רקע וטענות הצדדים
המבקשים הגישו תובענה ובקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, חברה קבלנית.
בבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: בקשת האישור), טענו המבקשים כי המשיבה גובה מלקוחותיה תשלומים וסכומים נפרדים בגין תשריטים שהנם בגדר "הוצאות משפטיות" בנגוד להוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: חוק המכר) ובסכומים העולים על הסכום המאקסימאלי שנקבע בתקנות, שהנו סך של 5,000 ₪ + מע"מ.
את ניזקם האישי הישיר העמידו המבקשים על סך של 5,499 ₪, ובכלל זה נזק בלתי ממוני בסך 200 ₪.
לגופו של עניין, נטען כי לשון חוק המכר ברורה, וקובעת כי "הוצאות משפטיות" הן "שכר טירחת עורך דין" בגין עבודה שנעשית על ידו, ואין חולק כי למחוקק היה ידוע היטב כי חברות בניה גובות את הוצאות הכנת התשריטים מרוכשים, בנפרד מההוצאות המשפטיות המשולמות לעורך הדין.
...
כמו כן, אני מקבלת את עמדת הצדדים לפיה אין צורך במינוי בודק, אשר יחווה דעתו טרם יינתן פסק הדין, המאשר את הסדר הפשרה.
על כן, אני מאשרת את המלצת הצדדים.
בנסיבות אלה, אני קובעת כי הגמול למבקשים יעמוד על סך של 13,000 ₪, ושכר טרחת בא כוחם יעמוד על סך של 72,000 ₪ בתוספת מע"מ.
המבקשים ובא כוחם נדרשים לבחון את ביצוע ההסכם, ולוודא עם המשיבה כי נעשתה פנייה לכלל חברי הקבוצה באמצעות כתובת דוא"ל מעודכנות.
סוף דבר
אני מאשרת את הסדר הפשרה, לרבות התוספת הנ"ל באשר למאמצו האישי של בא כוחם של המבקשים, ונותנת לו תוקף של פסק דין.