תביעת קבלן בניין בגין עבודות בניית שלד ללא הסכם בכתב

למען הנוחות יכונה התובע והנתבע שכנגד להלן:"התובע" ואילו הנתבע והתובע שכנגד יכונה להלן:"הנתבע". המדובר במחלוקת לעניין עבודת בניית שלד שהוסכם כי התובע יבצע עבור הנתבע.הצדדים לא כרתו הסכם בכתב ביחס לבצוע העבודות והמחלוקות העובדתיות בין הצדדים הנן לגבי פרטי ההסכם בין הצדדים, לרבות המחיר המוסכם, הקף העבודות שבוצעו, ואף לגבי ליקויי בניה נטענים.

וראה בהקשר זה רע"א 3646/98 כ.י.ע ובנין נ. מנהל מע"מ פ"ד נז 4 981: "נטל השיכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העקרי המוטל על בעל דין הנידרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". במקרה דנן, לא כרתו הצדדים הסכם בכתב וטענותיהם ביחס לתמורה עליה סוכם,הנן סותרות.

הנתבע שילם בגין עבודתם 2,000 ₪ והוסיף 8,000 ₪ נוספים מכיסו ומסר את כל הכסף לאשת התובע.

התובע העיד כי בבית השכן, עוידאת, סוכם כך: "ביחד סיכמנו שהוא בונה בית מקירות חוץ, אני קבלן שלד, עושה עמודים, קורות ותקרה". (עמ' 7 שורה 25).

באופן כללי אציין כי מאחר שנקבע שהתובע היה אמור לבצע רק עבודות שלד (וראה המפורט לעיל ביחס לעדות הנתבע ואישתו),הרי בכל הקשור לליקויים בעבודות שאינן עבודות שלד אין לחייב את התובע.

...

ע"פ הנטען בתביעה סוכם בעל פה בין הצדדים בראשית שנת 2010 כי התובע יבנה בעבור הנתבע בית מגורים (שלד) בעל שתי קומות בהתאם להיתר שהוצג לו. התובע טען שסוכם כי בעבור כל מ"ר של שלד ישלם הנתבע 250 ₪ כולל מע"מ, כאשר עלויות החומרים תושתנה על הנתבע והוא זה שיישא בהן באופן בלעדי.

ובאופן פרטני: גרם המדרגות: שוכנעתי כי המדרגות נבנו שלא על פי התקן.

לגבי יתר המרכיבים לרבות אלו שהאדריכל קבע שלא בוצעו ,כפי שפורט ומשלא הוכח כי הינן בגדר עבודות השלד ששוכנעתי כאמור, כי רק אותן ביצע, או היה צריך לבצע, התובע,הרי שאין לחייב את התובע בגין ליקויים, או אי ביצוע עבודות אלו (סעיפים 01.02.003-01.02.006).ראה לדוגמא סעיף 01.02.005 לגביו הודה הנתבע מפורשות שאת בניית קירות החוץ ביצע רביע (סע' 01.02.005).

לאור כל האמור,ולאחר שבחנתי הן את טענות הצדדים בתביעה העיקרית והן את טענות הצדדים בתביעה שכנגד,אני מחייבת את הנתבע בתביעה העיקרית לשלם לתובע בתביעה העיקרית סך של 69,414 ₪,בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.10 ועד היום ובצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.

התובע הנו קבלן ביניין במקצועו והנתבע הנו יזם.

בין הצדדים לא נערך הסכם בכתב בגין העבודות שהוזמנו.

הנתבע טען כי ההזמנה הנ"ל אינה חתומה על ידיו לא נימסרה לו וכי עפ"י הסיכום בינו לבין התובע הוא התחייב לשלם לתובע עבור בניית השלד סך של 110,000 ₪ כולל מע"מ. אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע ביצע את בניית השלד כמוסכם ואף נעשו על ידו כמה עבודות נוספות.

לעניין התביעה שכנגד בכל הקשור למחיר 2.5 טון ברזל ע"ס 7,250 ₪ ביהמ"ש קובע שתביעה זו הנה מוקדמת ודינה בשלב זה להמחק וזאת מהנימוקים הבאים: התובע בעצמו הודה שספקית הברזל אסעד אבו חאטום בע"מ הוציאה חשבונית ע"ס 8,390 ₪ בטעות במקום להוציאה על שמו ואף הציג תעודת זכוי על אותו סכום.

...

הכרעה בתביעה שכנגד: לאור מה שנקבע לעיל, דין התביעה שכנגד להחזרת סך 10,978 ₪ להידחות מאחר ונקבע שהנתבע לא שלם ביתר אלא בחוסר.

לסיכום: אני מקבל את התביעה העיקרית ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 11,700 ₪ בתוספת 146 ₪ בגין אגרת משפט ששולמה בפועל.

התביעה שכנגד, ככל שהיא מתייחסת לסכום ההחזר, נדחית וככל שהיא מתייחסת לעלות הברזל שבמחלוקת, נמחקת.

כך הצהיר הנתבע כי "למרות, שהמבוטחת לא עמדה בהתחייבויותיה הכספיות, רציתי לסיים את העבודה שלשמה נשכרו שירותי..." (סעיף 11 לתצהירו, ההדגשות שלי - ר.א.); "... מעולם לא היתה לי כל כוונה להרחיב את הקף העבודות שלשמן נשכרו שירותי על ידי מבוטחת שעה שגם על ההיתחייבות הכספית המקורית שנטלה כלפי, לא היתה מסוגלת לפרוע" (סעיף 12 לתצהיר, ההדגשות שלי - ר.א.) ; "כל העבודות לבניית השלד בוצעו על ידי לפי תוכניות העבודה שספקה המבוטחת והושלמו במלואן ועל פי התוכניות, זאת למרות שהמבוטחת נותרה חייבת לי כספים רבים בגין העבודות שבוצעו עבורה על ידי ומטעם החברה" (סעיף 13 לתצהיר, ההדגשה והאיות השונה שלי - ר.א.).

אכן נראה כי מר ברוך חתום בתכנית ההגשה כמתכנן שלד הבניין, כאחראי לבצוע שלד הבניין וכן כאחראי לבקורת.

על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבע הוא הקבלן שביצע את עבודות הבנייה של הבית מתחילתן ועד סופן.

לעומת זאת, בסיכומים מטעם התובעת, וככל הנראה לאור האמור בתצהיר עדותה הראשית של המבוטחת וחקירתה בפניי, נטען כי הצדדים התקשרו בהסכם לבצוע עבודות בניית השלד בלבד ולאחר תום בניית השלד, סייע הנתבע למבוטחת באיתור בעלי מיקצוע נוספים.

האם יש להטיל על המבוטחת אשם תורם? בסיכומיו טוען הנתבע כי יש לייחס למבוטחת אשם תורם בשל כך שלא דאגה לפיקוח ולבצוע עבודות בניית השלד על ידי קבלן רשום וכן לא הקפידה כי ההיתקשרות עם הקבלנים תהיה במסמך בכתב.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי, כמבואר לעיל.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 151,595.25 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו-כן, ישלם הנתבע לתובעת את הוצאות במשפט, ובנוסף שכ"ט עורך-דין בסך של 25,000 ₪.

טענות התובעת התובעת טענה כי עומדת לה זכות עכבון מכוח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות ומפנה לכתב התביעה, במסגרתו עתרה לחיוב הנתבעים בתשלום סך של 2.5 מיליון ₪ בגין העבודות שבוצעו ובגין נזקים שנגרמו לה עקב מעשיהם של הנתבעים ולמתן צו הצהרתי בדבר זכותה לעכבון על זכויות הנתבעים בפרויקט מכוחו יהיו אלה מנועים מלהעביר את הזכויות ו/או את החזקה בפרויקט לידי צדדי ג', כל עוד לא שולם לה החוב במלואו בגין העבודות שבוצעו.

