מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רכוש בין בני זוג לאחר פירוק נישואין

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

מעתה לכאורה נראה דהיכא שאחד מבני הזוג רוצה לפרק השותפות לפני הגירושין, יכול השני למונעו, וכדאיתא שם (בסעיף טו), דמכיוון שהשתתפו לצורך חייהם המשותפים כל עוד לא התגרשו לא הגיע מועד סיום השותפות, והשותפים מעכבים זה על זה. אך יש להעיר שסעיף 5א לחוק יחסי ממון קובע: (א) הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן: (1) חלפה שנה מיום שניפתח אחד מההליכים האלה: (א) הליך להתרת נישואין; (ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות: תביעה לפירוק שתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969; תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש; בקשה לבצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11.
אופן חלוקת השותפות ומטלטלי בני הזוג בדבר שאין אפשרות לחלקו, (ובדרך כלל כל מטלטלי הזוג הם כאלה) תהיה כמפורש שולחן ערוך (שם סעיף טז): "ואם לא היה באותה סחורה דין חלוקה, או שהיה בחלוקתה הפסד, הרי אלו מוכרים אותה וחולקים הדמים." וכתב שם הש"ך (ס"ק כט): "פירוש: כשאין אחד מהם אומר 'גוד או אגוד' אבל פשיטא דיש לומר 'גוד או אגוד'." ומשמעות הדברים היא שבמקרים שבהם שני הצדדים אינם מעוניינים בחפץ המשותף הוא יימכר ותמורתו תחולק, אך כשאחד מהם רוצה להשאירו לעצמו, זכותו לומר לאחר "קנה אתה את חלקי, ואם לא אני אקנה חלקך". וזאת יש לדעת: אם החלוקה היא על ידי 'גוד או אגוד', משורת הדין אופן החלוקה וההתמחרות לא יהיה בחדא מחתא על כל נכסי בני הזוג שכל אחד ייקח מחציתם, אלא היתמחרות ודיון על כל חפץ בפני עצמו – עיין בבא בתרא (יג, ב): והא רבין בר חיננא ורב דימי בר חיננא – שבק להו אבוה תרתי אמהתא: חדא ידעא אפיא ובשולי, וחדא ידעא פילכא ונוולא; ואתו לקמיה דרבא, ואמר להו "לית דינא דגוד או אגוד"? שאני התם, דלמר מיבעי ליה תרוייהו ולמר מיבעי ליה תרוייהו, כי קאמר ליה: "שקול את חדא ואנא חדא" – לאו גוד או אגוד הוא.
...
יש להוסיף שאף אם תחליט האישה בסופו של דבר ליטול הלוואת משכנתה ולקנות את חלקו של האיש בבית, הדבר לא יפטור אותה מדמי שימוש, שהרי כל עוד לא קנתה את הדירה הרי היא משתמשת בחלקו.
אנו דוחים את ערעור האישה על ההחלטה בדבר מכירת רכב המרצדס שהיה רשום על שם הצדדים וקובעים שמכירתו הייתה כדין.
אנו מקבלים את ערעור האישה בנוגע לפירוק השיתוף בדירה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני ירושלים נפסק כדקלמן:

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1059247/3 בבית הדין הרבני האיזורי ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב מרדכי רלב"ג – ראב"ד, הרב יקותיאל כהן, הרב חיים ו' וידאל המבקש: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד רות אשרף ממן) המשיבה: פלונית (ע"י ב"כ טו"ר ירדנה הראלה דוידסקו) הנידון: זיקת פירוק שתוף שבין בני זוג שהתגרשו לזמן היותם בני זוג והשלכותיה לעניין 'הגנת הדייר'; כנוס נכסים שלטובת שני צדדים לעומת 'מימוש מהיר' החלטה
והינה מעשים בכל יום שהערכאות השיפוטיות דנות בפרוק שתוף אחר גירושי הצדדים, ומעולם לא שמענו טענה לזכות הגנת הדייר לפי החוק הישן בגין כך. ונראה כי אף לפי ההלכה, ה'סיטומתא' במקרה זה היא ללכת אחר הוראות החוק החדש, וזאת משום שגם התביעה כיום היא מכוח היות הצדדים נשואים, טרם הסכימו להתגרש ולפרק את השתוף ברכוש, וכנ"ל. בנוסף לכך יש להבהיר כי אומנם סמכות בית הדין לידון בעיניינם של הצדדים אינה מכוח סמכות נמשכת, שכן הצדדים בעבר פנו לבית הדין לאשר את הסכם הגירושין בלי שהתקיים כל דיון, ורק לאחר הגירושין תבע האיש את האשה על הפרת הסכם בחלוקת הדירה, אך ברור כי עצם הסמכות לידון מחדש אינה יונקת את כוחה רק מהפנייה המחודשת של הצדדים, אלא: הואיל והדיון היתקיים במטרה לאכוף את הסכם הגירושין שבית הדין בעצמו אישר יש לראות את הליך כהמשך דיון וכאילו בית הדין "לא קם עדיין מכסהו". כך פירש בית הדין הרבני בחיפה במקרה דומה של תביעה לאכיפת הסכם בתיק 531026/9 (פורסם בנבו) במסקנות פסק הדין: (1) אין ללמוד מפסקי דין בפרשת סימה אמיר ובפרשת סימה לוי הלכה כללית הנוגעת לסמכותו של בית הדין לידון בגלגולים מאוחרים של סיכסוך רכושי שהוכרע בפסק דין גירושין של בית הדין ומובא מחדש להכרעתו.
מאותה העת שלאחר הגירושין ניצבים לפנינו למעשה שני בעליי דין 'זרים' שאינם עוד בני זוג נשואים אשר מבקשים לידון בתביעת חוב כספי שהתעורר לאחר פסק הדין בעיניין הגירושין.
...
המסקנה העולה מכל האמור היא כי אם האישה מעוניינת לרכוש את חלקו של האיש בדירה על פי מחיר השמאות של שווי הדירה בסך של 1,375,000 ש"ח, על האישה להפקיד בבית הדין בתוך שלושים יום שיק על סך 10% מהסך שאמורה לשלם עבור חלקו של האיש בדירה.
"הנושה בלאו הכי מקבל פיצוי על העיכוב בדמות הריבית החריגה החל על החייב, וכן קיימת לו זכות לגבות מן החייב את היתרה אם הנכס נמכר בסופו של דבר במחיר שאינו מכסה את המשכנתה" – הם מטעימים ומסכמים: אין לטעמנו הצדקה למכור נכסים בהוצאה לפועל בעשרות אחוזים מתחת לערכם, וזכות הנושה להיפרע במהירות אינה מצדיקה פגיעה בסדר גודל כזה בערכם של נכסי החייבים.
]"ערים אנו לכך כי ההצעות המובאות כאן עלולות להביא להאטה במימוש בטוחות על ידי גופים בנקאיים" – ממשיכים המחברים – "אולם אנו סבורים כי דווקא הם יצאו נשכרים מהן".] שונה הדבר בנידון כנידון דידן, כאשר בית הדין ממנה את הכונס כשלוחם של שני הצדדים למכור את הדירה במחיר הטוב ביותר בעבור שני הצדדים, שתפקידו של הכונס הוא לדאוג שהדירה תימכר לפחות במחיר השמאות.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן: )1( חלפה שנה מיום שניפתח אחד מההליכים האלה: (א) הליך להתרת נישואין; (ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שתוף 20 , במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט 1969- תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לבצוע ; הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף )2( קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מיצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפיסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.
המשאבים יסתפק בפרוק הקשר הרכושי בין בני הזוג ולאחר מכן לא יפעל להתרת הנישואין, או אף יכביד על בן הזוג האחר בהתרתם".
...
למסקנה זו ניתן להגיע גם בדרך נוספת.
טענת התובעת כי לצורך בירור התובענה יש לעשות שימוש בסעיף לחוק 75 לוק בתי המשפט, תשמ"ד – 1984 דינה להידחות, שכן אין מקום לעשות שימוש בסמכות כללית מקום בו קיים דין ספציפי ויש להעדיפו על פני דין כללי ראו: ע"פ 107/73 "נגב תחנת שירות לאוטומוביל בע"מ" נ' 642 ; ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר 32 ,640 ( מדינת ישראל, פ"ד כח ( .
לאור האמור, בהעדר עילת תביעה, אני מורה על מחיקת התביעה מכוח תקנה 41 (א) ( 1) לתקנות .

