מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת קבלן נגד מזמין עבודה בגין הפרת התחייבויות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני ביהמ"ש תביעה של קבלן נגד מזמין לגבי יתרת תמורה לאחר סילוק הקבלן מאתר העבודה.
עוד טענו, שבגין העבודות שבוצעו במיזם הנרקיסים עד שסולקו בחוסר תום לב, מגיע להם סך של 64,829 ₪ + מע"מ וסה"כ 75,849.93 ₪ כולל מע"מ. עוד טענו, ששלחו לנתבעת בקשה בכתב לקבלת תשלום עבור העבודות החריגות, אך מנהל המיזם, מר יניב ענבר, השיב כי אין בכוונתו לשלם את הכספים עבור העבודות החריגות משום שלא הותקנו ב- 12 יחידות דיור מדדי צריכה.
עוד טענה, שכאשר כל פניותיה לא נענו ולמצער נענו בגסות ואלימות לשמה- ולאחר שהתובע גם נטש אתר נוסף בו הוחל בעבודה כמי שעושה דין לעצמו ומפעיל לחץ כלכלי עד כדי סחיטה לשמה עליה- ולאחר שהיא התריעה בפניו על הפרות ההסכם ולאחר שגם התראות אלה לא הועילו והוא לא תיקן את דרכיו, אלא אף תקף את נציגיה- לא נותר לה, אלא להודיע על הפרה יסודית של ההסכם- וחרף הנזק הרב שהדבר מסב לה- סילקה ידו מהאתרים בהתאם לסמכותה החוזית, על כל ההשלכות החוזיות הנובעות מכך, לרבות חובתו להיטיב את נזקיה ולשאת בעלויות הקבלן החליף.
הנתבעת טענה שהחוזה קובע שגם אם מופסקת עבודת הקבלן עליו לעמוד בהתחייבויותיו ולעניין זה ההסכם מחייב אותו להגיש תעודת עדות המתעדת עבודתו עד למועד סילוקו מהאתר.
...
כפי שפורט קודם לכן, ביהמ"ש הגיע למסקנה, שלתובעים חלק מרכזי בסיום ההתקשרות לנוכח האופן בו התובע חרף את מר ענבר, ומסקנת ביהמ"ש שתקרית זו לוותה גם ב"הורדת הילוך", גם אם לא בהשבתה מלאה כטענת הנתבעת.
ביהמ"ש מקבל התביעה חלקית לנוכח כל האמור לעיל ביהמ"ש מקבל התביעה חלקית ועל פי חוות דעת המומחה מטעמו וקביעת ביהמ"ש בעניין העיכבון, ביהמ"ש מחייב הנתבעת לשלם לתובעים הסך של 260,000 ₪ צמודים בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבעת לשלם לתובעים כלהלן: הסך של 260,000 ₪ צמודים בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

פסק דין בעיניין תביעת מזמין נגד קבלן ותביעה שכנגד.
בהסכם השני נכתב בסעיף "תאור ההזמנה": "ייצור והקמה של מבנה עץ יביל בשטח החברה בקבוץ חולדה". עוד נכתב כי החברה מתחייבת "לסיים מבנה העץ תוך 90 ימים מפרעון התשלום הראשון", אולם "לא יחושבו שבתות וחגים, ימים בהם מתגלים קשיים בבצוע העבודה בשל אי אספקת חומרים, חשמל/מים ו/או אירועים בטחוניים. בנוסף, לא יחושבו תוספות ושינויים שיבקש המזמין בכל שלבי הבנייה". בסעיף 8 להסכם נכתב כי "כל עיכוב בהקמת המבנה שאינו נובע מעבודת אבידן (החברה - א"ג) לא ייחשב כפיגור במסירת המבנה ולא יהיה עילה לעיכוב תשלומים במועד ..". בהסכם השני נכתב כי התמורה היא בסך 514,400 ₪ בתוספת מס-ערך-מוסף.
במייל מיום 12.3.2015 כתבה גלית, בין השאר: "מאחר ועדיין לא הוסדר עניין היתר הבנייה בשטח האמור (מסיבותיכם יהיו אשר יהיו) איננו יכולים לבצע עבודות בטון וכלונסאות בשטחכם ע"מ שנוכל להמשיך את מסירת הבית. אנו עושים מאמצים רבים ע"מ לזרז עבורכם את הוצאת התוכניות החדשות של הכלונסאות והממ"ד מאחר וביקשתם מאיתנו לעשות זאת עבורכם רק לפני כחודש. לאחר היתייעצות עם עורך דין החברה, איננו יכולים לבצע על עבודה בשטח הנ"ל כל עוד לא היתקבל אישור עיקרוני לבנייה או היתר בנייה מאוחר מאחר ודבר זה הנו בנגוד לחוק וכל עבירה עליו תגרור קנסות כבדים ואף עונשי מאסר בפועל לכל המפר אותו. חברתנו הנה חברה שומרת חוק ולכן אין באפשרותינו לעשות כך. הוצאת התוכניות החדשות ע"י מהנדס מטעמנו הנה 6000 ₪ + מע"מ. אנא הסדירו את התשלום בהקדם מאחר ואנו כבר שילמנו למהנדס ע"מ שיזרז את הוצאתן". במייל תשובה של סגיב, שנשלח ביום 19.3.2015, נכתב, בין השאר: "... סיכמתי עם רועי שאני לוקח אחריות על כניסתו והוא הסכים להכנס ואף ביקר בשטח לתיאום כניסה בידיעת המצב. הכל התחיל להשתבש כשביקשתי מהקונסטרוקטור שלי להכין תוכנית שיוכל לאשר בדיעבד (כשיהיה היתר) והתכניות שמסר היו מוגזמות לטעמכם. אז נאלצתי לקבל את הצעתו של רועי להתקדם ע"י קבלת הצעה מתחשבת לתוכניות מהקונסטרוקטור שלכם ... רועי יודע שקיים אישור עיקרוני אלא שההיתר מתעכב בגלל קונפליקט שלי עם המנהל ... ואם בכל זאת יש לכם איזו שהיא בעיה להכנס לשטח, למה לא יידעתם אותי עליה בדצמבר כשרועי ביקר אצלי לתיאום כניסה? ... אנו מציעים ... לשקול יחד מציאת פיתרון יצירתי מעשי וצודק". במייל שנשלח מהחברה אל סגיב ביום 22.3.2015 נכתב: "... החברה מתוך רצון טוב ועל מנת לעזור ולמנוע את העלויות המיותרות הציעה לכם מהנדס אחר שיכין עבורכם תוכניות לכלונסאות שיחסכו עבורכם את עלויות ההפרשים! את זה אישרתם רק לפני כחודש וחצי! ... לרוב כשיש אישור עיקרוני ניתן לבנות אך לא כשמדובר בשטח מנהל ובטח לא כשיש בעיות ומחלוקות על השטח! המנהל הוא גוף צבורי שלא ניתן לצפות את היתנהגותו גם במקרה של אישור עיקרוני ואת זה רועי לא ידע בדצמבר כשהגיע אליכם אלא רק לאחר התייעצויות עם מהנדסים העובדים באזורכם ... והפיתרון היחיד הוא היתר הבנייה. נתייעץ שוב ע"מ לבדוק כיצד ניתן להעביר את הבית ללא סיכון מיותר ונקווה למצוא פיתרון אחר. ברגע שיהיה פיתרון כזה ניצור קשר עמכם". למחרת, ביום 23.3.2015, חתם סגיב על התחייבות מודפסת בזו הלשון: "אני החתום מטה סגיב כהן ... מבקש בזאת לבצע באופן עצמאי את כל עבודות הובלת המבנה, הנחתו בשטח וחיבורו, ולבנייה ויציקת כלונסאות. הריני לוקח על עצמי כל אחריות בגין תביעה או בקשה מהרשות המוסמכת משום הצבת המבנה ללא היתר. כמו כן אני אחראי לתשלום כל נזק שייגרם לחברת אבידן בתי עץ בגין כל תביעה ו/או נזק כזה או אחר. הובהר לי ע"י חברת אבידן בתי עץ כי אין ביכולתם לבצע העבודה בשטחי ללא היתר וכי אני האחראי הבלעדי להתמודדות מול כל הגופים הנדרשים לכך במידת הצורך". ביום 16.4.2015 שלח סגיב לחברה מייל, בו נכתב, בין השאר: "... סוכם עם רועי בפגישה שנערכה בינינו ברחובות ביום א' 22.3.15 שעד ליל הסדר שחלף בנתיים תושלם העברת ביתנו