תביעת רואי חשבון לשכר טירחה בגין טיפול בדוחות שנתיים

את דיווחי המס השנתיים האישיים של אשל הגישה מטעמו לאורך השנים יועצת מס ממשרד יועצי מס (להלן: "יועצת המס") אשר שימשה המייצגת שלו לצורך הגשת הדוחות האישיים בשנים שקדמו להתקשרות עם רואי החשבון וגם בשנים המאוחרות לה. במהלך שנת 2013 ומחצית שנת 2014 פעלו רואי החשבון בעיניינו של אשל.

אשל לא היה שבע רצון מהתוצאה משום שהיא השיגה לו את "המינימום" לפי הדין, ורואי החשבון מצידם לא הציגו לו כל אופק היתדיינות לשפור התוצאה, אלא הניחו את ההצעה על השולחן כסוף פסוק, וימים אחדים לאחר שסרב כבר דרשו את שכר הטירחה בגין הצלחה ואיימו בנקיטת הליכים משפטיים אם הוא לא ישולם לאלתר.

בתקופה זו פעלו רואי החשבון עבור אשל, הגישו את הבקשה לתיקון השומה וניהלו משא ומתן מול פקיד השומה והם זכאים לשכר טירחה ראוי בגין עמלם בתקופה זו. לאחר עיון בדו"ח השעות שצורף ופירוט החיובים הנקובים בו באתי לכלל מסקנה כי על אשל לשאת בשכר טירחה לפי התעריף הנקוב בהסכם לשכר טירחה ראוי (150$ בתוספת מע"מ לשעה) ולפי פירוט השעות הנקובות בדו"ח החל ממועד חתימת הסכם שכר הטירחה.

רואי החשבון שלחו אליו מייד עם קבלת הסכמת פקיד שומה דרישה לתשלום שכר טירחה ואין באי דרישת שכר טירחה שעתי ראוי כדי לשלול את זכותם לתבוע זאת כסעד חלופי בהליך זה. נפסק כי גם במקרה שבו החוזה בין הצדדים כשל ואינו משמש בסיס לתביעת שכר הטירחה, קיימת אפשרות לתבוע שכר טירחה ראוי בגין טובת הנאה שהפיק הלקוח מעבודת עורך הדין (ע"א 6290/18 פינצ'וק נ' הבנק הבנלאומי הראשון, פסקה 46 (2.5.2021)).

משכך לא נגרם לאשל נזק בעיניין זה. אציין בקצרה ולמעלה מן הצורך, כי הסכם שכר הטירחה אינו מגדיר בין תפקידיו של רואה החשבון את הטיפול בעסקת מכר המקרקעין, דיווח עליה או טפול בהשגה.

...

למעשה, אפשר היה להבין מדבריו בחקירתו הנגדית כי גם ניסיונו והיכרותו רבת השנים עם רשות המיסים סייעו להצלחתו - כלשונו: "זה בסופו של דבר עבודה והתנהלות הרבה שנים. אני בוגר רשות המיסים, אני בעברי, אני גדלתי ברשות המיסים, מגיל 0 אבי זכרונו לברכה היה פקיד שומה. אני גדלתי, אני חי את רשות המיסים לטוב, לרע" (עמוד 62, שורות 14-10), כך שהצלחתו של עו"ד ברזילי, אינה מעידה על רשלנותם של רואי החשבון.

התביעה שכנגד נדחית.

בשים לב לתוצאה שאליה הגעתי, ולאחר ששקלתי את נושא הוצאות ההליך בהתאם לפרמטרים שהובאו בתקנות ובפסיקה (ע"א 7627/20 אייזלר החברה לניהול בע"מ נ' תפן מדיקל בע"מ, (נבו 24.02.2022)) החלטתי שהנתבע והתובע שכנגד יישא בתשלום שכר טרחת התובעים והנתבעים שכנגד בסכום של 50,000 ₪ ובהוצאותיהם בסכום של 15,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

טיבו של ההסכם הראשון שנכרת בין התובע, רואה חשבון במקצועו, ובין הנתבע, יועץ מס ומנהל חשבונות במקצועו, מתגלה כבר בהואיל הראשון והשני שם נרשם כי הצדדים הביעו רצונם לשתף פעולה זה עם זה בניהול תיק לקוחותיו של התובע.

לצורך מתן השירותים התחייב התובע לרשום את הנתבע כמייצג שני מול רשויות המס אצל הלקוחות ויעמיד לרשות הנתבע וצוות המשרד כל מידע וחומר הנמצאים ברשותו ודרושים להמשך טפול שוטף וכיו"ב. ההסכם מחולק לשלוש תקופות: התקופה הראשונה של שתוף הפעולה מסתיים ביום 1.11.10 כאשר מיום זה יאוחדו פעילויות ויחל הליך של מיזוג אשר בראשיתו ימשיך התובע לטפל בלקוחותיו וידאג לדוחות השנתיים.

כאשר חותם הנתבע על הסכם זה, כי הוא מוותר ויתור חד משמעי ומפורש על כל טענה ו/או תביעה נוספת שיש לו כלפי התובע, הסכמה זו סותמת את הגולל על כל טענות הקזוז של הנתבע כלפי התובע והנובעות מביצועו של ההסכם הראשון.

מהו שווי זה? התובע סומך ידיו על הוראות ההסכם הראשון אשר קבע כי התובע יהיה זכאי לתשלומים לפי הוראות סעיף 11 ועל פי המצוין שם. הנתבע טען לנוהג של תשלום 50% משכר הטירחה השנתי (לא צוין כמה שנים) ואף לא הוכח נוהג זה בהיעדר ראיות ועדויות.

דהיינו, הצדדים נתנו דעתם לשווי הלקוחות ככל שיוותרו בידי הנתבע, והעריכו אותם כשווי מלוא שכר הטירחה המשתלם בגינם עד תום שנת 2012 (2/3 + 1/3 בגין שנת 2012) בצרוף 2/3 משווי שכר הטירחה בגין מחצית שנת 2013.

...

אינני מקבלת את טענת הנתבע לפיה מדובר בלקוח חדש שגויס על ידו או כי לקוח זה יצא מרשימת הלקוחות רק משום שהחל לנהל את עסקיו כחברה בע"מ ולכן אין הנתבע חב חובת השבה.

אשר על כן, הנני קובעת כי הנתבע ישלם לתובע סך של 51,012 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (20.3.19 - מועד פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל) ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 7,000 ₪.

כלומר באיחור של כשלוש שנים ביחס לדו"ח שנת 2009, באיחור של כשנתיים ביחס לדו"ח שנת 2010 ובאיחור של שנה אחת ביחס לדו"ח שנת 2011.

יש לדחות את התביעה לתשלום שכר טירחה, לאחר ששנים קודם לכן נעשה כבר "גמר חשבון טפול בתיק שועית ואח'" כללי - הדעת אינה נוחה מתביעה מאוחרת בה עותר עו"ד לתשלום שכר טירחה בגין הליכים שהסתיימו תשע שנים, וכן שש וחצי שנים לפני הגשתה.

התובע מוציא חשבונית גמר חשבון - כפי שהוזכר לעיל, התובעים קיבלו שירותי ראיית חשבון מהנתבע 1, כאשר עלות השירותים החשבונאיים נזקפה לטובת שכר הטירחה לטפול בהליכים המשפטיים בגין "תיק שועית ואח'". ניתן להפנות לחשבונית המס האחרונה שהוציא התובע ביום 31/12/2013, חשבונית מס' 6910 על סך של 30,000 ₪ בה נרשם במפורש כך (נספח י"ב לתצהיר הנתבע 1, ההדגשות לא במקור): "גמר חשבון טפול בתיק שועית ואח', נתקבל בשרותי ראיית חשבון

כשאני מסתכל על החשבוניות גם שלך וגם של גיל אשד, ואני מקריא לך, אני רואה שכתוב ככה, שכר טירחה עבור הדו"חות האלה והאלה והאלה, קזוז כנגד שכר טירחה טפול המשפטי בהורי בתיק שועית ושות'.

באותו מכתב צוין בין היתר כך – "להזכירך לא דרשת שכ"ט מהורי ז"ל לאור התוצאות העגומות בעליון ולמעשה לא שילמת לי עבור דוחות 2009 ועד וכולל 2012 (חשבונית ברטר לגבי 2009 הוצאה בדצמבר 2012)". לעניין זה ציינו התובעים בסיכומיהם, שעצם העובדה שהנתבע 1 מתייחס בשנת 2015 לשאלת שכר הטירחה בגין טפול משפטי "מעידה כאלף עדים כי התובע דרש גם דרש שכר טירחה לפני שנת 2018" (סעיף 32 לסיכומי תובעים).

...

במלוא הכבוד איני מקבל טענה זו. כפי שעלה מטענות הצדדים, לרבות טענות הנתבע 1 עצמו – ההתנהלות הכוללת אל מול התובעים התייחסה ישירות גם לייצוג ה"ה אשד המנוחים ולשכר הטרחה בגין כך. הנתבע 1 והתובע התייחסו ישירות לחובות שכר טרחה ומנגד לפירעון החוב בדרך של מתן שירותים חשבונאיים.

חלק שישי – סוף דבר סוף דבר לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה העיקרית על כל רכיביה וכן דוחה את התביעה שכנגד.

באשר להוצאות משפט, לאחר שנתתי דעתי לסכום התביעה העיקרית שהועמד על הסך של 393,708.55 ₪ ולסכום התביעה שכנגד שהועמד על הסך של 45,542.11 ₪; וכן לאחר שנתתי דעתי לכך שהתביעה שכנגד הוגשה רק על ידי הנתבע 1 – אני מחייב את התובעים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 35,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

תביעה חוזית לתשלום שכר טירחת רואי חשבון.

מטעם התובעת העידו מר אסף, הגב' טלי פנו, רו"ח בשותפות אשר טיפלה בעינייני הנתבעים וכן צורפה חוות דעתו של רואה חשבון אורי מורד (נספח י' לתצהירי התובעת) אשר חיווה דעתו על הקף העבודה שביצעה התובעת ועל סבירות שכר הטירחה הנתבע לאור עבודה זו; מטעם הנתבעים העידו הנתבעים 2 ו- 4.

שכר הטירחה ומנגנון קביעת שכר הטירחה שהוסכם בין הצדדים בהסכמים אלו שונה: בהסכמי 2017, שכותרתם: "שירותים מקצועיים של רואה החשבון המבקר ... לשנת 2017 ולרבעוניים של שנת 2018", נקבע, כי: "שכר הטירחה, כפי שסוכם, יתבסס על הקף העבודה של שותפים והצוות המקצועי. במהלך העבודה ועל פי היתקדמות העבודה יוצאו לכם מפעם לפעם חשבונות ביניים, לרבות החזר הוצאות וחשבונות סופיים אותם נבקשכם להסדיר בסמוך למועד קבלתם". בהסכמי 2018, שכותרתם "שירותים מקצועיים של רואה החשבון המבקר... לשנת 2018" לאחר סעיף זה הוספו שני סעיפים כדלקמן: "שכר טירחת משרדנו בגין שירותי ביקורת על הדוחות הכספיים מסתכם לסך של 50,000 ש"ח ובהתאמות הנדרשות, שיסוכמו אתכם לפני ביצוע העבודה, בגין הרחבה נידרשת של השירותים המקצועיים האמורים לעיל.

ראו לעניין זה עדותו של מר אסף (עמוד 31 לתמליל, שורות 27-24: " עו"ד פורת: הבנתי. וזה שכתוב פה בתאור חשבון שכר טירחה בגין דוחות כספיים לשנת 2018 זה טעות. העד, מר אסף: יכול להיות שהמזכירה לא תארה את זה כמו שצריך. היה צריך לרשום את זה בשתי שורות אולי, אני יודע"); וכן עדותה של הגב' פלו (עמוד 50, שורה 20 ואילך).

הדוחות לא הושלמו ולא נימסרו (כאמור) ולא הוכח מה השכר הראוי עבור עבודה זו. המומחה טען שהשכר הראוי (במקרה בו נמסרים הדוחות) פחות מזה של הכנת דוחות שנתיים (כמחצית).

...

אני סבור שעסקינן בהודעת צד ג' מיותרת, שכן אם טענות התובעת בדבר הסכמת הצדדים היו מתקבלות, ממילא טענות הנתבעים בהודעת צד ג' היו נדחות ואם טענותיה לא היו מתקבלות (כפי שקבעתי) ממילא אין מקום להודעת צד ג'.

סוף דבר: לאור כל האמור, לא מצאתי לבכר את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים ולא מצאתי שהתובעת הוכיחה ברמה הנדרשת זכות לתשלום שכר הטרחה הנוסף הנתבע בהליך זה. לפיכך דין התביעה להידחות.

אשר להוצאות: לאחר ששקלתי השיקולים הצריכים לעניין זה, ובשים לב לכך שהנתבעים אף לא שילמו את שכר הטרחה שלא היה שנוי במחלוקת, אלא בהליך זה, ולאור כל האמור לעיל, לרבות לעניין טענות הנתבעים שנדחו, לא מצאתי לחייב את התובעת בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

עוד נקבע כי לא ישולם סכום נוסף עבור הסקירה אודות המידע הכספי, במידה שלא תוגש טיוטת תשקיף על בסיס הדוחות השנתיים של 2020 וחלף זאת תוכן טיוטת תשקיף על בסיס דוחות מרץ 2021.

כתוצאה מחוסר ההסכמות בנושא השמאות של נכסי המקרקעין, הודיע ד"ר גיא וינברג מטעם התובעת, שניהל מול הנתבעת את כל ההיתקשרות, בדוא"ל ששלח ביום 10.6.21 לדני מרגלית, יו"ר הנתבעת (עם העתק לשני השותפים בנתבעת, אלון טישלר וחופית גוטסדינר, שטיפלו בעינייני התובעת), על הפסקת ההיתקשרות ופנייה למשרד רואי חשבון מבקר אחר, משרד בייקר טילי.

בתביעה עותרת התובעת לחייב את הנתבעת להשיב לה את מלוא שכר הטירחה ששולם לה, בסך של 163,800 ₪ (כולל מע"מ), לחייב אותה לשלם לתובעת את הסכום שנאלצה התובעת לשלם למשרד רואי החשבון שלה, אלגריסי, להכנת דוחות כספיים מעודכנים ליום 30.6.21, בסך של 58,500 ₪ וכן לחייב אותה לשלם את הסכום ששילמה התובעת למשרד גולדפרב, זליגמן ושות', עבור עידכון טיוטת התשקיף ליום 30.6.21, בסך של 35,100 ₪ וכן לחייב את הנתבעת לשלם לה 506,202 ₪ בגין סכומים שלפי הטענה שילמה התובעת למשרד עורכי הדין ד"ר משה וינברג ושות', עבור בדיקות משפטיות שנעשו בעניינים שבהם המלצותיה של הנתבעת לא היו נכונות, סבירות, הכרחיות או ברורות וממוקדות.

...

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.

בתביעה שכנגד תשלם הנתבעת שכנגד לתובעת שכנגד 204,960 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בהינתן התוצאה בשתי התביעות וכן בהינתן משך ההתדיינות והיקף העבודה שנדרשה מהנתבעת, שהיה רב, תשלם התובעת לנתבעת הוצאות משפט בדמות מלוא האגרות ששילמה התובעת שכנגד עבור התביעה שכנגד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרות ועד התשלום בפועל לידי התובעת שכנגד וכן שכר טרחת עו"ד בסכום כולל ריאלי וסביר עבור התביעה והתביעה שכנגד יחד, בסך של 100,000 ₪.