מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת קופת חולים לאומית

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת, שהיתה בזמנים הרלוואנטיים לתביעה אחות בקופת חולים לאומית, גילתה לטענתה לאחר ארבע וחצי שנות עבודה, שהיא משתכרת רבע ממה שמגיע לה בשל טעויות בערך שעה, בדרגה ובותק, בתוספת היוקר, בחלקיות המשרה ובהסכם הקבוצי שעליו הוחתמה, בתוספת אישית, בימי חופש ובימי הישתלמות, בביטוח מנהלים ובקרן קו בריאות, בהחזר נסיעות והחזקת רכב, באי החזר כספי על קורס, וכיוצ"ב. בנוסף ערכה לה קופת חולים לאומית (להלן: "המעסיקה") שימוע שקרי לטענתה, ללא עילה וללא האנשים הרלבאנטיים.
...
יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 2, ולו בשל העובדה שהנתבעת 2 עבדה כשכירה בלבד אצל הנתבעת 1 ועל כן אין יריבות משפטית בינה לבין התובעת.
התביעות נדחות אפוא.
התובעת תשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסך 750 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 12061-11-13 חברת אל ריאן לשירותים ומרכזים רפואיים בע"מ ואח' נ' קופת חולים לאומית ואח' לפני כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט תובעת/ נתבעת שכנגד אל ריאן לשירותים ומרכזים רפואיים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אסעד מזאוי ו/או וליד זחאלקה ואח' זחאלקה-מזאוי, משרד עורכי דין נתבעת/ תובעת שכנגד קופת חולים לאומית ע"י ב"כ עו"ד פז מוזר ו/או עומר-זיו אשכר ואח' ליבליך –מוזר, עורכי דין פסק דין
...
בנסיבות אלה אני סבורה כי לא הוצגו ראיות המבססות את טענת הרשלנות של אל ריאן, וכי אין בזמן הקצר שחלף מאז תחילת הפעילות כדי להצביע שאל ריאן לא עשתה מספיק לגיוס מבוטחים, והפרה את חיוב ההשתדלות.
אין מדובר בהבדל "סמנטי", שכן כאשר לאומית בחרה לסיים את ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף 4.2 לחוזה, נדרשה להמשיך לקיים את החוזה במשך 120 ימים נוספים, ולהמשיך לשלם לאל ריאן את "התמורה ההתחלתית" בתקופה זו. יוצא אפוא כי בהודעת הביטול על פי סעיף 4.2 לחוזה, לאומית הסכימה להמשיך לשלם את אותם סכומי הכסף שאת השבתם היא מבקשת עתה בתביעה שכנגד לפי סעיף 4.3 לחוזה, מאחר שלטענתה אלריאן הפרה את החוזה הפרה יסודית.
בנסיבות אלה אני סבורה כי העלאת הטענה עתה אינה כנה, וכפי שציינתי לעיל, להתרשמותי התביעה שכנגד הוגשה כתביעה טקטית בלבד.
התביעות נדחות אפוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 8812-05-15 פלונית נ' לאומית תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אשרית רוטקופף תובעת פלונית ע"י ב"כ עוה"ד יוסי בר חן אשרוב נתבעת קופת חולים לאומית ע"י ב"כ עוה"ד ח. זליכוב ואח' פסק דין
...
הנה כי כן, המסקנה הצריכה מכל האמור הינה כי לא מתקיים בנסיבות העניין קשר סיבתי בין העדר קביעת מועד לביקורת מצד ד"ר הלפרין לבין אבחון הגוש הממאיר בחודש 12/2011 – וזאת על רקע קבלת הטענה כי אין עסקינן באותו ממצא (גוש).
משעה שכאמור הגעתי למסקנה כי נשמט הקרקע תחת הטענה בחוות הדעת עליה חתום ד"ר אדלמן אודות הקיצור הנטען בתוחלת החיים וכן לנוכח זאת שממילא התובעת הייתה נזקקת לניתוח להסרת הגידול כמו גם לזאת שגם אם היה מוכח איחור באבחון איחור זה ממילא לא הביא בענייננו לכריתה של השד – לא היה מקום להכיר בזכאות לפיצוי לא ממוני שמקורו בטענה ל"דלתא" האמורה.
סוף-דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במקרה דומה למקרה דנן, שנידון בת.א.(חי') 34789-09-14 פלונית ואח' נ' קופת חולים לאומית ואח' (25.5.16), שגם בו טענה תובעת לרשלנות במעקב הריון שבוצע במסגרת חברות בקופת חולים לאומית ללא הוכחה של ממש (וגם שם טענה קופת החולים כי התובעת לא היתה חברה בקופת חולים בתקופת ההריון), הסכים ב"כ התובעים (עו"ד גבעון, שהנו בא-כוחם גם של התובעים דנן) לדחיית התובענה נגד קופת החולים (סעיף 30 לפסק הדין).
...
לסיכום שאלת היריבות בעניינה של הנתבעת שוכנעתי לקבוע, לאור כל האמור לעיל, כי התובעת, בעדותה היחידה, לא הוכיחה יריבות כאמור.
ההיפך, שוכנעתי מעדותו של סגל כי התובעת לא היתה חברה בקופת חולים כללית במהלך ההריון המדובר וגם לא קיבלה כל טיפול במסגרת קופת חולים כללית, לרבות מעקב הריון, בתקופת ההריון המדוברת.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני קובע, כי דין התובענה הנדונה להידחות נגד המדינה והנתבעת (שירותי בריאות כללית) מחמת העדר יריבות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כפי שנקבע בעיניין קופת חולים לאומית, חוות דעת רפואית אינה מגדירה את עילת התביעה, אלא תפקידה לתמוך בה מבחינה ראייתית "הגם שבמקרים מסוימים ניתן לראות בחוות הדעת הרפואית מיסמך המקים את עילת התביעה עצמה, הרי ש'בדרך כלל אין בתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת חוות דעת רפואית משום שינוי או תיקון של עילת התביעה'" (עניין קופת חולים לאומית, פסקה 9 וההפניות שם).
...
הכרעה: לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ונתתי דעתי לנימוקיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי יש מקום להתיר תיקון כתב התביעה כמבוקש.
לסיכום, מאחר והתיקון המבוקש אין בו כדי להוסיף עילת תביעה חדשה, בשים לב לשלב בו נמצא ההליך וכן לאור העובדה כי התיקון המבוקש יש בו כדי לברר את השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, מצאתי להתיר תיקון כתב התביעה כמבוקש.
מאחר ובהחלטתי מיום 02.12.2019 התרתי לתובע להגיש חוות דעת מומחה בתחום הרדיולוגיה, ומאחר וחוות דעת מטעם המומחה הפסיכיאטר מתייחסת לשאלת הנזק, ונוכח האמור לעיל באשר לחוות הדעת מטעם המומחה האונקולוגי הנני נעתר לבקשה ומורה על תיקון כתב התביעה כמבוקש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו