הנידרש לנדון
המשיב הגיש תביעה נזיקית מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן – חוק הפלת"ד) בשל ניזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 12.5.19 (להלן- התאונה).
אמנם מצאנו החלטות בהן ראה בית המשפט בעצם העובדה שניפגע פנה לבדיקה פרטית כעילה להבאת ראיות לסתור, דוגמאת החלטתו של כב' הש' גיא שני עוד בשבתו בערכאת השלום בעיניין תא (ראשון לציון) 67143-11-18 - פלונית נ' שומרה חברה לביטוח בעמ, (2020) -
"הנתבעת מעלה - ולא בפעם הראשונה - את טענותיה והשגותיה הקשות לגבי מהימנות בדיקות ה- USהמבוצעות באופן פרטי על-ידי ד"ר רוזנברג, ככל הנראה עבור תובעים רבים. כשלעצמי, איני סבור כי במסגרת הבקשה שלפניי עליי להדרש ולהכריע במכלול טענות הצדדים בעיניין זה. לדידי, העובדה שהמוסד לביטוח לאומי העניק נכות בגין ממצא של קרע, והממצא מבוסס על בדיקת USשבוצעה באופן פרטי על-ידי התובעת (ואין בדיקת הדמייה נוספת של גורם רפואי אחֵר), די בה, בהיתחשב במכלול הנסיבות שהועלו ובשים לב לכללים המיוחדים של תביעות לפי חוק הפלת"ד, כדי להצדיק בירור נוסף. ודוק: לא נעלמה מעיני טענתה של התובעת כי הוועדה הרפואית בצעה בדיקה קלינית, אולם בסופו של יום הנכות ניתנה בגין קרע בשרירי הכתף, והחשיבות של בדיקת ההדמייה בכגון דא - ברורה."(ה.ש – צ.ו)
ואולם על דרך הכלל לא ראו בתי המשפט בעצם העובדה שעסקינן בבדיקת אולטרסאונד פרטית כשלעצמה עילה להבאת ראיות לסתור ודרשו "דבר מה נוסף" לצורך מתן ההיתר, דוגמאת היותה של הבדיקה בדיקה בודדה ללא הפניה רפואית לביצועה, העידר טפול רפואי נמשך לאחר ביצוע הבדיקה וכיוצ"ב. כך כדוגמה, בהחלטה שניתנה על ידי מותב זה כתבתי -
"... בית המשפט סבר כי יש מקום להתיר הבאת ראיות לסתור לא בשל כך שבדיקת הדמיה מהוה מעין חוות דעת רפואית, אלא בשל כך שמדובר בחוות דעת שניתנה ע"י מכון פרטי בהפניה של עורך דין, להבדיל מהפנייה רפואית מסודרת על ידי רופא מטפל. אכן אין לקבוע כלל כי בכל פעם שניפגע פונה מיוזמתו למכון פרטי לבדיקת מצבו הגופני כתוצאה מהתאו"ד הדבר יהווה עילה להבאת ראיות לסתור ואולם , כפי שהבהיר בית משפט קמא יש בדבר להעלות תהיות , כאשר מדובר במסמך יחידי ללא המשך היתערבות רפואי וללא שקדמה לו הפנייה רפואית וכן בהתייחס למכלול התהיות שהזכרנו לעיל ובכלל זה עצם העובדה שוועדת הערר לא ידעה על התאונה השנייה של המבקשת והחלטתה לעניין הנכות בגב תחתון של המבקשת מעלה תהיות , הרי שבמצטבר יש בכך להצדיק את החלטת בית משפט קמא להבאת ראיות לסתור..." (ה.ש- צ.ו; רעא (מרכז) 63037-02-20 - ע. ס. נ' ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בעמ (2020) וכן ראו רעא (מרכז) 35272-04-20 - כלל חברה לביטוח בע נ' ג. מ, (2020))
מילים אחרות, הדברים נתונים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית עד כמה הגשת בדיקת אולטרסאונד פרטית מעוררת תהיות בנסיבות העניין, שיקול דעת אשר על דרך הכלל ערכאת העירעור תמעט להתערב בו .
...
וכך נכתב בעניין רע"א 2851/20 הנ"ל ע"י כב' הש' וילנר –
"... הוראות חוק הפיצויים, כמו גם הוראות החוק המסדירות את סדרי עבודתן של ועדות המל"ל, אינן אוסרות על הצגת חוות דעת מטעם הניזוק בפני ועדות אלה (ראו: ריבלין, בעמודים 786-785). כיבוד רצון המחוקק מוביל, אפוא, לכלל מסקנה כי אין לאסור על הצגת חוות דעת רפואית מטעם הניזוק בפני ועדה רפואית של המל"ל, ומשכך, אין בעצם הצגתה של חוות דעת כאמור כדי להצדיק מיניה וביה מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעות הוועדה הרפואית. יש לזכור גם כי אין זה מתחייב שהצגת חוות דעת פרטית בפני ועדה רפואית של המל"ל תפגע בהכרח בשיקול דעתה העצמאי ובאובייקטיביות שלה (ראו והשוו: רע"א 271/20, בפסקה 13)...." (ה.ש – צ.ו).
אמנם מצאנו החלטות בהן ראה בית המשפט בעצם העובדה שנפגע פנה לבדיקה פרטית כעילה להבאת ראיות לסתור, דוגמת החלטתו של כב' הש' גיא שני עוד בשבתו בערכאת השלום בעניין תא (ראשון לציון) 67143-11-18 - פלונית נ' שומרה חברה לביטוח בעמ, (2020) -
"הנתבעת מעלה - ולא בפעם הראשונה - את טענותיה והשגותיה הקשות לגבי מהימנות בדיקות ה- USהמבוצעות באופן פרטי על-ידי ד"ר רוזנברג, ככל הנראה עבור תובעים רבים. כשלעצמי, איני סבור כי במסגרת הבקשה שלפניי עליי להידרש ולהכריע במכלול טענות הצדדים בעניין זה. לדידי, העובדה שהמוסד לביטוח לאומי העניק נכות בגין ממצא של קרע, והממצא מבוסס על בדיקת USשבוצעה באופן פרטי על-ידי התובעת (ואין בדיקת הדמייה נוספת של גורם רפואי אחֵר), די בה, בהתחשב במכלול הנסיבות שהועלו ובשים לב לכללים המיוחדים של תביעות לפי חוק הפלת"ד, כדי להצדיק בירור נוסף. ודוק: לא נעלמה מעיני טענתה של התובעת כי הועדה הרפואית בצעה בדיקה קלינית, אולם בסופו של יום הנכות ניתנה בגין קרע בשרירי הכתף, והחשיבות של בדיקת ההדמייה בכגון דא - ברורה."(ה.ש – צ.ו)
ואולם על דרך הכלל לא ראו בתי המשפט בעצם העובדה שעסקינן בבדיקת אולטרסאונד פרטית כשלעצמה עילה להבאת ראיות לסתור ודרשו "דבר מה נוסף" לצורך מתן ההיתר, דוגמת היותה של הבדיקה בדיקה בודדה ללא הפניה רפואית לביצועה, העדר טיפול רפואי נמשך לאחר ביצוע הבדיקה וכיוצ"ב. כך כדוגמה, בהחלטה שניתנה על ידי מותב זה כתבתי -
"... בית המשפט סבר כי יש מקום להתיר הבאת ראיות לסתור לא בשל כך שבדיקת הדמיה מהווה מעין חוות דעת רפואית, אלא בשל כך שמדובר בחוות דעת שניתנה ע"י מכון פרטי בהפניה של עורך דין, להבדיל מהפנייה רפואית מסודרת על ידי רופא מטפל. אכן אין לקבוע כלל כי בכל פעם שנפגע פונה מיוזמתו למכון פרטי לבדיקת מצבו הגופני כתוצאה מהתאו"ד הדבר יהווה עילה להבאת ראיות לסתור ואולם , כפי שהבהיר בית משפט קמא יש בדבר להעלות תהיות , כאשר מדובר במסמך יחידי ללא המשך התערבות רפואי וללא שקדמה לו הפנייה רפואית וכן בהתייחס למכלול התהיות שהזכרנו לעיל ובכלל זה עצם העובדה שועדת הערר לא ידעה על התאונה השנייה של המבקשת והחלטתה לעניין הנכות בגב תחתון של המבקשת מעלה תהיות , הרי שבמצטבר יש בכך להצדיק את החלטת בית משפט קמא להבאת ראיות לסתור..." (ה.ש- צ.ו; רעא (מרכז) 63037-02-20 - ע. ס. נ' ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בעמ (2020) וכן ראו רעא (מרכז) 35272-04-20 - כלל חברה לביטוח בע נ' ג. מ, (2020))
מילים אחרות, הדברים נתונים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית עד כמה הגשת בדיקת אולטרסאונד פרטית מעוררת תהיות בנסיבות העניין, שיקול דעת אשר על דרך הכלל ערכאת הערעור תמעט להתערב בו .
הבקשה נדחית.
