בהקשר זה גם נטען כי הוגשה, על ידי כונסי הנכסים והמפרק, תביעה לביהמ"ש המחוזי, לפסק דין הצהרתי המורה לסרבנים לחתום על הסכם ניהול עם התובעת (ה"פ 438/98).
לטענת מר שוגול, האילוץ המרכזי שעמד לנגד עיניהם של כונסי הנכסים וועד בעלי הדירות, בעת שניהלו מו"מ עם התובעת, היה הצורך להשקיע מאות אלפי דולרים בשפוץ המלון ובנקיטת פעולות הדרושות לקבלת הרשיונות לפתיחתו.
מסקנתו של ד"ר וולפסון היתה "נראה שהתובעת רק 'מצצה' את משאבי המלון כדי שתזכה בדמי הניהול הקבועים בסך 2 אחוז מהמחזור של המלון. המחזור עמד על ממוצע של כ- 20 מיליון ₪ לשנה, כך שמעבר לכל הוצאותיה, כולל משכורות מנהליה, התובעת הכניסה לכיסה סך של כ- 400 אלף ₪ לשנה. זה ניצול גס של משאבי המלון על ידי התובעת".
לתמיכה וחיזוק במסקנותיו הפנה גם למכתבו של מר בלחסן פרנסואה, יועץ המלון לתובעת וליו"ר הועד מיום 6.12.00 (נספח כח' לתצהירו), ממנו עולה כי עד לאותו מועד חובות המלון כולל ספקים ועירייה היו בשיעור של בין 8-10 מיליון ₪, כספים אצל סוכני נסיעות בין 1-1.3 מיליון ₪, תזרים תפעולי שלילי וצורך דחוף בהזרמה של 4-5 מיליון ₪ לצורך הפעלת המלון, מצביע על ניהול רשלני וחוסר מקצועיות של חברת הניהול אשר הביאה "למצב קטסטרופאלי כזה", למכתבו של מר אלטמן, מיום 20.11.00 (נספח לא' לתצהירו) למכתבו של רו"ח וולנשטיין לועד מיום 17.1.01 (נספח לב' לתצהירו), המעידים על כך ששלושה שיקים בסך כולל של 307 אלף ₪ ניפרעו לטובת ויוטל מלונות בע"מ שהנה חברה בבעלות משפחתו של עו"ד בן ששון, מה שמעיד לטענתו של ד"ר וולפסון על היתנהלותו הבלתי ראויה של עו"ד בן ששון.
לטענה לניהול בלתי מקצועי ורשלני - למעלה מן הצורך, תיבחן גם טענה זו. כאמור, הנתבעים לא טענו בכתבי ההגנה לכך שהנזקים נגרמו כתוצאה מניהול ברשלנות חמורה, אף כי ב"כ הנתבעים, במהלך דיוני ההוכחות וגם בסיכומים טען למעשי מירמה וכיוצ"ב. עשרות המכתבים והנספחים שצורפו לתצהירי הצדדים, מעידים על היתנהלות מורכבת של מלון דירות המונה למעלה מ- 300 יחידות, על קשיים בהשגת רשיונות, תשלומי עובדים וחובות, על השקעה כספית ניכרת בשיפוצים והתמודדות עם קהל מיגוון שפקד את המלון.
...
יתרה מכך, שוכנעתי כי התובעת עמדה בפני סיטואציה כמעט בלתי אפשרית של הצורך המתמשך בהעמדת אשראי, לנוכח התנהלות בלתי נסבלת של הסרבנים ובחוסר שיתוף פעולה של הנתבעים, אשר עמדו על המשך שימוש עצמי ביחידות שלהם, ללא רצון או יכולת להשקיע את הכספים הנדרשים להמשך הפעלתו של המלון.
אני דוחה את טענות הנתבעים להפרת ההסכם על ידי התובעת.
לכן, דין טענת הנתבעים כי יש להפחית את התשלומים שקיבלה התובעת במסגרת הסדרי הפשרה שנחתמו בהליך זה עד היום, להידחות.
