תביעת פיצויים לפי חוק פלת"ד בגין פגיעה בהחלפת גלגל

הרקע לתובענה מונחת לפניי תובענה, אשר הוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן – "חוק הפלת"ד"), בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לתובע (יליד אוקטובר 1968), בתאונת דרכים מיום 31.12.2018 (להלן- "התאונה").

הנכות הרפואית לכאורה, אין חולק כי מדובר בתאונה המוגדרת כ'תאונת דרכים' מכוח הוראות חוק הפלת"ד, עת נפגע התובע בגבו, במהלך ניסיון להחליף גלגל תקול ברכבו.

וכך סוכמו הדברים בספרו של המלומד דוד קציר (פיצויים בשל ניזקי גוף, מהדורה רביעית בעמ' 259) ובזו הלשון:   "נכויות בשיעור נמוך, של 5%, או אפילו עד 10%, מטבען שאינן עלולות להשפיע על כושר התיפקוד בנוגע להשתכרות, אצל אדם מן הישוב; במקרים כאלה, הנטייה היא שלא לפסוק את הפצוי לפי אחוז הנכות, אלא, מקום שבית-המשפט משתכנע שאפשר שהנכות תהיה בעלת משמעות תפקודית, הוא עשוי לפסוק סכום גלובאלי בפריט נזק זה..." שנית, ניתן להניח, כי העובדה שהתובע סובל מכאבים בגבו ועליו להמנע מהרמת משקל מעל ל- 10 ק"ג (על-פי המלצת רופא תעסוקתי), מיגבלות המקנות לו שיעור נכות רפואית, אפילו נמוכה, ישפיעו במידה מסוימת על עבודתו.

...

לעניין זה, יפים הדברים אשר נקבעו בע"א 663/84 אליהו עטיה נ' יגאל עטיה, פ"ד מד(3) 720, 730) כדלקמן: "סיכמתי את עמדתנו בסוגיה זו בע"א 487/82 [5], בעמ' 24, לאמור: "גישת בית-משפט זה, כפי שהתפתחה בשנים האחרונות, היא, שעקרונית יש לתת עדיפות לדרך החישוב הקונוונציונאלי והמפורט, העשוי, ברוב מקרים, להביא לתוצאה מדויקת וצודקת יותר, אולם, כאשר אין בפני בית המשפט מספיק נתונים אובייקטיביים, המאפשרים חישוב כאמור, אזי מציאת הפתרון בדרך האומדן הגלובאלי הינה לגיטימית ואף רצויה". אשר על כן, אני קובע כי התובע היה זקוק באופן זמני לעזרת צד ג', בתקופה הסמוכה שלאחר התאונה.

סוף דבר בהתאם לתחשיב שערכתי כמפורט לעיל, עומד נזקו של התובע כדלקמן: הפסד שכר לעבר - 21,470 ₪ הפסד שכר לעתיד - 40,000 ₪ הפסדי פנסיה - 7,680 ₪ עזרת הזולת לעבר ולעתיד - 10,000 ₪ הוצאות נסיעות ורפואיות לעבר ולעתיד - 5,000 ₪ כאב וסבל - 16,190 ₪ ======= סה"כ: 100,340 ₪ ======= מהסך הנ"ל יופחתו דמי פגיעה בסך של - 16,782 ₪ ומענק נכות צמיתה בסך של - 24,338 ₪, אשר שולמו לתובע על ידי המל"ל, בגין התאונה.

אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובע, סך של – 59,220 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של – 15.21%, בשכר העדים כפי שנפסק, ובצירוף אגרת משפט כפי ששולמה.

לפני תביעה לתשלום פיצויים לפי חוק הפלת"ד. התובע יליד 1953 נפגע לטענתו ביום 19.1.13 בסמוך לשעה 16:00 בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק.

הגרסה החמישית לטענת הנתבעת ניתנה במישטרה שם נטען שהתאונה אירעה תוך כדי החלפת הגלגל כשפנה לקחת פטיש (והנתבעת טוענת כי בבית המשפט הגרסה הייתה שהוא נפגע בשלב הניסיון להכניס את הגלגל למקומו-זו הגרסה השישית ולא כשהלך להביא פטיש).

...

במועד התאונה עבד לטענתו כקבלן משנה עבור "מחפרוני העמק". אי דיוקים אלו הביאו את הנתבעת למסקנה כי האירוע הנטען לא אירע וכי מדובר בניסיון "להלביש" אירוע תאונתי אחר על תאונת דרכים בה מעורבת לכאורה המשאית המבוטחת על ידה ולמעשה זהו עיקרה של המחלוקת ובכך עוסק רובו של התיק.

משכך, כשאירעה תאונה ובה פגיעה גופנית, כפי הנראה בעבודה, קיים המל"ל שגם הכיר ושילם תגמולים לתובע ברם אין מנוס אלא להורות על דחיית תביעה זו. הנזק למעלה מהצורך אתייחס גם לסוגית הנזק אם כי היא פשוטה יותר.

הפסדי השתכרות לעתיד לא ראיתי מקום לסטות מעקרונות החישוב לעיל שכן על פי נתוני התיק (הדלים) וההשלכות הצפויות של הנכות, מה שהיה הוא מה שיהיה ככל שהדברים נוגעים לתאונה, אני מקבל את עמדת התובע לפיה יש לבצע חישוב עד הגיעו לגיל 70.

אם כך, אילו התביעה הייתה מתקבלת, היה על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 145,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 1000 ובצירוף שכ"ט בשיעור 13%+מע"מ. אלא שבנסיבות העניין נדחית התביעה.

רקע וטענות הצדדים ענייננו בתביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, (להלן: "החוק").

על-פי מבחן זה "טפול דרך" ו"תיקון דרך" הם "טפול ותיקון 'שנוהגים לעשות בדרך' ולא נזקקים בו בדרך כלל למוסכים ולבעלי מיקצוע, היינו – תיקון וטפול שצפוי מכל נהג ברכב לעשותו ואין מצפים ממנו להזמין בעל מיקצוע לתיקון כזה או להביא את הרכב למוסך לשם תקונו. החלפת גלגל, מילוי מים, הוספת שמן, החלפת נורה ואולי גם החלפת 'חגורה' הם טיפולים ותיקונים שנהגים נוהגים לעשות בעצמם, ולא נזקקים בהם למוסכים דוקא" (עמדת השופט ד' מועלם בת"א (שלום כ"ס) 3652/94 אלטמן נ' עילית (אמריק) חברה לביטוח בע"מ, פ"מ התשנ"ה(4) 63, 69 (1995) (להלן: עניין אלטמן); עמדה זו אומצה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א (מחוזי י-ם) 3204/02 קורנגולד נ' אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 26.6.2003) ובמספר פסקי דין נוספים של הערכאות המבררות)" (ההדגשות שלי – ס"י).

...

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי התאונה אינה נופלת בגדרי "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק.

משכך, התביעה נדחית.

5,500 ₪), הנני מחייב את התובע לשאת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לנתבעת בסכום כולל של 12,000 ₪ (כולל מע"מ), ואשר ישולמו תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

רקע וטענות הצדדים בפני תביעת נזיקין עפ"י חוק הפלת"ד. תובע 1 הנו עיזבון המנוח ס. ש. ש. ז"ל, רווק, יליד 25.11.91, שמצא את מותו בתאונת דרכים טראגית ביום 25.01.17, עת החנה את רכבו (להלן: "הטנדר") בשולי הדרך בכביש 6 ליד בית קמה ונדרס ע"י משאית שחלפה במקום.

בהעתקי הדיווחים למוקד המישטרה מופיע דיווח נוסף בשעה 09:56 (העשרה 5) עם תוכן זהה להודעתו של מר גבריאל אך ללא זהוי מוסר ההודעה כך שלא נראה כי ניתן להתייחס לרישום זה. גם לעניין הכלים הפזורים בכביש אינו יכול להוות הוכחה לכך שהמנוח עסק בהחלפת גלגל שכן מהתמונות ומדוח הבוחן תנועה עולה כי ארגז הכלים של המשאית ניזוק ונפתח כך שייתכן שכלים של המשאית היו אלה שבכביש ולא של המנוח.

תאונה מעורבת בסעיף 1 לחוק הפלת"ד נקבעה הגדרת "תאונת דרכים" כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה כשיראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי.

לשם כך יש לקבוע אם חלק מהניזוקים או כולם הם "נוסעים", ואותם תהא אחראית לפצות רק חברת הביטוח של הרכב שבו הם "נסעו". כאשר מדובר בנפגעים שאינם נוסעים, והתקיים מגע פיסי בין כלי הרכב או בין כלי רכב לניזוקים, חברות הביטוח של כלי הרכב חבות ביחד ולחוד לפי ס' 3(ב) לחוק.

...

אני דוחה את טענת התביעה להפסדי פנסיה וקיצבת זיקנה שכן נקבע כי החישוב לפי הלכת פינץ כולל פנסיה והטבות סוציאליות.

אני סבור כי נכון לקבוע שהתובעים יפוצו בסך 25,000 ₪ בגין הוצאות קבורה.

סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעים ישלמו לתובעים את הסכומים דלעיל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.2% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום ניתן היום, ה' תמוז תשפ"א, 15 יוני 2021, בהעדר הצדדים.

מבוא לפניי תביעה נזיקית שהוגשה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ו-1976, בקשר עם תאונה מיום 16.4.19.

הנתבעת טענה כי התובע מירמה, הוא נפגע עת ניסה להחליף גלגל במשאית של אביו , שיש לו קו חלוקה בפסגת זאב, ולא ברכבו הפרטי המבוטח על ידה, לפיכך היא כופרת בחבות.

תשובה זו אינה תומכת בטענת מירמה, אופן התשלום או הסטאטוס של התובע בעיסקו של אביו, אם ישנו כזה, אינו רלוואנטי לסוגית הכסוי הבטוחי של המשאית, שכן מדובר ב"תיקון דרך" וככזה גם נוסע או זר שאין זה עסוקו להחליף תקר, יכול להיות מכוסה (ראו ס' 1 לחוק הפלת"ד והתנאים להכרה בארוע כזה כתאונת דרכים בהלכה הפסוקה, לדוגמא רע"א 372/10 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ספנייב, (16.6.2010)).

...

סיכום ביניים אשר על כן, בהעדר ראיה לכך שהתובע ניסה להונות את הנתבעת, ולאחר שהאמנתי לדבריו, אני קובעת כי חבות הנתבעת בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 הוכחה.

פיצוי גלובאלי נוכח שיעור הנכות ואופייה, יחד עם האמור בהלכה הפסוקה לגבי נכויות בשיעור נמוך (ראו רע"א 7798/18 פלונית נ' שושנה ואח' (22.11.2018), הגעתי למסקנה כי יש לפסוק פיצוי גלובאלי בנוגע לגריעת שכר בעתיד, ופיצוי זה אני מעמידה על סך של 30,000 ₪.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 40,000 ₪ (30,000 ₪ הפסד שכר בעתיד ו-10,000 ₪ כאב וסבל).