תביעת קבלן משנה לתשלום עבור עבודות חשמל

עקרי טענות הצדדים התובע טען בכתב התביעה, בעקרי הדברים, כי ביום 18.5.2010 היתקשר עם הנתבע בהסכם לבצוע עבודות חשמל בביתו, שהיה בתהליכי בנייה; בין הצדדים הוסכם שהנתבע יבצע את העבודות לפי ההסכם כנגד תשלום בסך של 40,000 ₪, כולל מע"מ; הנתבע התחייב לבצע את העבודות בכפוף להוראות המרכז הישראלי לחשמל ובית חכם בע"מ, בתיאום עם קבלני המשנה ובהתאם לתקנות; במהלך ביצוע העבודות התברר לתובע שהנתבע חרג מהוראות הבצוע שנקבעו בהסכם; התובע פנה לנתבע בעניינים אלה אלא שהוא המשיך לבצע את העבודה כראות עיניו; הנתבע דרש מהתובע לספק לו חוטי חשמל וחומרי עבודה ותשלום נוסף על עבודות וחומרים, למרות שבהסכם נקבע כי הנתבע יישא בעלותם; כשעמד התובע על ביצוע העבודות כראוי, הנתבע נקט בפעולות שמטרתן הייתה להתיש את התובע, היתעלם מפניותיו, דרש ממנו תשלומים נוספים, ואיים שיפסיק את העבודה; הנתבע נעדר ממקום העבודה במשך זמן רב, וסרב להגיע לצורך ביצוע עבודה עם קבלן אחר; עקב היתנהלותו של הנתבע במשך כשנתיים וארבעה חודשים ממועד חתימת ההסכם, טרם הסתיימו עבודות החשמל והתובע ומשפחתו לא יכלו להכנס לביתם; בימים 10.9.2012 ו-11.9.2012 התובע הפציר בנתבע לסיים את העבודה, אלא שהנתבע הודיע לו שאין בכוונתו לסיימה, והפצרותיו של התובע, ואף מכתב התראה מטעם בא כוחו לא הועילו; התובע שילם לנתבע סך כולל של 54,497 ₪, החורג ב-14,497 ₪ מהסכום שנקבע בהסכם; התשלומים הועברו במזומן, בהמחאות, ובאמצעות קזוז חוב שהנתבע חב לתובע עבור הנהלת חשבונות שהתובע ביצע עבורו; החשמלאי יוסף חיים **** בדק את העבודה שביצע הנתבע וערך דו"ח ליקויים; דוד קליין מהמרכז לבית חכם בדק את העבודה שביצע התובע וציין שחרג מההנחיות שקבל ולא ביצע את עבודתו כראוי; התובע שכר את שירותיו של נתנאל שדה, "אגרו הנדסה", על מנת להשלים את עבודות החשמל ושילם סך של 29,250 ₪; עקב מחדלי הנתבע התובע ומשפחתו ניכנסו לביתם ביום 5.2.2013; התובע נאלץ לשלם ביתר עבור עבודות החשמל, בשל מחדלי הנתבע, סך של 43,747 ₪; הנתבע הפר את תנאי ההסכם; על הנתבע לשאת בתשלום הנזקים שנגרמו לתובע כדלקמן- סך של 14,497 ₪ ששולמו לנתבע ביתר כשכר עבודה ועבור חומרים שהתובע רכש לפי דרישת הנתבע; סך של 29,250 ₪ ששולמו לצורך השלמת העבודה; הפסד דמי שכירות בסך של 60,000 ₪; פיצוי בסך של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש, ולחילופין בגין פיצוי מוסכם בסך של 10,000 ₪.

...

הנתבע טען בתצהירו שנאלץ לתקן נזקים שנגרמו על ידי בעלי מקצוע אחרים בסך של 33,675 ₪, וביקש לפסוק לו פיצוי בעניין זה (סעיפים 88-90,ו- 104 לתצהירו), אך אין בידי לקבל את הטענה מכיוון שלא הציג ראיות של ממש לצורך הוכחת טענותיו בעניין זה, ובכלל זה לגבי ביצוע התיקונים על ידו והעלות הנטענת.

בנסיבות העניין, סבורני שיש להעמיד את התוספת בשכרו של הנתבע על סך של 24,000 ₪.

התוצאה התוצאה היא שהתביעה העיקרית והתביעה שכנגד התקבלו באופן חלקי מהטעמים שפורטו לעיל.

תשלומים הועברו לספקים במהלך ביצוע העבודות ובשלבים מוקדמים, באופן שלא יצר תמריץ להשלמתן, וכך עבודות שונות, לרבות עבודות ריצוף וחשמל, בוצעו באופן חלקי.

בנגוד לאמור בכתב התביעה, ההסכמים עם קבלני המשנה הוכנו על ידי בטי.

אחריותו של מפקח בנייה כפי שנקבע לא אחת, "מעמדו המיוחד של בעל מיקצוע המפקח על ביצוען של עבודות בנייה עשוי להטיל עליו חובות מיוחדות, במיוחד כשמדובר במי שמרכז את הפיקוח על פרויקט שלם המבוצע בידי מספר רב של קבלני משנה..." (ע"א 3392/93 אבולהיג'א נ' אלון הגליל - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח', פד"י נ"ד (5) 872).

בפרטי הקבלות מטעמו (צורפו בנספח 14 לתצהיר עדותה של בטי) נכתב – "עבור עבודות ניהול ופקוח". הוא עצמו אומר בעדותו בפני ביחס לאמור באותן קבלות, כפי שצוטט לעיל, "נכתב שם פקוח כי זה מה שבאתי לעשות". אף מנוסח סעיף 17 לכתב התביעה המתוקן עולה, כי מר יחזקאל נשכר על ידי בטי לשם ביצוע פקוח - "על מנת שיפקח על עבודות הבנייה". על כך ניתן להוסיף עוד, כי מר יחזקאל קיבל שכר חודשי בסך 10,500 ₪, שכר הכפול כימעט מזה של אריה.

מכתב התראה שנשלח מטעם בטי עצמה לקבלן השלד (נספח כ"א לכתב הגנתו של אריה), מעיד על אחריות קבלן השלד בעיניין זה. במכתב נאמר כך (סעיפים 6-5) – "נכון להיום, 6 חודשים לאחר מועד סיום הבניה הקבוע בהסכם, לא רק שלא הסתיימו העבודות ... מה גם שעבודות שבוצעו נעשו בצורה חלקית, שלא בהתאם לתכניות ולהוראות המפקח. בחודשים האחרונים, ניתנה לך, על אף הקבוע בהסכם ולפנים משורת הדין, כל היזדמנות לתקן ולהשלים את העבודות כפי שנדרשת בפניות חוזרות ונישנות מצד הבעלים והמפקח (ההדגשה שלי - נ"ש)..." יתירה מכך, לא צורפה כל אסמכתא לתשלום דמי השכירות הנטענים ובגין אילו חודשים מדובר.

...

בנוסף, משנקבע ששירותיו של מר יחזקאל נשכרו תחת אלו של אריה, סבורני כי על מר יחזקאל היה לדאוג לכך.

לפיכך, הטענה בדבר קיומה של מערכת יחסי עובד – מעביד בין אריה ובין דני נדחית.

ממילא יש לדחות את התביעה, ככל שהיא נוגעת לדני.

בהתאם לנטען, העבודות בוצעו על ידי התובעות, עבור דניה סיבוס בע"מ – נתבעת 1 ועבור מנוליד – חירות מערכות בע"מ - נתבעת 2- קבלן משנה של נתבעת 1.

דניה היתקשרה גם עם מנוליד – חירות מערכות בע"מ (להלן: "נתבעת 2" או "מנוליד") כקבלן משנה לבצוע עבודות חשמל, מיזוג אוויר, אינסטלאציה, חשמל, תשתיות תאורה ותקשורת.

לטענת התובעות, נתבעת 1 היא הקבלן הראשי שהזמין את העבודות, לרבות אלו שבוצעו עבור נתבעת 2, כקבלן משנה ובנסיבות אלו עליה לשאת בתשלום.

ברם, ולאור כל הקביעות בתביעה העיקרית כי נתבעת 2 היא זו ש"נהנתה" מהעבודות שבוצעו על ידי התובעות עבורה, הרי שגם מתוקף ההסכמה כפי שהוכחה כי עליה לשאת בתשלום וגם מדיני עשיית עושר ולאור העובדה ששוכנעתי שלא בוצע ניכוי או קזוז בגין אותן עבודות, כאמור לעיל, הרי שאני מקבלת את הודעת צד ג', למעט התשלום בגין ייצור ואספקת שומשום לריצוף על ידי משאית, בסך של 38,290 ₪.

...

ברם, ולאור כל הקביעות בתביעה העיקרית כי נתבעת 2 היא זו ש"נהנתה" מהעבודות שבוצעו על ידי התובעות עבורה, הרי שגם מתוקף ההסכמה כפי שהוכחה כי עליה לשאת בתשלום וגם מדיני עשיית עושר ולאור העובדה ששוכנעתי שלא בוצע ניכוי או קיזוז בגין אותן עבודות, כאמור לעיל, הרי שאני מקבלת את הודעת צד ג', למעט התשלום בגין ייצור ואספקת שומשום לריצוף על ידי משאית, בסך של 38,290 ₪.

לפיכך, אני מקבלת את הודעת צד ג' ומחייבת את נתבעת 2 לשלם לנתבעת 1, סך של 615,537 ₪.

הודעת צד ד' – ב"כ נתבעת 2 חזר בו מן ההודעה במסגרת הסיכומים, שכן כל הטענות נידונו במסגרת התביעה העיקרית ולכן היא נדחית.

היתייחסות לסכומים השונים שנתבעו על ידי התובעת התוספת למחיר ביצוע עבודות החשמל בפרויקט- התובעת טוענת שהתוספת למחיר ביצוע עבודות החשמל בפרויקט הנה בסך 209,484 ₪, שהוא ההפרש בין המחיר ששולם לקבלן החשמל סוהיל חזאן בעבור העבודה שבוצעה על ידו (329,000 ₪) לבין יתרת התשלום שהייתה מגיעה לנתבע לו היה משלים את הפרויקט (119,516 ₪).

לעומת זאת, ההסבר של התובעת לעניין זה היה נשמע הגיוני וגם בתאור העבודות בחשבונית מס' 119 שהוציא קבלן המשנה לתובעת צוין "תשלום עבור חשבונות חשמל נהריה הירוקה". מאחר ומוסכם כי מלוא עבודות החשמל בפרויקט נימסרו לבצוע הנתבע, וכי מדובר בתשלום לקבלן משנה שביצע עבודות חשמל, אני מקבלת את טענת התובעת לעניין זה מאחר שהתרשמתי שהיא מהימנה, ואני קובעת שהתשלום ששולם לנתבע (או לקבלן המשנה מטעמו לבקשתו) הנו כסכום לו טענה התובעת.

...

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בהתאם לשומת הוצאות שתוגש ותאושר על ידי בית המשפט, וכן יישא בשכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ₪.

הודעת צד ג' נדחית.

הנתבע ישלם לצד השלישי הוצאות משפט בהתאם לשומת הוצאות שתוגש ותאושר על ידי בית המשפט, וכן יישא בשכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

הנתבע העיד בחקירתו "אנחנו חברה שבונה בתי ספר, קבלן חשמל מקבל את כל תכולת החשמל שכוללת חומר, הכל קומפלט במחיר פאושלי סגור, הוא קיבל מאיתנו 5 פרויקטים שעבדנו איתו במקביל ומוסטפא היה חתום על הפרויקטים האלה ולא יכל לצאת, המשכנו את העבודה אבל היה דרכו מתואם שבועז מספק את הגופים, אני הייתי אמור לספור גופים בשטח שלא יהיו אי התאמות, 6000 גופים אין ויכוח על הכמויות, זה נעשה בצורה יסודית ומקצועית". לשאלה, מי צריך לשלם לתובע, קבלן המשנה או הנתבעת, השיב: "זה לא משהו שהוגדר מראש, הוגדר שאנחנו ערבים לכסף אם לא יהיה למוסטפא לשלם אנחנו נשלם ממועד אספקה. מוסטפא ובועז עבדו שנה לפני בפרויקטים האלה לא קשור אלינו בכלל, לא זוכר את המועד בכלל, זה מהרגע שמוסטפא הסתבך בעבודה, כשראינו את הבעיה כי אנחנו אמורים להגיש את הפרויקט ביום 1.9 אז הגענו לבעיה, זה היה בערך 2018 .נס ציונה, נתניה וגני תקווה". עוד העיד: " מעולם לא דיברנו על כסף, היה סיכום שהמחיר שייקבע זה עם מוסטפא". לשאלת ב"כ התובע מה הייתה האחריות שלך, השיב: "מקרות המקרה שמוסטפא לא יכול להמשיך, אמרנו לו לספק את הגופים מרגע זה, אמרנו שנהיה ערבים אם מוסטפא לא ישלם, אנחנו נשלם וכך היה. מדובר בפרויקטים נס ציונה גני תקוה ונתניה. אין ויכוח." בחקירה הנגדית העיד: "אני 6 – 7 שנים בחברה מעולם לא התעסקתי עם כסף, אני היחיד שמקבל את הגופים בשטח ורק אני מאשר את הכמויות." ניתן לסכם חלק זה ולקבוע, הנתבעת היתקשרה עם קבלן המשנה לבצוע פרויקטים של בניית בתי ספר.

מהעדויות עולה שאין כל ממש בטענת התובע בכתב ההגנה, שהנתבעת היא שהפנתה אותו לספק את הציוד, בשלב הראשון, באמצעות קבלן המשנה, אלא מדובר בהתקשרות עצמאית בין התובע לקבלן המשנה, כאשר בשלב זה אין לנתבעת כל מעורבות בהתקשרות זו. אין חולק בין בעלי הדין, שלאחר שהתגלו קשיים בתשלומים של קבלן המשנה לתובע, סוכם בין התובע לנתבעת, כי הוא ימשיך לספק ציוד ואביזרי חשמל ל- 3 פרויקטים שמבצעת הנתבעת, בנס ציונה, בגני תקווה ובנתניה, והנתבעת מתחייבת לשלם עבור אותם החומרים שיסופקו.

בעיניינו, טענו הנתבעים בסיכומים, כי התובע קיבל תמורה הולמת עבור הסחורה שסיפק, וכי רק לאחר שהתובע נוכח כי קבלן המשנה לא משלם את חובותיו בפרויקטים אחרים שלא קשורים לנתבעת, החליט לחפש כיס אחר להפרע ממנו ומכאן נולדה תביעתו חסרת הבסיס.

...

המסקנה העולה מהדברים, דין התביעה שכנגד להידחות.

לסיום אני מורה על דחיית התביעה של התובע כנגד הנתבעים.

אני מורה על דחיית התביעה שכנגד של הנתבעת כנגד התובע.