תביעת קבלן כנגד מזמין בגין עבודות בנייה שלא הושלמו

לפניי תביעה נגד קבלן שעניינה אי השלמת בניית קיר תמך במיגרש התובעים, ליקויי בבנייה ונזקים שונים.

בתאריך 25.5.21, חידש הנתבע את תביעתו נגד התובעים בת.א. 49729-05-21, ובה עתר לחיובם ביתרת תשלום בסך 92,662 ₪, שלטענתו התובעים חייבים לו בגין העבודות שביצע עבורם.

התובעת בעדותה ציינה כי היא סמכה על כך שהוא קבלן רשום מאחר והוא הציג עצמו כ- "קבלן בונה קירות ועושה פרויקטים". בהזמנת העבודה לא רשום כי הנתבע הוא קבלן, אלא רשום באותיות גדולות "שלג מיקי – פינוי פסולת". במצב דברים זה, היה על התובעים לברר אם מדובר בקבלן רשום או לא, או לבקש מהמהנדס או המפקח מטעמם לערוך את הבירור.

...

לסיכום פרק זה; התובעים טענו כי ירידת ערך הקיר עומדת על 35% בסך 41,587 ₪, בשל ירידת ערך הקיר הן בשל ליקויי הבניה והן בשל הליקויים האסתטיים.

לסיכום נקודה זו; אומנם התובעים טענו כי הקבלן סיים את עבודתו בפיגור 3 חודשים, אך בהיעדר תאריך מעבר מדויק לבית החדש ובהיעדר חוזה שכירות חדש מעבר ל-24 חודשים החתומים מראש, והמשולמים מראש (לטענת התובעת, שורות 5-6 בעמ' 14 לפרוטוקול), הרי שאין בסיס ראייתי לטענה.

לפיכך, אני מקבלת את טענת התובעים לעניין ראש נזק זה. סיכומו של דבר: הנתבע חייב בתשלום סך של 14,868 ₪ לתובעים בגין ליקוי הבניה והפגיעה בעמוד החשמל.

הנתבע לא השלים את הפרויקט בחולון.

הנתבע טען כי אין כל סמיכות בין מועדי בניית הפרויקט לבין הסיכסוך שפרץ בינו לבין התובעת; התובעת והעומד בראשה, מר דוד, הם שבחרו את קבלני המשנה בפרויקט, התקשרו עימם בהסכמים ואשרו ביצוע תשלומים בגין עבודתם, כאשר לנתבע לא היה כל שיקול דעת בעיניין זה; הנתבע היה עושה דברו של מר דוד; החובה לפקח על טיב עבודות קבלני המשנה רובצת לפתחה של התובעת, אשר היה עליה למנות מהנדס מפקח או מנהל פרויקט, בנוסף להעסקתו של הנתבע כמנהל עבודה; תפקידו של הנתבע כמנהל עבודה היה לתאם את הגעתם של בעלי המיקצוע לשטח; לתובעת אין נהלי עבודה מסודרים בכל הנוגע לפיקוח על קבלני משנה ועובדים; התובעת לא עידכנה את הנתבע בזמן אמת אודות ליקויים שהתגלו בדירות, ולא צרפה את הנתבע כצד להליכים המשפטיים שהתנהלו נגדה, ומכאן כי לא ראתה בו כגורם האחראי בגין הליקויים, וכן בכך מנעה ממנו את זכותו להיתגונן מפני הטענות שהועלו באותם הליכים; אילו פעל הנתבע ברשלנות או בכוונת זדון, היו מתגלים ליקויים בכל הבניינים ובכל הדירות ולא רק ב - 5 מדירות הפרויקט; התביעה דנן הוגשה ע"י התובעת רק על מנת ליצור "מאזן אימה" כנגד תביעת הנתבע, ובסמיכות לניסיונות גישור בהליך בביה"ד לעבודה.

בהמשך לאמור ביקשה התובעת להזמין את אותם דיירים לעדות, ובקשתה התקבלה: מר אברהם ליאור (להלן: "מר אברהם"), מר אהוד גונן (להלן: "מר גונן"), הגב' בת אל רוש (להלן: "הגב' רוש"), מר סבג אריק (להלן: "מר סבג"), ומר ראובן ברקוביץ' (להלן: "מר ברקוביץ'").

...

לאור האמור לעיל אני קובעת כי טענות התובעת בעניין זה, התיישנו זה מכבר.

אם כן, טענות התובעת לפיהן הנתבע נטל לכיסו כספים ששולמו ע"י דיירים בגין עבודות נוספות, וכן טענותיה להפסד רווחים בשל כך, וכן טענותיה בנוגע לשווי הרווחים שהפסידה לכאורה, לא הוכחו על ידה ודינן להידחות.

סוף דבר אני מורה על דחית התביעה.

ביום 11.5.2016 שלח עורך-דין שמואל גייער, בא-כוחה של החברה, מכתב לעורך-דין נדב מאיוסט, בא-כוחם של בן בסט, בו דרש שהם ישלמו לחברה תוך יומיים סך 30,000 ₪ במזומן בהתאם לנספח, סך 125,000 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף בגין עבודות נוספות שהחברה ביצעה, וסך 40,000 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף כתשלום עבור נזקים שכספי גרמו לחברה בגין שימוש שעשו בן בסט לצרכיהם בחומרי בנייה השייכים לחברה.

בן בסט הגישו נגד החברה ונגד גיא כספי (להלן: גיא), הבעלים של החברה, תביעה שכנגד בסך 438,327 ₪ - מהם 366,327 ₪ בגין ליקויים בבצוע עבודות הבנייה, 34,200 ₪ בגין איחור במסירת החזקה בבניין ו-35,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

בטבלה שצורפה כנספח לחוות דעתו פירט המומחה את הסכומים ששולמו לקבלנים אחרים להשלמת העבודה - המסתכמים ב-84,687 ₪.

הכרעה כשמדובר בתביעה של חברה קבלנית לאכיפת הסכם עם המזמין, קרי - לתשלום מלוא התמורה החוזית, עליה להוכיח את כל של יסודות עילת התביעה (כריתת ההסכם, ביצוע התחייבויותיה על-פי ההסכם והעדר תשלום התמורה).

ברגיל, נטל השיכנוע של יסוד זה, ביצוע ברמה הנדרשת, רובץ על מי שתובע את תשלום יתרת התמורה, אולם אם יוכח קיומה של אחת מהחלופות שבסעיף 3(ב) לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 אשר חל בעניינינו, פטורה החברה הקבלנית מנטל השיכנוע בעיניין רמת עבודתו.

...

על החלטתי לדחות על הסף את התביעה שכנגד שהוגשה נגד גיא הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

לאור קביעת המומחה בנוגע לאיחור של חודש ימים, אני קובע כי בן בסט זכאים לפיצוי בסך 60x30= 1,800 דולר, שהם 6,246 ₪.

התביעה שכנגד נגד גיא, הנתבע שכנגד מס' 2, נדחית.

לאור התוצאה הסופית אליה הגעתי בשתי התביעות, אני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לפני ביהמ"ש תביעת קבלן נגד מזמין שרותי בניה בגין עבודות שפוץ שסולק מאתר העבודה.

נטען ע"י הנתבעים בכתב ההגנה המתוקן שאם ייקבע ע"י ביהמ"ש שהתובעת זכאית לתשלום נוסף מהנתבעים בגין השינויים והתוספות הנטענים, יתבקש ביהמ"ש להורות על קזוז והפחתה של מלוא הסכום בגין הנזקים הנטענים שנגרמו לתובעים, המוערך ב-2.5 מיליון ₪ והכוללים:- ביצוע עבודות באופן רשלני ולקווי, אשר חייב את ביצוען מחדש, תשלום-יתר לתובעת בגין עבודות והשירותים שבהם התחייבה התובעת מכוח ההסכם שלא בוצעו ו/או לא הושלמו, פיצוי מוסכם בגין איחור בהשלמת העבודות.

להלן סעיפי ההסכם הנוגעים לעניין: סעיף 19.1 "הקבלן יגיש חשבון חלקי 1 לחודש קלנדרי עד ליום 25 בכל חודש. הקבלן יצרף לחשבון החלקי את פירוט השלבים שהושלמו על ידו בהתאם ללוח השלבים המפורט בסעיף התמורה", חשבון חלקי שהוגש כאמור ייבדק ע"י המפקח או ע"י המזמין והמפקח/מזמין יחליט אם לאשר את כולו או חלקו כפי שימצא לנכון אישור דחייתו יעשו בכתב" סעיף 19.2 "למען הסדר הטוב. הקבלן יצרף לכל חשבון חלקי את פירוט העבודות החריגות ו/או הנוספות במידה והיו על פי הוראות הסכם זה שביצע אשר אושרו מראש ע"י המפקח ואם היו כאלה על דרך הגשת החשבון החלקי וכן לתביעותיו ודרישותיו." ההסכם חייב 2 פעולות לעניין דרישת תוספות או שינויים.

...

טענות קיזוז של הנתבעים ביהמ"ש הגיע למסקנה שיש לדחות התביעה לנוכח כל האמור לעיל.

ביהמ"ש דוחה התביעה לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש דוחה התביעה במלואה.

סוף דבר ביהמ"ש דוחה התביעה ומחייב התובעת לשלם לנתבעים כדלקמן: הסכום ששילמו למומחה מטעם ביהמ"ש, שכר העדים מטעמם, ושכר הטרחה של המומחה מטעמם על פי קבלה בגין הכנת חוות דעתו, צמודים בתוספת רבית כדין, ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.

התביעה העיקרית היא תביעת הקבלן נגד המזמין (היזם) לתשלום סכום של 5,874,027 ₪.

ואולם, אם בשל סיבות שונות לא ניתן או לא רצוי להשלים חפירה בשלב זה של הליך הבנייה, יש להקים את הכלונסאות בשיטה השנייה, היינו לחפור את הבורות מגובה פני הקרקע בעת ביצוע החפירה (חפירה במינוס).

איני מקבלת טענה זו. סעיף 77 קובע כך: "המהנדס ו/או מהנדס הביסוס, ימציאו לקבלן, מזמן לזמן, תוך כדי ביצוע העבודות, הוראות, לרבות תכניות לפרוט והסבר לבצוע העבודה והוראות אלה תחייבנה את הקבלן. אין במסירת התכניות לידי הקבלן בשלבים ובמהלך ביצוע העבודה משום עילה כל שהיא לתביעות בגין שינוי לוח הזמנים או שינוי במחירים". וסעיף 78 קובע כי "לא תהיה לקבלן והוא מוותר בזה מראש, על כל טענה ו/או תביעה בגין שינוי בלוח הזמנים או בעלויות עקב אי אספקת תכניות בתחילת העבודה...". סעיפים אלו מתייחסים לפרויקט ולתכניות שצורפו בעת ההיתקשרות, היינו לתכניות מוכרות וידועות לקבלן, שלגביהן נקבע כי תוך כדי ביצוע העבודות, המזמין ימציא הוראות ביצוע לרבות "תכניות לפרוט", וכי אין בכך שתכניות יימסרו בשלבים משום עילה לתביעה או לשינוי לוח זמנים.

בין היתר נטען שהמדידות שהתובעת ביצעה נעשו בנגוד לחוזה, שהיה על התובעת לנכות סכומים שונים שלא נוכו, שהתובעת דורשת תמורה מלאה על עבודות שלא השלימה, שאין בסיס בחוזה לדרישה לתשלום בגין עבודות נוספות, שהתביעה בגין עבודות נוספות לא הוכחה לגופה שכן הסכומים חושבו לפי חוזה מדף שאינו חלק מהחוזה בין הצדדים, שיש ליקויים בעבודות שבוצעו, ועוד.

...

בנסיבות אלו, התביעה להחזר סכום הערבות, נדחית.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

התוצאה היא שאני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, סכום של 4,658,688 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.