תביעת פירוק שותפות משרד עורכי דין מחוסלת

עוד התבקש בית המשפט במסגרת התובענה, לאחר המצאת כלל החשבונות הנדרשים והוכחת אמינותם ומהימנותם, למנות מומחה מטעמו אשר יערוך חשבון ויישום את שווי חלקו של התובע בשותפות וכן להורות לנתבעים לשלם את מלוא זכויותיו כפי שיוערכו על ידי מעריך השווי שימונה, בנוסף לפיצויים בגין חוסר תום לב בקיום החוזה בסך של 500,000 ₪ ובצרוף הוצאות התובע בגין התביעה, לרבות שכר טירחת עורכי דינו.

פירוק השותפות מקים לכל אחד מהשותפים, עילה לידרוש מהשותפים האחרים ליישב את החשבונות ביניהם ולחסל את עינייני השותפות.

בפרשת רפאל נקבע כי לשותפות בין עורכי-דין עשוי להוותר מוניטין עם פירוקה, אולם, זאת במקרים מיוחדים ונדירים בלבד, כגון שותפות ותיקה מאוד ששמה הולך לפניה וכמו פירמות עורכי הדין הגדולות בארה"ב. זאת, בנגוד לשותפות שהתקיימה זמן קצר יחסית, ואשר שמה הורכב משמות שותפיה הפעילים והשתנה עם חילופיהם: "אמנם, כאמור, לשותפות בין עורכי-דין עשוי להיוותר מוניטין עם פירוקה, אולם, זאת במקרים מיוחדים ונדירים בלבד. כגון, בשותפות ותיקה מאד, המתקיימת במשך עשרות שנים, במתכונת דומה, ו"שמה הולך לפניה", ללא קשר לזהות שותפיה, המשתנים מעת לעת (כמו, גורניצקי ושות', הרצוג פוקס נאמן ושות', סלומון יעקב ליפשיץ ושות' וש. הורוביץ ושות' וכמו פירמות עורכי-הדין הגדולות בארה"ב), אזי אף אם תפורק וגם אם יחידי שותפיה יפתחו משרדים משל עצמם, הנושאים את שמם, אך עסקה ימשיך להתקיים במתכונת הקיימת, יוותר לה הכח למשיכת לקוחות.

...

בהתאם, אני מורה לנתבע להעביר לב"כ התובעים עד ליום 15.5.2019 תצהיר ובו דיווח על שכר טרחה שהתקבל מיום 1.3.2009 עד ליום 1.1.2011 ובהתייחס לתיקים שהטיפול בהם הסתיים עד לחודש מרץ 2009 (ועד בכלל), כולל צירוף תיעוד חשבונאי, לרבות ככל שחלקו של התובע בשכה"ט שולם במסגרת ההתחשבנות עד סוף 2009.

בכפוף לאמור בסעיף 71, נדחית העתירה למתן חשבונות באופן כללי כנגד כלל הנתבעים וביחס למפורט בסעיף 71 נדחית העתירה כנגד הנתבעים 5-3.

משכך ניתן בזאת פסק דין לפיו התביעה כנגד הנתבעים 5-3 נדחית, ואני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים אלו שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪.

לפני תביעה לפירוק שותפות משרד עורכי דין, אשר הצדדים חלוקים בשאלה אם אמנם נוצרה או הייתה, אולם אין חולק כי ככל שהייתה חוסלה השותפות זה מכבר ביום 7.6.2015.

...

נוכח כל האמור, אין לי אלא לקבוע כי בין המבקש לבין המשיב התקיימו קשרי שותפות, והצדדים היו שותפים בעסק שהתנהל במשרד התחנה מהקמתו ועד להפסקת השותפות ביום 7.6.2015.

סוף דבר הנני קובע כי בין המבקש לבין המשיב התקיימה שותפות במשרד התחנה ברחוב קרן היסוד 23 בתל אביב, מפתיחתו ועד ליום 7.6.2015, כאשר כל התיקים שנפתחו ונקלטו במשרד התחנה בתקופה האמורה הם תיקי השותפות.

בשלב זה, אני מחייב את המשיב לשלם למבקש את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 48,000 ₪.

ענייננו בתביעה לתשלום תמורה עבור מתן שירותים משפטיים שסופקו לנתבעת בתחום מיזמי בניה ובגין הפרת הסכם "שכר טירחת עורך דין". רקע וטענות הצדדים: התובע מס' 1 הנו משרד עורכי דין (שותפות במועד הגשת התביעה) (להלן: "משרד עורכי הדין") ואילו התובעים 2 ו-3 הנם שותפים במשרד זה. הנתבעת הנה חברה העוסקת ברכישת מקרקעין, הקמת פרויקטים ומכירת דירות.

התובעים הדגישו כי משרדם נרתם למען הנתבעת וחזרו על טענותיהם כפי שאלה הובאו בכתב התביעה על הקף העבודה אשר בוצעה לטובת הנתבעת ונציגיה – רישום והקמת החברה המקורית, פירוקה מרצון, קידום המיזם, מתן הייעוץ לנתבעת, לרבות בעניינים אישיים תוך קיום בשיחות רבות, איתור הקרקע במושבה מגדל, עריכת הסכם רכישה של הקרקע הנ"ל באמצעות ייפוי כח קונסולורי שניתן לתובעים על ידי בעלי הנתבעת; דיווח העסקה לרשויות המס, רישום הערת אזהרה ועוד.

בפועל, הפרויקט חוסל, לא בשל סיבות אובייקטיבית אלא בשל היתנהלות הנתבעת בחוסר תום לב, סכסוכים פנימיים והתחייבויות כלפי צדדים שלישיים, בהם התובעים, סכסוכים אשר באים לידי ביטוי במסמכים שצורפו במסגרת תיק המוצגים שהוגש על ידם.

...

סבורני כי התובעים יכולים היו וחייבים היו להימנע ממצב זה, בדרך של עריכת הסכם אשר יש בו הפרדה ברורה לגבי כל הליך שבכוונת הצדדים לנקוט בו, שכר הטרחה שאמור להשתלם בגינו, אופן ומועד תשלומו.

התובעים בחרו במודע ליטול את הסיכון ולפעול כנגד אחוזים מהעסקאות, אשר בסופו של דבר לא יצאו אל הפועל.

בהתאם לסמכות בית-משפט מכוח תקנות 511-512 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, ובפרט תקנה 512 (ב), ובנסיבות אלו, איני רואה הצדקה לפסוק לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הליך זה. סיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך כולל של 94,000 ₪ והחזר האגרה ששולמה לתיק (אשר תישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום האגרה ועד למועד התשלום בפועל על פי אישור תשלום שיוצג).

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 16905-11-19 מלכה ואח' נ' מודן ואח' בקשה מס' 20 לפני כבוד השופט דורון חסדאי התובע/הנתבע שכנגד אביעד מלכה ע"י ב"כ עו"ד ניר מילשטיין הנתבע/התובע שכנגד (נתבעת פורמאלית) 1. יניב מודן ע"י ב"כ עו"ד יעקב בטש 2. שותפות מודן מלכה, עורכי דין החלטה

בהתאם התבקש בית משפט להצהיר כי השותפות בין הצדדים הסתיימה ביום 27.6.2019 ולהורות על חיסול השותפות לאחר הסדרת יחסי הצדדים בהתאם לצוו למתן חשבונות אשר התבקש בית המשפט ליתן במסגרת התביעה, והכול כפי שפורט במסגרת כתב התביעה.

גם בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 24.2.2020 הסבירה נציגת המחזיקה כי בעקבות שינויים משנת 2019 ולאור ועדת "אתנה" המחזיקה הפסיקה להעביר תיקים למשרדי עורכי דין חצוניים לרבות המבקש [עמ' 4 לפרוטוקול ש' 20–21].

בהתאם, במסגרת החלטתי מיום 7.4.2020 הוריתי כי סך של 78,261 ₪ אשר היה רשום כיתרה לתשלום השותפות שפורקה יחולקו בין שני השותפים בחלקים שוים, דהיינו, סך של 39,130.5 ₪ לכל אחד מהם, וסך של 90,548 ₪ הרשום כיתרה לתשלום למבקש, אישית, יועבר לו במלואו [ר' סעיף 57 להחלטה מיום 7.4.2020].

...

סוף דבר א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' 12, 2015, מציין בין היתר כי "...חילוט עירבון הינו מהלך קיצוני ואין הוא ניתן כסעד שבשגרה ובאופן "אוטומטי", אלא על פי שיקול דעתו של בית המשפט ועל פי הראיות שהובאו בפניו" (שם בעמוד 888 באמצע).

בנסיבות הבקשה שבפניי ובהינתן כל האמור מעלה, באתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי המבקש לעמוד בנטל החל עליו ובכל בתנאים המתחייבים.

הנני מחייב את המבקש בהוצאות בקשה זו בסך כולל של 6,000 ₪, אשר ישולמו עד יום 5.10.2021 וממועד זה ואילך ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

הצדדים הגיעו במאי 2016 להסכם בדבר פירוק השותפות, ונקבע בפסק דין חלוט שההסכם תקף ומחייב את הצדדים, אך התובעים בחרו שלא למשוך את התביעה ולא לבקש את תקונה.

זאת, הן משום הגירסה המעורפלת לפיה "שני אנשים רצינים" בלתי ידועים מתעניינים ברכישה, והן משום הנסיגה של התובע מאמירה זו אל מול בקשת הנתבע לעמוד בקשר עם עורך דינו, בטענה התמוהה כאילו הפנייה לעורך דין כדי לשאת ולתת ולהגיע להסכם רכישת מותגים היא "נפנוף" שדינו נסיגה מההסכם והאשמה בחיסול הפעילות המשותפת.

על פי תקנה 155 ובג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה והמסחר (נבו 30.06.2005) הנתבע זכאי להחזר הוצאותיו הסבירות, כולל שכר טרחת עו"ד. הנתבע הציג הסכם שכר טרחה בסך 250,000 ₪ בתוספת מע"מ. לאור העובדה שהתעריף המינימאלי המומלץ של לישכת עורכי הדין קובע שכר של לפחות 49,361 ₪ לתביעה בסך 1,053,639 ₪, והתביעה הוגשה על סך 5,300,000 ₪, זהו שכר טרחה סביר.

...

במסגרת מזימתו לגזול את התובע ואת החברות, נפגשו התובע והנתבע ביום 10.5.16 וחתמו על מה שקראו התובעים בתביעתם "מזכר השנוי במחלוקת", שלאחר חתימתו פנה התובע בדרישה לביטולו והגעה לסיכום אחר.

על פי החלטתי שניתנה בפני המומחה, לאחר שתחילה טען לחסיון בטענה שהוא עורך דין של התובע, ואחר כך חזר בו לאחר שהובא בפניו שבחוות הדעת כתב שאין לו שום קשר לתובע, היה על המומחה להעביר לבית המשפט ולצדדים את ההתכתבות בינו לבין התובע בקשר לחוות הדעת שנתן (עמ' 84 לתמליל מיום 29.11.20).

על פי כל האמור, לא אתחשב כלל בחוות דעת זו. סיכום על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

על כן, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבע שכר טירחת עו"ד בסך 292,500 ₪ ועוד הוצאות משפט אחרות בסך 120,000 ₪.