תביעת רשלנות וטרדה נגד עיריית אופקים

עריית נתניה ומשרד החינוך – השטח והמבנה המהוים "דבר מסוכן", נתונים לשליטתם ופיקוחם והם התרשלו ולא נקטו בזהירות הסבירה והראויה למנוע את קרות התאונה, ואף הפרו חובותיהם מכח דין בעיניין זה. שירביט – מכח פוליסת הביטוח.

עוד נקבע, שעילת התביעה כנגד עריית נתניה ומשרד החינוך הנה "שלא מנעו כניסת עוברים ושבים לתחום בית הספר בשעות בהן לא הייתה פעילות, לא דאגו למיגון וגידור תחומי בית הספר לרבות מבניו, לא דאגו לבניית מעקה ולא דאגו לאמצעי פקוח בעיניין זה". במחלוקת נותרה – סיבת המוות.

...

נמצאנו למדים על חיוב כללי - להגנת חייהם וגופם של בני אדם - שלא להניח מכשולים, ואם נמצאו כאלו, יש להסירם.

סוף דבר: התביעה מתקבלת כנגד הנתבע 1 וכנגד הנתבעים 2 ו – 3 (מכח היות הנתבעת 3 מבטחת הנתבעת 2).

התביעה כנגד משרד החינוך נדחית.

מהעירייה, בנוסף לפצוי הנ"ל בגין האיחור במסירה, תובעים התובעים פיצוי בסך של 20,000₪ בגין נזק שאינו ממוני עבור עוגמת נפש, טירדה, התרוצצויות, אובדן ימי עבודה וימי בטלה, ובנוסף, פיצוי בסך של 202,530₪ בגין נזק שניגרם לתובעים "כתוצאה מהשיקולים הזרים בניהול ויצירת הפרויקט, המתוה התקציבי של הפרויקט, ניגודי העניינים, עשיית עושר שלא כדין, מעשים, מחדלים ורשלנות הערייה והשלוח מטעמה". לטענת התובעים, לכלל המשתכנים נגרם נזק בגין הסכומים השונים המפורטים בטבלה שהובאה בסעיף 53.3 לכתב התביעה המתוקן, אשר מסתכמים בסך של 14,165,720₪, שהם, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום 01.07.99, מועד שהוא, לטענת התובעים, המועד הממוצע שבו שילמו המשתכנים את התמורה, 29,164,324.63₪.

כפי שעולה מפסק הדין אשר ניתן בתובענה זו ב- 16.02.12 (נספח 2 לתשובת הערייה), בהליך זה תבעו עוה"ד אולפינר-בולקינד ושות' מאת המשתכנים שכר טירחה בגין ייצוג המשתכנים בהליכים משפטיים שונים ובכלל זה ה"פ 243/03 הנ"ל וכן בתביעה שהוגשה בת"א 2127/02 הנ"ל נגד אופקים לתשלום פיצויים בגין האיחור במסירת הדירות.

...

אשר על כן, טענה זו לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר עילה, נדחית.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לכל אחת מהנתבעות את הוצאות ההליך בסך של 7,500₪.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 37597-11-10 רום ואח' נ' שוויצר השקעות בע"מ בפני כב' השופטת עירית קויפמן תובעים 1.דוד רום 2.תקוה רום ע"י ב"כ עו"ד אילן אבירם נתבעת שוויצר השקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שרית תאומי פסק דין

התובעים טוענים כי נגרמה פגיעה באיכות חייהם ובמידת הנאתם מביתם ונגרמו להם סבל, טירדה ועוגמת נפש.

הנתבעת טוענת כי ככל שקיימים נזקים הם נגרמו בחלקם מתחזוקה לקויה ושבילים שנעשו על ידי התובעים בצורה רשלנית עם שיפועים הפוכים הגורמים למי הגשם וההשקיה בגינה להיאגר בצמוד לקיר וכך נוצר הסידוק בקירות החיצוניים.

התובעים טוענים כי הטענה כנגד הליקוי הספציפי נטענה בתוך פרק זמן של 4 שנים ולכן אין לקבל את טענת ההתיישנות.

...

כאשר מדובר בשבילים המהווים גם סינור היקפי, קרי שבילים הצמודים לבית אשר לפי קביעתו של יועץ הקרקע (ר' להלן) נדרשים כחלק מהמבנה ונוגעים לאיטומו, אני סבורה כי חובה על הנתבעת לבצעם.

לאור האמור אני סבורה כי יש לחלק את האחריות בגין הליקויים במבנה שהם כתוצאה מהיעדר סינור ושיפועים הפוכים בין התובעים לנתבעת ולייחס לתובעים אחריות של 25%.

לאחר עיון בטענות הצדדים בעניין זה וכאשר קיימת סתירה בין המסמכים שערכה הנתבעת, קרי תשריט המכר ומפרט המכר וכאשר הנתבעת עצמה מאשרת כי לא קיים מסמך אשר ביטל את החלון בחדר המגורים, אני סבורה כי יש לחייב את הנתבעת גם ברכיב זה. המומחה מטעם בית המשפט אשר נחקר על כך העריך את עלות הוספת החלון בסך של 1,800 ₪ (עמ' 14 שורות 6 – 7 לפרוטוקול) ועל כן יש לחייב את הנתבעת בסכום זה. התובעים חולקים גם על אומדני עלות התיקונים שקבע המומחה מטעם בית המשפט.

מה עוד, שקיימות סנקציות חלופיות כנגד בעל תפקיד שמעל את התרשל בתפקידו, כגון הפחתת שכרו או העברה מתפקידו (וראו, בהרחבה, אלשיך ואורבך - הקפאת הליכים 227-223)"

בתא"מ (שלום-חי') 49888-04-13 עריית קרית אתא נ' אריה בן ארי לא פורסם, ניתן ביום 10.5.15, יישם בית המשפט את ההלכה הפסוקה שלעיל, הקיש ממנה לנסיבות המקרה שהובא בפניו וקבע כי בקשת אישור רשם ההוצאה לפועל להגשת תביעה נגד כונס נכסים, מונעת הרתעתם של עורכי דין מלשמש ככונסי נכסים.

א. התובעים הפנו בתגובתם מיום 19.12.19 ומיום 21.12.21 לבר"ע (ב"ש) 66/94 שפר תעשיות לאטקס בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, סניף אופקים פ"מ תשנ"ו (1) 157, שם היה מדובר על חברת שפר שקבלה הלוואות מהבנק, וכבטוחה לפרעונן מישכנה שני נכסי מקרקעין שלה לזכותו.

...

גם מנימוקים אלה דין התביעה להדחות.

התביעה נדחית ובתאם לכך גם ההודעה לצד ג'.

התובעים ישלמו הוצאות לכל אחד מהנתבעים בסכום של 2,000 ₪, סה"כ 6,000 ₪.

לתובעים נגרמו נזקים רבים עקב מעשי הערייה ובהם עוגמת נפש, פגיעה בשמם הטוב וכן טרדה ובזבוז זמן ופגיעה במוניטין, כשהדבר חמור במיוחד כלפי עורכי דין, אשר עקב כך נגרמה להם פגיעה חמורה בפרנסתם ובמשלח ידם.

בע"א 243/83 עריית ירושלים נ' גורדון פ"ד לט(1) 113 (1985) נקבע כי קיימת חובת זהירות מושגית של רשות רשמית הממונה על הגשת תביעות פליליות, כלפי בעל הדין נגדו מוגשת התביעה, ואפילו נזקו נגרם על ידי החלטה שיפוטית, אין הוא מנוע מלתבוע את הרשות על יסוד עוולת הרשלנות.

...

משלא הופרה חובת הזהירות הקונקרטית על ידי העירייה, יש לדחות את תביעת התובע 2 בעניין פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדו הנסמכת על עוולת הרשלנות.

לפיכך נדחית תביעת התובע 2 בגין פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים באמצעות בא כחם את הסך של 40,000 ₪ ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ והוצאות משפט בצירוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום הוצאתן ועד התשלום בפועל.