אומר כבר עתה, כי בנקודה זו ראיתי להעדיף את גרסת הקבלן על פני גרסת המזמין ולפסוק לראשון את יתרת התמורה החוזית שלא שולמה, משלא שוכנעתי כי סיבת הפסקת עבודות הבניה ואי השלמתן הייתה נעוצה בקבלן, ומשלא הוכח כי האחרון הפר את ההסכם הפרה יסודית השוללת ממנו את הזכאות ליתרה זו.
ראשית, גרסת המזמין גם בסוגיה זו לא הייתה אחידה, שכן תחילה טען בכתב ההגנה, בתביעה שכנגד ובתצהיר עדותו הראשית, כי הקבלן הפסיק את עבודות הבניה בשל קשיים כלכליים, ואילו בעדותו לפניי מסר גרסה אחרת ולפיה הקבלן נטש את האתר בשל הצורך שלו לסיים בניה של בתים אחרים (עמ' 19, ש' 10-13).
פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית
סעד נוסף לו עתר המזמין בגדר התביעה שכנגד הוא פיצוי מוסכם בסך 20,000 ₪ בגין הפרה יסודית של ההסכם, כמצוין בסעיף 25 להסכם הקובע, כי "במקרה של הפרה יסודית של ההסכם, ישלם הצד המפר סך של 20,000 ₪ במילים עשרים אלף ₪ וזאת בנוסף לכל סעד אחר". ההפרות הנטענות המזכות את המזמין בפצוי המוסכם הן המפורטות בסעיף 32 לכתב התביעה שכנגד: איחור במסירה, אי השלמת עבודות הבניה ובצוע העבודות ברמה לקויה.
משכך, משהוכיח המזמין את זכותו לפיצויים על הנזק שניגרם לו בגין ליקויי בניה, יהיה זכאי לפצוי בגין תיקון הליקויים, אך לא לפצוי המוסכם בגין ביצוע בניה ברמה לקויה, שכן זה יהיה כפל פיצוי - דבר הנוגד את הדין.
...
לאור האמור, מקום שתרם המזמין בהתנהגותו תרומה משמעותית לעוגמת הנפש הנטענת על ידו, אין מקום לפסוק עבורו פיצוי בגין כך. ומשכך, אני דוחה את התביעה ברכיב זה.
סיכום ותוצאה
התביעה העיקרית מתקבלת במלואה.
בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 65,000 ₪, וכן הוצאות משפט הכוללות החזר בגין חוות דעת המומחה מטעמו ומומחה בית המשפט והחזר אגרות משפט ששולמו בגין התביעה העיקרית.
בנוסף תשלם הנתבעת שכנגד לתובע שכנגד שכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪, וכן הוצאות משפט הכוללות החזר בגין חוות דעת המומחה מטעמו וחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, וכן החזר אגרות בתביעה שכנגד באופן יחסי, זאת בהתחשב בסכום התביעה שהתקבל לעומת סכום התביעה שהוגש.
