תביעת פלת"ד בעקבות נזקי גוף בתאונת דרכים

הנידרש לנדון המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה מכוח חוק הפלת"ד, בגין ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים מיום 29.10.17 (להלן- תאונה).

...

דומה כי די באמור על מנת לדחות את הבקשה דנן, ואולם דינה להידחות אף לגופה כפי שיפורט.

כך גם אני סבור שלא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא בכל הקשור למינוי מומחה נוירולוג.

סוף דבר הבקשה נדחית.

הנידרש לנדון המבקש הגיש כנגד המשיב תביעה על פי חוק הפלת"ד בגין ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים מיום 12.11.18 (להלן – התאונה).

...

בקשת המבקש לתת לו רשות לערער על החלטת בית משפט השלו ברחובות (כב' סגנית הנשיאה הש' ר. הירש) מיום 30.10.21, במסגרתה נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיבה ליתן לה היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות שנקבעה למבקש ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל) במסגרת תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים- התשל"ה-1975 (להלן- חוק הפלת"ד).

לא שוכנעתי כי המקרה הנדון נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בהחלטת בית משפט קמא, די בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור.

אוסיף ואומר כי דין הבקשה להידחות אף לגופה, ואבהיר - על אף שעל דרך הכלל הבאת ראיות לסתור תותר אך ורק במקרים מיוחדים כאשר הדבר נדרש למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו (רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' אבי בוטרשווילי (2013); ע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה (1990); בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ (1985)), ועל אף שככלל ראוי כי הערכאות הדיוניות תקמצנה במתן היתר להבאת ראיות לסתור על מנת שלא ייהפך החריג לעיקר, הרי שהובהר כי כאשר עולים אצל הערכאה הדיונית סימני שאלה וספקות באשר לקביעות ומסקנות הוועדה הרפואית תיטה הכף לבירורם נוכח תכליתו הראשונית של כל הליך שיפוטי - בירורה של האמת (ת"א (מחוזי – יר') 14825-07-10 סמי קרוט ואח' נ' סחורי ג'יהאד (2013); רע"א 2993/14 מרדכי רוטמן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (2014) (להלן- עניין רוטמן); רע"א 6812/06 תייר נ' עטיה (2007)).

עניין זה מצדיק כשלעצמו מתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה, ואין לומר כי עצם ציון הקביעה "אין קשר סיבתי" די בו לעניין הכרעה בשאלה האם הועדה דנה באופן ענייני בסוגיה זו. מכלל האמור - הבקשה נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' הש' ל. הר ציון) מיום 21.6.22 במסגרתה התקבלה בקשת המשיב למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, במסגרת תביעה שהגיש כנגד המבקשת מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן- חוק הפלת"ד) וזאת על אף דלות התעוד הרפואי שהוצג על ידו לעניין זה. הנידרש לנדון המשיב הגיש כנגד המבקשת תביעה מכוח חוק הפלת"ד לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים מיום 8.11.18 .

...

הדבר נכון במיוחד עת מוצא בית המשפט להיעתר לבקשה ולמנות מומחה ולא לדחות את בקשת המינוי (ראו, כדוגמה - רע"א 7790/20 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (14.12.20); רע"א 7135/11 המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' מלכי מירב (12.1.12)).

כבר מטעם זה יש לדחות הבקשה, ואולם דין הבקשה להידחות אף לגופה.

כך לעניין מינוי מומחה בתחום הנפשי, מצאנו לא אחת כי בית המשפט הקל על המבקש מינוי בתחום הנפשי מתוך הכרה אובייקטיבית בכך שאדם אינו ממהר לפנות לרופא הנפש ועיתים תופעות הקשורות בפגיעה נפשית מודחקות ומופיעות פרק זמן ניכר אחר אירוע התאונה וכיוצ"ב. עוד מצאנו כי בית המשפט אינו שם עצמו כרופא על מנת לקבוע בסוגיית הקשר הסיבתי של תופעה רפואית שהתפרצה לכאורה לאחר התאונה ומותיר עניין זה ככל שיש בו ספק ולו קל שבקלים למומחה הרפואי (ראו, כדוגמה - רע"א 3906/95 אמר נ. הדר חברה לביטוח בע"מ (1995); רע"א 1738/00 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' כהן (2000); רע"א 5398/18 פלוני נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ (2019)).

הנידרש לנדון המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה מכוח חוק הפלת"ד, בגין ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים מיום 29.10.17 (להלן- התאונה), לתביעה צורפה כתובעת אף אמו של המבקש שנפגעה אף היא באותה תאונה ואולם עניינה הסתיים בפשרה.

...

מעת שכך, ואחר שמצאנו כי עסקינן במסמך פסול שיש להוציאו מהבקשה, הרי שלפנינו למעשה בקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה כבר בחודש אפריל, וכידוע אין בבקשה לעיון חוזר בכדי להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור (וראו לעניין זה - רעא (מרכז) 32394-03-16 - הכשרת הישוב ביטוחים בעמ נ' י צ, (2016); רעא 7614/15 - מייק ואן קול נ' מדינת ישראל,(2015); בש"א 3430/13 אלבז נ' מיטל (2013) בש"א 3731/14 דדון נ' כונס הנכסים הרשמי (2014); בעמ 7684/15 - פלוני נ' פלוני (2016) ורבים אחרים).

יתר כל כן בדברי ההסבר לתקנות הנזכרות צוין, בין השאר – "בתקנה זו (תקנה 151 – ה.ש- צ.ו) נקבע במפורש שאם סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה, יהיה רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו. בתקנה זו הושם דגש על הצורך לחייב בעל דין שעשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה. התנהלות כאמור פוגעת בבעל הדין שכנגד באותו הליך בפרט ובציבור המתדיינים בכלל. המשאב השיפוטי הוא משאב מוגבל והתנהלות שפוגעת בסדר התקין של ניהול ההליך השיפוטי גורמת בסופו של דבר להכבדה על בית המשפט והצדדים ולהימשכות ההליך, דבר שגורם לעיכוב בשמיעת הליכים אחרים. לפיכך, בית המשפט רשאי לחייב בעל דין בנסיבות אלה בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה" מתוך דברי ההסבר המתייחסים לתקנה 151 (ג) לתקנות עולה כי מטרתה ליתן תרופה להתנהגות הפוגעת בבעל הדין שכנגד ובציבור המתדיינים בכלל, לפיכך ברי כי התרופה ניתנת בידיו של בית המשפט כוללת את האפשרות לרפא הן את הנזק לבעל הדין והן את הנזק הציבורי וזאת בדרך של חיוב משולב של הוצאות לטובת בעל הדין ואוצר המדינה גם יחד.

מכלל האמור נמצאנו למדים כי יש לדחות את הבקשה שבנדון.

הנידרש לנדון המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה מכוח חוק הפלת"ד בגין ניזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים מיום 21.4.20.

...

אם כן, משילוב של המסמכים הרפואיים שצורפו ע"י המבקש, ובכללם טיפול במרפאת כאב, שימוש בקנאביס רפואי, ואבחנה של תסמונת כאב כרונית, יחד עם האמור בחוות דעתו של המומחה האורתופד, הרי המסקנה היא כי לכאורה מדובר בתסמונת כאב הנבדלת מהפגיעה האורתופדית ולכל הפחות מדובר בתסמונת כאב משולבת עם כאבים כתוצאה מהפגיעה האורתופדית שאין בה לשלול מינוי מומחה בתחום הכאב, בהתאם לפסיקה שהובאה לעיל.

החלטת בית משפט קמא מיום 20.9.22 בבקשה למינוי מומחים מהווה החלטת ביניים (ראו: ע"א 5779/90 הפניקס חברה לביטוח בע"מ (1990) ; החלטתי במסגרת רע"א 3866-12-21 פלוני נ' שומרה חברה בליטוח בע"מ (8.12.21)) ומתוך שכך, ומטבעה ואופייה של החלטת ביניים הרי שבית המשפט מוסמך לשנותה בשינוי הנסיבות (ראה: רע"א 4472/10 Proneuron Biotechnologies ,Inc  נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (06.10.2010); ; ת"א 57401-01-13 ד.כ. חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ נ' אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ בכינוס נכסים (25.2.13)).

סוף דבר הבקשה מתקבלת.