מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות חברת ניהול פרויקטים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הליכי הוצאת היתר בנייה לא היו בתחומי אחריותה; (3) אין קשר בין מחדלים המיוחסים לחברת זולקוב, והמוכחשים, לבין הנזקים הנטענים, המוכחשים אף הם; (4) חברת ואליקן הרבתה להחליף מנהלים בפרויקט, והיא נושאת באשם תורם לנזקים הנטענים; (5) בכתב התביעה שכנגד אין פירוט של ההתרשלות המיוחסת לחברת זולקוב ואף לא פירוט כספי של הנזקים.
...
התוצאה לאור האמור לעיל, הנני מקבל בחלקה את תביעת התובעים נגד נתבעת מס' 2, דוחה את התביעה נגד נתבע מס' 1, וכן דוחה את התביעה שכנגד.
אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: (1) 433,509 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 15.3.2015, ועד לתשלום המלא בפועל; (2) מחצית אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 80,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
משנדחתה התביעה נגד הנתבע מס' 1 הנני מחייב את התובעים לשלם לו שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 15.3.2015, ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך, פרק ד6 לתביעת הנאמן, שעניינו "התרשלות רבתי בניהול הפרויקטים של החברה", עוסק בהתנהלות רשלנית של החברה בניהול הפרויקטים, על כל מרכיביה – ובתוך כך, סעיף 124.4 לתביעה מתייחס להתרשלות הנתבעים ביחס לפרויקט איסטרן, מושא ההליך דנן; וכך גם, במסגרת פרק ד.4.7 לתביעת הנאמן, שעניינו "הפרויקטים שהוצגו בשווי הגבוה משווי המימוש שלהם", עוסק בהצגת שוים "מנופחים" של נכסי החברה – ובתוך כך, סעיף 160.3 לתביעה, מתייחס להתנהלות הנתבעים באופן זה גם ביחס לפרויקט מושא התביעה.
...
סוף דבר לאור כל האמור, מצאתי בנסיבות העניין שלפניי כי קיומו של הסדר הנושים מביא מניה וביה לייתור ניהולו של ההליך שלפניי, ובאופן המחייב מחיקתו.
אשר על כן, אני מורה על מחיקת התביעה שבכותרת.
התובעים יישאו בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לנתבעת 5 בסך כולל של 10,000 ש"ח, וכן בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לנתבעים 1, 2, 4, ו- 12-6 בסך כולל של 10,000 ש"ח. המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לכתב התביעה צירפו התובעים את חוות דעתו של ד"ר דוד גוזל – מומחה להרדמה וטפול נמרץ – אשר קבע כי: "הרופאים התרשלו בתפקידם כי עשו צלום חזה ולא הסתכלו עליו !! (קנולה גבוהה מדי) היו מבינים את הקושי בחמצון, לא היו עושים כ"כ הרבה ניסיונות להנשים דרכה: ככל הנראה גרם להופעת חזה אויר בלחץ שהוביל להחייאה!!" ( עמ' 6 לחוות הדעת) (שבושי הלשון במקור – א.ר.).
על יסוד השיקולים האמורים נדחתה באחד המקרים בקשה לתיקון כתב תביעה מקום שבו לא ניתן הסבר מספק לכך שעילות התביעה שבקש תובע להוסיף לכתב תביעתו לא נכללו בכתב התביעה המקורי (רע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין בפיסקה 6 להחלטת כב' השופט נ' הנדל, שם ביחס לבקשה שהוגשה בחלוף שנה לאחר הגשת התביעה (4.9.2014)).
...
סבורני כי דחיית הבקשה שלפניי מנימוק זה עולה גם בקנה אחד עם ההיגיון שביסוד פסיקת בית המשפט העליון, אשר לא התיר תיקון של כתב תביעה שתכליתו הייתה להגדיל את סכום התביעה לאחר שבית משפט קמא נתן פסק דין חלקי לטובת התובע בשאלת האחריות (ראו – רע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות נ' טלטל ערוצי תקשוב (25.9.08).
זאת ועוד, סבורני כי התרת תיקון כתב תביעה כדבר שבשגרה, בנסיבות בהן התיקון הוא בבחינת "מקצה שיפורים" שבא לאחר שבית המשפט השמיע הערות לכאורה בדבר קשיי התביעה, ואף הציע הצעה לסיום התביעה בפשרה, תשבש את מאזן התמריצים הראוי של הצדדים לעת שקילת הצעות בית המשפט, וגם מנימוק זה אין להתיר את התיקון המבוקש.
אשר על כן הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

דיגמי – העידר יריבות מאחר שדיגמי חפויים קמה רק לאחר סיום העבודות השאלה הנשאלת היא האם "ירשה" את התחייבויות החברה הישנה? אם לא הוכח כך מטעם זה בלבד יש לדחות את התביעה נגד החברה, אולם אף אם אין יריבות מול החברה ניתן לתבוע בעילת רשלנות את הבעלים שניהלו את פעילות החברה המחוסלת.
מכאן שביחס למר גיא דיגמי ניתן לקבוע כי פעל כמנהל וכאיש מיקצוע אשר היה מעורב בפרויקט, ועל כן אם תוכח רשלנות מצדו ייתכן שקמה נגדו עילת תביעה אישית, מה שאין כן באשר לאליהו בהיותו בעל מניות בלבד אשר לא נטל חלק אקטיבי בפרויקט ולא הועלתה כלפיו טענה לרשלנות אישית ואף לא עילה כלשהיא להרמת מסך, ולפיכך גם דין ההודעה לצד ג' נגדו להדחות.
...
סוף דבר במסגרת התביעה העיקרית אני מחייב את הנתבע לפצות את התובעת בסכום של 1,869,367 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום עריכת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט במסגרתה נקבע סכום זה – 26.6.19.
לאור האמור אני מחייב את מר כראדי לשלם לתובעת נוסף על האמור את חלקה בשכר המומחים מטעם בית המשפט, את הסך של 100,000 ₪ ששילמה לצורך מיגון הבניין במהלך ניהול ההליך, את אגרת בית המשפט כפי ששולמה, כשסכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועדי תשלומם וכן הוצאות משפט נוספות בסך כולל 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 100,000 ₪.
ההודעות נגד יתר הצדדים השלישיים שלא נמחקו נדחות, כאשר מאחר שהללו הצטרפו להליך בשלב מעט מאוחר יותר מפתיחתו וגם פעילותם במסגרת הפרויקט ייתכן שלא היתה מיטבית ישלם מר כראדי למכון התקנים ולעיריית נתניה שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ כל אחד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

בדומה, נפסק כי ניתן להצדיק דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה במקרים בהם נהג המבקש בחוסר תום לב, או במקרים שבהם העובדות היו ידועות למבקש כבר בשלב בו הגיש את כתב התביעה המקורי, ולא ניתן מצידו "כל הסבר מספק" לאי הכללתן בכתב התביעה המקורי (רע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין, פסקה 6 [פורסם בנבו] (5.9.2014) להלן - פינקלשטיין; רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ, פסקה 11 [פורסם בנבו] (22.3.2017)).
ודוק, דומה כי בעניינינו, ההסבר היותר מתבקש הוא מדוע בנסיבות העניין, משהחליטה התובעת לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את הרשות כנתבעת בעילת רשלנות, לא מצאה בהזדמנות זו כבר לצרף גם את קופ"ח מכבי, שעל פניו הנה בעל דין דרוש בהליך כאן (ולו בשים לב לכך שהיא בעלת דין בכל התביעות האחרות שהוגשו באותו עניין)?! הדברים אף עולים מעמדתן של שתי הנתבעות בתשובתן לבקשה לתיקון כתב התביעה.
...
אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה בידי הנתבעות לצרף את מכבי כצד ג'.
ולמרות שיש בטעמים האמורים לעורר קושי בבקשת התובעת, בכל זאת, מצאתי בנסיבות העניין להיעתר לבקשה.
סוף דבר לנוכח האמור לעיל, הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו