תביעת פיצויים על קניית ג'קוזי

6 120 ( ע"א 541/63 רכס נ' הרצברג, פד"י יח ( זו תביעת התובעת לתשלום פיצויים על-סך 4,894,617 ₪ בגין "מעשי אונס והיתעללות מינית

נטען כי הנתבע כפה על התובעת לצפות עמו בסרט פורנוגראפי, ובהמשך שיכנע אותה לפשוט בגדיה ולהכנס עמו לג'קוזי בחדר השינה.

,ופלחש םינשה ףרח20 הּתוקקזיה לע דמלמה יאופר ךמסמ ףא הפריצ אל תעבותה יבגל םג ךכ ,רבעב יאופר לופיטל21 ג דצ תרזע ,םינש תורשע ופלח הזה םויה םצע דעו םיעוריאה זאמ .תוּדיינו רבעב 'תעבותהו אל הגיצהויאופר תואצוה האיצוה יכ תויאר'ג דצל םולשתב הרזע וא תועיסנ ,ת ,ידספה ןב לש רכש- .תרחא היאר וא הּגוזלע-.ולא םיביכר תוחדל שי ןכ דיתעל תויאופר תואצוהל העיבתל סחייתהב יכ ףיסואחאמ תעדה תווח תא יתצמיאו ר26 העבקש רועישב תעבותה לש התימצ תיאופר תוכנ תגרד50%יאש ירה ,- תואצוה תקיספ27 .הז ביכר תוחדל שי ךכ לשב םג ןכ לע .תעבותה תא תחפקמ הניא דיתעל תויאופר ,דיתעל 'ג דצ תרזעל רשאףא לע ְדב תויאר ינפב החינה אל תעבותהשהּתוקקזה רב תרזעל30 רבעב 'ג דצ תוכנ) תוכנה ביטו הובגה התימצה תיאופרה תוכנה רועיש ןתניהב ,םויה דעו31 נפשית), שוכנעתי כי בנסיבות כאן יש לפסוק פיצוי עבור עזרת צד ג' לעתיד.

...

ש: ת: ובסופו של דבר אנחנו מגיעים לאותה נקודה, והנקודה הכי קשה והכי כואבת ואני לא מבינה על עצמי עד היום איך נתתי לדברים לקרות.

לאור כי המעשים נעשו בעת שהתובעת הייתה קטינה, לאור שיעור הנכות הרפואית הגבוה 27 פקודית בעבודה שיעור הנכות הת וטיב תלונויתה של התובעת, הגעתי לכלל מסקנה כי 28 ינו י שיעור הגריעה מכושר השתכרות התובעת שווה לשיעור הנכות הרפואית הצמיתה, ה ו 50% .

,ופלחש םינשה ףרח20 הּתוקקזיה לע דמלמה יאופר ךמסמ ףא הפריצ אל תעבותה יבגל םג ךכ ,רבעב יאופר לופיטל21 ג דצ תרזע ,םינש תורשע ופלח הזה םויה םצע דעו םיעוריאה זאמ .תוּדיינו רבעב 'תעבותהו אל הגיצהויאופר תואצוה האיצוה יכ תויאר'ג דצל םולשתב הרזע וא תועיסנ ,ת ,ידספה ןב לש רכש- .תרחא היאר וא הּגוזלע-.ולא םיביכר תוחדל שי ןכ דיתעל תויאופר תואצוהל העיבתל סחייתהב יכ ףיסואחאמ תעדה תווח תא יתצמיאו ר26 העבקש רועישב תעבותה לש התימצ תיאופר תוכנ תגרד50%יאש ירה ,- תואצוה תקיספ27 .הז ביכר תוחדל שי ךכ לשב םג ןכ לע .תעבותה תא תחפקמ הניא דיתעל תויאופר ,דיתעל 'ג דצ תרזעל רשאףא לע ְדב תויאר ינפב החינה אל תעבותהשהּתוקקזה רב תרזעל30 רבעב 'ג דצ תוכנ) תוכנה ביטו הובגה התימצה תיאופרה תוכנה רועיש ןתניהב ,םויה דעו31 נפשית), שוכנעתי כי בנסיבות כאן יש לפסוק פיצוי עבור עזרת צד ג' לעתיד.

בסעיף 31 להסכם נקבע כי במקרה של הפרת הוראה יסודית מהוראות ההסכם, יהא זכאי הצד שכנגד לפצוי המוסכם (אשר בהתאם לסעיף 9 להסכם הועמד על 10% מהתמורה, 154,000 ₪, ס"ק א'), או לחלופין יהא זכאי לבטל את ההסכם, ואזי יושבו לתובעים הסכומים ששולמו על ידם (בנכוי הפצוי המוסכם, במידה וההפרה תבוצע על-ידי הרוכשים, ס"ק ב').

לטענת התובעים, מחלק מהליקויים נשקפה סכנת חיים, כגון נזילת מים בארון החשמל של הדירה, העדרה של הארקה בשקעי חשמל, ליקויי בטיחות בג'קוזי, ומעקה בטיחות שאינו מקובע כיאות.

מסקנה זו מוצאת תימוכין גם בחוות דעת מומחה הרטיבות מטעם התובעים, מר פיירוביץ, שכתב (בעמ' 5 של חוות דעתוֹ – ת/2): "בבדיקה התגלה כי קירות של שני חדרי הרחצה (קירות גבס) הותקנו על פני הריצפה. זה נוגד את מיפרט כללי ומאפשר למים לעבור מחדר רחצה לחדרי שינה ולפרוזדור. בהמשך, מים מחדרי הרחצה עוברים ומרטיבים את מצע ומופיעים בקירות הבניין מעל הפאנלים (עליה קאפילרית)". היות והליקוי נובע משיפוץ שערכו התובעים, ברי שלא ניתן לבוא בטרוניה בעיניין זה כלפי הנתבעים, ומשכך אין לפסוק לתובעים פיצוי ברכיב זה. באשר לרטיבות בקירות הפנים באיזור חדר הרחצה אישר המומחה (בעמ' 14 של במ/1, בסעיף 4), שאכן קיימת רטיבות.

בפסיקה נקבעו הקריטריונים הבאים לקביעת הפיצויים בשל עגמת נפש בתביעה בשל ליקויי בניה: "קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בשל ליקויי בנייה מחייבת היתייחסות לשיקולים הבאים: טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בבית; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד." (דברי כב' השופטת (בדימוס) א' פרוקצ'יה בע"א 5602/03‏ סגל נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ, פִסקה 16 (28.2.2005)).

...

ה – סיכום מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה ואני מחייבת את הנתבעים בפיצוי התובעים בגין חלק מהליקויים.

בנוסף אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים את ההוצאות הבאות: חלקם של התובעים בשכר טרחתו של מומחה בית המשפט (6,000 ₪ + מע"מ; עיינו בפניית המומחה מיום 14.7.2021) וכן שכר עדותו (2,000 ₪; ראו החלטתי בעמ' 51 לפרוט').

ו – סוף דבר אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים סכום של 132,111 ₪, בצירוף ההוצאות שפורטו בפִסקה 81 לפסק דין זה, וכן שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 20,000 ₪ (כולל מע"מ).

לפיכך, אינה זכאית לפצוי בגין הפסד זה. התובעת טוענת כי נוכח הקושי הרב בהמשך עבודה סדירה ומצבה הרפואי כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה, ובהתאם להמלצת רופא תעסוקתי מיום 24.4.18, אליו פנתה (נספח ג'2 לתיק מוצגי התובעת), בה קבע: "בהיתחשב במצב בריאותה הנבדקת אינה מסוגלת להמשיך בעבודתה", לא יכולה הייתה להמשיך ולעבוד כפי שיעבדה עובר לתאונה, ובחודש אוגוסט 2018 פרשה מעבודתה.

התובעת בתצהירה טוענת כי בהתאם להמלצת רופאיה, המלצת פרופ' עמיטל מיום 13.3.18, ומומחה הראומטולוגי מטעם בית המשפט, על טפול רפואי בשילוב פעילות ספורטיבית מתונה, קיבלה טפול הידראותראפי, רכשה מנוי לבריכה בעלות 3,088 ₪, רכשה ג'קוזי מתנפח.

לפיכך, מצאתי לפסוק לתובעת פיצוי על דרך האומדנה בסכום גלובאלי בגין הוצאות נסיעות לעבר ולעתיד לצורך הגעה לטיפולים רפואיים וכן, בגין הוצאות רפואיות לעתיד, סך של 14,000 ₪.

...

בנסיבות אלה, סבור אני, כי בגין התקופה הסמוכה שלאחר התאונה נזקקה התובעת לסיוע ועזרה מוגברים של משפחתה, החורג מעזרה רגילה, המצדיקים פסיקת הוצאות עזרת זולת על דרך האומדנה בסכום גלובלי סך של 15,000 ₪.

כאשר לאלה מתווספת העובדה כי נרשם במסמך רפואי רשמי, רופאת המשפחה בקופת החולים בסמוך למועד התאונה, מפיה של התובעת, תחת תלונותיה כי היתה מעורבת בתאונת דרכים שארעה בחזרתה מהעבודה לביתה, סבור אני כי הנתבעת הרימה את נטל השכנוע והבאת הראיה להוכחת הטענה כי תאונת הדרכים הינה תאונת עבודה.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 82,500 ₪ (במעוגל) בתוספת שכ"ט עו"ד כדין ואגרה כפי ששולמה.

זו כללה את הרכיבים הבאים: סך של 13,086 ₪ בו נשאה עבור ההובלה למחסן, החזר דמי האיחסון לתקופה של 8 שנים בסך של 56,352 ₪, תשלומי ריבית והצמדה בסך 10,000 ₪, בגין הצורך לרכוש ג'קוזי חדש סך של 41,800 ₪ ועבור תא מקלחת חדש סך של 6,200 ₪ .

ברישא לסיכומיה הודיעה התובעת (כפי שלדבריה הודיעה בפתח ישיבת ההוכחות) כי היא מצמצמת את תביעתה להשבת סך של 59,874 ₪ אותו שילמה עבור אחסנת הפריטים (סכום שכלל תשלום בגין חצי שנת איחסון נוספת מבלי לתקן את כתב התביעה), לפצוי בסך של 6,000 ₪ עבור תיקון הנזק שניגרם לכאורה לג'קוזי ופצוי בסך של 20,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, כך שסכום התביעה הכולל המעודכן עמד על סך של 85,874 ₪.

...

במהלך דיון ההוכחות התברר כי ציוד בשווי 35,000 ₪ אשר התובעת טענה כי אוחסן ואבד, נמצא על ידה בסופו של דבר (עמ' 19 שורות 19-22).

סוף דבר לנוכח מסקנותיי דלעיל אין מקום לפצות את התובעת בגין עוגמת נפש.

לאור כל זאת, התביעה נדחית.

בהתחשב בכך שהתביעה עמדה בתחילת הדרך על סכום מוגזם ללא הצדקה ומאחר שההליכים בתיק זה נמשכו עד תומם אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של 20,000 ₪.

הנתבעת הכחישה טענות התובע ואף הגישה תביעה שכנגד, בגין חוב כספי שנותר לתובע ולאמו לאחר שרכשו טובין אצל הנתבעת, וזאת בהתאם לכרטסת הנהלת חשבונות המפרט את אספקות הטובין לביתו של התובע.

בהיתחשב בכך כי בפועל הג'קוזי נמצא בביתו של התובע כבלתי שמיש וכן בהיתחשב בטענות הנתבעת לעניין מועד העלאת התלונה ביחס לג'קוזי, אני מוצא לנכון לקבוע, כי על הנתבעת לפצות את התובע בסך של 7,000 ₪.

...

בחינת התחשבנות בין התובע לנתבעת מלמדת כי בהתאם לסיכום ביניהם זוכה התובע בכרטסת הנהלת חשבונות של הנתבעת עבור רכיב הפסיפס.

לפיכך, אני מקבל טענות התובע בסוגיה זו. על הנתבעת לפצות את התובע במחצית מעלות המקלחון, בסך של 2,250 ₪.

לסיכום : שתי התביעות מתקבלות בחלקן בלבד.