תביעת פלת"ד בגין פגיעות ראש בתאונת אוטובוס

א. התביעה וההליכים שבעקבותיה עניינו של פסק דין זה בתביעה מכח חוק פלת"ד, בגין תאונת דרכים שארעה לתובע 1 ביום 1.6.13.

לאחר המצוין לעיל בא הפרק "דיון ומסקנות", אשר בו נאמרים הדברים הבאים: "מאג'ד, איש צעיר, היה עצמאי ופרנס את עצמו עד לפני כשלוש וחצי שנים כאשר היה מעורב בתאונת דרכים במהלכה נפגע בצורה קשה מאד, בעיקר בראשו. למרות שמאז התאונה חל שיפור משמעותי בעיקר במישור הרפואי-פיזיקלי נותרו בעיות רפואיות משמעותיות בתחומים הכרחיים לתיפקוד עצמאי ובעיקר 1) בתחום הרגשי-היתנהגותי: למעשה אישיותו השתנתה וכיום הוא פאסיבי רוב הזמן עם התקפי זעם. 2) בתחום הקוגניטיבי: בעיקר בעיות ניהוליות (אקזקוטיבי) וזכרון, וכן בעיות בקשב ובריכוז. בעיות קוגניטיביות ורגשיות-התנהגותיות שכיחות ביותר בקרב אנשים לאחר פגיעת ראש חבלתית. 3) בנוסף הוא סובל בלקויות בתנועה ובדיבור". לבסוף – תחת הכותרת "צרכיו העתידיים כפי שנראים היום" – בא פירוט כדלהלן: "* אפשרויותיו להישתכר בשוק החופשי לא קיימות כלל, יצטרך לעבור הערכה ושקום מקצועי, אך אינני כלל בטוח שיהיה מסוגל לעבור את התהליך הזה ולהשתלב במסגרת כלשהיא.

בהמשך למצוין לעיל, המומחה גם לא שינה דעתו בדבר היתרשמותו הכוללת האמורה מן התובע, כשהוצג לו סרט בו נראה התובע מתהלך בדרכו לתפילה במסגד ומתפלל שם וכשנאמר לו שהתובע נסע למכה באוטובוס ועושה שימוש ב"פייסבוק", תוך שהסביר בפירוט מדוע (ראו כל פרוטוקול החקירה ושם במיוחד בע' 265-262; ע' 268, ש' 17 – ע' 269, ש' 4; ע' 275, ש' 13 – 20; ע' 276, ש' 5 – ע' 277, ש' 12; ע' 277, ש' 17 – ע' 281, ש' 6; ע' 282, ש' 1; ע' 298, ש' 12-11).

...

בהמשך לכל האמור, מתוך סכום הפיצויים הכולל יש להקפיא סכום מעוגל של 2,146,000 ש"ח, אשר מתוכו "יופשר" וישולם לתובעים בעתיד כל שיגיע להם בהינתן מה שייקבע בנושא הגמלאות שהתובע יהיה זכאי להן ושיעור ההיוון שיהיה רלבנטי לעניין זה, תוך שעל כל סכום כזה יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור זהה לזה שייקבע בפסק דין זה. סיכום כל הנוגע למערכת היחסים שבין התובעים לבין "קרנית" מכל המקובץ עולה כי סכום הפיצויים הכולל – לפי היוון על בסיס ריבית בשיעור 3% – הוא 5,959,699 ש"ח (הסכום המצטבר של הפיצויים שנפסקו בסעיפים 45, 50, 53, 59, 68 ו-73 של פסק דין זה).

טז. ההודעה לצד השלישי בהינתן כל מה שמצוין בסיכומי "קרנית" (בע' 21) בעניינה של ההודעה לצ"ג, יש לפסוק לזכות "קרנית" את כל מה שהיא עותרת לו בנושא זה. בהמשך למצוין לעיל (בסעיפים 4 ו-88 של פסק דין זה), אני מקבל את ההודעה לצד השלישי.

כפועל יוצא מכך ותוך ציטוט מה שמציינת "קרנית" בסיכומיה לעניין זה, אני מחייב את הצד השלישי "לשלם ולהשיב ל["קרנית"] כל סכום שיהיה עליה לשלם לתובע, לרבות וכולל החזר התשלומים התכופים ששולמו לתובע, החזר כל הוצאות ["קרנית"] בניהול ההליך, לרבות וכולל החזר של כל סכום שיהיה על ["קרנית"] ו/או שישולם על ידי ["קרנית"] למוסד לביטוח לאומי בגין כל דרישה ו/או תביעה שתוגש על ידו בקשר לסכומים ששולמו ו/או ישולמו על ידי הביטוח הלאומי לתובע, הכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק".

" ובהמשך (עמ' 95 ש' 19-31): "ש: זאת אומרת תאונת דרכים קטלנית שבה אדם מאבד את אישתו, רואה את האוטובוס מגיע לפניו, מרגיש אשמה בעקבות התאונה, לא ישן, סובל מסיוטים, יש לו עצבנות יתר, זה לא הראה לך שיש לו PTSD?

כן מבקשת ב"כ התובע, מבית המשפט להעניק לתובע אחוזי נכות בגין נכות נוירולוגית קוגנטיבית בשל פגיעת ראש וכן בגין בעיה עצבית שגרמה להחמרה במחלת הסוכרת ממנה סבל לפני התאונה, ולמרות החלטת בית המשפט התובע לא נבדק בשל פרמטרים אלו.

כיום, הפסיקה מכירה בפצוי בראש נזק של אובדן תלות (ראה ע"א 3033/19 פלוני נ' פלוני (19/07/21); תא (חי') 39188-01-19 ע.א נ' קרנית-הקרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (03/11/21); ע"א (באר שבע) 6901-10-20 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה מ.ש. ז"ל (21/06/21)).

זכות זו המוחלת על תביעת פלת"ד מכוח סעיף 4(א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975), מגדירה תלויים כך: "גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אלולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה". לאור הדין הקיים, התובע 1 זכאי לפצוי בגין אובדן שירותי בת-זוג.

...

ערך הפיצוי צריך שיהא "פיצוי ממשי על אבדן דבר שהוא יקר מכל...". לדידי יש לפסוק לתובע פיצוי בגין אובדן שירותי רעיה במופרד מראש נזק של כאב וסבל ואני קובע סך גלובלאלי של 180,000 ₪.

אני סבור כי נכון לקבוע שהתובעים יפוצו בסך 20,000 ₪ בגין הוצאות קבורה.

סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים דלעיל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.2% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום ניתן היום, י"ב סיוון תשפ"ב, 11 יוני 2022, בהעדר הצדדים.

מונחת לפניי תביעה כספית על סך 17,454 ₪ בגין ניזקי רכוש מתאונת דרכים שאירעה ביום 12.10.21 בתל אביב.

כך גם הבהיר בתשובה לשאלת בית המשפט: ש.ב ראית את המגע? לא כי הראש שלי לא היה מופנה לכיוון הרכב והאוטובוס.

בהקשר זה ציין כי טענה שיש לייחס אחריות לנתבעות בגין פגיעה של כל אוטובוס דן היא בגדר הרחבת חזית.

איני מקבל טענה זו. אף אם התביעה הייתה מוגשת נגד הנתבעות מבלי שצוין מספר אוטובוס, אך היו לפניי ראיות טובות, כמו הראיות שהציגה התובעת, לפיהן רכב של חברת "דן" פגע ברכבה, ניתן היה לבסס את אחריותה של הנתבעת 1 (לכל הפחות) לתאונה.

...

למען הסר ספק, אני סבור כי על סמך הראיות הקיימות בתיק, הרימה התובעת גם את הנטל להוכחת הטענה שאוטובוס שמספרו 91-869-01 היה מעורב בתאונה.

סיכומו של דבר התביעה מתקבלת בחלקה, וגם לא מצאתי לפסוק לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש.

על כן תשלם הנתבעת 2 לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין הנזק בסך 10,818 ₪.

תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – חוק הפלת"ד).

רקע רלוואנטי ותמצית טענות הצדדים התובע, יליד 27.2.65, נפגע לטענתו ביום 6.3.20 בתאונת דרכים, לאחר שהחליק ונפל באוטובוס (להלן – התאונה).

בעקבות בפגיעה עבר ניתוח ושקום ממושך, ונקבעה לתובע במוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל) נכות צמיתה בשיעור של 30%, ולאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות המל"ל הועמדה נכותו הצמיתה בשיעור של 45%.

לצד זאת, בהנתן תקופות אי הכושר שנקבעו לתובע על ידי מומחה בית המשפט והכאבים שעליהם התלונן כעולה מן התעוד הרפואי, שבעטיים סביר כי נידרש לעזרה יתרה של אישתו, למצער בתקופה הסמוכה לתאונה, אני רואה לפסוק בגין ראש נזק זה פיצוי בסך של 2,000 ₪.

...

לאחר ששמעתי את גרסת התובע בדבר נסיבות התאונה, לא מצאתי כי יש בה כדי לכרסם במסקנת המומחה בחוות דעתו, שלפיה מיקום הקרע בכתף מתיישב עם תהליך ניווני כתוצאה של שימוש מתמשך בקב ביד שמאל במשך שנים, ולא כתוצאה מהתאונה.

סוף דבר; התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך של 12,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט (האגרה ששולמה) ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15.21% (כולל מע"מ) מסכום הפיצויים.

בסעיף 8 לכתב התביעה מתוארות נסיבות התאונה באופן הבא: "ביום 15.5.18 בסביבות השעה 16:00 הלך רגלית לכיוון ביתו, בדרכו הביתה קטנוע רכוב על ידי הנתבע 3 עבר במקום פגע ברגלו הימנית והעיף אותו אל עבר הגלגלים האחוריים של האוטובוס". פציעתו של התובע גרמה לחבלה לרקמות השוק הימנית בגינה אושפז מספר פעמים.

אקדים את המאוחר ואציין כבר עתה, כי לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים שהוגשו, שוכנעתי כי בתאונת הדרכים נשוא התביעה היה מגע ברור הן בין התובע לבין הקטנוע והן בין התובע לבין האוטובוס.

בראשה ובראשונה אינני סבורה כי מדובר בפערים משמעותיים.

...

סיכומו של דבר – מעורבותו של האוטובוס בתאונת הדרכים הייתה מעורבות ישירה כחלק מזירת התאונה עצמה.

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי התאונה בגינה הוגשה התביעה הינה תאונה מעורבת כמשמעותה בהוראת סעיף 3(ב) לחוק הפיצויים.

כיוצא מהאמור לעיל דינה של התביעה נגד קרנית להידחות.