מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות כונס נכסים על ניהול דירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהקשר זה גם נטען כי הוגשה, על ידי כונסי הנכסים והמפרק, תביעה לביהמ"ש המחוזי, לפסק דין הצהרתי המורה לסרבנים לחתום על הסכם ניהול עם התובעת (ה"פ 438/98).
לטענת מר שוגול, האילוץ המרכזי שעמד לנגד עיניהם של כונסי הנכסים וועד בעלי הדירות, בעת שניהלו מו"מ עם התובעת, היה הצורך להשקיע מאות אלפי דולרים בשפוץ המלון ובנקיטת פעולות הדרושות לקבלת הרשיונות לפתיחתו.
מסקנתו של ד"ר וולפסון היתה "נראה שהתובעת רק 'מצצה' את משאבי המלון כדי שתזכה בדמי הניהול הקבועים בסך 2 אחוז מהמחזור של המלון. המחזור עמד על ממוצע של כ- 20 מיליון ₪ לשנה, כך שמעבר לכל הוצאותיה, כולל משכורות מנהליה, התובעת הכניסה לכיסה סך של כ- 400 אלף ₪ לשנה. זה ניצול גס של משאבי המלון על ידי התובעת". לתמיכה וחיזוק במסקנותיו הפנה גם למכתבו של מר בלחסן פרנסואה, יועץ המלון לתובעת וליו"ר הועד מיום 6.12.00 (נספח כח' לתצהירו), ממנו עולה כי עד לאותו מועד חובות המלון כולל ספקים ועירייה היו בשיעור של בין 8-10 מיליון ₪, כספים אצל סוכני נסיעות בין 1-1.3 מיליון ₪, תזרים תפעולי שלילי וצורך דחוף בהזרמה של 4-5 מיליון ₪ לצורך הפעלת המלון, מצביע על ניהול רשלני וחוסר מקצועיות של חברת הניהול אשר הביאה "למצב קטסטרופאלי כזה", למכתבו של מר אלטמן, מיום 20.11.00 (נספח לא' לתצהירו) למכתבו של רו"ח וולנשטיין לועד מיום 17.1.01 (נספח לב' לתצהירו), המעידים על כך ששלושה שיקים בסך כולל של 307 אלף ₪ ניפרעו לטובת ויוטל מלונות בע"מ שהנה חברה בבעלות משפחתו של עו"ד בן ששון, מה שמעיד לטענתו של ד"ר וולפסון על היתנהלותו הבלתי ראויה של עו"ד בן ששון.
לטענה לניהול בלתי מקצועי ורשלני - למעלה מן הצורך, תיבחן גם טענה זו. כאמור, הנתבעים לא טענו בכתבי ההגנה לכך שהנזקים נגרמו כתוצאה מניהול ברשלנות חמורה, אף כי ב"כ הנתבעים, במהלך דיוני ההוכחות וגם בסיכומים טען למעשי מירמה וכיוצ"ב. עשרות המכתבים והנספחים שצורפו לתצהירי הצדדים, מעידים על היתנהלות מורכבת של מלון דירות המונה למעלה מ- 300 יחידות, על קשיים בהשגת רשיונות, תשלומי עובדים וחובות, על השקעה כספית ניכרת בשיפוצים והתמודדות עם קהל מיגוון שפקד את המלון.
...
יתרה מכך, שוכנעתי כי התובעת עמדה בפני סיטואציה כמעט בלתי אפשרית של הצורך המתמשך בהעמדת אשראי, לנוכח התנהלות בלתי נסבלת של הסרבנים ובחוסר שיתוף פעולה של הנתבעים, אשר עמדו על המשך שימוש עצמי ביחידות שלהם, ללא רצון או יכולת להשקיע את הכספים הנדרשים להמשך הפעלתו של המלון.
אני דוחה את טענות הנתבעים להפרת ההסכם על ידי התובעת.
לכן, דין טענת הנתבעים כי יש להפחית את התשלומים שקיבלה התובעת במסגרת הסדרי הפשרה שנחתמו בהליך זה עד היום, להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בתביעה נטען כנגד מדינת ישראל כי זו אחראית להחלטותיהם השגויות של רישמי ההוצאה לפועל אשר הורו על מינויו של עו"ד רויטמן ככונס הנכסים על מלוא הזכויות בדירה, למרות שלמנוח היו זכויות רק במחצית הדירה, וכן הורו על אישור הסכם המכר של מלוא הזכויות בדירה.
נקבע בבית המשפט קמא בהסתמך על עדות העדה מטעם המדינה גב' מאיה גרינברג ששמשה כמנהלת אגף הוצאה לפועל ארצי ברשות האכיפה והגבייה במועד הרלוואנטי לתביעה, וכיום הנה סמנכ"לית מקצועית ברשות האכיפה והגבייה, כי להבדיל מנהלים שכן הוכנו במועדים הרלוואנטיים בעיניין מינוי כונס נכסים בתיקי מימוש משכנתות, לא הוכנו בתקופה הרלוואנטית נהלים דומים בעיניין מינוי כונס נכסים בתיקים של חייבים רגילים לצורך מימוש זכויותיהם בנכסי מקרקעין.
משכך נקבע כי המדינה ביצעה עוולה של רשלנות כלפי מר אלתר שבאה לידי ביטוי במחדל, קרי בהמנעות מהתקנת מנגנוני ביקורת ופקוח על פועלם של כונסי נכסים בתיקים של חייבים רגילים בתקופה הרלוואנטית לתביעה, ומשכך אחראית לפצותו בגין נזקים שנגרמו למר אלתר עקב כך. בית המשפט קמא קבע כי כל הנתבעים גרמו נזק אחד שאיננו ניתן לחלוקה ויש לראותם כמעוולים במשותף.
...
מכל המקובץ עולה כי נכון יהיה לקבל את ערעור המדינה.
לאור המסקנה הנ"ל אין צורך לדון גם בשאלת קביעת גובה הנזק ע"י בית משפט קמא.
י. קראי-גירון, שופטת השופט רון סוקול אני מסכים כי יש לקבל את הערעור , לבטל את חיוב המדינה בבית משפט קמא ולהטיל על מר אלתר הוצאות כפי שמציעה חברתי.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשתו של מנהל עיזבון המנוח חיים כהן ז"ל החייב בתיק הוצל"פ 505569-07-18 ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 9.1.19 של כב' רשם ההוצל"פ גיא סמולרצ'יק שהורה על מינוי כונסת נכסים על זכויות המנוח בנכס מקרקעין בת"א, אגב פירוט הוראות פעולה.
ב"כ המבקש הודיע בדיון כי ככל שלא יחזור בו מהערעור "יבקש כי ביהמ"ש יתן פסק דין על בסיס כתבי הטענות". בהמשך הוסיף ב"כ ה מבקש כי הוגשה עתירה להצהיר כי המשכנתא בטלה, עתירה שעדין לא הוכרעה והוסיפה "ברור לנו כי אם לא תהיה החלטה במסגרת התביעה לעיכוב ביצוע יהיה רשם ההוצאה לפועל חייב להמשיך בהליכי המימוש, שכן אין לו סמכות לעכב הליכי מימוש". ב"כ המשיב הודיע כי מוותר על הוספת טיעונים וחוזר על האמור בתגובה שהגיש.
לאחת היורשות יש טענת פרעתי וקיזוז בשל התרשלות הבנק והפרת חובות חקוקות.
הדירה שמימושה מבוצע בתיק ההוצל"פ היה נכס עזבון והעזבון מנוהל באמצעות מינהלי עזבון שמונו המייצגים את עזבון המנוח לכל דבר ועניין.
...
דינה של הבר"ע להידחות, שכן לא מצאתי כל פגם בהחלטתו של הרשם הנכבד ומקובלים עלי כנכונים ומשקפים את הדין והפסיקה נימוקיו של הרשם בהחלטתו וטיעוניו של המשיב בתגובה שהגיש.
נדחית גם הטענה לכפל הליכים.
לאור כל האמור לעיל נדחית הבר"ע. המבקש ישלם למשיב הוצאות ההליך בסך של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ויודגש כי חרף טענות אחרות בכתבי הטענות בדיון היום נטען שאין מדובר בתביעת רשלנות (ע' 3 ש' 4-5).
כעולה מכתב התביעה בסעיף ח' "התובעים לא היו מוכנים לשלם את חובם של כונסי הכנסים שכן לטעמם לא יעלה על הדעת כי מי שממונה מטעם בית המשפט וממלא תפקיד כזה שישאיר חוב ו"יברח". בסעיף ט' בכתב התביעה נכתב "לאור העובדה כי כונסי הנכסים פשוט מזלזלים בחובתם לשלם את דמי ועד הבית ואת חשבון המים..." [ההדגשות הוספו – א.ו.ק].
"19. אין חולק כי על בעל תפקיד המשמש בתור "ידו הארוכה של בית המשפט" (כמו מפרק, מנהל מיוחד, כונס נכסים, נאמן) חלות חובות אמון כלפי החברה, הנושים, בעלי המניות ואף צדדים שלישיים.
הפסיקה קבעה, כי מי שמבקש להגיש תביעה נגד בעל תפקיד בהליך פשיטת רגל, צריך לקבל היתר להגשת התביעה מבית המשפט אשר מינה את בעל התפקיד (ע"א 608/15 מוניק עופר נ' דוד גולן (הנאמן על נכסי שריה עופר ז"ל) לא פורסם, ניתן ביום 25.2.16).
בבע"מ 7358/14 פלוני נ' פלונית, לא פורסם, ניתן ביום 18.12.14, קבע בית המשפט העליון, כי לאחר מכירת דירה בהליך כנוס, אף כשהכונס סיים את תפקידו, לא עומדת לחייב הזכות לפנות בתביעת פיצויים עצמאית כנגד הרוכש בשל הפרת הסכם המכר, ללא אישור רשם ההוצאה לפועל.
...
גם מנימוקים אלה דין התביעה להדחות.
התביעה נדחית ובתאם לכך גם ההודעה לצד ג'.
התובעים ישלמו הוצאות לכל אחד מהנתבעים בסכום של 2,000 ₪, סה"כ 6,000 ₪.

בהליך רשות ערעור על הוצאה לפועל (רצ"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע במסגרת תביעה שהגיש המשיב 1 (להלן: "ונטורה") כנגד כהן, הליך שהתנהל בבית משפט השלום בתל אביב (ת"א 7543-09-13), הגישו הצדדים הסכם פשרה.
עוד נטען כי רישום הדירה על שם הקונים התעכב והושלם כשנה לאחר שנחתם הסכם המכר עמו, וכעשרה חודשים אחרי ששולמה התמורה, וזאת בשל רשלנות כונס הנכסים.
נטען שטענות כהן שגויות משפטית ועובדתית, סותרות הסכמות בין הצדדים שגובשו במסגרת ניהול הליך ההוצאה לפועל בו היה המבקש מיוצג, וכי לא ניתן לתקוף את הסדר הפשרה בבקשה להקטנת חוב אלא אך בהליך ייעודי.
...
בית המשפט מצא שלא להתערב בהחלטת הרשם.
דיון לאחר שבחנתי את טענותיו של כהן, את המסמכים שהוצגו ואת תיק בית המשפט קמא, אני מוצא לדחות את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתגובה.
הכרעה מטעמים אלה, לא אוכל לקבל את בקשת רשות הערעור והיא נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו