תביעת פיצויים על ביטול טיסה לפי חוק שירותי תעופה

בנגוד לטענת המשיבה לפיה תבעה המבקשת פיצוי סטאטוטורי לפי חוק שירותי תעופה, אותו לא ניתן לתבוע במסגרת תובענה ייצוגית, המבקשת לא תבעה את הפצוי הסטאטוטורי הנ"ל. המבקשת תבעה בגין נזקים ממוניים ונזקים שאינם ממוניים שנגרמו לה בגין היתנהלות משיבה בבטול טיסותיה.

עיקרון זה עוגן בסעיף 10 לחוק התובלה האווירית אשר קובע כי: "אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שניגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו". ברע"א 8491/16 Alia Royal Jordanian Airlines נ' ממן (23.2.17) צוין כי היחס בין הוראות חוק שירותי תעופה, חוק התובלה האווירית וחוק הטיס טרם הוכרע בפסיקה.

...

הגעתי לכלל מסקנה אין אפשרות סבירה כי התביעה תוכרע לטובת המבקשת משני טעמים נפרדים: טעם ראשון הוא כי בשל עקרון ייחוד העילה לא ניתן לתבוע בגין עיכובי וביטולי טיסות מכוח עילות שאינן קבועות בחוק שירותי תעופה ובחוק התובלה האוירית.

בקשת האישור ותביעת המבקשת נדחות, אפוא.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות בסכום כולל של 20,000 ₪.

עוד טענה, שגם אם בקשת האישור הייתה מוגשת בהתאם לחוק התובלה האוירית, תש"ם -1980 (להלן: "חוק התובלה האוירית"), או חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה"), הרי שגם אז למבקשת לא קיימת עילת תביעה כלשהיא בנסיבות העניין, בהנתן כי נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, לא יהיה זכאי לפיצויים במידה וקיבל הודעה על ביטול הטיסה לפחות 14 ימים לפני מועד הטיסה.

ביהמ"ש בעיניין ועקנין קובע כי עיקרון זה עוגן בסעיף 10 לחוק התובלה האוירית אשר קובע כי: "אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שניגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו". כמו כן, ביהמ"ש בעיניין ועקנין דן ביחס בין הוראות האמנה והוראות חוק שירותי תעופה, ועל יסוד פסיקה ודברי ההסבר להצעת החוק קובע כי "המחוקק היה ער להוראות האמנה, אך סבר כי אין די בהוראותיה לגבי הנושאים הכלולים בחוק, ולפיכך חוּקָק הוא". עוד ציין כי "חוק שירותי תעופה הוא חוק ספציפי ומאוחר לחוק התובלה האווירית, כך שהאמנה אינה גורעת מהזכויות שהוענקו בחוק שירותי תעופה" תוך שהוא מפנה לעניין לוין, הנזכר לעיל.

...

אולם, ביהמ"ש התייחס בעניין ועקנין לפסק דין זה וקבע כלהלן: "73. אין בידי לקבל את הפסיקה שצוינה על ידי המבקשת, ואשר לשיטתה מעידה על כך שאמנת מונטריאול אינה חלה על הנסיבות דנן. אותה פסיקה אינה עוסקת במצבים של עילה בשל עיכוב או ביטול טיסה אלא בעילות אחרות, כגון בנזקים שנגרמו עקב הטסת נוסעים מבלי שהייתה בידיהם ויזה, או אז נקבע כי אלו נזקים שמקורם בבידוק לפני שלב התובלה האווירית, ומשכך אמנת מונטריאול אינה חלה עליהם [ר' למשל: רת"ק (מחוזי ת"א) 30901-05-17 אתיופיאן איירליינס נ' לוי [פורסם בנבו] (27.7.17)].

אשר על כן, המסקנה היא כי על המחלוקת חל סעיף 6 לחוק שירותי תעופה שמחייב מוביל אווירי להשיב לנוסע את מחיר הכרטיס, אך פוטר אותו על פי ס"ק (ג)(1) מתשלום פיצוי כאשר הנוסע קיבל הודעה על הביטול "14 יום לפחות לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה". הוראת סעיף 6 אינה מגבילה שיקול דעת המוביל האווירי לעניין סיבת הביטול.

