תביעת קבלן בגין עבודות ביוב שלא שולמו

הליכי הבוררות בין הקבלן למושב כאן המקום לציין כי תביעת התובעים הוגשה לאחר שניתן פסק ביניים ראשון בהליכי הבוררות בין הקבלן (נתבעת 2 בלבד, אשר כונתה שם: החברה) והמושב, אשר חויב לשלם לקבלן תשלום עבור כל העבודות שבוצעו בהרחבה הדרומית ואשר לא שולמו לו על ידי המשתכנים (להלן: פסק הביניים); זאת, תוך בחינה מפורטת של טיעוני הצדדים, ודחייה של טיעוני המושב להעדר חבות מצידו לעשות כן, אך בהיתחשב גם בשווי העבודות שלא בוצעו על ידי הקבלן.

וכך הוסכם בהסכם המושב: " 9.5 המשתכן מתחייב לשלם לקבלן (או על פי העניין לנאמן של כספי עבודות הפיתוח הציבוריות), את כל התמורה שהתחייב לשלם לקבלן בגין עבודות פיתוח התשתיות הציבוריות עד לגובה שאושר לגביה על ידי ממ"י, וזאת במועדים שיקבעו בין המשתכן לקבלן. היה ומעמדו של הקבלן כמבצע עבודות פיתוח התשתיות הציבוריות יישלל מכל סיבה שהיא, ישלם המשתכן את התמורה בגין עבודות פיתוח התשתיות הציבוריות שטרם ניפרעה על ידו למי שיתמנה כמבצע עבודות פיתוח התשתיות הציבוריות על ידי המושב, על פי הוראות והנחיות המושב.

כאמור לעיל, במכתב המושב לרשויות מיום 2/2/10 הודיע המושב על ידי אבשלום לוי - מנהל המושב - לועדה המקומית לתיכנון ובניה חוף הכרמל, למועצה האזורית חוף הכרמל ולקיבוץ עין כרמל (עם העתקים ליועמ"ש המושב ולחברי ההנהלה התפעולית), כי המושב מבצע את עבודות הפיתוח והתשתיות בהרחבה באמצעות הקבלן (יפתח בנאי בע"מ), וכי הוא "מתחייב לבצע את מלוא התשתיות הדרושות, לרבות נגישות, מים, ביוב וכו', לשם בניה ואיכלוס של המגרשים שפרטיהם פורטו במכתבו, ושמונה מהתובעים בכללם.

...

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, סבורתני כי התובעים – פרט לקרש - לא הרימו את הנטל להוכחת אחריותו האישית של יפתח.

הקבלן יהיה אחראי אישית רק לחיובו בנזק הלא ממוני כלפי קרש כערב, ותו לא. סוף דבר נוכח כל המקובץ, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים סכומים כדלהלן: המושב - בהתחשב בהסכמי הפשרה שנערכו בין התובעים לבין המושב, ואשר קיבלו תוקף של החלטות במועדיהם, בסכומים ששולמו על ידי הנאמנים, וכן בתוצאות ההודעה לצד השלישי, אני מחייבת את המושב לשאת ב-% 70 מכלל הוצאות התובעים, וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 140,400 ₪ כולל מע"מ כחוק, שישולם לתובעים בתוך 30 יום מהיום.

הקבלן - נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הקבלן לשלם לתובעים סך של 400,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

בפני תביעה ע"ס 701,371 ₪ לתשלום בגין עבודות שביצעה התובעת.

כתב התביעה הנתבעת שימשה כקבלן ראשי בפרויקט עבודות ביוב עבור המועצה המקומית סביון.

טענות הנתבעת לאי עמידת התובעת בהתחייבויותיה כלפי הנתבעת, אף אם יוכחו, אינן מכשירות את החלטת הנתבעת לעשות דין לעצמה ולא לשלם לתובעת את יתרת הסכום עליו סוכם ואשר לו התחייבה – זאת, כאמור, שעה שאין מחלוקת שהעבודה בוצעה גם אם לא לשביעות רצונה של הנתבעת וגם אם התגלו ליקויים כאלה או אחרים.

...

הנתבעת נענתה להצעה והתקשרה בהסכם חדש עם התובעת המעגן התחייבותה לשלם עבור ביצוע הקו סך של 1,135 ₪ למ"א. לטענת הנתבעת, משלא סופק לה המוצר לו התחייבה התובעת, קו שבוצע בדייקנות ללא סטיות, לא חלה עליה עוד החובה לשלם את הסכום שהוסכם עבור אותה העבודה אלא לכל היותר הסכום עפ"י הסיכום הראשוני בסך 650 ₪ למ"א. אין בידי לקבל טענה זו של הנתבעת.

סיכומו של דבר לאור כל המקובץ לעיל, סכום התמורה עבור ביצוע הקידוחים עפ"י ההסכם לפי 1,135 ₪ למ"א X 792 מטר מסתכמת בסך של 898,920 ₪.

בנוסף אני מקבל חלקית את טענת הקיזוז של הנתבעת בנוגע לצילומים בסכום כולל של 2,000 ₪ (800 ₪ + 1,200 ₪).

לאור המפורט אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 597,463 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

במסגרת הליך זה, ביום 5.12.2011, נעשה בין ארזים לבין חכמון הסכם פשרה, בו נקבע כי ארזים תשמש קבלן משנה של חכמון לבצוע העבודות נושא המיכרז; כל תשלום שיתקבל אצל חכמון מתאגיד המים בגין עבודות ארזים, יועבר לארזים; ארזים התחייבה להעביר את ביצוע עבודות הנחת קוי בביוב לחברה אחרת, ישרו מסילה בע"מ. בפיסקה השלישי למבוא להסכם נקבע: "...תעביר חכמון גבאי לארזים את ביצוע עבודות אחזקת והנחת קוי ביוב בלבד". בסעיפים 2-4 להסכם נקבע: "2. מוסכם על הצדדים כי הוראות ההסכם שנחתם בין חכמון גבאי לבין מי אונו יחולו במלואם על ארזים בכל הנוגע לעבודות ארזים. כל תשלום שיתקבל אצל חכמון גבאי בגין עבודות ארזים יועבר לארזים מלואו, לאחר קבלת חשבונית מס כדין מארזים, במועד שהיתקבל אצל חכמון גבאי..." ארזים מצדה, מבלי לגרוע מהתחייבויותיה על פי הסכם זה, מתחייבת להעביר את העבודות של הנחת קוי ביוב בלבד לבצוע על ידי חב' ישרו מסילה.

בנסיבות אלה, ארזים לא הוכיחה את טענתה, לפיה הנתבעות או מי מהן לא שילמו לה עבור עבודות שביצעה, או את טענתה לפיה הנתבעות או מי מהן נותרו חייבות לה בגין עבודות שביצעה.

ד(3) טענת ארזים להפרת ההסכם ותביעתה לתשלום פצויי קיום ביחס לרכיב השני של תביעתה, ארזים טענה כי בהסכם הפשרה אשר נעשה בינה לבין חכמון, חכמון התחייבה כי ארזים תשמש כקבלן משנה מטעמה לצורך ביצוע כל עבודות אחזקת והנחת קוי ביוב בתחומי תאגיד המים עד לסיום תקופת המיכרז בסוף שנת 2017.

...

במכתב נכתב כי ישרו מסילה בע"מ לא הסכימה לקבל על עצמה את העבודה משום שהתמורה שהוצעה על ידי תאגיד המים לא מקובלת עליה.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסך של 65,000 ש"ח. הוצאות המשפט הן בשים לב למהות התביעה, סכומה, תוצאת המשפט לפיה התביעה נדחתה במלואה, והיקף המשאבים שנדרשו לניהול ההליך, ובכלל זה היקף ההתדיינות בהליכי הביניים.

תביעה ותביעה שכנגד, שעניינן מצד אחד תשלום בגין ביצוע עבודת קבלן משנה ומנגד תביעת הקבלן הראשי בגין נזקים שנגרמו עקב ביצוע העבודות באופן רשלני.

התובעים עותרים בתביעתם לתשלום בסך של 165,000 ₪, לפי הפרוט הבא: סך של 105,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור יתרת התשלום בגין העבודות שביצעה התובעת סך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור הפסד בגין רכישת חומרים והכנת העבודה לבצוע התיקון השני; סך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור פיצוי בגין הפרת חוזה וסך של 10,000 בגין עגמת נפש.

