מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת קיפוח לרכישת מניות לפי סעיף 191 לחוק החברות

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

המסגרת הנורמאטיבית התביעה של המבקשים להסרת קפוח המיעוט הוגשה לפי סעיף 191 לחוק החברות הקובע כלהלן: "היתנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה" (הדגשה אינה במקור).
...
סעד אופרטיבי זה אף ניתן לביטוי כספי, שכן בסופו של דבר לו תתקבל התביעה ויינתן הסעד המבוקש, יקבל התובע לידו את שווי מניותיו מבלי שיידרש להליך נוסף כדי לממש סעד זה. מן הכלל אל הפרט כאמור לעיל, בהתאם לפסק הדין בעניין ענבי, כדי להכריע בשאלה האם תביעה לפי סעיף 191 היא תביעה למתן סעד כספי או תביעה למתן סעד שאינו ניתן לביטוי כספי יש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה, ובפרט את מהותם של הסעדים המבוקשים בתביעה.
לנוכח האמור אני סבורה כי צדק בית המשפט המחוזי עת הורה למבקש להעריך את שווי מניותיו, ולשלם אגרה בגין תביעה לסכום קצוב בגין הסעד בגדרו התבקש בית המשפט ליתן הוראות לרכישת מניותיו של המבקש בקיירוס ישראל.
לנוכח האמור, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע, בעל-מניות בנתבעת 3 (להלן: "החברה"), טוען בתביעה הנוכחית לקפוח, ועותר כי בית-המשפט יורה לנתבעים 1-2 לרכוש את מניותיו לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות" או "החוק").
...
לכן, אני סבורה שבמקרה דנן יש לבצע הפחתה כזו.
דיון אני סבורה כי התובע הוכיח כי הקצאת המניות נעשתה באופן פסול ותוך קיפוח שלו.
סוף דבר לאור כל האמור בפירוט לעיל בפסק דין זה, אני מקבלת את התביעה - אני מחייבת את הנתבעים 1-2 לרכוש את מניות התובע (10.3% מהון המניות המונפק של החברה), תמורת סכום של סך של 713,357 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באותו ענין נידרש בית המשפט להכריע בדבר שיעור האגרה שיש לשלם במסגרת תביעה לקפוח המיעוט לפי סעיף 191 לחוק החברות, שעה שהסעד החלופי הוא ליתן הוראות לרכישת מניות התובע.
...
המסקנה של האמור לעיל היא כי על המבקשת לשלם אגרה בסכום של 43,750 ₪.
שעתה של הבקשה טרם הגיעה, ולא ניתן לדון בה בטרם תשלם המבקשת את האגרה שעליה לשלם בהתאם לאמור בהחלטה זו לעיל.
למעלה מן הצורך יובהר כי גם לגופה אני סבורה כי אין מקום לקבל את הבקשה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 28.1.2021 הגיש יוסף בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה נגד יונה, שבה חזר, בעקרו של דבר, על חלק מהטענות שהעלה בתביעתו להסרת קפוח המיעוט, לרבות טענתו בדבר רכישת מניותיו של אריה בידי החברה (תנ"ג 55118-01-21; להלן: התביעה הנגזרת).
עם זאת, בית המשפט סבר כי נסיבות המקרה דנן אינן מצדיקות ליתן סעד של הפרדת כוחות לפי סעיף 191(א) לחוק החברות בלא הוכחת קפוח המיעוט, בין היתר משום שהיא אינה מצויה "במבוי ניהולי סתום", נוכח קשייה הכלכליים ובשים לב לקיומה של התביעה הנגזרת שבגדרה ניתן יהיה לברר נושאים נוספים שבירורם לא מוצה בהליך דנן.
...
ואולם, בעניין אדלר נקבע כי הנסיבות שבהן יש להפעיל סעד זה הן חריגות, ובמקרים שבהם לא הוכחה עילת קיפוח המיעוט, על סעד זה להינתן "במשורה ובכפוף לכך שבית המשפט השתכנע כי אכן מדובר במעין-שותפות וכי אין מנוס, בנסיבות העניין הקונקרטי המונח לפני בית המשפט, להפריד בין ה'שותפים' הניצים" (שם, בפסקה 75).
בענייננו, בית המשפט קמא הגיע לכלל מסקנה כי לא התקיימו הנסיבות החריגות המצדיקות מתן סעד של רכישה כפויה.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2008 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באותו מקרה נדונה תביעה להסרת קיפוח שהגישו בעלי מניות מיעוט בחברה, לפי סעיף 191 לחוק החברות תשנ"ט –1999.
לא למותר לציין כי במקרה אחר, בו התבקש סעד של רכישת מניות לפי סעיף 191 לחוק החברות, ת.א. 2573/06 צ'ק פוינט בע"מ נ' עדי רופין, הגעתי למסקנה שונה מחמת שבאותו מקרה, בסעיף 116 לכתב התביעה, התבקש בית המשפט להורות על מינוי מומחה שיעריך ויישום את מצב החברה ושווי מניותיה.
...
לא למותר לציין כי במקרה אחר, בו התבקש סעד של רכישת מניות לפי סעיף 191 לחוק החברות, ת.א. 2573/06 צ'ק פוינט בע"מ נ' עדי רופין, הגעתי למסקנה שונה מחמת שבאותו מקרה, בסעיף 116 לכתב התביעה, התבקש בית המשפט להורות על מינוי מומחה שיעריך ויישום את מצב החברה ושווי מניותיה.
לאור כל הטעמים האמורים, הגעתי לידי מסקנה שאין להשית על המבקש אגרה נוספת לפי שווי המניות הנתבעות, והחיוב של האגרה בסכום קצוב, נעשה כדין ולכן האגרה ששולמה על ידי המבקש בכל הנוגע לסעדים נשוא התביעה, ראויה היא, למעט נושא הדבידנד, לגביו אתייחס בהמשך.
סופו של דבר, דין בקשת המבקש להיתקבל ואילו דין בקשת המשיבים למחיקת התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו