מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פלת"ד בגין שלוש תאונות "צליפת שוט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשאלון זה שאינו חתום, אך סביר שמולא על ידי התובע, סימן התובע שמדובר בפנייה עצמית, כי לא הגיע בעקבות תאונת דרכים או תאונת עבודה, כי סיבת הפניה העיקרית, היא גב ומתח, דרגת הכאב היא 4, מידת ההגבלה התפקודית 0, צורת הכאב – לוחץ.
סה"כ 6.5% נכות, המחולקת שווה בשווה בין שלושת תאונות הדרכים בהן היה מעורב התובע, לפיכך סה"כ 2.25% נכות בגין התאונה דנן.
תאונת הדרכים הייתה במנגנון של צליפת שוט והחלטת המומחה לייחס חלק מן הנכות שקבע לתאונה דנן, עומדת בעינה.
אולם לאורך כל ההליך, לכתב התביעה ואף למסמכים שנשלחו למומחה, צרף התובע את השאלון העצמי ובמסגרתו לא ייחס התובע את הכאבים לתאונת הדרכים דוקא ולא ציין קיומם של כאבי צואר.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את גילו של התובע, השכלתו וכישוריו, את תפקודו לאחר התאונה, את עדותו של המומחה ואת מכלול נסיבות העניין, אני מוצאת לנכון להעמיד את פגיעתו התפקודית של התובע בגין התאונה על שיעור זהה לשיעור נכותו הרפואית, דהיינו על 1.5% נכות.
לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות, את פגיעתו של התובע, את הטיפולים שעבר, את גילו הצעיר, את מגבלות התנועה מהם הוא סובל, הכאבים שהוא חווה מאז התאונה ולדאבון הלב ככל הנראה יחווה גם בעתיד, אני מוצאת לנכון להעמיד את הפיצוי על סך של 9,000 ₪.
ב. עזרת הזולת והוצאות מכל סוג 5,000 ₪ ג. נזק לא ממוני - 9,000 ₪ סך הכל סכום של 40,000 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 40,000 ₪ בתוך 30 יום, בצירוף ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לתשלום פיצויים לתובעת, ח.א. (להלן:-"התובעת") וזאת בעקבות שלוש תאונות דרכים שונות.
ד"ר בלום הבהיר בחוות דעתו ובעת חקירתו כי אופי הליקוי, כפי שמופיעה בבדיקות השמיעה השונות, אינו מתאים למנגנון הפגיעה בתאונות הדרכים בהן נפגעה התובעת (שהנו צליפת שוט) ולכן לא ניתן לקבוע כי הליקוי הנו תולדה של התאונות.
...
ועדיין אין מקום להיעתר לבקשת התובעת ולפסוק את הסכום המקסימלי שמאפשרת התקנה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

דיון: לפי המסמכים שבידי גברת הררי עברה שלוש תאונות דרכים (2000,2005,2009) ובשלושתן היתה פגיעה צוארית, בשתיים מהן מצוינת צליפת שוט.
בעקבות זאת, הגישה התובעת את תביעתה זו ועתרה למינוי מומחה רפואי בתחום זה; בהתאם לסמכותו על פי תקנה 9א' לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 רשאי מומחה לידרוש מנפגע לעמוד לבדיקה רפואית או אחרת, אך אין בו כדי להעניק היתר למומחה להאציל מן הסמכות שהעניק לו בית המשפט, למומחה או רופא אחר; המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש אינו רשאי לאמץ חוו"ד של מומחה אחר, אשר לא התמנה ע"י ביהמ"ש ואינו רשאי לפטור עצמו מלתת חוות דעת עצמאית משלו, שתהיה פרי הבדיקה, המומחיות, העיון ושיקול הדעת שלו בלבד; המומחה ביצע לתובעת בדיקות חדות ראיה, ורשתית שאינן נותנות כל אנדיקאציה או מענה לשאלה האם התובעת סובלת מחולשת מיקוד.
...
ברם, סבורני כי על המומחה מוטלת חובה, בהיותו זרועו הארוכה של ביהמ"ש, לבחון באופן עצמאי ולהעביר תחת שבט מומחיותו את ממצאי הבדיקה.
סבורני כי המומחה לא נהג בדרך זו שכן לא ביצע כל בדיקות עצמאיות משלו בין אם לפני בדיקתה של התובעת ע"י הגב' קפלן, ובין אם לאחר מכן שבאמצעותן יכול היה לבחון את ממצאי הבדיקה.
ברע"א 7265/95 שרון גלדשטיין ואח' נ' ג'נט בראל (25.11.96) נקבע כי המומחה המתמנה עפ"י תקנות המומחים רשאי להורות על בדיקות עזר אולם: "גם אני סבור כך. מומחה שמינה בית המשפט אינו רשאי לפטור את עצמו מלתת חוות דעת עצמאית משלו, שתהיה פרי הבדיקה, המומחיות, העיון ושיקול הדעת שלו לבדו. כמו השופט, שאינו רשאי להעביר את החלטתו לגורם אחר, אלא עליו לשאת לבדו, במלוא כובדה, על כתפיו שלו, כך גם המומחה הרפואי. רשאי הוא לבקש בדיקה נוספת על ידי רופא או מומחה אחר ורשאי הוא לסמוך על תוצאותיה, אחרי שהעביר אותן בכור מומחיותו, אך אל לו לסמוך את חוות דעתו על חוות דעתו של המומחה האחר ואל לו לאמצה". המסקנה המתבקשת הינה כי המומחה לא הפעיל מסננת ושיקול דעת עצמאי, בטרם אימץ את ממצאי בדיקתה של הגב' קפלן.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנידרש לנדון המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה לתשלום פיצויים מכוח חוק הפלת"ד בגין תאונה מיום 13.9.18.
יתר על כן התעוד שהורתו כשלוש שנים לאחר התאונה אינו מזכיר כלל את התאונה, ומכאן ניתן ללמוד כי המשיבה עצמה לא קשרה את כאביה הנזכרים לתאונה.
בנידון, כעולה מעיון במסמכים אשר צורפו לתביעה ולבקשה למינוי מומחים, ביום 14.9.18, יום לאחר התאונה, התלוננה המשיבה על כאבים בצואר ובגב תחתון ואף נקבעה איבחנה של "WHIPLASH INJURY " (צליפת שוט) כמו כן "PAIN BACK " (כאבי גב).
...
סבורני, כי הנדון אינו נופל לגדר המקרים הרחיגים בהם נדרשת התערבות ערכאת הערעור.
אומנם פערי הזמן בין האבחנות האחרונות למועד התאונה מעלים שאלה של קשר סיבתי ואף אינני מתעלם מהעובדה כי במועד התאונה לא התלוננה המשיבה כלל על כאבים בכתף ואולם די בכאבי הצוואר ובממצאי הCT באשר לפגיעה הצווארית על מנת להוות ראשית ראיה לקיומה של נכות אשר אפשר והיא קשורה לתאונה, כפי שהובהר לא אחת בפסיקה שאלת הקשר הסיבתי תבוא על דרך הכלל אל פתרונה במינוי מומחה רפואי, שכן עניין זה נמצא בלב ליבה של מומחיותו, לפיכך גם כאשר קיים ספק ואפשר אף ספק ממשי בשאלת הקשר הסיבתי ראוי כי ימונה מומחה לעניין זה. לאור כל המפורט לעיל, אף אני סבור כי יש במסמכים הרפואיים שצורפו כדי להוות ראשית ראיה (גם אם קלושה) לצורך מינוי מומחה בתחום האורתופדי, וכי שאלת קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין התאונה לבין התלונות והאבחנות שפורטו במסמכים הרפואיים תיבחן ע"י המומחה אשר יבדוק את המשיבה, ויבחן את המסמכים הרפואיים המצורפים ויקבע בסופו של יום אם יש או אין קשר סיבתי בינן לבין התאונה.
הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בשנת 1991 (להלן- "תאונת הדרכים הראשונה"), נפגע בעמוד שדרה צוארי וסבל מחבלת צואר מסוג צליפת שוט.
התובע נחקר אף הוא לגבי תאונת הדרכים השלישית, והשיב כי שנה לאחר התאונה נושא התביעה הייתה לו תאונת דרכים נוספת, שאותה סיווג כ- "לא משהו משמעותי". כן השיב שבעקבות תאונת הדרכים השנייה היה מאושפז כ- 80 ימים, ולשאלה כמה ימי מחלה קיבל לאחר תאונת הדרכים השלישית השיב "כימעט ולא היה לי. שבועיים אולי. אני לא זוכר בדיוק". לאחר שעומת עם העובדה שניתנו לו 109 ימי מחלה, השיב- "שלושה חודשים? נכון" (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 19.2.12).
...
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו