תביעת פיצויים על נפילה במדרגות לבריכה

בהמשך, ביקש ממנה הנאשם כי תגיד לחברת הביטוח שנפלה במדריגות על מנת שניתן יהיה לתבוע פיצויים, אך היא סירבה ובעקבות זאת הוא שוב תקף אותה.

בנוסף, העיד מר אלדין מנסור, אביה של המתלוננת, הוא תיאר בנוגע לארוע המתואר באישום הראשון, כי היה בביתו לאחר התפילה ועמד ללכת לישון ולפתע הגיעה אישתו וקראה לו לראות מה עשה הנאשם, זרק את הבגדים של המתלוננת לבריכה וכך גם את הספרים וחומרי הלימוד שלה.

בחוות הדעת נאמר על ידו כי לאחר שעיין בתיקה הרפואי של המתלוננת, מצא כי השבר שניגרם למתלוננת הוא שבר אלכסוני של עצם הזרוע ולפי אופי השבר מדובר בחבלה של המרפק שנגרמת לרוב מנפילה על המרפק וכתוצאה מכוח שהופעל מלמטה למעלה.

...

איני מקבל את טענת ב"כ הנאשם כי מדובר בזוטי דברים.

אשר על כן, אני מרשיע את הנאשם בביצוע עבירה של היזק לרכוש במזיד, בהתאם לסעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

סוף דבר לסיכום האמור לעיל, הנאשם הורשע בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג, בהתאם לסעיף 382(ג) לחוק העונשין (שלש עבירות).

רקע עובדתי וטענות הצדדים: ענייננו בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף, שנגרמו כנטען לתובעת, ילידת 1950, בארוע מיום 27.9.08, בעת שעמדה על הסלע בגן הלאומי – גן השלושה (הסחנה), על-מנת להכנס לבריכה, החליקה על סלע רטוב, חלק ומלא בירוקת, וכתוצאה מהנפילה נפגעה בצורה קשה בירך שמאל (להלן: "הארוע" או "התאונה").

בכתב התביעה נטען, כי בעת שהתובעת עמדה על הסלע על-מנת להכנס לבריכה, החליקה על סלע רטוב, חלק ומלא בירוקת, אלא שבעדותה בפניי טענה, כי ראתה בריכות קטנטונת והתיישבה, כשהתיישבה ראתה שהמים לא עמוקים מידי, היתרוממה כדי לרדת למים והרגישה שמחליקה על משהו רך וחלק: "היתה מן מדרגונת כזו. המדרגונת הזו היתה בתוך המים, הרגליים שלי היו בתוך המים, מכופפות בישיבה. אני התרוממתי לעמידה כדי להכנס לתוך המים והחלקתי. התכוונתי להכניס את כל הגוף שלי לתוך המים ממצב של ישיבה עם רגליים בתוך המים כדי להגיע למצב של כניסת כל הגוף לתוך המים ואז החלקתי על המדרגה עליה עמדתי" (ראה: פרוטוקול מיום 12.7.16, עמ' 7, שורות 8-11 ו-ת/2), ובכלל זה העידה: "...בתמונה ת/3 רואים את הסלע בתוך המים שעליו אני עמדתי והחלקתי..." (שם, שורה 27).

...

מסקנה הזוכה לחיזוק מהאמור בחקירת מרגריטה, שכן לשאלה, האם כשנכנסו בכניסה קיבלו כרטיסים ומפת אתר, השיבה בחיוב, וכי יכול להיות שבעלה קיבל, היא אינה זוכרת, ושנאמר לה, שכל מי שנכנס לאתר ומשלם מקבל את המפה, השיבה שוב שכנראה בעלה קיבל, ובכלל זה העידה, כי התובעת הייתה איתם ברכב.

עם כל ההבנה למצבה הקשה של התובעת, חומרת הפגיעה (שבר בירך), נכות מוסכמת של 20%, ריתוק לכיסא גלגלים למספר חודשים, שני ניתוחים, תלות מוחלטת בזולת למשך מספר חודשים, שהייה אצל בתה נטלי בביתה למספר חודשים, הוצאת הוצאות לריפויה, סיום עבודתה בעיריית חולון, עם כל ההבנה לכל הנזקים שנגרמו, ואני מאמינה כי נגרמו לה נזקים רבים, וסבלה סבל רב, אין מנוס מדחיית התביעה בהעדר אחריות.

לסיכום, אני דוחה את התביעה.

טענות הצדדים: בהתאם לנטען בכתב התביעה, התובע יליד 6.8.1985, התארח יחד עם אחרים בצימר שבבעלותו של הנתבע, במהלך חודש ספטמבר 2017 בזמן חופשת חג. התובע טען בתביעתו כי בתאריך 03.09.2017 בשעה 15:00 ו/או בסמוך לכך, עת ירד התובע במדריגות המובילות לבריכה או ממנה, החליק כתוצאה מהיות הדשא הסינטטי שכיסה את המדריגות, רטוב ומחליק, לא מקובע כראוי וכתוצאה מכך זזה ירעת הדשא באופן שגרם לכך שהתובע עיקם את כף רגלו הימנית ונגרמו לו ניזקי גוף (להלן: "התאונה").

הנ"ל טענה לפניי כי במועד הארוע, ישבה עם אחרים ליד הבריכה, שמעה קול צעקות של בעלה, מר רוחי ניגש אליו בריצה והיא ואישתו של רוחי, נורה, התקדמו למקום התאונה ולמדו כי התובע החליק על המדריגות והבחינו בו תופס במעקה.

הנתבעים הפנו למסמכים הרפואיים ובכלל זה למסמך מיום 18.10.17 אשר בו צוין כי התובע אינו סובל מרגישות "ומתהלך חופשי". הנתבעים טענו כי ככל שבית המשפט יקבל את התביעה, יש לפצות את התובע בגין התקופה שבה שהה בסד גבס, משך חודש וחצי בלבד על סך 8,048 ₪.

...

בהתחשב במהות הפגיעה, העבודה כי בעקבות התאונה נגרם לתובע שבר ברגל ימין, ובהתאם לפסיקה במקרים דומים אני קובעת כי על הנתבעים לפצות את התובע בגין נזק לא ממוני על סך של 20,000 ₪.

סוף דבר: לסיכום - נזקי התובע הם כדלקמן: הפסד שכר בעבר (כולל פנסיה) 25,000 ₪ אובדן כושר ההשתכרות לעתיד 0 ₪ עזרה צד ג' (עבר ועתיד) 4,500 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעה (עבר ועתיד) 1,500 ₪ כאב וסבל 25,000 ₪ סה"כ 56,000 ₪ לאחר הניכוי בגין האשם התורם הפיצוי יועמד על סך 50,400 ₪ .

הנתבעת תשלם לתובע סך של 50,400 ₪ נכון למועד מתן פסק הדין, בצירוף שכר טרחת עו"ד כולל על סך 12,000 ₪, בתוספת החזר אגרת בית המשפט.

לפניי תביעה לפצוי בסך 34,000 ₪ בגין ניזקי גוף שנטען כי נגרמו לתובע, ביום 24.9.21, בעקבות החלקתו על שביל רטוב במהלך ביקור באתר "גן השלושה" (הסחנה) אותו מבטחת הנתבעת.

עם זאת, המדובר כאמור, בשמורת טבע שבתוכה בריכות ומאגרי מים המשמשים לשכשוך המבקרים בה. אין מחלוקת כי בעת הנפילה צעד התובע מהמדרגות אל עבר בריכת השכשוך הקרובה.

...

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עמדתי על נסיבות האירוע, ועיינתי פעם נוספת בראיות ובתמונות שצורפו לכתבי הטענות והוצגו בדיון, ואף בדו"ח חקירת האירוע, שהוגש מטעם הנתבעת במהלך הדיון, החלטתי לדחות את התביעה.

סוף דבר לא מצאתי לקבוע כי הנתבעת נושאת באחריות לנפילתו של התובע ולפיכך לא מצאתי לפסוק לו פיצויים.

רקע ענייננו בתביעה לפצויי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע תוך כדי ועקב עבודתו בשירות הנתבעת 1.

זאת מעבר לכך שגם לוּ הוכחו נסיבות התאונה כנטען בתביעה, לא הוכחה חבות הנתבעת 1, מאחר ולא הובאו ראיות באשר לצורת המדריגות, תקינותן, וכיו"ב. בעדותו בבית המשפט, דבק התובע בגירסתו כי הוא נפל בעת שעלה על הסולם, שגובהו כ- 1.5 מר', אותו תיאר גם כגרם מדרגות של 4-5 מדרגות, שדרכו נהגו לעבור מאיזור הבריכה אל פנים המלון, דרך פתח חלון.

באותו יום, 18/9/18, מולא גם טופס "בקשה למתן טפול רפואי לנפגע עבודה" (טופס 250), (חלק מנספח 2 למוצגי הנתבעים), וכך תוארו בו נסיבות התאונה: "תוך כדי עבודה בבריכה החליק ונפל על רגל ימין וקיבל מכה בברך" בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה מיום 29/11/2018 (נספח 2 למוצגים מטעם הנתבעים), התובע תיאר נסיבות התאונה באומרו: "תוך כדי עבודה בבריכה של בית המלון החלקתי ונפלתי על רגל ימין ונפגעתי בברך ימין". ועוד, בתביעה לקביעת נכות מעבודה מיום 23/03/2019 (נספח 2 למוצגים מטעם הנתבעים), חזר התובע ורשם כי: "תוך כדי עבודה בבריכה של בית המלון ששייך למעביד החלקתי ונפלתי על רגל ימין ונפגעתי בברך ימין". (כל ההדגשות לעיל שלי – ס"י) ויודגש, גם בעת הגשת התביעה לתשלום דמי פגיעה וגם בעת הגשת התביעה לקביעת דרגת נכות, התובע היה מיוצג ע"י משרד ב"כ אשר מייצג אותו בהליך כאן.

...

לאור המקובץ לעיל, ומשלא עמד התובע בנטל הוכחת נסיבות התאונה, כנטען בתביעה, לא נותר אלא לדחות את תביעתו.

סוף דבר דין התביעה להידחות.

אי-לכך, הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעות, באמצעות בא כוחן, הוצאות משפט בסך 3,000 ₪, וזאת תוך 60 ימים מיום מתן פסק הדין.