תביעת פנסיה כנגד מבטחים, עמיתים ועיריית הרצליה

השופט רועי פוליאק ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל-אביב-יפו (סגן הנשיאה [כתוארו אז] שמואל טננבוים ונציג הציבור מר צבי שטרן; ק"ג 7931-04-16), בו נדחתה תביעת המערער למשיכת כספים שנצברו בחשבונו של אביו המנוח בקרן הפנסיה המקיפה של המשיבה.

המערער העלה שורת טענות כנגד המשיבה, אשר עקב מחדליה הנטענים לא מימש המנוח את זכאותו להמיר את זכותו הפנסיונית בזכות למשיכת כספים, חרף מצבו הבריאותי הקשה מאד של המנוח כעולה מהתעודות הרפואיות שצורפו וחרף אומד דעתו, באמצעות המערער שטיפל בו, כי יש למשוך את הכספים.

בפתח הדברים נציין, כי בהעדר הסדר ספציפי שונה לא מוטלת על השולח חובה להוכיח באופן פוזיטיבי כי דבר הדואר נתקבל אצל הנמען ודי בהוכחת המשלוח על מנת להעביר את הנטל לנמען (רע"א 5255/11 עריית הרצליה נ' כרם.

ואולם, כפי שכבר נפסק בהילכת רפפורט, "לא די בדוח שנתי המציין את תניות הפטור ותקנות הקרן" (שם, ע' 646 למטה) ועל הקרן מוטל, מכח חובת הנאמנות וחובת תום הלב המוגברת, לנקוט באמצעים מתאימים על מנת ליידע את המבוטחים בצמתים של קבלות החלטות שההימנעות מקבלתן עלולה לגרום לפגיעה מהותית במבוטח, תוך ש"על קרן הפנסיה לדאוג להביא בפני העמית את עובדות היסוד המהותיות ליישום תכלית ההיתקשרות הפנסיונית, ולכל הפחות להתריע בפניו על הצורך לבדוק את אותן עובדות כדי למנוע את 'הנזק'", כאשר על הגילוי להתבצע "במועד הרלוואנטי לגילוי, שכן רק במועד זה ישנה היסתברות המניחה את הדעת שהעמית יבין את המשמעויות של אותו מידע שגולה" (ע"ע (ארצי) 17754-11-14 ח'דר – מנורה מבטחים פנסיה בע"מ. פסקות 11 ו. ו – 11 ז. (26.4.2015)).

...

בין כך ובין כך, בנסיבות המאד מיוחדות של העניין, לא עלה בידי המשיבה, מהטעמים המפורטים לעיל, להוכיח כי ההודעה הסטטוטורית נשלחה למנוח וממילא לא ניתן לייחס למנוח חזקה של קבלתה.

אגב כך מצאנו לנכון להמליץ לממונה לבחון מתן הוראות משלימות על מתכונת משלוח ההודעה הסטטוטורית, באופן שיבטיח את יידוע המבוטחים טרם הגיעם לגיל קצבת זקנה על האפשרויות העומדות בפניהם ויאפשר להם לכלכל צעדיהם באופן מושכל.

סוף דבר – הערעור מתקבל.

התביעה הוגשה כנגד מבטחים החדשה, עמיתים – קרנות הפנסיה הוותיקות והמעסיקה האחרונה – עריית הרצליה.

...

מכל הנימוקים כמפורט לעיל הבקשה מתקבלת.

התביעה שהוגשה כנגד נתבעת 3 עירית הרצליה, נדחית על הסף.

בגין ההליכים בתיק ישלם התובע לנתבעת 3 הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

עניינה של התביעה בדרישת התובעת ממנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (להלן- הנתבעת) להשיב את מעמדה כעמיתה פעילה בקרן, בכפוף לתשלום ההפקדות לקרן החל מחודש אוקטובר 2016.

אם תיתקבל תביעתה של התובעת, הסכומים שייפסקו כנגד הנתבעת בתביעה ינוכה מאותו חשבון נאמנות.

לשיטת הממונה, גם לגבי הודעות לעניין זכויות מהותיות אין הוראה המחייבת את קרן הפנסיה לשלוח לעמיתיה דברי דואר בדרך כלשהיא, כגון הודעות בדבר שינוי גובה דמי הניהול שנגבים מהעמית, דוח שנתי ורבעוני, הודעות לעניין שינוי או מיזוג מסלולי ביטוח או השקעה, קבלת או דחיית תביעות (נכות ושאירים), דחיות בקשות למשיכת כספים ועוד.

ראה: ע"ע (ארצי) 7962-09-17 גלעד גולדשטיין – קרן הביטוח ופנסיה של פועלי ביניין (מיום 29.10.2018)(להלן- עניין גולדשטיין), המפנה לפסקי הדין רע"א 5255/11 עריית הרצליה נ' כרם (מיום 11.6.2013); עב"ל (ארצי) 41882-03-14 צרור- המוסד לביטוח לאומי (מיום 18.5.2015).

...

דיון והכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה שלפיה דין התביעה להתקבל, שכן לא עלה בידי הנתבעת להרים את הנטל ולשכנע כי נשלח לתובעת מכתב התראה כדין.

למעלה מהנדרש יוער, כי לא מצאנו ליתן משקל לשיחות שקיימה התובעת עם נציגות הנתבעת החל מחודש מאי 2017, שכן אלו התקיימו לאחר שפג תוקפו של הכיסוי הביטוחי בתום חודש פברואר כאמור (ע' 5 ש' 32-33; ע' 6 ש' 1-10; ע' 9 ש' 25-27; ע' 10 ש' 1-10) ולא ניתן ללמוד מהן כל אינדיקציה לגבי עצם שליחת המכתב.

אשר על כן ונוכח הנסיבות המיוחדות שבפנינו, התביעה מתקבלת באופן שאנו מצהירים כי התובעת תושב למעמדה כעמיתה בקרן, כאילו לא הפסיקה את חברותה בקרן החל מחודש ספטמבר 2016.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ק"ג 24662-03-20 08 אוגוסט 2021 לפני: כב' השופטת קארין ליבר-לוין נציג ציבור (עובדים) מר **** רביץ נציג ציבור (מעסיקים) מר בועז קמר המבקשים: 1. האירגון הארצי של גמלאי התעשיה האווירית 2. צבי גוטוטר 3. הילל שחם 4. דן שחם 5. שלמה חסקלוביץ ע"י ב"כ: עו"ד פישר המשיבים: המשיבות הפורמאליות: 1. יואב בן אור 2. מבטחים מוסד לבטוח סוצאלי של העובדים בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד שור 1. קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים 2. קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ 3. קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאים ובלתי מקצועיים בישראל 4. קרן גמלאות של חברי אגד בע"מ 5. קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ 6. נתיב קרן פנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות ע"י ב"כ: עו"ד שור פסק דין

מכוח חברותם במשיבה 2 קיבלו המבקשים 2-5 במהלך שנת 2018 הודעה כי מהקיצבה הצפויה לתשלום פנסיה לעמית בקרנות הותיקות תבוצע הפחתת תגמול לשם איזון אקטוארי.

סוג ההליך האמור אף אומץ במקרים המתאימים בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן – חוק בית הדין לעבודה) (ראה: דב"ע (ארצי) מט/3-124 טניס בע"מ - פיגלר, פד"ע כא 92 (1989); ע"ע (ארצי) 1233/01 אוריאלי - עריית הרצליה, פד"ע לז 508.

נקבע שם כי לבית הדין האיזורי תהיה סמכות ייחודית לידון ב"תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי העניין וכן כל תובענה לקיצבה הנובעת מיחסי עבודה;".

...

המשיבה 2 השיבה פניהם ריקם ועל כן הוגשה בקשתם ומנוהל הליך זה. דיון והכרעה נאמר כבר כעת כי לאחר עיון בכלל החומר המצוי בתיק לא מצאנו מקור חוקי לפיו יש לבית הדין סמכות להורות על גילוי המסמך האמור במסגרת הליך זה. להלן נפרט מסקנתנו זו. המבקשים פתחו בהליך "המרצת פתיחה". הליך מסוג זה שמור לעניינים פשוטים שניתן לברר בדרך מקוצרת ומקורו בתקנה 255 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר חלו במערכת האזרחית הכללית ואשר כבר אינן בתוקף כיום.

לא בכדי לא עלה בידי המבקשים להצביע על מקור חוקי או נורמטיבי המסמיך את בית הדין לעבודה להורות על גילוי מסמך, שלא אגב הליכים מקדמיים בתובענה שהוגשה כדין ועל כן מצאנו כי סמכות בית הדין להורות על גילוי המסמך יכולה לצמוח רק אם תוגש תביעה אשר לצורך בירורה יידרש גילוי המסמך האמור.

לאור האמור, מצאנו כי המבקשים לא הצביעו על מקור נורמטיבי המקנה לבית הדין סמכות להורות כפי שביקשו ועל כן בקשת המשיבים לסילוק המרצת הפתיחה על הסף – מתקבלת.

מאחר וזוהי התוצאה אליה הגענו, לא נדרשנו לבחינת סמכותו העניינית של בית הדין כלפי המשיב 1, אולם מצאנו לציין כי טענותיו, כבדות משקל הן. עוד נציין כי אין באמור בפסק דין זה כדי לקבוע דבר וחצי דבר ביחס לטענות המבקשים בגינן מבקשים הם לעיין במסמך האמור וכן לטענות המשיבים בסוגיית ההתיישנות שתתבררנה אם וככל שתוגש תובענה ובמסגרתה.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 36694-11-19 פלוני נ' מלון יערים מעלה החמישה ואח' בפני כבוד השופטת הבכירה מרים קסלסי התובעת פלונית הנתבעות 1. מלון יערים מעלה החמישה 2. מנורה מבטחים לביטוח בע"מ פסק דין

לו היה מדובר בשקר ושינוי מודע של נסיבות המקרה כדי להתאימו לכתב התביעה, לא הייתה התובעת חוזרת ואומרת למומחה ביהמ"ש כשנתיים לאחר הגשת התביעה כי "בדרכה רגלית לחדר כושר במלון מעלה החמישה, ברחוב היה בור פתוח, נפלה לבור..." (דו"ח שנערך ביום 15.7.21, הבדיקה ביוני 2021 , פרו' עמ' 23 ש' 17).

מנגד, הצביעה הנתבעת על ע"א 5421/03 תאיר אבו גוש נ' עירית ירושלים (2006), שם הוטל אשם תורם של 60% משום שהפגם היה בולט ונראה לעין, או בת.א.(ת"א) 60554/04 אברג'יל נ' עירית הרצליה (2007), שם הינה כי כן, כל מקרה לגופו.

הנכות התפקודית "נכויות בשיעור נמוך של 5% או אפילו עד 10% מטבען שאינן עלולות להשפיע על כושר התיפקוד בנוגע להשתכרות, אצל אדם מהיישוב, במקרים כאלה, הנטייה היא שלא לפסוק את הפצוי לפי אחוזי הנכות, אלא, מקום שבית המשפט משתכנע שאפשר שהנכות תהיה בעלת משמעות תפקודית, הוא עשוי לפסוק סכום גלובלי בפריט נזק זה" (ד.קציר , פיצויים בשל נזק גוף, מהד' 5, כרך א', עמ' 259, הוצאה לאור דקל), וזו גם הפרקטיקה הנוהגת (ראו דברי כב' השופט עמית ברע"א 7798/18 פלונית נ' עדי שושנה ואח' (22.11.18).

בכל הנוגע לעתיד, ואזכיר שוב את גילה (53) ועיסוקה (מורה), אני מוצאת לנכון לפסוק לה פיצוי גלובלי בסך של 50,000 ₪ (חישוב אקטוארי של 5% לפי משכורת של 11,000 ₪ מהיום ועד גיל 67, גיל פרישה גבוה מהמקובל בתחום ההוראה, כולל הפסד פנסיה, מביא לסך של 95,000 ₪).

...

נוכח האמור לעיל, שוכנעתי כי התובעת נתקלה במכסה בור ביוב בולט, זה המצולם, ונפלה על צידה השמאלי.

בנסיבות המקרה שלפניי (אור יום, מכסה מוגבה בולט לעין), אני סבורה שיש לייחס לתובעת אשם תורם משמעותי, אותו אני מעמידה על 40%, ולא 100% או שיעור דומה לאחריות מרבית, כפי שביקשה הנתבעת, באשר אין להפוך את היוצרות ולהמעיט מאחריות הנתבעת ליצירת המכשול, בניגוד למצב שבו המכשול נבע מתחזוקה לקויה.

אני מקבלת עמדת המומחה כי לתאונה המאוחרת ב-2018 כבר הגיעה עם הפיברומיאלגיה, ואין ממצאים המלמדים על החמרתה כתוצאה מתאונה זו. אני קובעת לצורך הכרעה בתביעה זו כי לנתבעת 5% נכות צמיתה בתחום הראומטולוגי – פיברומיאלגיה.

סוף דבר סך כל נזקי התובעת, בחישוב המבוסס על 5% נכות צמיתה, בניכוי אשם תורם בשיעור של 40% מגיע לסך של 67,800 ₪ (50,000 + 30,000 + 30,000 + 3,000) X 0.6) לסכום זה יש להוסיף 16,500 ₪ שכר טרחת עורך דין וכן השבת הוצאות המשפט המפורטות להלן: אגרה 712 ש"ח, מחצית משכרו של מומחה ביהמ"ש – 2,633 ₪, עלות שכרו של מומחה מטעם התובעת – בהתאם לאסמכתא שתוגש בתוך 7 ימים.