דיון והכרעה
המסגרת הנורמאטיבית
לצורך הכרעה בפלוגתות שעל הפרק, נסקור תחילה בקצרה את המסגרת הנורמאטיבית הרלוואנטית וההלכה הנוהגת בעניינינו; סעיף 9(א) לחוק הפיצויים במסגרתו מעגן את זכות החזרה של קרנית לשיפוי בגין פיצויים ששולמו על ידה לנפגע בתאונת דרכים:
"9. (א) מי ששילם פיצויים המגיעים לפי חוק זה לא תהא לו זכות חזרה על אדם אחר החייב בפיצויים לפי חוק זה זולת הזכות לחזור על אחד מאלה:
וכך נקבע: "החוק, שהטיל אחריות מוחלטת, בא לקיים את זכות הנפגע לפצוי ללא הוכחת אשם... המטרה איננה להגן על בעל הרכב או על המשתמש בו. הביטוח נידרש לא כדי להגן עליהם מפני תביעת פיצויים שלא יוכלו לעמוד בה אלא להגן על הנפגע שלא ימצא את עצמו בפני שוקת שבורה, כשהם לא יוכלו לעמוד בתביעתו. אם בגלל מחדל שלהם אין ביטוח המכסה את החבות, אין להם על מה ועל מי להלין. אין כל אינטרס צבורי בהגנה עליהם מפני עצמם. יש ויש אינטרס צבורי לשמור על כך, שקרנית תוכל לקבל החזר של מלוא הסכומים שנאלצה לשלם בגלל מחדלם" (פסקה 7).
ראה עמ' 16-17 לפסק הדין (כב' השופט ורדי):
" חשוב להדגיש, כי זכות החזרה של קרנית מותנית בכך שהתנהגותו של מתיר השמוש הייתה נגועה באשם...התנאת זכות החזרה של קרנית בקיומו של אשם מצד מתיר השמוש ברכב, משמעה למעשה שבבואה של קרנית להוכיח את זכותה לשיפוי מכח סעיף 9(1) ו- 7(6) לחוק הפלת"ד, עליה להוכיח שני תנאים מצטברים: הראשון, שמתיר השמוש ברכב הוא "בעל הרכב" או "המחזיק". השני, שדבק יסוד של אשם בהתנהגותו של בעל הרכב או המחזיק.
על הילכות אלו עמד רק לאחרונה בית המשפט המחוזי בעיניין ת.א. (מחוזי-מרכז) 28748-05-15 פלוני נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (16.11.20)) (כב' השופטת טולקובסקי) שם הכיר בית המשפט בזכות השיפוי של קרנית כנגד אחותו של מחזיק ונהג רכב חסר ביטוח, אשר למרבה הצער נהרג בתאונה מושא תביעת השיפוי, רק בשל העובדה כי האחות נרשמה במשרד הרשוי כבעלים של הרכב במשותף עם אחיה המנוח.
...
מטעם זה ובהצטרף לגרסאות הסותרות ולעיתים המתחמקות של הנתבע בעניין זה (ראה שתיקתו בעיצומה של החקירה בנושא זה בעמ' 25 לפרוטוקול), דין טענת הנתבעים להיעדר ידיעת המנוחה בכל הנוגע להעברת הבעלות על האופנוע על שמה, להידחות.
שאלת החלוקה בין חבותה של המנוחה ביחס לחבותו של הנתבע
לאור המקובץ לעיל, באתי למסקנה כי מידת האשם של המנוחה הינה בדרגה נמוכה בהרבה מזו של הנתבע החובש שני "כובעים פורמליים": מחזיק האופנוע ונהגו "וכובע לא פורמלי": בעליו הקנייני של האופנוע.
ראה סעיף 4 לפסק דינו של כב' השופט שנלר בפרשת יעקבי וכן ההלכה בעניין רע"א 10386/08 אטיאס נ' קרנית (19/4/09): " במישור היחסים שבין קרנית לבין כל אחד מן החייבים, חייב כל אחד מהם לשפות את קרנית בגין מלוא סכום הפיצויים ששילמה. קביעת "חלקו" של כל חייב היא אך במישור היחסים שבין החייבים לבין עצמם"
סוף דבר
התביעה כנגד הנתבעים 1-4 בהיותם יורשי עזבון המנוחה מתקבלת (על סך 175,000 ₪ כאמור בסעיף 5 לעיל).