לטענת התובעת, עומדת לה עילת תביעה מבוססת ואיתנה שעה שהיא ביצעה עבודות בהקף של 70% מכלל העבודות לפי הסכם ולאחר שהשלימה את שלב השלד במלואו, מלבד החניון, כולל עבודות חזוק הבניין הקיים, ביסוס המרפסות, בניית ממ"ד ותוספת חדר בכל דירה בנוסף לעבודות טיח, חשמל ואינסטלציה.

· טענה לזכות עכבון בנגוד להסכם אשר התובעת עצמה טוענת כי הוא מחייב, הנה שימוש לרעה בזכות וחוסר תום לב. כנגד טענות אחרונות אלה, טענה התובעת כי הנתבעים סירבו לחתום על טיוטאות ההסכמים שהועברו וטענו לאורך כל הדרך כי ההסכם אינו מחייב אותם, ומכאן ובהיעדר כל הוראה השוללת את זכות העכבון, חלות הוראות חוק חוזה קבלנות המקנות לתובעת זכות עכבון.

...

התובעת המשיכה וטענה כי ניסיון הנתבעים להיאחז בהוראות ההסכם שלא נחתם על ידם אין לו מקום ודינו להידחות ובכל מקרה בטיוטת ההסכם שהתובעת העבירה נמחקו הסעיפים אשר שוללים ממנה את זכות העיכבון.

המכשול האמיתי בפני התובעת הינו הספק הממשי בדבר עצם זכותה לעיכבון ובמלים אחרות בדבר קיומה של זכות לכאורה לקבלת הסעד ההצהרתי המבוקש בתביעה הנוגע לעיכבון; לאחר שבחנתי את כלל נסיבות העניין אני סבורה כי ספק זה מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה.

אני דוחה אפוא את הבקשה למתן סעד זמני.

מיהות הצדדים ורקע כללי : התובע 1, מחאמיד מוחמד ת.ז 053749503 (להלן:" התובע 1/ מחאמיד") היה קבלן עוסק מורשה לעבודות ביניין והנו המנכ"ל של התובעת מס' 2, סופיה לבניה ופיתוח בע"מ (להלן :"התובעת 2") שהנה חברה העוסקת בבצוע עבודות בניית שלד וגמר (להלן: "התובעים").

עוד טוענים התובעים כי ביום 20.3.14 התקשרו עם הנתבעת לבניית עבודות שלד למבנה ברחוב הירשביין 3 בת"א בגוש 6985 חלקה 89 בתמורת תשלום על סך של 2,200,000 ₪ (העתק ההסכם מיום 20.3.14 (צורף כנספח ג' לכתב התביעה המקורי).

באשר לפרויקט ברח' קשת 37 בת"א אין הסכם בכתב, ובע"פ הוסכם כי יחולו אותם תנאים שנקבעו ביחס לפרויקט בקשת 23 (ראה בס' 3.2 לכתב ההגנה).

דיון והכרעה: כאמור לעיל, עסקינן בתביעה לתשלומים בגין עבודות בנייה שבוצעו ע"י התובעים ב -3 פרויקטים ועבודות נוספות עבור הנתבעת.

...

תשלום בגין התייצבות עובדים: אינני מקבלת את התביעה בעניין תשלום בגין התייצבות עובדים, שכן אין מחלוקת על כי העבודה הופסקה עקב היעדר היתר.

לאור החלטתי מיום 21.8.22 התמונות ורשימת העובדים המתורגמת שצורפו לסכומי התובעים, אך לא צורפו לתצהירים ואף לא צורפו לכתב התביעה, אינם חלק מחומר הראיות.

סוף דבר: לאור האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובעים סך של 123,968 ₪ עבור תוספות בפרויקט בקשת 23 וסך של 115,544 ₪ עבור תוספות בפרויקט בקשת 37 וסך של 150,000 ₪ עבור סיום העבודה בשני הפרויקטים, דהיינו 389,512 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ והחזר אגרה בהתאם לסכום פסק הדין.