רקע עובדתי
בחודש יולי 2017 נחתם בין הצדדים הסכם עבודה קבלנית ולפיו שכר הנתבע את שירותיה של התובעת לבניית בית מגורים בקריית שמונה, וזאת בתמורה לתשלום סך של 1,375,000 ₪ (כולל מע"מ), הכוללת עבודות חפירה, בניית שלד, איטום, אינסטלאציה, טיח, חשמל, צבע, ריצוף ופיתוח שטח.
כאמור, הקף התביעה העיקרית עומד ע"ס 350,000 ₪, לפי הפרוט הבא: יתרת התמורה החוזית המגיעה לקבלן מכוח ההסכם; התמורה בגין העבודות הנוספות, כקביעת המומחה מטעם ביהמ"ש בחוות דעתו; תשלום בגין תוספות חשמל; וכן פיצויים בגין הפרה יסודית של ההסכם בהתאם לסעיפים 2, 10-11 לחוק החוזים (תרופות בגין הפרת החוזה), תשל"א-1970, והכל בצרוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.
...
לאור האמור, מקום שתרם המזמין בהתנהגותו תרומה משמעותית לעוגמת הנפש הנטענת על ידו, אין מקום לפסוק עבורו פיצוי בגין כך. ומשכך, אני דוחה את התביעה ברכיב זה.
סיכום ותוצאה
התביעה העיקרית מתקבלת במלואה.
בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 65,000 ₪, וכן הוצאות משפט הכוללות החזר בגין חוות דעת המומחה מטעמו ומומחה בית המשפט והחזר אגרות משפט ששולמו בגין התביעה העיקרית.
בנוסף תשלם הנתבעת שכנגד לתובע שכנגד שכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪, וכן הוצאות משפט הכוללות החזר בגין חוות דעת המומחה מטעמו וחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, וכן החזר אגרות בתביעה שכנגד באופן יחסי, זאת בהתחשב בסכום התביעה שהתקבל לעומת סכום התביעה שהוגש.