תביעת קבלן בגין הפסקת עבודה במכרז שיפוצים

במסגרת הסכם הקומבינאציה, בוטיק התחייבה לבצע עבודות שפוץ, חזוק ובנייה (באמצעות קבלן חצוני) ולשלם לוינברג סכום כסף בתמורה לרכישת חלק מהבעלות במיגרש.

לפי בוטיק, "דוקא בשל קיומה של וודאות גבוהה לשינויי תוכניות ומתן הוראות של מתכננים ויועצים עם היתקדמות העבודות, הצהיר בשן [דני] בתצהירו ובחקירתו, כי מראש ובשלב המשא ומתן, לאחר המיכרז, הועלתה התמורה החוזית בכמיליון ושלוש מאות אלף ש"ח, כפוליסת ביטוח של כל הסיכונים, על מנת שלא יהיה לניצנים פיתחון פה לקבלת תוספות כלשהן בדיעבד." (סעיף 2 לסיכומי התשובה; וכן סעיף 8 לסיכומים הראשיים) ניצנים, לעומת זאת, גורסת כי התזה בדבר "קניית הסיכונים מראש" נולדה לצורך ההליך כאן.

גם המפקח סיפר בתצהירו: "מחודש אוגוסט [2014] היא [ניצנים] החלה לעבוד באיטיות מכוונת על מנת לחייב את בוטיק לשלם לה סכומים נוספים מעבר לתמורה הפאושלית... העבודות הופסקו לפרקים ובפועל ימים רבים אתר הבניה היתנהל ללא פועלים כימעט... לקראת סוף שנת 2014 ניצנים הפסיקה את העבודה כימעט לחלוטין והודיעה כי היא לא מתכוונת להשלים את העבודות כיוון שחלקן לדעתה אינן כלולות בהסכם... לאור האמור, בוטיק התייעצה איתי האם לסלק את ניצנים מהפרויקט ואף קיימנו פגישה בנושא. הסברתי לנציגי בוטיק את דעתי... לפיה לא מומלץ בשלב זה לסלק את ניצנים והחלפתה בקבלן אחר תעלה מיליוני שקלים נוספים ותעכב את הפרויקט..." (מתוך סעיפים 59, 63 ו-64) על רקע זה ועוד, בנובמבר 2014, הגיעו הצדדים - בהמלצת המפקח - להסדר נוסף שהועלה על הכתב על ידיו: "נידונו המחלוקות בין הצדדים. סוכם כי דני בשן יעביר עשרה תשלומים שוים של 50,000 ש"ח ועוד מע"מ בחשבונות הבאים וזאת כתוספת לשכר החוזה. התוספת תתוסף לחשבונות המאושרים שיוציא המפקח יוסי ספיר. על אף העברת התוספת לחוזה יכולים שני הצדדים לתבוע אחד את השני בסוף הפרויקט בלבד. מאיר מתחייב לבצע את הפרויקט במהירות האפשרית... מסוכם על כולם כי המטרה המשותפת היא לגמור את הפרויקט מהר ככל הניתן. יוצבו מטרות תוך כדי היתקדמות, תתקיים ישיבה ב[-]31.12.2014 ובמידה ותהיה שביעות רצון יחליט דני אם להקדים את התשלומים של התוספת לחוזה..." ("ההסדר השני"; נספח 12 לתצהיר המפקח) בד בבד לסיכום הנ"ל, המפקח דרש מניצנים להציע ולתלות באתר לוח זמנים שעל פיו בכוונתה לעבוד.

למען הסר ספק: תוספת 300,000 ש"ח תנתן לקבלן עקב איום הקבלן לעזוב את האתר והתניית המשך ביצוע העבודות באתר בתשלום הנוסף וזאת עקב ההפסדים הנגרמים לו. הקבלן הגיש בקשה לתוספת של 380,000 ש"ח, אושר לשלם 300,000 ש"ח ללא בדיקה של התוספות כדי לעזור לקבלן לקדם וכנגד התחייבות של הקבלן למאמץ מיוחד להשלמת עבודות וכי לא יוגשו יותר עבודות נוספות בפרויקט עד לסיומו.

...

לעניין זה חשוב להדגיש כי אפילו אם בנסיבות המקרה, ניתן היה להגיע גם לקביעות אחרות (ועל כך ארחיב בהמשך), ודאי שאין בכך כדי להוביל למסקנה כי המפקח פעל מתוך שיקולים פסולים.

לדבריו, הוא הגיע להבנות עם הרוכשים "שהזמן שאני מאחר להם הוא בערך מנובמבר דצמבר בגלל כל העיכובים שהיו למשל עיכובי סיני כמו שהיו מותרים לקבלן בסופו של דבר גם לי היו מותרים מול הרוכשים ומול וינברג" (עמוד 1,763, שורה 13 עד שורה 15).

תשלום עבור תיקון וטיפול בליקויי בנייה - בשלב זה, בוטיק הוכיחה את זכאותה לפיצוי בגובה 89,000 ש"ח. יש להיעתר לבקשתה לפיצול סעדים ביחס לנזקים שיתבררו בעתיד.

סיכומו של דבר: תביעתה הנגדית של בוטיק מתקבלת באופן חלקי כמפורט לעיל.

טענות הצדדים בבקשות ובתגובות טענות התובעת: בעיניין גילוי מסמכים ספציפי מנתבעת 1, טענה כי עיון במענה נתבעת 1 מלמד, כי נתבעת 1 נמנעת מלמסור לתובעת מסמכים מהותיים בתובענה דנן שנדרשו ממנה, כדלקמן: א. מידע מלא ומפורט לגבי השלמת ביצוע כל העבודות שהתובעת החלה בביצוען בכל אחד מהפרויקטים נשוא כתב התביעה, וביצוען על ידה הופסק על ידי נתבעת 1, לרבות הזמנות עבודה, הסכמי היתקשרות, מפרטים, תשריטים, כתבי כמויות, עלויות ביצוע וחשבונות סופיים.

ב. מידע מלא ומפורט לגבי הזמנות עבודה, הסכמי היתקשרות, מפרטים, תשריטים, כתבי כמויות, עלויות ביצוע וחשבונות סופיים שאושרו, בקשר עם פרויקטים אחרים (מלבד הפרויקטים הספציפיים המאוזכרים בכתב התביעה), ואשר הזמינה נתבעת 1 מקבלנים מכוח מיכרז פומבי להתקשרות בחוזה מסגרת עם קבלנים לבצוע עבודות בנייה ושיפוצים – מיכרז מספר 201310005.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות הצדדים ובתגובות להן, להלן הכרעתי בכל בקשה ובקשה.

סעיף 6(ב) – לטעמי אין די במענה שניתן על ידי התובעת לדרישה זו; אני מורה לתובעת לגלות לנתבעת 1 את יומני העבודה המצויים ברשותה.

ז. סעיף 8(א) – לטעמי די במענה שניתן על ידי התובעת לדרישה זו. ח. סעיף 8(ב) – אני מקבל את טענת התובעת כי כל המסמכים שברשותה בעניין הנדון גולו זה מכבר, תוך הפניה להסתייגויות שפורטו בסעיף 11(א) לעיל, בשינויים המחויבים.

סוף דבר כל צד יעביר המסמכים הנדרשים ממנו וההבהרה המבוקשת על פי החלטה זאת, עד ליום 31.3.23.

לפניי תביעה ותביעה שכנגד, שהגישו הצדדים בקשר עם הסכם מיום 15.06.13 לבצוע פרויקט עבודת שפוץ מבנה בן שלוש קומות בעיר באר שבע.

נוסף על כך, היתנהלות התובע בפרויקט גרמה לכך שהפסיקו להציע לנתבעת מכרזים ממשרד השיכון ונגרם לה נזק תדמיתי בהגשת התביעה.

הדבר עולה גם מעדותו של מר ריקרדו קטן, אדריכל הפרויקט, אשר העיד בעיניין זה כדלקמן: "אני תכננתי 40 פרויקטים של שקום שכונות אך אני זוכר את הפרויקט הזה כי היתה בעיה שלא יכלנו לדעת מההתחלה. היתה בעיה של מערכת הביוב ולא תארנו לעצמנו שהענין היה באמת עמוק בתוך האדמה. זה גרם החלטה ראשונה של בעלי הבית ביחד עם שקום שכונות לחפור לאורך של 60 מ' על 4 מטר רוחב כדי לבדוק לא רק מצב של הביוב אלא לדעת עד איפה מגיע כל הזבל שהיה מתחת לאדמה על מנת לבצע מחדש את הפיתוח האחורי של הבית. היתה שם גינה לכל אורך הבית של 5 מ'. לאחר כמה ימים של חפירות, נפגשתי עם מנהל המחוז של שקום שכונות וחישבנו שלהמשיך לחפור לאחר שחפרו כמטר וחצי היה במחיר מאוד גבוה והיה בלתי אפשרי לדעת עד איפה נגיע כלפי מטה. לפי המלצתי החלטנו להפסיק החפירות ולהוסיף אדמה חדשה. כלומר ליסתום את המקום בעומק בסביבות מטר וחצי וברוחב בסביבות 4-5 מ'. בנפרד היינו אמורים, הקבלן היה אמור, לתקן את כל מערכת הביוב ולתת בנתיים מערכת ביוב זמנית לדיירים. היה גם מערכת זמנית וגם להוסיף גובה של כ- מטר וחצי אדמה על אורך של 60מ' ברוחב של 4-5 מ'. העבודה שאני מדבר עליה כוללת גם גדרות ומשטחי ריצוף שבונים הדיירים מאחורי הבתים. כלומר, העבודה היתה גבוהה לכל החישוב הקודם שיכלנו לכתוב בכתב הכמויות. הטיפול של הכסף על ידי הבעלים ביחד עם שקום שכונות. בשיקום שכונות ביקשו תוספת לעבודה על מנת לשלם לקבלן כמו בכל מוסד צבורי היו מוגבלים בסכום שיכלו לקבל מירושלים ונדרשו במו"מ עם בעלי הדירות לבין הקבלן. חשוב לדעת שהסיבוך הזה גורם לתוספת בזמנים והרבה בעיות כספיות לקבלנים ולפי מה שאני מבין שיש כאן ואנו במשפט, יכול להיות שיש סיבוך בין הקבלן לקבלני משנה. חשוב לקחת זאת בחשבון" (עמ' 19 ש' 22 עד עמ' 20 ש' 10 לפרוטוקול).

...

אשר על כן, טענות הנתבעת בעניין זה נדחות.

יצוין כי טענות הנתבעת בנוגע ליתרת החוב של התובע בכרטסת הנתבעת, ממילא נדונה במסגרת טענות התובע בדבר הסכום המגיע לו. מכל האמור, התביעה שכנגד לא הוכחה והיא נדחית.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד נדחית.

המבקשת הנה חברה לבצוע עבודות קבלניות והמבקש הנו בעליה של החברה.

המשיבה 1 הנה מזמינת העבודות והמשיבה 2 הנו הבנק שהנפיק את הערבות הבנקאית נשוא הבקשה, אשר הפקדתה בידי המשיבה 1 היתה אחד מתנאי המיכרז והחוזה שנכרת בין הצדדים.

בעקבות מעצרו הופסקו עבודות השפוץ שבוצעו ע"י המבקשת בפרויקטים אצל המשיבה 1, כאשר גם לאחר ששוחרר המבקש, לא איפשרה המשיבה למבקשת לשוב לעבודה סדירה, ולאור המעצר והחרמת ציוד המבקשת, לרבות ציוד התיקשורת שלה, לא יכול היה המבקש לעמוד בקשר ישיר עם המשיבה.

למעט שיחה נטענת לא נשלחו מטעמה פניות מתועדות בנושא ובחירתם לנקוט בדרך של שב ואל תעשה אינה יכולה להביא למסקנה כי המשיבה 1, שבחרה לפעול בדרך היעילה והקצרה ביותר שמאפשר לה החוזה ע"מ להקטין את נזקיה, פעלה בחוסר תום לב. כל האמור לעיל מביא למסקנה כי המבקשים לא הצביעו על סכויי תביעה או מאזן נוחות הנוטה לטובתם, לא הצביעו על התקיימות התנאי החריג המצדיק אי מימוש ערבות בנקאית אוטונומית ולפיכך לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להצדיק מתן צו מניעה זמני כמבוקש.

...

המשיבה 2 הותירה את ההחלטה בבקשה למתן צו מניעה לשיקול דעת ביהמ"ש. המשיבה 1 טענה כי אין מקום להיעתר לבקשה למתן צו מניעה תוך שהיא מדגישה את המעמד המיוחד שניתן לערבות הבנקאית האוטונומית ולעילות המצומצמות המאפשרות מניעת חילוט ערבות בנקאית זו. לטענת המשיבה 1 פעלה אגב ההליכים שקדמו לדרישת החילוט בהתאם לנהליה ותוך שקיפות מקסימלית, הפסקת עבודתה של המבקשת בביצוע העבודות עבור המשיבה 1 גרמו למשיבה 1 נזקים ישירים ועקיפים העולים על היקפה של הערבות הבנקאית ומשהפסיקה המבקשת את ביצוע העבודות באופן חד צדדי הייתה זכאית המשיבה לפעול למימוש הערבות לאור ההפרה.

בנוסף טענה המשיבה 1 כי תקיפת החלטת ועדת המכרזים לחילוט העברות מכוחה פנתה המשיבה 1 למשיבה 2 לצורך חילוט הערבות הינה החלטה מינהלית אשר תקיפתה אינה מצויה בסמכותו של בימ"ש זה. לאחר שעיינתי בבקשה, במסמכים שצורפו ע"י הצדדים לרבות נספח ז' שהיה חסר בתגובת המשיבה 1 והשלמת טיעוני המבקשים נחה דעתי כי דין הבקשה לדחייה.

בבחינת מאזן הנוחות – בית המשפט ייטה להיעתר לבקשה למתן צו זמני, במידה שישתכנע כי הנזק שייגרם למבקש, אם לא יינתן הצו הזמני, יהא נזק בלתי הפיך.

למעט שיחה נטענת לא נשלחו מטעמה פניות מתועדות בנושא ובחירתם לנקוט בדרך של שב ואל תעשה אינה יכולה להביא למסקנה כי המשיבה 1, שבחרה לפעול בדרך היעילה והקצרה ביותר שמאפשר לה החוזה ע"מ להקטין את נזקיה, פעלה בחוסר תום לב. כל האמור לעיל מביא למסקנה כי המבקשים לא הצביעו על סיכויי תביעה או מאזן נוחות הנוטה לטובתם, לא הצביעו על התקיימות התנאי החריג המצדיק אי מימוש ערבות בנקאית אוטונומית ולפיכך לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להצדיק מתן צו מניעה זמני כמבוקש.

אני דוחה את הבקשה.

האם התובע, אשר שימש כקבלן משנה עבור הנתבעת לבצוע עבודות תיקון ושיפוצים בדירות עמידר, זכאי לתשלום נוסף עבור עבודתו? רקע וטענות הצדדים הנתבעת, חברה בניהולו ובעלותו של חיים איפרגן, זכתה במיכרז מטעם עמידר לבצוע עבודות תיקונים ושיפוצים בדירות הדיור הצבורי שבניהולה של עמידר.

(יובהר כי אין מקום להקיש מקביעות בית הדין לעבודה בפסק הדין בתביעת ורד כנגד הנתבעת ואיפרגן, שעה שאינו עוסק כלל בסכסוך הנידון ולא ניתן להקיש מימצאי מהימנות מהליך אחד למישנהו, השווה לדבריו של כב' השופט ע' גרוסקופף ברע"א 2555/20 די.בי.אס. שירותי לווין (1998) בע"מ נ' אליל 2000 שיווק וניהול בע"מ, 16.7.20, פסקות 19-20).

ניתן להווכח מהטבלה שערכה עמידר לבקשת התובע לפי מספר פרויקטים שהעביר לה, כי ישנם ציונים בינוניים מאוד לעבודות ובחלקם מאוד נמוכים, עובדה התומכת בעדותו של איפרגן כי גם איכות העבודה הירודה גרמה להפסקת העבודה המשותפת, יחד עם פציעת התובע.

...

התובע מבקש ללמוד מהעובדה כי ביצע הוראת ביצוע אחת לפני חתימת ההסכם, כי הוראותיו ואופן חישוב התמורה בהסכם חלים גם על עבודות מסוג זה. אין בידי לקבל מסקנה זו. אין חולק כי התובע הגיש ביום 31.1.18 חשבונית על סך של 10,059 ₪ אשר שולמה לו, ומדובר בתנועות הראשונות בכרטסת התובע אצל הנתבעת.

מסקנה זו יפה גם ביחס לדרישת התשלום הנוסף בגין קריאות מוקד.

סוף דבר התובע שימש למשך מספר חודשים ספורים כקבלן משנה של הנתבעת עבור עמידר, וביצע עבודות תיקונים לפי קריאות מוקד, וכן עבודות שיפוץ בהתאם להוראות ביצוע של עמידר.

על כן, התביעה נדחית.