנתי היא כי לא עלה בידי התובעת להוכיח טענותיה כלפי נתבעת 2 ואסביר: בניגוד לאמור בסעיפים 6-7 לכתב התביעה - התברר, כי התובעת כלל לא שוחחה עם סוכן הביטוח בסמוך לאחר התאונה.

מסקנתי היא כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה ודין התביעה להידחות.

התוצאה התוצאה היא כי התביעה נדחית.

לטענת ליעד, יש לבחון את מהות התביעה ולא את הכינוי שבו הכתירה נייר חדרה את התביעה, שכן מהות התביעה הנה אספקת מכונה ברשלנות מקצועית נטענת, וכן טענה ליעד כי יש לפרש את פוליסת הביטוח כנגד חברת הביטוח שהנה המנסחת, ולטובת המבוטח, במיוחד כאשר המדובר בחריגים לכסוי הבטוחי, והנטל מוטל על חברת הביטוח להראות את התקיימות החריג.

ליעד טענה כי פייפרמאכר קיבל רק את הרשימה של הפוליסה, אולם לא את הפוליסה עצמה, ואין כל ראיה קבילה בראיות הראל כי הפוליסות עצמן נשלחו לליעד, הן מאחר ועדותה של ברזילי הנה עדות מפי השמועה, והן מאחר וסוכן הביטוח לא הובא להעיד.

ליעד טוענת כי תביעת נייר חדרה כנגדה הנה לנזק מוכח ולא לפצוי מוסכם, ולכן על חברת הביטוח לשאת בנזק, ככל שייפסק כנגדה סכום פיצוי בגין נזק.

בכל הקשור לפוליסת חבות המוצר, נטען כי תביעת נייר חדרה אינה עוסקת בנזק לגוף ולרכוש, ולכן אין היא מכוסה תחת פוליסה זו, ואי-התאמה של המכונה למיפרט בהסכם שבין נייר חדרה לליעד אינה מבחינת נזק לרכוש צד ג'.

...

בחינת התביעה שהוגשה על-ידי נייר חדרה כנגד ליעד מביאה למסקנה שמרבית התביעה אינה נכללת בהגדרת "מקרה ביטוח" בהתאם למי מהפוליסות שהיו קיימות לליעד.

מקובלת עלי טענת הראל כי תביעת נייר חדרה איננה מתייחסת למקרה ביטוח כמשמעותו בפוליסת חבות המוצר.

לסיכום - נייר חדרה תשלם לליעד הסכומים המפורטים בסעיף 131 לפסק-דין זה, והראל תשלם לליעד הסכום המפורט בסעיף 138 לפסק-דין זה. המזכירות תמציא העתק מפסק-הדין לבאי-כח הצדדים.

בפניי תביעה כספית שהגיש התובע נגד הנתבעות, חברת ביטוח היא הנתבעת 2 (להלן: "חברת הביטוח") וסוכנת מטעמה היא הנתבעת 1 (להלן: "סוכנת הביטוח" או "הסוכנת") במסגרתה התבקש לחייבן לפצותו בגין נזקים והוצאות בהם חויב לשלם בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 13.11.2016 בה היה מעורב רכבו עם רכב צד ג' (להלן: "התאונה"), ולאחר שהתברר לו כי הנתבעות לא דאגו לבטח את רכבו בפוליסת ביטוח.

טענות סוכנת הביטוח בתמצית דין התביעה להדחות על הסף מחמת היתיישנות או שהוי רב, בשים לב לכך שהתביעה הוגשה בחלוף 4 שנים ממועד הארוע הבטוחי, ולאחר שפג תוקף הביטוח האחריות המקצועית במסגרתו הייתה מבוטחת סוכנת הביטוח.

כן טענה סוכנת הביטוח כי דין התביעה להדחות אף לגופה מהטעמים שיפורטו להלן בתמצית: בעקבות פניה של התובע בחודש 04/2016 הפיקה לו סוכנת הביטוח תעודת ביטוח חובה לרכבו, וכן הצעה לרכישת פוליסת ביטוח רכוש צד ג' לתקופה שמיום 1.5.16 ועד ליום 30.4.2017 (להלן: "ההצעה לביטוח" או "ההצעה").

סוכנת הביטוח העידה כי הפיקה עבור התובע הצעה לרכישת הפוליסה, והסבירה לו כי הכסוי הבטוחי מותנה בתשלום פרמיה והמצאת אישור העידר תביעות בשלוש השנים האחרונות שקדמו להצעה (להלן: "אישור העידר תביעות" או "האישור"), ומאחר שהתובע לא המציא את האישור, ההצעה לביטוח לא התגבשה לכדי פוליסה תקפה (סעיף 3 לתצהירה).

אשר על כן, ונוכח כל האמור לעיל, מצאתי לקבוע כי סוכנת הביטוח התרשלה, והפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובע עת לא פעלה להפקת הפוליסה ולא באה בדברים עם חברת הביטוח לצורך הקמתה של הפוליסה, ולא מסרה לחברת הביטוח את אשר נידרש לצורך אישורה של ההצעה לכדי פוליסה, והכל ללא ידיעת התובע וללא קבלת הסכמתו.

...

טענות סוכנת הביטוח בתמצית דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות או שיהוי רב, בשים לב לכך שהתביעה הוגשה בחלוף 4 שנים ממועד האירוע הביטוחי, ולאחר שפג תוקף הביטוח האחריות המקצועית במסגרתו הייתה מבוטחת סוכנת הביטוח.

דין הטענה להידחות שכן לא הייתה מוטלת על התובע כל חובה שבדין לצרפה להליך.

התביעה כנגד חברת הביטוח נדחית.

התובע ישלם לחברת הביטוח הוצאות משפט הכוללות שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪.