תביעת קטנה: ייעוץ כושל של עו"ד והפסקת התקשרות

בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה ת"ק 35431-08-19 כדורי אלהרר ואח' נ' סגמן ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה מיכל בר תובעת ורד כדורי אלהרר נתבע ישראל סגמן פסק דין

התובעת טוענת, כי כל ניסיונותיה כשלו, וזאת חרף שהייתה מוכנה, לפנים משורת הדין, לבוא לקראת הנתבע ובני משפחתו, באמצעות הפחתת הסכום שנותר לתשלום ובאמצעות מסירת קובץ "אוטוקאד" פתוח לאדריכל שיבוא בנעליה, הגם שהדבר אינו מקובל ואף לא הוסדר בהסכם.

התובעת טוענת, כי על הנתבע לשלם לה הסכומים הבאים: סך 8,598 ₪ בגין יתרת התשלום בעבור השלב השני; סך 9,000 ₪ בגין סט התכניות (הריסה, בניה, העמדה מפורטת, חשמל, תאורה, אינסטלאציה, פריסות חדרי רחצה); סך 5,000 ₪ בגין זמן פגישות עם הקבלן והמהנדס, פגישות לבחירת חומרים בחזי בנק, פגישות על תכנית העבודה עם הנתבע ובני משפחתו; סך 2,000 ₪ בגין הוצאת מכתב התראה ושכ"ט עו"ד, כולל ייעוץ.

הינה כי כן, התובעת יצאה ידי חובתה להוכיח, כי במועד הפסקת ההיתקשרות הייתה זכאית לקבל מהתובע סך כולל של 17,598 ₪ ובתוספת מע"מ סך 20,590 ₪.

כאן המקום לציין, כי הגם שעוד בתכתובת שקדמה להגשת התביעה העלו הצדדים טענותיהם איש כנגד מישנהו, באופן שלנתבע היה ברור כי התובעת טוענת כי עיכובים נטענים בפרויקט מקורם בהתנהלות הנתבע ובני משפחתו, הרי שהנתבע כלל לא הביא את אישתו, בנו וכלתו אשר היו מעורבים בהתקשרות, למתן עדות.

...

בהתאם להסכם ההתקשרות שנחתם בין הצדדים ביום 5.8.18, הוסכם כי בתמורה לשירותי התובעת ישלם הנתבע סך 60,000 ₪, וכי סך 10,000 ₪ ישולם באם יושלם הפרויקט, כאשר לסכומים האמורים יתווסף מע"מ. הוסכם, כי תנאי התשלום יהיו כדלקמן: 15% עם הזמנת העבודה; 30% עם חתימת תכנית העמדה מפורטת; 30% עם העברת סט תכניות עבודה לקבלן; 10% בסיום הפרויקט.

אני מקבל את טענת התובעת, כי על הנתבע לשלם לה את יתרת השכר בגין השלב השני וכן מחצית משכר הטרחה שעליו הוסכם בגין השלב השלישי.

בסה"כ ישלם הנתבע לתובעת סך 21,590 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

התובעים ביקשו להגיע עם הנתבע לעמק השווה, הסכימו לשלם לו 10% מתוך סכום ההמחאות שנפרעו (עבור אותה פגישת ייעוץ קצרה אשר במהלכה נחתם ההסכם), אך הוא סרב.

נקבע כי אי אפשר לחייב לקוח להתמיד בעיסקה כושלת שתסב נזק כלכלי כבד, והכיר בהשתחררות הלקוח מהסכם שכ"ט עם עו"ד בנסיבות מוצדקות ותמורת תשלום שכר ראוי; גם בעיניין ע"א 8854/06 חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין [פורסם בנבו] (20.03.2008) [להלן: "עניין קורפו"] נקבע כי הישתחררות בתום לב יכול ותהיה כאשר "ללא שיחרור תסוכל מטרת ההסכם; ר' גם ת"א (מחוזי ת"א) 9938-12-10 א. בן דור ושות' עו"ד נ' משכנות מוצא בירושלים בע"מ, [פורסם בנבו] פס' 83 (30.07.2017)).

וגם לא ניתן להתחייב לשלם את מלוא שכר הטירחה, חרף הפסקה מוצדקת של ייצוג" הפסקת ההיתקשרות מבחינת התובעים לא נעשתה ממניעים פסולים או מחוסר תום לב והייתה לגיטימית פניית התובעים לנתבע בבקשה להפסיק את ההיתקשרות (פניה שנעשתה ימים ספורים לאחר קיום פגישת עבודה אחת קצרה) נבעה ממניעים לגטמיים.

המדובר בטעם הוגן וענייני (וודאי שסובייקטיבי - ראה ת"א (ת"א) 2532/04, מעוז את דיין עו"ד ונוטריון נ' רשות שדות התעופה בישראל [פורסם בנבו] - 28.12.09) לסיום ההיתקשרות, המחייב את הנתבע להשיב לתובעים את מרבית הסכום אותו גבה מהם ושמאיין, לטעמי, את זכותו של הנתבע לידרוש פצויי קיום וציפייה (שזו, למשעה, דרישתו במסגרת כתב התביעה שכנגד).

הגם ששכר הטירחה הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ויש בדרך כלל להוכיח את הדברים בחוות דעת מקצועית (ובמקרה דנן הנתבע אף לא דרש במסגרת התביעה שכנגד, כסעד חלופי, לפסוק לו שכר ראוי) , סברתי, כי נוכח העובדה שמדובר בתביעה בסכום שאינו גבוה, שמתנהלת בבית המשפט לתביעות קטנות, ואשר הבאת חוות דעת מקצועית שתשקף את שווי העבודה שנעשתה, תצריך הוצאות רבות מטעם הצדדים ותקפח את זכויותיהם, הרי שבנסיבות תיק זה, בית משפט זה יוכל לקבוע בדרך של אומדנא את שכר הטירחה הראוי.

...

סוף דבר נוכח האמור לעיל, ישיב הנתבע לכל אחד משני התובעים סך של 4,180 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה על פי דין.

לא מצאתי מקום לפסוק לתובעים, בנסיבות העניין, פיצוי בגין עגמת נפש, אף שסבור אני (כמפורט לעיל) כי הנתבע התנהל מולם באופן לא רוי ואף בחוסר תום לב. כמו כן, הנתבע יישא בהוצאות משפט של כל אחד משני התובעים בסך של 1,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

בית משפט לתביעות קטנות בקריות ת"ק 20167-04-21 שמיס נ' פאר, עו"ד תיק חצוני: בפני כב' הרשמת הבכירה יונת הברפלד-אברהם התובעת אורית שמיס - ת"ז 306991498 הנתבע עו"ד מימון פאר - ת"ז 058890302 פסק דין

כך למשל סיפר כי ביום 18.1.2021, היתקיימה בינו לבין התובעת פגישת ייעוץ שארכה כשעתיים, שבה הנתבע בחן את כל המסמכים של התיק בדקדקנות, ונתן חוות דעת מקצועית.

ראו תא"מ (שלום ת"א) 9378-01-19 עו"ד אברהם לנדשטיין נ' אליעזר בר (נבו 07.02.2021) : "גישת הפסיקה היא כי ניתן להפסיק היתקשרות בין עורך דין ללקוח טרם סיום הטיפול המשפטי ובילבד שישולם שכרו בגין השרות שנתן עד להפסקת הייצוג. העקרון העומד ביסוד כלל זה הוא כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו שאם לא כן יימצא מקבל השרות מתעשר שלא כדין (ראו: ע"א 136/92 ביניש-עדיאל - עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993) (להלן: "פס"ד ביניש עדיאל")).

ניתן היה להבין את חוסר שביעות רצונה של התובעת מהנתבע, אם אכן לא היה עומד בזמנים שנקבעו על ידי בית המשפט, אולם התובעת כלל לא נתנה לו היזדמנות, אפילו לא להיכשל.

כן ראו פסק דין בייניש-עדיאל (שם) נקבע כי- "קביעת השכר הראוי בגין טירחת עורך-דין צריך שתעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו.. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: הקף העיסקה שבה מדובר, הקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה - טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא... בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו." (עמ' 125 – 126).

...

לא הוסבר כיצד הגיעה התובעת למסקנה כי הנתבע לא האזין לשיחות.

די בחישוב פרק הזמן של הפגישות בין הצדדים, שיחות הטלפון וההודעות שנשלחו , כולל השיחות המוקלטות שצורפו, כדי להגיע למסקנה כי הסכום שנשאר בידי הנתבע הוא סכום סביר, עבור העבודה שביצע עד לאותו שלב.

התביעה, כאמור נדחית.

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ת"ק 9315-10-21 חשייבון נ' בלומנפלד בפני כבוד השופטת קרן מרגולין-פלדמן התובעת אימאן חשייבון הנתבעת עו"ד יונינה בלומנפלד החלטה

לשיטת התובעת קיבלה מאת הנתבעת ייעוץ כושל אשר הוביל לדחיית בקשה לסעד זמני שהגישה לביהמ"ש ולדחיית בקשה נוספת תוך חיובה של התובעת בהוצאות, ובשל כך ביקשה להפסיק את ההיתקשרות עם הנתבעת.

התובעת עצמה העידה כי היתה נרעשת במעמד הישיבה לאור כישלונו של המו"מ שהתנהל בינה לבין אחותה קודם לכן (כשלון אותו הכחישה כאמור בכתב תביעתה כאן) ועל כן מצאתי כי לא ניתן לסמוך על עדותה בנוגע לחילופי הדברים באותה ישיבה.

אשר לחובת הזהירות החלה על עוה"ד כלפי לקוחו כבר נקבע כי "עורך דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בעניני לקוחו ביעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. כמובן שמידתם של אלה רבה, אם לא החלטית, אך עם זאת לא כל כישלון של עורך דין יתפס כהפרת החובה, שכן למרות הטלת חובות אלה, שהם רחבים למדי, מכירים עדיין בכך שלא ניתנה תורת עריכת הדין למלאכי השרת; גם הם עלולים לטעות בשקול דעת. טעות כזו אין בה כדי לחייב עו"ד ברשלנות ..." (ר' ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ו-18 אח' פ"ד מד(4), 446 ,עמ' 464-465) (ההדגשה שלי – ק.מ.פ).

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות המונחות לפניי מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה בלבד ואבהיר – אין חולק בנוגע לכך שהתובעת נפגשה עם הנתבעת יומיים בלבד לאחר פנייתה אליה, בפגישה שנערכה ביום שבת.

כך או אחרת לא שוכנעתי כי דרך הילוכה של הנתבעת בהגשת בקשה לסעד זמני למניעת ביצוע הליכי בניה בפועל שגויה מן היסוד ובלתי סבירה בעליל על סמך המידע החלקי שהיה בידיה במועד הגשת הבקשה (שאם לא כן יש להניח כי הבקשה היתה נדחית מבלי שינתן סעד ארעי, וללא צורך בדיון).

מכל אלו – אני קובעת כי התובעת לא הוכיחה לפניי כי יש לחייב את הנתבעת להשיב את הכספים בשל התרשלות בביצוע תפקידה.

לסיכום הדברים ולאור הפסקת הייצוג אני סבורה כי יש להשיב לתובעת את התמורה שהתקבלה מראש בידי הנתבעת ואשר שיעורה הוא מעבר לשיעור השכר הראוי עבור השירות אשר ניתן על ידי הנתבעת, ואני רואה לנכון לדחות את טענות התובעת לקיומה של רשלנות מקצועית מצד הנתבעת.

בית משפט לתביעות קטנות באשדוד ת"ק 7287-07-22 לייזרמן נ' יוסף תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה אירנה רוזן תובעת לודמילה לייזרמן ת"ז 307268417 נתבעת עו"ד סטפאני יוסף ת"ז 300220183 פסק דין

עוד טוענת התובעת, כי לאחר החתימה על הסכם שכר הטירחה, הנתבעת חדלה מלענות לטלפונים וכל ניסיון התובעת לברר את סטאטוס העבודה, ניכשל.

הנתבעת פנתה אל התובעת מספר פעמים על מנת לקבל את התייחסותה אך הנתבעת מסרה פעם אחר פעם כי אינה חשה בטוב או שטרם התייעצה עם הבת.

נפסק לא אחת שיכולתו של הלקוח להשתחרר מהמשך ההיתקשרות עם עורך הדין, אינה מזכה אותו באופן אוטומאטי בהשתחררות מחובתו לקיימו ולשלם את שכר הטירחה בהתאם להסכם אלא אם הוכח על ידי הלקוח שקיימת סיבה מוצדקת להפסקת ההיתקשרות.

...

הוסכם בין הצדדים שעל הליווי המשפטי בטרם הגשת התביעה לרבות התנהלות מול אקטואר וגורמים נוספים, כגון רואה החשבון של השותפות לצורך השגת הדוחות הכספיים, תשלם התובעת לנתבעת סך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. באותו מעמד, לא נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה, אך התובעת העבירה לנתבעת 5 המחאות על סך 2,340 ₪ כל המחאה עם תאריכי פירעון עוקבים החל מחודש נובמבר 2021.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפני ושמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

העולה מן המקובץ הוא כי דין התביעה להידחות וכך אני מורה.