תביעת פיצויים של קרנית מנהג חסר ביטוח

נטען בנוסף, כי יש לחייב בשיפוי קרנית רק את רמי; לקרנית אין שום זכות חזרה כלפיו; אין שום אינטרס שהבעלים של הרכב יחויב בנוסף לחיוב הנהג חסר הביטוח, שהרי זכות החזרה של קרנית מתממשת בדרישתה מנהג חסר הביטוח ודי בכך.

(6) בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שארעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו. סעיף 7 א' קובע כי: "על אף האמור בסעיף 7(5), מי שניפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או את המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב)". מקריאת הוראות הסעיפים הנ"ל ביחד עולה כי זכות החזרה של קרנית אינה רק כלפי מי שנהג ללא ביטוח, אלא גם כלפי בעל הרכב או המחזיק בו שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל – 1970 (להלן: "פקודת הביטוח") (סעיף 7(6) לחוק הפיצויים, ראו גם: ע"א (ת"א) 8883-01-12 נתי יעקבי נ' יעקב סיטבון (5/11/13) (להלן: "עניין יעקובי")).

...

סוף דבר דין ההודעה לצדדים שלישיים, רמי וכאייד, להתקבל.

אני מחייב את רמי וכאייד לשלם לקרנית, יחד ולחוד, את סכום הפיצויים ששילמה קרנית לתובעים בסך 204,076 ₪ (בהתאם להסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין).

לפיכך, אני מחייב את רמי וכאייד לשלם לקרנית, יחד ולחוד, את הוצאות המשפט בהן נשאה קרנית לצורך בירור וניהול התובענה בסך כולל בשיעור 4,280.50 ₪, כמפורט להלן: תשלום עבור חוות דעת אקטוארית (שי ספיר)- 1,160 ₪.

דיון המסגרת הנורמאטיבית בה מעוגנת זכות החזרה והשיפוי של קרנית מנהג חסר הביטוח קבועה בהוראות סעיפים 9(א) לחוק הפיצויים: "9. (א) מי ששילם פיצויים המגיעים לפי חוק זה לא תהא לו זכות חזרה על אדם אחר החייב בפיצויים לפי חוק זה זולת הזכות לחזור על אחד מאלה:

לעניין זה יפים הדברים הבאים: "בעת שקרנית חוזרת על חייב בתביעת שיפוי בגין הסכומים ששילמה בפשרה למי שניפגע מרכב חסר ביטוח עשוי החייב להעלות טענה כי קרנית פיצתה את הנפגע בסכום מופרז או מוגזם, כי שקלה שיקולים זרים וכי טיפלה בתביעה בחוסר מיומנות. אולם די בכך כי התשלום שבפשרה בוצע על פי מערכת שיקולים סבירה; בית המשפט הדן בתביעת השיפוי של קרנית אינו חייב להכנס לפרטי פרטים של אומדן הנזק וראוי כי יתמקד בבחינת הסבירות של השיקולים אותם שקלה קרנית בעת שפיצתה את הנפגע. בין המבחנים בהם יעשה בית המשפט שימוש ניתן לכלול את היחס שבין הסכום ששולם על ידי קרנית לבין הסכום שנתבע, האם היה ממש בתביעת הנפגע – על פניה, האם נעשתה הפשרה על יסוד עצה משפטית" (אליעזר ריבלין תאונת דרכים – תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים 554 (מהדורה רביעית, 2011) [הדגשה אינה במקור] (ראו גם ע"א 7148/94 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ, פ"ד נ(4) 567, 569-571 (1997)).

...

אין בידי לקבל טענות אלו.

סוף דבר דין התביעה להתקבל.

הנתבע ישלם לקרנית סכום של 262,025 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ב- ע"א 9165/09 כתריאל נ' עלי ואח' קבע בית המשפט העליון כי עקרון ייחוד העילה, הקבוע בסעיף 8 א לחוק הפיצויים, מקים מחסום מהותי מפני הגשת תביעה של נפגע, נגד מי שאינו חב לפי חוק זה. דהיינו, נהג חסר ביטוח, שנתבע בתביעת חזרה ע"י קרנית, אינו זכאי לחזור כלפי מי שגרם לתאונה ברשלנותו.

צא ולמד כי החוק ביקש להסדיר את אחריותם של כלל המעורבים בתאונה, באמצעות משטר האחריות המוחלטת וביטוח החובה בהתאם להוראות חוק הפלת"ד. יש לדחות, איפוא, את הודעת צד ד' , שכן לא ניתן לידרוש מנהג הרכב האחר- צד ד' - לשאת בחלק מעלות הפיצויים, תהא אשמתו של אותו נהג אשר תהא, ואף אם הוא "הודה" במעשיו, כעולה מטענות צד ג'.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי להכרעה כי דינה להתקבל וכי דין הודעת צד ג' כפועל יוצא להידחות על הסף.

סוף דבר הבקשה מתקבלת ואני מורה על סילוק ההודעה לצד ד' , אשר הוגשה ע"י צד ג'.

בית משפט השלום בבת ים ת"א 12779-04-20 פלוני נ' קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אידית קליימן-בלק תובעת: פלונית ע"י ב"כ עו"ד עמיחי טרוזמן -נ ג ד- נתבעים: 1. קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נתבעת 1 ע"י ב"כ עו"ד יעקב קליימן 2. איציק זכר ת.ז. 032244196 -נ ג ד- צד ג': איציק זכר ת.ז. 032244196 פסק דין

עוד העיד כי נסע ברכב תקופה של חודש-חודשיים עד שהרכב "יצא מכלל שימוש" כדבריו הגם שבחקירתו הודה כי כבר במועד הארוע מושא התביעה היה הרכב חסר רישיון תקף מלבד העדר ביטוח החובה.

הנתבע 2 אכן מודה כי הרכב הנצפה בתמונה הנו הרכב בו נהג במועד הארוע, אם כי שב וגורס כי הוא לא פגע בתובעת, אלא טוען כי היה במרחק של מטר וחצי-שניים מהתובעת בזמן שנפלה וכי הבחין בה לראשונה ברגע שבו נפלה ( "שאלת אותי באיזה מרחק ראיתי אותה, במרחק של שדה ראיה מנהג לפוגע משהו כמו מטר וחצי-שניים...רק כשהיא נפלה ראיתי אותה. כשהיא כבר הייתה על הריצפה"- עמ' 17-18 לפרוטוקול).

...

די באמור לעיל כדי להגיע למסקנה כי גרסתו של הנתבע 2 המכחיש את עצם קרות התאונה אינה אמינה ואינה מהימנה ולא נותר אלא לדחותה ולאמץ את גרסת התובעת במלואה.

לאור כל המקובץ לעיל, באתי למסקנה כי התובעת נפגעה בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים ברכב בו נהג הנתבע 2.

סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, הנתבעת 1 תשלם לתובעת סך של 190,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% +מע"מ ואגרה.

" במקרה דנן, עסקינן בתביעה בה קרנית זכאית לחזרה מנהג הרכב הפוגע אשר נהג ברכב ללא כסוי בטוחי, ובכך עבר על פקודת ביטוח רכב מנועי.

בסוגיית גובה הפצוי ואי מעורבותו של הנתבע במו"מ ובהסדר שנקבע ומחיקתו מהתביעה, ראוי לצטט את שציין השופט אליעזר ריבלין תאונת הדרכים- תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 543 (מהדורה רביעית, 2012, בעמ' 554): "בעת שקרנית חוזרת על חייב בתביעת שיפוי בגין הסכומים ששילמה בפשרה למי שניפגע מרכב חסר ביטוח עשוי החייב להעלות טענה כי קרנית פיצתה את הנפגע בסכום מופרז או מוגזם, כי שקלה שיקולים זרים וכי טיפלה בתביעה בחוסר מיומנות. אולם די בכך כי התשלום שבפשרה בוצע על פי מערכת שיקולים סבירה; בית המשפט הדן בתביעת השיפוי של קרנית אינו חייב להכנס לפרטי פרטים של אומדן הנזק וראוי כי יתמקד בבחינת הסבירות של השיקולים אותם שקלה קרנית בעת שפיצתה את הנפגע. בין המבחנים בהם יעשה בית המשפט שימוש ניתן לכלול את היחס שבין הסכום ששולם על ידי קרנית לבין הסכום שנתבע, האם היה ממש בתביעת הנפגע – על פניה, האם נעשתה הפשרה על יסוד עצה משפטית" במקרה דנן, קרנית פיצתה את הנפגע וכן הוציאה הוצאות משפט שונות בסכום סביר לאור הנתונים שהיו מונחים בפניה, לרבות חוות דעת מומחה.

...

סבורני כי העובדה שהשפה העברית אינה שגורה בפיו כדבעי, היא הגורם להתבטאויותיו הסותרות לכאורה.

בהתאם לאמור בפרשת אברהם, סבורני שקרנית פעלה כראוי, בהתנהלותה הישירה והמהירה מול הנפגע ובנותנה פיצוי ומענה לצרכיו המיידים.

משכך ולאור כל האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה ובנוסף מחייב את הנתבע בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בהתאם לדין.