התובעת, חברה בע"מ העוסקת בשיווק מכירה והתקנה של מכשירים סלולאריים ובמתן שירותי רדיו טלפון סלולאריים למנויים, הגישה כנגד הנתבעים תביעה כספית על סך של 14,977 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית, אגרה ושכ"ט עו"ד, בגין שירותים וציוד שספקה להם, לטענתה.
היא טענה, כי הנתבעים הפרו את ההסכם עמה, התעשרו על חשבונה שלא במשפט ועליהם לשאת בחוב.
הנתבעים התגוננו מפני התביעה וטענו, כי יש לדחות את התביעה כנגד הנתבעים 2 ו - 3 מחוסר יריבות משפטית, מאחר וכל ההסכמים נחתמו עם החברה בלבד, שהנה בעלת אישיות משפטית נפרדת, והיא בלבד שהתחייבה כלפי התובעת.
אוסיף, כי למעשה, מדובר בחברה משפחתית, הנתבע זיהה עצמו לחלוטין עם החברה והשיב בחקירתו הנגדית כי למעשה, החברה זה הוא (אעיר, כי בסעיף 9א לסיכומיהם, עתרו הנתבעים להשית את יתרת החוב על הנתבע "שהוא מחזיק העקרי במניות החברה 99%". נראה כי הדברים מדברים בעד עצמם).
יתירה מזאת, משעה שמסרה הנתבעת מס' 3 את פרטי כרטיס האשראי שלה, כאמצעי תשלום לכלל חיוביה של החברה כלפי התובעת, היא נחשבת כמי שהסכימה לשלם את התשלומים החלים על החברה ובנסיבות העניין שלפני, ברור כי נטלה על עצמה חבות לשאת בחוב החברה כלפי התובעת (ראה ע"א (מחוזי-חיפה) 6499-05009 דרק זינובי נגד פלאפון בע"מ (10.12.2009), הנזכר בסיכומיה של התובעת.
...
אין בידי לקבל טענה זו. כפי שעולה מפירוט החשבונית (נספח ת-1א', עמ' 11 - 20 לתצהירו של מר שרף), כל מנויי הנתבעים אשר נוידו ביום 12.3.2012 חויבו בגין התקופה עד ליום זה בלבד ולא קיים חיוב לתקופה שלאחר מכן.
סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 11,301 ₪ (מעבר לסך של 4,440 ששולם עד כה).
בנוסף, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את אגרות המשפט וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 3,700 ₪ (אבהיר, כי בפסיקת ההוצאות לקחתי בחשבון את כלל החיוב, לרבות החיוב על פי החלטת כבוד השם זיתוני מיום 4.5.2015).