סוף דבר ביהמ"ש דוחה הבקשה ומחייב המבקשת בשים לב לכך שהתקיימו רק שני דיונים, ללא דיון בבקשות מקדמיות, בתשלום שכ"ט ב"כ המשיבה בסך של 15,000 ₪ בלבד.

עוד ציינה המשיבה כי הגם שאין כל זכאות לפצוי במקרים של ביטול טיסה שאינו בשליטת המוביל האוירי, בנסיבות מסוימות, ומשיקולים שרירותיים, המשיבה מפצה, לפנים משורת הדין, נוסעים בטיסות ארציות שבוטלו, בהתאם לרף הפצוי על פי חוק שירותי תעופה, גם אם ביטול הטיסה נגרם בשל תקלה טכנית בלתי צפויה שלא הייתה בשליטתה.

עוד הפניתה המשיבה לסעיף 10 לחוק תובלה אוירית שקובע כי "אחריותו של המוביל, עובדיו סוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שניגרם עקב מותו של הנוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תשמע כל תביעה לפצוי על אותו הנזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה בסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו". כמו כן נקבע בת"צ (מחוזי מרכז) 55278-03-18 סנדלמן נ' Ryanair Limited (פורסם בנבו, 19.8.2020) כי לאור מילותיו המפורשות של סעיף ייחוד העילה, אין לתבוע מוביל אוירי בעילות שאינן מכוח חוק שירותי תעופה בנסיבות שבהן חלה אמנת מונטראול.

...

לאור הקבוע בסעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות לא יאושר ניהול תובענה ייצוגית בגין פיצוי ללא הוכחת נזק ומשכך דין בקשת האישור להידחות.

בהינתן כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את בקשת המבקש לאישור התובענה כייצוגית.

המבקש ישלם למשיבה בגין שכ"ט עו"ד סך כולל של 30,000 ₪.

במוקד פסק הדין עומדת לפיכך השאלה אם עומדת לתובעים הזכות לתבוע פיצויים על יסוד עילות נפרדות מאלו שלפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012, או שמא, כטענת הנתבעת, יש לדחות טענת זו נוכח עיקרון "ייחוד העילה". שאלה נוספת שעומדת להכרעה נובעת מטענתם החלופית של התובעים, הטענה שיש להשית על הנתבעת תשלום "פיצויים לדוגמא", נוכח היחס שקיבלו במהלך עיכוב הטיסות.

...

הטענה לאי אספקת שירותי מזון ומשקאות בזמן ההמתנות בשדה התעופה – נדחית.

לא מצאתי לפיכך בסיס לטענה שיש לחייב את הנתבעת בתשלום "פיצויים לדוגמא" ואף טענה זו – נדחית.

נוכח כל האמור אני דוחה את התביעה.

סעיף 10 לחוק התובלה האוירית קובע הוראה לפיה אחריותו של מוביל אוירי מוגבלת לחיובים הנובעים מאמנת מונטראול: "אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שניגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו." אין ספק כי נזקים שנגרמו לנוסעים עקב ביטול טיסה, או שינוי תנאיה, הם בכלל הנזקים האמורים בסעיף 10 לחוק התובלה האוירית.

עמד על כך בית המשפט המחוזי בבאר שבע ברת"ק (ב"ש) 23722-05-19  אוקראין אינטרנשיונאל אירליינס בע"מ נ' וואלה טורס בע"מ ואח' [פורסם במאגרים המשפטיים], בדברים הבאים: "שאלו הפוסקים אם, נוכח הוראות "פטור מאחריות לפי דינים אחרים" לפי סעיף 10 לחוק התובלה האוירית, תש"ם - 1980, ניתן לתבוע תביעה כלשהיא מלבד סכומי הפצוי "ללא הוכחת נזק" הקבועים בחוק שירותי תעופה (הגובר בהיותו חוק מאוחר ומיוחד).

...

אני סבור כי בנסיבות מקרה זה, שבו נגרמה לתובעים פגיעה חמורה, אף אם איננה ברת פיצוי ברובה, היה על הנתבעת להקפיד הקפדה יתרה על תשלום הפיצוי המגיע לתובע לפי החוק.

לפיכך אני קובע כי, בהינתן הרקע האמור, יש לראות את הפרת החוק ע"י הנתבעת במקרה זה כהפרה חמורה במיוחד.

התוצאה היא כי אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכומים כדלקמן: סך של 1,127 ₪ עבור השבת 80% מעלות כרטיס הטיסה של התובע.