ביחס לטענות הנתבעת בדבר ביצוע עבודתה באופן רשלני טענו התובעים, ביחס לפרויקט הקריה (עבור משרד הבטחון), כי בתחילת ביצוע העבודות הנתבעת הורתה לתובעת לקדוח יסודות במיקום שגוי, על קו ביוב, מה שגרם לפיצוץ אדיר בקוו הביוב ועיכוב של עשרה ימים בבצוע העבודה.

מר עיני לא דרש ערובה כלשהיא בנוגע לתשלום ודומה, כי גם הוא ידע, כי אמנם הוא יכול לבוא בדרישה, אך אם יסתבר, כי העבודה לא בוצעה כראוי, הנתבעת עלולה שלא לשלם את שכרו ולכן, נראה, כי בשלב זה לא בכדי לא עמד על ערבויות לתשלום והתנהלותו למן תחילת הדרך, כאשר מדובר בעבודה שבוצעה זמן רב קודם לכן מלמדת, כי עתוי התשלום לא היוה כל מיכשול בבצוע העבודה, כשלשם השוואה, ניתן לראות, כי גם בפרוייקט משרד הבטחון, התשלום בוצע לאחר השלמת העבודות.

...

סבורתני, כי בעניינה של תביעה זו, לא הרימה הנתבעת את הנטל להוכיח את טענותיה, ככל שהן נוגעות לפרוייקט משרד הביטחון, כאשר דינן של יתר הטענות הנוגעות לפרוייקט רביבים ממילא להידחות, שעה שקיבלתי את עמדת התובעת בעניין.

היות שכך התביעה שכנגד לא הוכחה ודינה להידחות, לפיכך.

ביחס לשתי התביעות, לא מצאתי הסבר לצירופם של מנהלי הצדדים כצדדים אף הם להליך, בהעדר עילה ישירה נגדם או עילה להרמת מסך והתביעות ההדדיות כנגד נתבע 1 והנתבע שכנגד 2 נדחות.

לא משנה מי הניח את התשתיות, ולא כל קבלן שעובד עבודה מסוימת רשאי לידרוש מהתושבים תשלום עבור אותה עבודה.

על כן, עומדות בעינן קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא לפיהן תשתית הביוב ברחוב בו מצוי בית המערערים בוצעה על ידי המשיבה, ביתם חובר למערכת הביוב שהתקינה המשיבה, והעירייה לא ביצעה את מערכת הביוב ולא חיברה את ביתם של המערערים למערכת הביוב, והמערערים לא שילמו עבור מערכת הביוב ועבור חיבורם.

אני דוחה את טענת המערערים כאילו תביעה של המשיבה לגביית היטל ביוב בגין עבודות שבוצעו על ידה וחיבורו של בית המערערים למערכת הביוב הוגשה בחוסר נקיון כפיים או בחוסר תום לב. ההיפך הוא הנכון.

...

לטענת המערערים בכתב הגנתם, בהליכים קודמים נקבע שחלק מבעלי הנכסים פטורים, ולגבי יתרתם, ובהם המערער הוגשה המרצת פתיחה 54586-01-16, ובמסגרתה דרש השופט מהמשיבה עמדה סדורה באשר לסמכות לגביית תשלומים שהם בגדר מס. בהסדר פשרה נקבע שאם מבקשת המשיבה לגבות חיוב כלשהו מהמבקשים הנותרים, עליה לפתוח בהליך נפרד ועליה נטל הראיה להוכיח שמדובר במי שחב לה. לטענתם, בכתב ההגנה, המשיבה לא גילתה שום עילה להגשת התביעה והדבר מוביל למסקנה שהיא פעלה בחוסר תום לב ובלי נקיון כפיים.

אני דוחה את טענת המערערים כאילו תביעה של המשיבה לגביית היטל ביוב בגין עבודות שבוצעו על ידה וחיבורו של בית המערערים למערכת הביוב הוגשה בחוסר נקיון כפיים או בחוסר תום לב. ההיפך הוא הנכון.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

על פי תקנה 153, התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין וההתנהלות הדיונית של המערערים, המערערים ישלמו למשיבה שכר טרחת עורך דין בערעור בסך 11,700 ₪.