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

מונחות לפני חמש תביעות שהוגשו בין בני זוג, כמפורט להלן: תלה"מ 39884-06-18 - תביעה שהגישה התובעת ביום 18.6.18 כנגד הנתבע וכנגד בנו מנישואיו הקודמים לאיזון משאבים ומתן חשבונות (להלן: "התביעה הרכושית").
על מנת לעמוד על הפער, יהיה על בית המשפט לשקול בין היתר את השיקולים הבאים: פערי השכר במבחן אובייקטיבי ופשוט, ההכשרה המקצועית, כישוריו האישיים של בן הזוג, השפעתו וזיקתו של כושר ההישתכרות שנצבר לפני הנישואין לכושר ההישתכרות שנצבר בתוך תקופת הנישואין, כושר הישתכרות של בן-הזוג "שכיר" לעומת עצמאי במובן של הבטחון והאופק התעסוקתי, תוצאת איזון המשאבים החשבונאי, משמורת הילדים וחלוקת זמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים , תשלומי מזונות, יכולת השקום של כל אחד מבני הזוג לאחר הגירושין ועוד.
על כן בטרם בירור והסדרת מכלול ענייניהם הרכושיים והכספיים של הצדדים, לא ניתן לפנות את התובעת או לידרוש ממנה דמי שימוש רטרואקטיביים, בייחוד בשים לב לכך שכאמור לתובעת יש 1/8 מהזכויות בבית וטרם בוצע פירוק בבית המגורים או תשלום בגין חלקה בבית.
...
עתירת התובעת לעריכת איזון מוניטין עסקי, מוניטין אישי ופערי השתכרות – נדחית; עתירת התובעת לקבלת כספי תמורת המגרש ברמת צבי – נדחית; עתירת התובעת בנוגע לאיזון הרכבים – כמפורט בסעיף 129 לעיל.
התביעה לסילוק ידה של התובעת מבית המגורים ותשלום דמי שימוש - נדחית.
באשר להוצאות המשפט, לאחר שבחנתי ושקלתי את מכלול הנתונים ובשים לב לכך שחלק מעתירות התובעת התקבלו וחלקן נדחו וכך גם לגבי הנתבע, אזי איני רואה לנכון לפסוק הוצאות לאף אחד מהצדדים וכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ביום 09.12.19 הגיש התובע תביעה שכותרתה: 'רכושית, איזון משאבים, פירוק שתוף, הצהרתית, כספית'.
הדין החל הצדדים נישאו כאמור בשנת 1996 ובהנתן כי השניים לא חתמו על הסכם ממון, הרי שעל הרכוש שצברו משך שנות הנישואין חל המשטר הרכושי הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: 'חוק יחסי ממון').
הטעם לשלילת היתחשבות באשמה היחסית כאשר מבצעים חלוקת רכוש הוא כי אין להעניש בן זוג על חלקו בפרוק היחסים באמצעות סנקציות כלכליות, כפי שדרשה חברתי השופטת ד' ברק-ארז.
אין חולק בין הצדדים כי הכספים שנמשכו מחשבון הבנק לאחר מועד הקרע ואשר הועברו לבני המשפחה של הנתבעת, נמשכו על ידי הנתבעת ומשעה שהנתבעת לא הוכיחה כי העברת הכספים נועדה להשיב את חובם של הצדדים לבני מישפחה, ואף לא הביאה לעדות מי מבני משפחתה לצורך הוכחת טענותיה להחזר הלוואות, מצאתי להורות לנתבעת להשיב לתובע את מחצית הכספים שנמשכו על ידה מחשבון הבנק המשותף לאחר מועד הקרע.
...
פיצויים מעבודת הנתבעת בחב' י' ביחס לטענות התובע בדבר כספי הפיצויים להם זכאית הנתבעת לאור עבודתה משך שתים עשרה שנים אצל חב' ינית לנג'רי בע"מ, ואשר לא נכללו בחוות דעת האקטואר, אני קובעת כי לא מצאתי עוד להשתהות עם מתן פסד-הדין עד לקבלת המידע בהתאם לפסיקתות שנחתמו בעניין זה ביום 11.12.22 וככל שימצא בעתיד כי הנתבעת אכן קיבלה או עתידה לקבל כספים ממקום עבודתה הנ"ל, הרי שהתובע יהיה זכאי לקבל מחצית מכל הכספים שהתקבלו או שיתקבלו מחב' י' וכפי שאף נקבע בחוות דעת האקטואר.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, נפסק כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בדירת המגורים של הצדדים, המצויה ברחוב .
התובעת תשלם לנתבע את מחצית הסכומים שמשכה מחשבון הבנק המשותף המתנהל בבנק .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו