תביעת קבלן נגד עירייה בגין קיזוז מיתרת חוב

מעבר לסכום זה נתבע על ידי דינאמיקה החזר סך של 83,206 ₪ אותו קזזה הערייה מתשלומים המגיעים לה. דינאמיקה תובעת גם סך של 120,052 ₪ בגין הפרישי הצמדה וריבית אשר נצברו לטענתה בגין החוב האמור ובגין איחור בתשלומים אחרים שהעבירה הערייה לדינמיקה במהלך השנים.

אושר לתשלום סך של 137,688.20 ₪ עבור חשבונית מספר 84701529 משנת 2018 המתייחסת לניקיון בית הספר "עיסאוויה חטיבת ביניים בנים". הערייה טענה כי בשנת 2014 קיבלה דינאמיקה תשלום בסך 83,206.95 ₪ עבור ניקיון בית ספר תיכון עיסאוויה בנים אולם בית הספר לא פעל בשנה זו. על כן הודיעה במסגרת המכתב כי סכום זה יקוזז מיתרת זכותה של דינאמיקה כלפי הערייה (הקזוז בוצע בפועל ביום 1.10.2020).

אלו הסעיפים הרלוואנטיים: סעיף 19 יט: "מובהר בזאת כי התמורה בגין הפרשות אשר הזוכה צריך להפריש לעובדי הניקיון עבור דמי פנסיה, פצויי פיטורין וגם דמי הבראה ישולמו לקבלן רק כנגד הוכחת תשלום בפועל. (להלן: 'רכיבי פנסיה והבראה'). ללא הוכחת תשלום בפועל הערייה שומרת על זכותה לקזז מהתמורה ו/או לא להעביר את התמורה עד להוכחת כל התשלומים הנ"ל". סעיף 22 א: "שכר ההסכם ישולם לקבלן כל חודש, בהתאם לעבודה שבוצעה באותו חודש, על פי חשבונית ודו"ח ביצוע שיוגשו למנהל ע"י הקבלן." סעיף 22 ב: "דו"ח הבצוע החודשי שיוגש למנהל יכלול גיליון נוכחות חתום על ידי העובדים והמעביד לאותו חודש תשלום וכן את העתקי תלושי המשכורת של העובדים לפי ובהתאם לאותו גיליון הנוכחות התואם את חודש התשלום." סעיף 23: "לפני סילוק סופי של שכר ההסכם ימציא הקבלן למנהל הצהרה על חיסול כל תביעותיו על פי חוזה זה." בהתאם לאמור, על מנת לקבל תמורה עבור שירותיה נדרשה לכאורה דינאמיקה להמציא בכל חודש, ביחס לכל אשכול, טופס הזמנת עבודה, חשבונית מס ודו"ח ביצוע חתום על ידי מנהל בית הספר לו ניתן השרות.

יסודי עיסאוויה בנים יסודי עיסאוויה בנות יסודי בית צפפא חט"ב עיסאוויה בנים חט"ב עיסאוויה בנות 6 .תיכון עיסאוויה בנים 4301 31.8.2017 98,302 יולי 2017 בתי הספר שלעיל חשבונית 345 – קזוז בגין אי העברת תשלומים סוצאליים מוסכם שחשבונית 345 שולמה על ידי הערייה למעט 10% מסכום החשבונית.

...

נוכח כל האמור יש לזכות את דינמיקה בסכום שהופחת מהתמורה המגיעה לה, סך של 8,189 ₪ (כולל מע"מ).

איני מקבל את טענת דינמיקה כי סיהאם הודתה שהעבודה בוצעה וכי תשלומים לא הועברו רק בשל חוסר במסמכים.

גם במקרה זה מתיישבת מסקנה זו אם עמדת העירייה כי בחודש יולי הייתה פעילות מצומצמת בבתי הספר, וככל שהופעלו קייטנות היה זה בבתי ספר יסודיים.

מנגד, טענה הנתבעת בכתב ההגנה, שהחשבון הסופי של התובע כלל רווח קבלן ראשי בגין עבודות חשמל ומיזוג אויר בסכום כולל של 240,000 ש"ח, רווח שהוא לא זכאי לו, בוצע קזוז לפי רשימה בסכום כולל של 151,185 ₪, ולאחר ניכוי בשל איחור בבצוע העבודות, לא נותרה יתרת חוב כלפי התובע.

התובע מסתמך בסיכומיו על הוראת סעיף 2.7 להוראות המיכרז: " הזוכה במיכרז ישמש כקבלן ראשי, וככזה יהיה אחראי על מכלול העבודות. בנוסף, יהיה הזוכה אחראי על נושאי הבטיחות העבודות ועל התאום בין עובדיו השונים שיועסקו בו, ויבצע את התפקידים, המטלות והעבודות הקבועות בחוזה המצורף למכרז זה. הזוכה במיכרז יבצע את העבודות בהתאם להנחיות ולהוראות הערייה." מנגד, הפניתה הנתבעת למספר סעיפים בהוראות המיכרז הקובעים בזו הלשון: סעיף 2.6 – "מובהר כי, במבנה יועסקו קבלנים נוספים לביצוע עבודות והקבלן הזוכה יידרש לעבוד בתיאום ואין לו ולא יהיו לו כל תביעות בנושא וכן לא תשולם תוספת רווח קבלן ראשי או תוספת תאום כלשהיא". סעיף 4 – "תשומת לב של הקבלן מופנית לכך שלא ישולם לקבלן רווח של קבלן הראשי בגין תיאום והפעלה של קבלנים אחרים שעבדו באתר". סעיף 5 – "הקבלן מצהיר בזאת כי ידוע לו שהוא עובד באתר בו עובדים קבלנים נוספים ולא ישולם לו רווח קבלן ראשי על עבדות המבוצעות ע"י אחרים ולא יהיו לו טענות ו/או תביעות בנושא". סעיף ב בעמוד 79 – "תשומת לב הקבלן מופנית לכך שלא ישולם לקבלן רווח של קבלן ראשי בגין תיאום והפעלה של קבלנים אחרים שעבדו באתר." סעיף ג עמוד 79 – "הקבלן מצהיר בזאת כי ידוע לו שהוא עובד באתר בו עובדים קבלנים נוספים ולא ישולם לו רווח קבלן ראשי על עבודות המבוצעות על ידי אחרים ולא יהיו לו טענות ו/או תביעות בנושא." לשון הוראות המיכרז, קובעות במספר מקומות שונים, כמפורט לעיל, שלא ישולם לתובע רווח קבלן ראשי במסגרת העבודות שיבוצעו על ידי אחרים, ואין כל הוראה במיכרז הבאה לקבוע אחרת.

וזו ההסכמה, לאחר שהוגשו לנתבעת, 3 הצעות לבצוע עבודות מערכת הספרינקלרים, שהתובע היה אחד משלושת נותני ההצעות: התובע הוזמן לבצע את מערכת הספרינקלרים כנגד תשלום לפי הצעת המחיר הזולה ביותר שהתקבלה (וזו לא הייתה של התובע), בתוספת רווח קבלן בשיעור של 12%.

אין די להעלות טענת קזוז באופן סתמי ולטעון באופן מעורפל על אודות חובות התובעת אלא יש לפרט את טענת הקזוז כדרך שמפרטים חוב או נזק בעת ניסוח כתב-תביעה (ראה: א. גורן, תקנות סדר הדין האזרחי (מהדורה שמינית - 2005) עמ' 391).

...

מכאן, נדחית טענת הנתבעת.

נקבע בהלכה הפסוקה, ע"א 552/88 קובטי נגד אזרחי, פורסם ביום 26/6/91 "חוק פסיקת ריבית והצמדה מסמיך את בית המשפט לפסוק ריבית כבר מיום היווצר העילה". בענייננו, אני סבורה שמועד היווצרות העילה, חובת הנתבעת לשלם את התמורה בעד העבודות שביצע התובע, קמה עם הגשת החשבון הסופי על ידו, ובהתאם להוראות החוזה לתשלום, שוטף + 90 מיום הגשת החשבון הסופי (פרק י"א בחוזה).

סוף דבר, הנתבעת תישא בתשלומים הבאים: בית אשכול - סך של 439,734.64 ₪ (כולל מע"מ).

הנתבעת שילמה לתובעת את מלוא המגיע לה בקיזוז העמלה לה הנתבעת זכאית כקבלן ראשי ותוך הפחתת קזוזם וקנסות שביצעה עריית חדרה בשל ליקויים בעבודתה של התובעת שלא תוקנו; בתוך כך נערך בין הצדדים גמר חשבון שאושר על-ידי התובעת במסמך בכתב.

ודוק: אף לשיטתה של התובעת, התביעה לא נסבה על מלוא המגיע לה בשל עבודות שביצעה עבור הנתבעת לטובת עריית חדרה במהלך השנים 2017-2016; מדובר ביתרת חוב: כך לפי כתב-התביעה [סע' 5] וכך גם לפי הטענות הפרטניות בתצהירו של מנהל התובעת [סע' 19].

בתעוד שצורף לתצהירו של מנהל התובעת יש דוקא חזוק לטענת הנתבעת בסוגיה זו. בנספח 6 לתצהיר אלבויראת נרשם בין השאר: "עריית חדרה מסרבת לקבל ולאשר עבודות אבו ייקר בנווה חיים. אבו ייקר החליט למשוך את ידיו מעבודות אלו מפסיק פעילותו בהם ומעבירם במצבם לקבלן ערן סגלוביץ ללא דרישה לתמורה כלשהי בגין עשייתו". צוין לעיל כי התובעת לא הניחה לעיני בית-המשפט תעוד שלם, רציף, על-אודות השרות שנתנה לנתבעת במהלך תקופת ההיתקשרות מזה והתשלומים שקבלה מזה, תוך הצבעה על פער שתואם את טענתה ליתרת חוב בסכום משמעותי ותוך גיבוי הטענה בתעוד נידרש בשים לב למיהותה של התובעת: כרטסת הנהלת חשבונות, חשבוניות וקבלות שהנפיקה.

...

התביעה נדחית במלואה.

התובעת תשלם לנתבעת את הוצאות ההליך בסך 2,500 ₪ ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 25,000 ₪ (להלן יחד הסכום הפסוק).

התובעת תשלם לנתבעת את הסכום הפסוק תוך שלושים יום מן המועד בו יומצא לה פסק-הדין.

הפלוגתא העולה מטענות הצדדים היא זכאותם של הנתבעים לפצוי המוסכם בגין האיחור בהשלמת העבודות ומכאן לקזוז חובם בפצוי זה. סעיף 7.5 בהסכם ההיתקשרות קובע: "הקבלן מתחייב להתחיל את ביצוע העבודות לכל המאוחר תוך 45 ימים ממועד קבלת היתר בניה ולסיימן לכל המאוחר תוך 12 חודשים מקבלת היתר בניה". מעיון בהיתר הבניה שצורף כנספח א' לכתב ההגנה, עולה כי ההיתר היתקבל בידי התובעת ביום 6.7.2017, דהיינו, מועד סיום העבודות נקבע ליום 6.7.2018.

למשל בסעיף 12.1 קובע כי העבודות יחשבו כמושלמות וכמבוצעות כפי הסכם ההיתקשרות רק לאחר שגמר ביצוען יאושר בכתב ע"י הגורמים המוסמכים בעריית תל אביב, ככל ויידרש ע"י עריית תל אביב תמציא התובעת תעודת גמר מהרשות המקומית וכן לאחר שגמר ביצוען יאושר בכתב ע"י המפקח מטעם המזמין.

סוף דבר הוא כי לא שוכנעתי כי התובעת אכן אחרה בבצוע העבודות באופן המצדיק הפעלתו של הפצוי המוסכם בסעיף 7.5 בהסכם ההיתקשרות ולפיכך, אין לנתבעים כל זכות קזוז בגין חובם לתובעת בכל הנוגע ליתרת התמורה המגיעה מהם.

הנתבעים לא טענו לליקויים כלשהם שנפלו בבניית מרפסתם ולא הגישו כל תביעה כנגד התובעת לתיקון ליקויים כאלה או אחרים, כך שאין הם זכאים להסתמך על ליקויים אצל אחרים על מנת להמנע מתשלום יתרת התמורה שהגיעה מהם עבור העבודות שביצעה התובעת.

...

בנסיבות אלה, אין מנוס אלא מלחייב את הנתבעים בתשלום הפיצוי הנתבע.

אשר על כן, ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 31,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

עסקינן בתביעה כספית על סך 140,976 שקלים הנעוצה ביתרת חוב לה טוענת התובעת, בגין עבודות תשתית שביצעה בשנת 2016 כ"קבלן משנה" של הנתבעת בפרוייקט בו שימשה האחרונה כ"קבלן ראשי" של עריית אשדוד.

הצדדים שניהם הגישו מסמכים שונים, חלקם מתוך תביעה כספית שהגישה הנתבעת נגד עריית אשדוד בגין פועלה באותו פרוייקט, לרבות פסק הדין מיום 23.2.20 [ת.א (מחוזי ב"ש) 58690-01-17 וצורף כמוצג ח' במוצגי התובעת [להלן:"ההליך במחוזי", "פסק המחוזי"].

שנית, על התובעת ליתן הנחה בת 13% ממחירי המיכרז כשבנוסף לכך ינוכה סך של 10% מכל תשלום שתבצע הערייה לנתבעת וזאת כרווח קבלני.

...

תמצית טענות הנתבעת בכתב הגנה דין התביעה להידחות על הסף מחמת מרמה, העדר עילה ו/או השתק פלוגתא ו/או מעשה בית דין ו/או מחמת שיהוי ניכר בהגשתה ובהיותה תביעה קנטרנית ללא כל יסוד עובדתי ומשפטי.

לטעמי, לא עלה בידי הנתבעת לעשות כן. סיכום בסיכום מכלול העדויות סבורה אני כי חרף העובדה שהתובעת מצאה עצמה מגישה תביעתה זו כש"עיניה קשורות" במידה רבה מחמת היותה של הנתבעת דווקא מי שחולשת על הניירת הרלבנטית, הרי שבסופו של דבר יש בעשייתה כדי להצדיק קביעה כי עמדה בנטל הרובץ לפתחה בתביעתה זו. הנתבעת מנגד, לא הוכיחה משנתה ובכלל זאת, כי התובעת עבדה עבור עיריית אשדוד או קיבלה מזו את שכרה הנתבע.

משעה שכך, התביעה מתקבלת.

לאור האמור, מורה אני על חיובה של הנתבעת לשלם לתובעת חיובים אלה: את הסך הנתבע – 140,976 שקלים.