הנמצא בשטחכם לשטחנו אשר בפרדס חנה. עבודת הכלונסאות הושלמה כבר יום למחרת. ... רועי ביקר כבר מס' פעמים בשטחנו (פעם אחרונה בדצמבר 2014) ונתן הנחיות מאוד ברורות לאפשר את הגישה. פעלתי כל הימים שלאחר קדיחת הכלונסאות על פי הנחיות אלה, להרחבת הכניסה והגישה לשטחנו ... שבוע אחר כך, לאחר ביקור המוביל מטעמכם, דבלה, הסתבר שיש צורך בפריקת עגורן בשל אופי השטח והגישה אליו. קבלתי על עצמי את מימונו מכוח ההערה בסעיף 3 בהסכם ביננו (הכוונה למסמך מיפרט טכני ועלויות - א"ג), הקובעת כי המחיר משולם תמורת הבית לא כולל פריקת עגורן 'במידת הצורך'... (בת אל) בדקה פניותם של הנוגעים בדבר ונקבע תאריך היעד ל-19.04. כעבור 10 ימים, לאחר החג, הסתבר כי המנופאי מתפנה רק ב-27 לאפריל ונאלצתי לחפש בעצמי מנופאי פנוי בתאריך היעד. דיווחתי לבת אל כי תיאמתי עם 'מנופי אבי' שנציגם, מנדי, נפגש עם המוביל, דבלה, בשטחנו ב-15.4 כדי לתאם את העברת המבנה. בשיחה עם בת אל הבנתי שחברת אבידן מצפה ממני לממן במקומה את העמסת הבית, בטענה כי הבית כבד. דבר זה מעולם לא הוזכר קודם וגם בהסכם אין לו גיבוי ... מימון ה'העמסה' ע"י עגורן הנו באחריות המלאה של חברת אבידן. יחד עם זאת, מכיוון שהגיעו מים עד נפש .. אשלם את עלות ההעמסה כפי שסוכם עם 'מנופי אבי' ובילבד שעבודת הובלת הבית והצבתו בשטחנו תתבצע לאלתר ביום ראשון הקרוב, ה-19.04.2015". ביום 17.4.2015 בשעה 9:58 שלח רועי מייל לאבידן, בו נכתב, בין השאר: "... רק לפני כחודש וחצי לערך סיפק המהנדס שלך תוכנית ביסוס שאינה תואמת כלל את המפרט שדובר וסוכם ביננו. רק אז החלטת שנספק בעבורך מהנדס אחר וזאת בשביל לקדם את העברת המבנה. ... פריקת העגורן תמיד נכללת ומלואה (כך במקור - א"ג) בהעמסה. כל ניסיון לנסח זאת אחרת נשמע מגוחך. אך למרות זאת אני מודיע לך כי אין באפשרותי לפרוק את המבנה על המשאית וזאת בשביל הדר הטוב. הצבנו בפניך 2 אלטרנאטיבות להובלת המבנה וזאת בתוספת של 19,000 + מע"מ תוך כדי מתן אחריות מצידנו על כל נזק אם ייגרם בהובלה, או לחילופין להוביל לבד עם המנופאי שלך וחברת הובלה מטעמך ותקבל זכוי של 8000 + מע"מ על הובלת המבנה מאיתנו. לצערי בחרת באפשרות השנייה. לכן מחוייב אני להודיע לך שהחברה לא תהיה אחראית לשום נזק /שבר/עוות או כל פגם אחר אם ייגרם עכב העמסת המבנה הובלתו ופריקתו בשטחך". בשעה 12:21 באותו יום שלחה החברה מייל נוסף לסגיב: "שלום סגיב, עדיין ממתינים לתשובה עבור הובלת המבנים. כפי שהסברנו ההובלה תנתן קומפלט דרך חברת אבידן בתי עץ או לחילופין תתבצע באופן עצמאי ... בעלויות אשר ישולמו ע"י הלקוח וייחתם מיסמך אשר מודיע על הסרת אחריות עבור ההובלה או כל נזק שייגרם דרכה. באם החלטת לבצע ההובלה באופן עצמאי אנא העבר פרטי חשבון בנק להעברת הקזוז עבור ההובלה". בשעה 14:46 באותו יום שלח סגיב לחברה מייל ובו הודיע על בחירתו: "... אנחנו בוחרים באלטרנטיבה הראשונה שציינת, שהבית יובל לשטחנו על ידכם תוך כדי מתן אחריות מצידכם וכמו שהבנתי ניתן לתאם את ה-27 עם ירון (נהג העגורן מטעם החברה - א"ג) ב-19,000 ₪. אנו מחכים לכם כאן ב-27 לחודש עם כוס קפה. אנא אשרו סופית את תאריך היעד החדש". ביום 19.4.2015 שלחה בת אל מייל את סגיב, בו נכתב: "אנו מייעדים את הובלת המבנה להעמסה ביום ראשון ה-26.4.2015 ופריקה בתאריך 27.4.2015. לאחר שיחה עם שרון, אין לי אישור להעביר המבנה ללא תשלום עבור שירותי העגורן. ישנה אפשרות להגיע אלינו למשרד ולתת צ'ק דחוי ..". ובאותו היום השיב סגיב במייל: "יש אישור. נגיע ביום ההעמסה". ביום 22.4.2015 שלחה בת אל הודעת ווטס-אפ אל סגיב, בה נכתב: "היי סגיב מה נשמע. החברה של ההובלות מבקשים לוודא האם הכנת את השטח כפי שבקשו. תודה בת אל". כעבור שעה קלה נשלחה תשובה: "היי בת אל, הזמנו משאיות ליום ששי". ביום 26.4.2015 שלחה בת אל לשרון הודעת ווטס-אפ, בה נכתב: "המנופאי ביקר אצלכם עכשיו ואומר שלא הכנתם את השטח והם לא יכולים להעמיס", ושרון השיבה: "תדברי עם סגיב". ביום 28.4.2015 שלחה גלית מייל לכהן, בו נכתב: "שמחתי לשמוע שהכל הסתדר אתמול. מזכירה לכם שטרם שולמה יתרה עבור שירות העגורן והמהנדס. עבור העגורן ישנו תשלום ע"ס 19,000 ₪ + מע"מ. עבור שירות המהנדס ישנו תשלום ע"ס 6,000 ₪ + מע"מ. סה"כ לתשלום 25,000 ₪ + מע"מ. אנא הסדירו התשלום בהקדם האפשרי". ביום 29.4.2015 הוציאה החברה לכהן קבלה מס' 1437 בגין קבלת שלושה שיקים בסך כולל של 29,500 ₪ (25,000 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף): * שיק 169 בסך 10,000 ₪ שזמן פרעונו 29.4.2015.
...
בת"א (מחוזי ת"א) 41255-12-09 כביש חוצה ישראל בע"מ נ' קל בנין בע"מ (פורסם בנבו, 2.6.2021) נפסק: "עוד יש ליתן את הדעת להלכה הפסוקה שביכרה לייחס לקשרים של מומחה מטעם בעל דין שעבורו נערכה חוות הדעת ביטוי בקשר עם משקלה של חוות הדעת תחת שלילת הכשרתה כראיה בהליך; ע"פ 5582/09 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 20.10.10); ע"א 9248/05 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ (ניתן ביום 22.8.06). עם זאת, יתכנו מצבים בהם אין מנוס אלא להורות על הוצאתה של חוות דעת מהתיק כראיה וזאת מקום שבית המשפט משתכנע כי קיימת מעורבות אישית של המומחה באירועים נשוא ההליך, באופן שקיים חשש שהיא תשפיע על מקצועיותו, אף מבלי שהוא יהיה מודע לה, וכמות שהבעתי את דעתי בהקשר זה בת.א (ת"א) 2334/06 משק כרמי- ייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' יעדים לשיווק (1792) בע"מ". בת"א (שלום ת"א) 4086-01-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חבני (פורסם בנבו, 14.1.2018) נכתב (תוך התייחסות לספרו של המומחה בן עזרא): "גם מומחה שנתן ייעוץ במהלך ביצוע העבודה או שהיה מעורב בשלב כלשהו בעבודה, שגרמה לכשל, לעניין הנדון הינו עד רגיל ולא עד מומחה. אם הוא שותף לעבודה גם בתור יועץ הרי, שאם נתן עצה לא נכונה בזמן אמת וקרה כשל, ייתכן שהוא אחראי לכשל בדיוק כמו הנתבע. בנסיבות אלה כיצד הוא יכול להיות מומחה? ברור, כי התכונה הנדרשת ממומחה, שהוא יהיה אובייקטיבי ולא בעל עניין בנשוא עדותו, לא קיימת במקרה זה (אברהם בן-עזרא עדות המומחה בזירה המשפטית 32, 37 (2016))". לו היה המומחה בן עזרא גומר את ההלל על תוכנית הביסוס שהוכנה על-ידי המהנדס מטעם החברה, היה בכך פתח לפגיעה מקצועית בשותפו המהנדס יואל בן עזרא, שתוכנית הביסוס שהוכנה על-ידו נדחתה על-ידי החברה.
התוצאה כמפורט לעיל, סך הפיצוי המגיע לכהן בגין נזקיהם הינו כדלקמן: - פיצוי בגין הליקויים במבנה ואי-בניית ממ"ד - 168,890 ₪ - פיצוי בגין עוגמת נפש - 40,000 ₪ - תשלום בגין חילוץ מנוף - 2,124 ₪ - פיצוי בגין תשלום דמי שכירות - 16,500 ₪ סך הכל 227,514 ₪ אשר על כן, אני מחייב את החברה לשלם לכהן את הסכומים הבאים: (1) 227,514 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 29.6.2016, ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 29.6.2016, ועד לתשלום המלא בפועל.
התביעה נגד רועי נדחית.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובעת סירבה להצעה זו. לאור הגשת התביעה הנתבעת עומדת על קבלת פיצוי בגין הפרת התחייבויותיה של התובעת ובסך כולל של 22,614 ₪ עפ"י המפרט הבא (נספח ה'(1)): עלות ביצוע הקו על בסיס 650 ₪ X 792 מ"א – 514,800 ₪ כיסונים לאחר קזוז ביטון וחפירה – 46,491 ₪ צילומים – 16,600 ₪ שולם ע"ח 345,948 ₪ פיצוי מוסכם – 56,129 ₪ קנס אי-עמידה בלוח הזמנים על בסיס 2,000 ₪ ליום בהסכם עם המזמין X 60 ימים – 120,000 ₪ דיון והכרעה לאחר שבחנתי טענות הצדדים, שמעתי העדויות ולאחר שעיינתי בחומר הראיות שבתיק, אני סבור כי דין התביעה להיתקבל בחלקה.
טענת הקזוז כתב ההגנה ניפתח בהבהרה הבאה "משהוגש כתב התביעה עומדת הנתבעת על כל זכויותיה, על קזוז נזקיה, קבלת הפצוי המוסכם וכו' כמפורט בכתב ההגנה". בסעיף 20 הנתבעת טוענת כי "הסכום המגיע המאושר לתובעת לאחר הקיזוזים המפורטים עומד על סכום של 22,614 ₪ + מע"מ". בהמשך הנתבעת מפרטת כי התובעת זכאית לתמורה עבור העבודות שביצעה בסך של 593,800 ₪ בקיזוז הרכיבים הבאים: הסכום ששולם, צילומים, פיצוי מוסכם בגין הפרה, קיזוזי חוליות בטון וחפירה ואי-עמידה בלוחות הזמנים שבהסכם.
סעיף 9.1 להסכם בין הצדדים קובע כי "הקבלן ימנה מנהל עבודה המאושר ע"י האגף להכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה". לטענת הנתבעת, הפרה של הוראה זו הנה הפרה יסודית עפ"י סעיף 13 להסכם בו נקבע "צד שיבצע הפרה יסודית של ההסכם כאמור לעיל, יהא חייב לפצות את הצד האחר בפיצויים מוסכמים בגובה 10% מסך התמורה הכוללת". התובעת טוענת כי עמדה בדרישת סעיף 9 להסכם לאחר שהוכח כי מר יצחק תמם שימש כמנהל עבודה מוסמך מטעמה באתר הפרויקט (נספח 1) ובנגוד לעמדת הנתבעת, לא הוטלה על התובעת כל חובת דיווח במשרד העבודה.
