תביעת פליט סודני לפיצויים בגין יחסי עובד-מעביד שנויים במחלוקת

אשר לדעתנו יאמר כי על הנתבעת לשחרר את הכספים אשר נצברו בפוליסה על שמו של התובע, ולהוסיף עליהם הפרשים בסך 765 ₪ (שהרי כאמור הסכומים עצמם אינם שנויים במחלוקת), כפי שיבואר להלן.

לאחרונה ניתן על ידי בית הדין הארצי פסק דין בתיק בר"ע36959-06-15 ABDALLA - טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ הסוקר ומבאר את הסוגיה דנן בהרחבה ובבירור, וכך נפסק: "אין חולק כי על הצדדים חל צו הרחבה, מכוחו מחויבת המשיבה שהיא המעסיקה, בהפרשות לפנסיה בגין עובדיה... על פי התשתית העובדתית כפי שבית הדין הציב בפסיקתו, ועליה אין לפנינו ערעור, כי בפועל, לא קיימת בידי המשיבה המעסיקה האפשרות המעשית לבצוע ההפרשה לפנסיה על פי הקבוע בצו ההרחבה. זאת, בהיעדר קרן פנסיה אליה ניתן לבצע הפרשות בגין המבקש, שהוא אזרח סודאני, המבקש מקלט במדינת ישראל. במצב דברים דומה, ובהתייחס לטענות דומות שהעלו לפנינו הצדדים בעניינים אחרים, כבר פסקנו בעבר, כי כל עוד לא מתאפשר למעסיק לבצע את חובתו ולהפריש בגין עובדו את ההפרשות כנדרש לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפצוי בגין אי ביצוע ההפרשה לפנסיה, וזאת בשיעור ההפרשה כפי שהיה על המעסיק להפריש (ראו עניין י.ב.שיא, וכן ראו ע"ע 137/08 מטין אילינדז – פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין [פורסם בנבו] (22.8.10), והפסיקה המוזכרת שם, להלן: עניין מטין אילינדז). פסיקתנו כפי שנקבעה באותם מקרים לגופם של דברים, יפה גם לכאן, ועל כן זכאי המבקש לקבל סעד בתביעה החלופית לפצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, כפי שתבע בבית הדין האיזורי, והוא פיצוי כספי בגובה ההפרשות לפנסיה שהמעסיקה נימנעה מלהפריש.....

. הוספנו עוד שם ועמדנו על כך "שאת דוקטרינת הבצוע בקירוב ניתן לראות גם כחלק מעיקרון תום הלב" החולש על מערכת יחסי העבודה, ומשלא הוקמה באותו עניין קרן החסכון אליה ניתן היה להפריש משכר העובדים "לא על העובדים לשאת בתוצאות אי הקמתה של הקרן". יפים הדברים בשינויים המחויבים גם לענייננו כאן.

לסיכום דברינו עד כאן אנו קובעים, כי בהיותו של המבקש פליט מבקש מקלט, וכל עוד לא ניתן למלא אחר החובה להפריש בגינו לקרן פנסיה כמתחייב מהוראות צו ההרחבה החלות על הצדדים, זכאי המבקש לפצוי בגובה ההפרשות שנמנעו ממנו.

...

סוף דבר התביעה שכנגד נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע, את הסכומים המפורטים להלן בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין: בגין פיצויי פיטורים - סך של 1,788 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום 1.6.14 ועד לתשלום בפועל, וכן תורה על שחרור הכספים בסך 1,163 ₪ שהפקידה לטובת התובע על חשבון רכיב זה. בגין דמי הבראה - 3,179 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום 1.6.14 ועד לתשלום בפועל.

בגין אי הפרשת תגמולים לקרן פנסיה - סך של 765 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום 1.6.14 ועד לתשלום בפועל, וכן תורה על שחרור הכספים בסך 1,163 ₪ מטעם המעביד ובסך 1,164 ₪ מטעם העובד שהפקידה לטובת התובע על חשבון רכיב זה. ח. כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאותיו על ניהול הליך זה בסך של 4,000 ₪.

לפנינו תביעתו של מר יוסף אחמד זקירה אידריס (להלן: "התובע"), פליט אזרח סודאן בעל דרכון סודאני שמספרו 08c10961, כנגד הנתבעת, משק קלוסקי בע"מ (להלן: "הנתבעת"), בגין תקופת עבודתו כעובד שירות בנתבעת משך כשלוש שנים, ובגין סיומה של תקופת עבודה זו. ביום 5.1.2014 נאלץ בית הדין לקטוע את דיון ההוכחות מאחר והתרגום לא שיקף את דברי התובע.

