תביעת צרכנים נגד חברת תעופה בגין ביטול טיסות

בקשת האישור וטענות הצדדים ביום 8.9.2020 הגישה המבקשת תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבה, אשר בבסיסה הטענה שלפיה המשיבה, סוכנות נסיעות המוכרת מוצרי תיירות, גובה מלקוחות שטיסתם בוטלה עקב משבר הקורונה, דמי טפול, שלא כדין.

עוד טוענת המשיבה, כי בסיטואציה הקיצונית שנוצרה, בה בוטלו בבת אחת אלפי טיסות על ידי חברות התעופה עקב משבר הקורונה, והמשיבה נאלצה להקצות משאבים רבים כדי לטפל עבור הלקוחות בקבלת ההחזרים מחברות התעופה עקב ביטול הטיסות, היא הייתה רשאית לגבות תמורה עבור העבודה המאומצת שבוצעה על ידה, זאת כאשר המשיבה אינה נהנית מרווח כלשהוא עקב הטיסות שבוטלו.

עיון בבקשת האישור מעלה כי על פניו במסגרת הבקשה מפורטות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וכי בנסיבות המקרה מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים 3, 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות, שכן בקשת האישור נסבה על הפרה נטענת של הוראות חוק שירותי תעופה וכן של חוק הגנת הצרכן.

בנסיבות העניין, מצאתי לאשר את הגמול ושכר הטירחה כפי שהומלצו על ידי הצדדים, זאת בהיתחשב בתועלת שצומחת לחברי הקבוצה כתוצאה מהתחייבות המשיבה להשיב את דמי הטיפול שנגבו בפועל במלואם, וכן היתחייבותה שלא לגבות דמי טפול בגין טיסות שבוטלו בשל הקורונה עד ליום 14.12.2020; בהיתחשב במשאבים שהשקיעו המבקשת ובאי כוחה בנסוח התובענה ובקשת האישור ובניהול מו"מ עם המשיבה ובסכון שנטלו על עצמם כי התובענה תדחה.

...

מקובלת עלי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה התקנת חיוב האגרה בתובענות ייצוגיות נועדה להגשים שתי תכליות עיקריות והן כיסוי עלויות ההליך המשפטי ומניעת תביעות סרק.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בשפה העברית.

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה שעניינה פיצויים לדוגמה מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב-2012 (להלן: החוק), זאת בגין איחור במתן הטבה מכוח החוק בשל טיסה שבוטלה בתקופת 'משבר הקורונה'.

בנסיבות אלה הוגשה התביעה נגד חברת התעופה ונגד סוכנות הנסיעות, תוך שהתובע עשה שימוש בנוסח כתב תביעה שפרסמה המועצה הישראלית לצרכנות.

...

אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעת 2.

התוצאה: אשר על כן אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע 1,000 ₪ בתוספת 300 ₪ הוצאות משפט.

אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעת 2.

אז, עוצמת ה" סיכול" חייבה הטיית המאזן המשפטי והמלצות משרד המשפטים לפיהן פשרה היא הדין הנוהג במאזן הסיכונים .היום ובמועד קרות הביטול מושא התביעה, גם אם לא חזרה השיגרה במלואה, סיכוניה- היו צפויים, ומאזן האינטרסים בהטיית הכף בפרשנות נכונה של תכלית החקיקה וכן תכלית הפסקת הגנת החרום על חברות התעופה מצד המחוקק מחייבת בנקודת זמן זו איזון שונה.

גם ההפרדה בין חלק ממשפחתו הגרעינית לכלתו ללא תיקשורת ופתרון פשוט, מעידה על גישה הנוגדת את כוונת המחוקק במתן השרות הצרכני ואופן מתנו של זה. הפסיקה הנוהגת קבעה זה מכבר כי יש לתת פרשנות דווקנית למונח "נסיבות מיוחדות". לעניין נסיבות מיוחדות ועשיית כל אשר ביכולתה של חברת התעופה כהגדרתן בסעיף 6(ה)(1) ראו בתק (חד') 43651-11-19 אורית רחמים נ' WIZZ AIR HUNGARY KFT שם נקבע בפיסקה 31 לפסק הדין כך: "באשר לתנאי הנוסף הכלול בסעיף קטן (1) – עשיית כל אשר ביכולת חברת התעופה למנוע את ביטול הטיסה, סבורני כי יש לקרוא את ההוראה כאילו נאמר בה "וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו באופן סביר לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות". פרשנות זו מתחייבת, לדעתי, נוכח הגישה המצמצמת את הקף המקרים שייחשבו כנסיבות מיוחדות לאותם מקרים שבהם נכפה על חברת התעופה ארוע שאינו בשליטתה.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכל שהוצג בפניי הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה וזאת מן הנימוקים הבאים : אין מחלוקת כי הוראת השעה לא הוארכה על ידי הממשלה אלא עד 31.3.2021 (צו שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף קורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (הארכת התקופה הקובעת) (תיקון מס' 3), תשפ"א-2020).

גם ההפרדה בין חלק ממשפחתו הגרעינית לכלתו ללא תקשורת ופתרון פשוט, מעידה על גישה הנוגדת את כוונת המחוקק במתן השירות הצרכני ואופן מתנו של זה. הפסיקה הנוהגת קבעה זה מכבר כי יש לתת פרשנות דווקנית למונח "נסיבות מיוחדות". לעניין נסיבות מיוחדות ועשיית כל אשר ביכולתה של חברת התעופה כהגדרתן בסעיף 6(ה)(1) ראו בתק (חד') 43651-11-19 אורית רחמים נ' WIZZ AIR HUNGARY KFT שם נקבע בפסקה 31 לפסק הדין כך: "באשר לתנאי הנוסף הכלול בסעיף קטן (1) – עשיית כל אשר ביכולת חברת התעופה למנוע את ביטול הטיסה, סבורני כי יש לקרוא את ההוראה כאילו נאמר בה "וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו באופן סביר לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות". פרשנות זו מתחייבת, לדעתי, נוכח הגישה המצמצמת את היקף המקרים שייחשבו כנסיבות מיוחדות לאותם מקרים שבהם נכפה על חברת התעופה אירוע שאינו בשליטתה.

לאור כל האמור הריני מורה כדלקמן : נתבעת 1 חברת התעופה תשלם לתובע עבור כלל ששת הנוסעים ממשפחתו : 13,900 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה עד היום.

להשקפתה אין למבקש עילת תביעה מפני שסעיף 15(ב), אשר נוסף שם להוראת השעה, מתיר לנותן שירותי סוכנות נסיעות להחסיר תשלום בעד שירותי הסוכנות מההחזר שהנוסע זכאי לקבל מחברת התעופה בשל ביטול הטיסה, ובילבד שהנוסע הסכים לכך כשקנה את כרטיס הטיסה.

תביעת המבקש היא „תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח[.

נשאלת השאלה אם אפשר לנתק את המילים „בכל ביטול שאינו עומד בחוק הגנת הצרכן“ מהאמור בסעיף 18 ו-19, וליתן להן פירוש רחב ומקיף שלפיו המשיבה תהיה זכאית לדמי הביטול כך או אחרת, ואין נפקא מינה אם המבטל הוא הלקוח-הצרכן, ספק כגון חברת התעופה או המשיבה בעצמה; או שמא יש לקרוא את תחילת המשפט בהקשר שבו היא מופיעה, כלומר אחרי סעיף 18 וסעיף 19, שסבים על ביטול עסקה ביוזמת הלקוח, וכפוף לאמור בהם.

...

ככל שהדברים אמורים בעילות התביעה הנוספות, אני סבורה כי בשים לב לקביעתי שהמשיבה הפרה לכאורה את החוזה עם המבקש, לכאורה עומדת לו גם עילה של קיום החוזה שלא בתום לב. על-פי סעיף 39 לחוק החוזים, „בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה“.

מאחר שאין מחלוקת כי המשיבה פנתה לחברת התעופה שממנה הוזמנו כרטיסי הטיסה לשם קבלת החזר כספי, והכול מסכימים כי המבקש קיבל בחזרה את התשלומים ששילם (למעט הסכום שנוכה), המסקנה המתבקשת היא שהמשיבה עמדה בחובה המוטלת עליה בסעיף 15(א) לחוק שירותי תעופה.

ס ו ף ד ב ר משהתקיימו התנאים לאישור תובענה ייצוגית, הבקשה מתקבלת.

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו הגב' שירלי מעוז ומר אמנון סומך (להלן-המבקשים) כנגד חברת Ryanair DAC (להלן-המשיבה), בטענה כי האחרונה פועלת בנגוד להוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן-חוק שירותי תעופה או החוק) ואינה מעניקה לנוסעיה את מלוא ההטבות והזכויות המגיעים להם.

ההליך העילות - העילות שנטענו בבקשת האישור הן הפרת חובה חקוקה (חוק שירותי תעופה והרגולציה האירופאית) - הפרת חובת מתן השירותים והפרת חובת הידוע, הפרת ההסכם בין המשיבה לנוסעיה, עשיית עושר ולא במשפט והטעיה לפי סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן התשמ"א 1981.

...

סומך עותר לחייב את המשיבה להתאים את אתר האינטרנט שלה כך שניתן יהיה לקבל את הפיצוי הסטטוטורי באמצעות השימוש בו. סומך לא הצביע על המקור החוקי בחוק שירותי תעופה המחייב את המשיבה לעשות כן. סומך גם קיבל את הפיצוי כאשר פנה לשירות הלקוחות של המשיבה בנסיבות אלו הוא לא הראה עילת תביעה נגד המשיבה וטענתו זו נדחית.

ייצוג חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב - אני דוחה את טענת המשיבה שהמבקשים אינם מייצגים את הקבוצה בתום לב; העובדה שסומך הגיש מספר תובענות ייצוגיות אינה שוללת את תום ליבו כך גם טענת המשיבה שהוא יזם ועודד את הגשת התביעה.

לפיכך אני מאשרת את הבקשה בהתאם למפורט להלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה כייצוגית: כל הנוסעים אשר רכשו כרטיסים לטיסה המופעלת על ידי המשיבה, והממריאה מתחומי מדינת ישראל או אליה, לרבות טיסה הכוללת חנית ביניים, החל מיום 5.11.2015 ועד מועד מתן פסק דין בתביעה זו, אשר מתקיימת לגביהם "עילה מזכה" כהגדרתה בסעיף 1 בחוק שירותי תעופה ושהמשיבה לא סיפקה להם שירותי סיוע בלא תשלום ו/או סירבה לפצותם בגין הוצאות שהוציאו לצורך רכישת מזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, הסעות ושירותי תקשורת".