...
הנתבעת נענתה להצעה והתקשרה בהסכם חדש עם התובעת המעגן התחייבותה לשלם עבור ביצוע הקו סך של 1,135 ₪ למ"א. לטענת הנתבעת, משלא סופק לה המוצר לו התחייבה התובעת, קו שבוצע בדייקנות ללא סטיות, לא חלה עליה עוד החובה לשלם את הסכום שהוסכם עבור אותה העבודה אלא לכל היותר הסכום עפ"י הסיכום הראשוני בסך 650 ₪ למ"א. אין בידי לקבל טענה זו של הנתבעת.
סיכומו של דבר לאור כל המקובץ לעיל, סכום התמורה עבור ביצוע הקידוחים עפ"י ההסכם לפי 1,135 ₪ למ"א X 792 מטר מסתכמת בסך של 898,920 ₪.
בנוסף אני מקבל חלקית את טענת הקיזוז של הנתבעת בנוגע לצילומים בסכום כולל של 2,000 ₪ (800 ₪ + 1,200 ₪).
לאור המפורט אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 597,463 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעת הפרה את ההסכם, לא קיימה את התחייבויותיה, היתנהלה באתר תוך הפרה בוטה של כללי הבטיחות והציבה את הנתבעת בחשיפה לתביעה מצד מזמין העבודה.
הנתבעת אישרה, כי הוגשה נגד קבלן זה תביעה בגין הפרת הסכם, שהתנהלה במקביל, בתיק 5599-09-20 בבית המשפט השלום בחיפה (עמ' 49, שורות 30 - 39 ועמ' 50 שורות 1 - 5 לפרוטוקול).
...
מן הטעמים המפורטים לעיל, דין טענת הקיזוז להידחות גם לגופה, לו היתה הנתבעת מוכיחה שקמה לה זכות לקזז סכומים כלשהם.
סיכומו של דבר, התובעת זכאית לסך של 116,255 ₪ (60,255 ₪ + 56,000 ₪), שהם יתרת הכספים המגיעים לה לפי חשבונות חלקיים 4 ו - 5, נכון למועד פתיחת תיק ההוצל"פ. לאור האמור לעיל, אני מקבל את התובענה ומורה כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובעת סך של 116,255 ₪, שנותרה חייבת לה על בסיס חשבונות חלקיים 4 ו - 5, שאושרו.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת את אגרות המשפט (3,575 ₪) ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

תביעת רוכשי דירה נגד הקבלן לקבלת פיצוי בגין איחור במסירת הדירה.
כתב התביעה בכתב התביעה תוארה הגרסה העובדתית הבאה: * ביום 30.3.2014 נכרת הסכם לרכישת זכויות חכירה לפיו התחייבה הנתבעת, שבנתה פרויקט מגורים, למסור לתובעים, שהנם בני זוג, דירה בצור יצחק (להלן: ההסכם).
בהסכם זה ייקבעו השינויים ו'או התוספות שיבוצעו בממכר, מחירם ומועד תשלום ייקבעו במועד ההזמנה וכן יקבע משך דחיית מסירת החזקה בממכר בגין עבודות אלה.
(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו אם מיתקיים לגבי האיחור במסירת הדירה אחד מאלה: (1) הוא נגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של הקונה בלבד; (2) הוא תוצאה מנסיבות כאמור בסעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, ומתקיימים לגביו שאר התנאים הקבועים באותו סעיף.
...
לאור הפעלת מבחני המשנה לבחינת הסטנדרט האובייקטיבי, המסקנה היא שאין מדובר בסיכון שאינו מוטל על הקבלן - הנתבעת.
בנסיבות אלו אני קובע כי גובה דמי השכירות הראויים יעמוד על סך של 4,850 ₪ לחודש.
התוצאה אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים (ביחד ולחוד) את הסכומים הבאים: (1) 68,294 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה, 4.2.2020 ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה, 4.2.2020, ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו