תביעת פלת"ד בגין חבלת צליפת שוט בתאונת דרכים

בפנינו תביעתה של גב' אמיר ריימונד (להלן: "התובעת") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") להכיר במחלה הפסיכיאטרית ממנה היא סובלת כ"תאונת עבודה"- כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן – החוק) .

במסגרת חוות הדעת, הסביר המומחה באופן מפורט כי התובעת סבלה מתמונה קלינית אופיינית לפגיעה של צליפת שוט עקב תאונת דרכים שעברה (פציעה הנגרמת בתאונת דרכים לצואר כאשר הראש נזרק אחורה וקדימה באופן פיתאומי), וכי קיימת אצל התובעת סימפטומוטולוגיה ברצף (סימפטומוטולוגיה נפשית נגרמת לאחר פגיעת צליפת שוט),במשך קרוב לשנה וחצי החל מהתאונה ב-14/01/2008.

...

נדחית בזאת טענת התובעת שלא לקבל את מסקנות חוות הדעת של המומחה היות ולא נפגש עימה.

אנו קובעים שיש לדחות את התביעה.

במקרה שלפנינו, לא מצאנו כל פגם בחוות דעתו של המומחה המצדיק סטייה מחוות דעתו.

  התביעה נדחית- ללא צו להוצאות.

בפניי תביעה שהגישה התובעת בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן- חוק הפלת"ד), בגין ארוע תאונתי מיום 18.3.15 במסגרתו עברה התובעת, ילידת 15.6.75 חבלת צליפת שוט כאשר נהגה ברכבה וצד ג' פגע בה מאחור.

משכך ובהתאם לקביעתו אין כל מקום לאבחונה כחולה בפיברואמילגיה בעקבות תאונת הדרכים.

...

לאור המפורט לעיל, סבורני שהתובעת לא הצליחה לסתור קביעות מומחה בית המשפט ויש לקבלן.

מונחת לפניי בקשת התובעת להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי בהחלטתו מיום 13.10.15, שקבעה כי לתובעת לא נותרה נכות עקב תאונת הדרכים מושא התובענה, וזאת בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

עוד נרשם בפרק "אבחנות": "תאונת דרכים חבלת צואר (צליפת שוט). כאבי גב תחתון. כאבי כתף שמאל וכאבי ראש". לסיום, בפרק סיכום ומסקנות נכתב : "לדעת הוועדה מצבה סופי וקובעת כי לא נותרה נכות בגין הפגיעה הנדונה וקובעת 0% (אפס) לצמיתות החל מיום 25.8.09". (הדגשה שלי – ש.נ.).

...

הועדה חזרה ועיינה בפרוטוקול הבדיקה המוקדמת שערכה לעוררת הממצא היחידי שטוען להפרעה מסוימת הוא בדיקת ה- E.M.G אשר לנוכח ממצאי הבדיקה הקלינית וממצאי בדיקות ההדמיה הנשנות והחוזרות אין לה כל נפקות בהיותה בדיקת עזר בלבד וכבר נפסק בענין לנוכח כל האמור לעיל קובעת הועדה כי נכותה הצמיתה הינה בשיעור 0% לצמיתות ובכך נדחה את ערר התובעת".

בלט דיסק 5L L4 – מימין ". עוד הומלץ למבקשת על ביצוע הבדיקות שפורטו שם. גם תוצאות בדיקת E.M.G מיום 26.5.15 (נספח ב' לבקשה) הובאו בפני הועדה: "בדיקות הולכה בגדר הנורמה בבדיקת מחט עדות לנזק שורשי כרוני C6-7 משמאל ו- L2- L4 דו צדדי". עוד עיינה הועדה בפיענוח בדיקתE.M.G - סריקה טומוגרפית ממוחשת של ע"ש צווארי מיום 29.5.15 (נספח ז' לבקשה) ובו צוין כי בסריקת חוליות L5-S1 נמצאה :"ירידה קלה בגובה הדיסק. בלט דיסק אחורי קל הנוגע בקדמת השק הדורלי. שינויים ניויניים קלים במפרקים הסקרו-איליקאליים" ולסיכום צוין- "שינויים דיסקליים מינימאליים בלבד בגובה L5-S1". ראשית, נכון הוא שעם החזרת התיק ע"י בית הדין לעבודה לבירור נוסף בפני ועדת הערר, לא הייתה חובה על ועדת הערר לבדוק את המבקשת בדיקה קלינית נוספת, משהושאר עניין הבדיקה החוזרת, אם לאו, לשיקול דעתה של ועדת העררים, כאמור בפסק הדין של בית הדין.

בשלב זה, וכמימון ביניים, אני קובעת כי המבקשת תישא בתשלום שכר טרחתו של המומחה שימונה.

התובעת תבקש להפנות את ד"ר אנג'ל לחוות דעת רפואית מטעם ד"ר אהרון צ'צ'יק מיום 4/6/22 במסגרת תביעת התובעת בת"א 7365-10-21 לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן חוות הדעת).

כבודו יופנה לפרק "אנמנזה" בעמוד הראשון לחוות הדעת המצורפת, שם מצוין "נפגעה כנהגת בתאונה בתאריך 24.8.20 ניחבלה בנסיעה לאחור. נבדקה בבית חולים איכלוב. סבלה מכאב בשורש יד שמאל שוק שמאל ובצואר. המטומות בידיים וברגליים". האם יש במסמכים הרפואיים שבתיקה של התובעת תמיכה לאמור בחוות דעתו של ד"ר צ'ציק בדבר כאבים ברגל שמאל / המטומות בידיים וברגליים שאובחנו בסמוך למועד התאונה? ככל שתשובתך לשאלה הקודמת היא בחיוב - האם נכון לומר שהיווצרות ההמטומות ברגליים היא תוצאה של תאונת הדרכים? האם נכון לומר כי המטומות יכולות להגרם בשל חבלה מסוג צליפת שוט? כבודו יופנה לפרק "בדיקה פיזיקלית" בעמוד השני לחוות הדעת שם צוין – מבחן SLR מכאיב ברגל שמאל ב-70 מעלות.

...

על יסוד האמור, לאחר ששקלתי את טענות שני הצדדים בענין זה ועל מנת שלבית הדין תהיה התמונה הרפואית השלמה והמלאה בעניינה של התובעת תוך השמטת שאלות אשר ניסוחן עלול להטעות את המומחה החלטתי להיעתר לבקשת הצדדים תוך ניסוח מחדש של חלק מהשאלות כדלקמן.

האם נכון לומר כי הפניית התובעת לטיפול IMS מלמדת על ממצא רפואי ברגלה השמאלית? האם נכון לומר כי משאין בחומר הרפואי כל תלונה לגבי כאבי רגליים וכבודו גם לא ציין זאת בחוות דעתו, האם נכון לומר כי תאונת העבודה גרמה לפגיעת התובעת ברגלה השמאלית, ולו על דרך החמרה? לסיכום המומחה מתבקש להבהיר האם יש באמור לעיל כדי לשנות מחוות דעתו לעניין הפגיעה בגב התחתון וברגל שמאל.

כמו כן לא נרשם טיפול מקומי ספצפי כגון: חבישה, סד, גבס הזרקה לשרש כף יד שמאל? האם נכון כי האורתופד בבדיקתו ב 7.2.21 ציין כי מתרשם מ"כאבים מפורשים ראש עד רגליים" ולא ציין כל פגיעה ספציפית בשורש כף יד שמאל? לסיכום אנא הבהר האם יש באמור בתשובותיך לשאלות כדי לשנות את חוות דעתך.

מנגנון החבלה הוא מנגנון אחורי עת לתובעת נגרמה חבלת צליפת שוט בשל היתנגשות רכב צד ג' בחלקו האחורי של רכבה של התובעת (להלן: "התאונה") התביעה הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

...

טענה זו אין בידי לקבל בהיעדר קצה ראיה לטענה זו ובשים לב לסף ראייתי גבוה שנקבע בפסיקה מקדמת דנא להוכחת טענה להכנסה שחורה שכאמור כלל לא הורם ועל כן נותרת הטענה כטענה בעלמא.

סה"כ: 287,300 ₪ סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 287,300 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ ואגרה.