על סמך כתבי הטענות וחומר הראיות שהובאו בפנינו, אלה הן העובדות שאינן שנויות במחלוקת: הנתבעת היא חברה בע"מ העוסקת בתפעול ויישום של פרויקטים בתחומי החקלאות, התחזוקה, הקרטונים ועוד, ומעסיקה בממוצע כ- 130 עובדים, מתוכם גם עובדים במעמד של פליטים ועובדים זרים; התובע היתקבל לעבוד בנתבעת כעובד שירות כללי בפרויקט ניסיוני בתחום הקרטונים החל מיום 1.4.2008 (הצדדים חלוקים בדבר נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים ובשאלת המועד בו הסתיימו); טענות התובע – התובע טוען כי פוטר לאלתר על ידי מנהל העבודה בנתבעת בשם קובי, ביום 9.6.2011, ועל כן הוא זכאי לפצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת שלא ניתנו לו; כמו כן, התובע עבד בנתבעת 6 ימים בשבוע למשך 11 שעות עבודה ביום, ולפיכך הוא זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות; התובע אף זכאי לתשלום דמי הבראה, מאחר שמעולם לא ניתנה הסכמתו לכלול דמי הבראה בשכרו, וכן לזכויות הכספיות הבאות – דמי חגים, פדיון חופשה שנתית, פיצוי על אי מתן תלושי שכר במועד והפרשות לפנסיה על פי צו ההרחבה בדבר הנהגת פנסיה זיקנה משלימה (יסוד) החל על כל העובדים והמעסיקים בתחום התעשייה והמלאכה (י"פ 1292, התשכ"ו בעמ' 2027); הנתבעת נימנעה מלהציג את יומני העבודה, תלושי השכר של התובע ופנקס חופשה שנתית, ואף נימנעה מלהעיד את העד הרלוואנטי הבקיא בעובדות והאחראי על העובדים המועסקים בנתבעת, והעדיפה להעיד את מנהל התפעול שאינו בקיא בפרטים; יש לדחות את טענות הנתבעת כי יש לקזז מן הסכומים המגיעים לתובע סכומים כלשהם משום שהטענות לא הוכחו ולא נתמכו בראיות כלשהן, ואף לא פורט אופן חישובם של הסכומים.

סיכום לאור כל האמור לעיל על הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 יום מהיום שיומצא לו פסק הדין, את הסכומים הבאים: דמי הבראה בסך 4,212 ₪; פדיון חופשה בסך 2,004 ₪; פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בסך 637 ₪.

...

אין בידינו לקבל טענות אלה.

אשר לטענה בדבר ניכוי בגין הפסקות הרי ששהיית התובע בהפסקות על חשבון המעסיקה מעל הנדרש על פי דין הובאו בחשבון במסגרת הכרעתנו בתביעה לגמול שעות נוספות, ומשלא הוכח היקף שעות ההפסקה העודפות בגינן מבוקש הקיזוז, דין הטענה להידחות.

סיכום לאור כל האמור לעיל על הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 יום מהיום שיומצא לו פסק הדין, את הסכומים הבאים: דמי הבראה בסך 4,212 ₪; פדיון חופשה בסך 2,004 ₪; פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בסך 637 ₪.

התובע, עובד זר (פליט) מסודן, הגיש תביעה כנגד טיב טעם רשתות בע"מ (להלן: "טיב טעם" או "הנתבעת 1") בטענה שהועסק במרכולים שונים שלה בתקופה שמ-6.6.10 ועד ליום 27.1.13 בגינה הוא דורש זכויות שונות הנובעות מעבודתו.

על כן טענה טיב טעם כי לא היתקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין התובע.

(ג) בתובענה של עובד שעילותיה השנויות במחלוקת הן אי-תשלום גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות, והמעסיק שחייב במסירת תלוש שכר לפי הוראות סעיף 24, לא מסר לעובד תלוש שכר, או מסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בו הרכיבים האמורים, חזקה היא כי נקבע לעובד שכר כולל בנגוד להוראות סעיף 5, ככל שהוא חל עליו, ויראו בשכר ששולם לו כשכר רגיל, שהרכיבים האמורים אינם כלולים בו, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת".

התביעה בגין אי הפרשות לפנסיה אשר לזכאות עובדים זרים לפצוי בגין העידר הפרשה לפנסיה, קבע לאחרונה בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע 51823-10-14 י.ב. שיא משאבים בע"מ - Hitam Abaker (26.2.15): "בפסיקת בית הדין האיזורי שחייב את החברה בתשלום פיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה לא מצאנו טעות המצדיקה מתן רשות ערעור. צדק בית הדין האיזורי בהסתמכו לעניין זה על ההלכה כפי שנקבעה בפרשת מטין אילינדז, שם נדון עניינם של עובדים זרים בתחום הבניה, שלא ניתן היה להפריש משכרם לקרן חסכון, נוכח אי הקמתה של קרן אליה ניתן היה להפריש את הכספים (ע"ע 137/08 מטין אילינדז – פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין (22.8.10)), להלן: פרשת אילינדז). כמו בפרשת אילינדז כך גם לעניין העדר האפשרות להפריש לפנסיה משכרם של הנתינים הזרים מבקשי המקלט, יפים ליישום בשינויים המחויבים הדברים הבאים:

...

גם בנקודה זו אנו מקבלים את חישובי ב"כ הנתבעת 1 שהם בהתאם להוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני והשכר הרגיל שקיבל התובע.

על כן, אנו סבורים שלא קיימת הצדקה לראות בנתבעת 1 "מעסיקה במשותף" של התובע.

סיכום נוכח האמור לעיל אנו מחייבים את הנתבעת 2 לשלם לתובע סכומים כדלקמן: סך של 8,452 ₪ בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.2.2013 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בית דין איזורי לעבודה בבאר שבע סע"ש 1412-06-14 לפני: כב' שופט, יוחנן כהן נציג ציבור עובדים: מר משה זיכרמן נציג ציבור מעסיקים: מר חיים נחשוני התובע: TAGAL BOSH MAHMOD SALEM ׁ(דרכון סודאן 08C14132-0) ע"י ב"כ: עו"ד אשר סבג הנתבעים: 1. צנור וברז שיווק (1998) בע"מ, (חברות-512600297) ע"י ב"כ: עו"ד יובל אלון 2.קבוצת בצלאל יזמות פרויקטים בע"מ, (חברות-514780170) 3. א.ו.התקווה בע"מ, (חברות-510791721137396) ע"י ב"כ: עו"ד רועי גיל פסק דין

עובדות התובע - פליט מסודאן - עבד בפועל בחצרי מפעלה של הנתבעת 1 החל מחודש 3/10 ועד לחודש 4/12 .

שהרי הותק של העובד במקום העבודה נשמר ומצטבר עבורו ביחס לזכויותיו (דב"ע 3-7/98, מנשה מועדים ואח' נ' משרד הבטחון ואח' (2.12.98)) והמעסיק האחרון הוא שמחויב בתשלום פצויי הפיטורים ביחס לכל תקופת עבודתו.

נתבעת 2 טוענת כי יחסי העבודה של התובע עימה הסתיימו עוד בחודש 11/12.

סעיף 25א לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי: "מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, ובו יירשמו הפרטים שייקבעו בתקנות." על פי תיקון 24 לחוק הגנת השכר נקבע בסעיף 26ב לחוק זה, כי מקום בו המעסיק לא הציג רשומי נוכחות מתוך פנקס שעות העבודה, נטל ההוכחה בתביעה לשעות נוספות (בין היתר), עובר לכתפי המעסיק ועליו להוכיח כי העובד לא עמד לרשותו בשעות העבודה הנוספות השנויות במחלוקת.

באותה המידה אין בית הדין נידרש לידון בטענות וברכיבי התביעה החדשים שהועלו על ידי התובע בסיכומיו, ובכלל זה הטענות לפצויי בגין תלושי שכר פקטביים של הנתבעת 3; התביעה לדמי חגים; התביעה להפרשי פנסיה וכן תביעה בגין חלף הודעה מוקדמת.

...

סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

בסך הכל תשלם הנתבעת 1 לתובע סך 72,043.6 ₪, תוך 30 יום.

כמו כן תשלמנה הנתבעות 1-3 -ביחד ולחוד- הוצאות משפט בסך 8,000 ₪, תוך 30 יום.

התובע הגיש תביעתו לתשלום פצויי פטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה פיצוי בגין אי הפרשות לגמל, השבת ניכויים שנוכו ממשכורתו שלא כדין ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין שכן טען כי לא ניתנה לו זכות שימוע.

כל רכיבי התביעה שנויים במחלוקת בין הצדדים לפיכך נדון בהם אחד לאחד.

כאמור הנתבעת טוענת כי התובע עבד שתי תקופת עבודה שאינן רצופות ומפנה להוראת סעיף 2(9) לחוק פצויי פיטורים, בנוסח שהיה בתוקף בתקופה הרלוונטית, לפיו די בהפסקה של עבודה בת 3 חודשים כדי לקבוע כי נותקו יחסי עובד ומעביד.

ארגון העובדים שהינו צד להסכם סרב לאפשר לעובדים זרים להיות חברים בו. לחילופין נטען כי מאחר ומדובר בתובע שהנו פליט מסודן בעל אשרת שהייה ועבודה זמנית ועבודה בישראל, לא ניתן להפריש בגינו לקרן פנסיה.

...

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בשיעור 8,409 ₪.

כל יתר תביעות התובע נדחות.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪.