כאשר הקטינה לא השיבה להודעותיו, שלח לה הנאשם הודעות קוליות, בהן צעק וטען שהיא "ילדה קטנה שלא עונה לו".
· במהלך ההתכתבויות ביניהם שלח הנאשם לקטינה הודעות בהן הודיע לה שהוא נמצא ביישוב בו היא מתגוררת.
· התביעה תגיש לבית המשפט תיק מוצגים הכולל את ראיותיה, ובנוסף יוגש לבית המשפט תיק החקירה הנוסף.
בתגובה לבקורת זו הוסיפה ההגנה והגישה היתייחסות משלימה של גב' דודיאן (ר' בבקשה מס' 65), בה היא מבהירה כי התייחסה בדבריה הנ"ל למעשיו המיניים של הנאשם "בכללותם", כאשר היתנהלותו המינית של הנאשם "הופנתה תחילה לנשים בוגרות ולמעשה היתה הסלמה והוא פנה לקטינות".
עיקר טיעוני הצדדים:
בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, המתארות כאמור סדרת עבירות של הטרדה מינית – אשר בוצעו נגד חמש קטינות שונות, במועדים שונים – וכן בעבירה נוספת של פגיעה בפרטיות באישום הרביעי.
הטענות אמנם נדחו בהכרעת הדין, אך ב"כ הנאשם עתר להתחשבות בהן לעניין גזירת הדין, ובהקשר זה הפנה במיוחד להערת בית המשפט, בהכרעת הדין, אודות התבטאות לא ראויה של אחד החוקרים שכינה את הנאשם "פאדופיל".
עוד עמד הסנגור, בתמצית, על עקרי האישומים שבכתב האישום המתוקן תוך ניסיון למצוא בהם נקודות קולה, לרבות בהדגשת העובדה שמדובר באישומים בגין הטרדות מיניות להבדיל ממעשים מגונים.
...
לאור כל האמור אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, במקרה דנא, בין 14 חודשי מאסר בפועל לבין 30 חודשי מאסר בפועל.
מכלול הנסיבות והשיקולים שפורטו לעיל מלמד כי במקרה זה ניתן להסתפק, אם גם תוך הכרעה לכף קולה, בגזירת עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם; וכך אני קובע.
סוף דבר:
אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
(א) 14 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שירות בתי הסוהר.