תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ

ביום 16.10.2005 הגיש המבקש לבית משפט השלום תביעה נגד המשיבים לפי חוק הפלת"ד (להלן: התביעה הראשונה).

זאת, "כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעיניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט" (ראו: אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 648 (מהדורה רביעית, 2011); ראו גם: רע"א 7097/11 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' קוואסמה, פסקה 7 (5.8.2012); יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 479-477 (מהדורה 4, 2013); זאת, למעט במקרים שבהם קיימת קביעה על-פי דין בנידון, ולא ניתן היתר להביא ראיות לסתור קביעה זו, כאמור בסעיף 6ב לחוק הפלת"ד. ואולם, אף קביעות הנכות על ידי הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי דורשות, ככלל, את בדיקת הניזוק על ידן (ראו: תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956)).

...

בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' יעקובי, מ' בר-עם ו-ח' מרים לומפ) בע"א 57289-10-20 מיום 15.2.2021, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ג' ארנברג) בת"א 64885-12-15 מיום 7.9.2020.

ואולם, משהגענו לכלל מסקנה כי ככלל, יש להשעות את מרוץ התיישנותה של תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף למשך תקופת שהייתו של תובע במאסר במדינה זרה, הרי שאין להביא במניין תקופת ההתיישנות של התביעה השנייה אף את תקופת המאסר בחו"ל – אשר ארכה כשנתיים ו-11 חודשים.

נמצאנו למדים, אפוא, כי תקופת התיישנותה של התביעה השנייה אינה עולה על שבע שנים, ומשכך תביעה זו לא התיישנה.

סוף דבר: לו תישמע דעתי, כי אז נורה על קבלת הערעור, כך שפסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי יבוטלו, והדיון יוחזר לבית משפט השלום לשם בירור תביעת המבקש לגופה.

הנידרש לנדון המבקש, יליד 1983, נפגע בתאונת דרכים ביום 8.8.18 (להלן- התאונה) בשלה הגיש תביעת פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו ע"פ חוק הפלת"ד. ואולם עוד קודם להגשת התביעה הנזכרת פנה המבקש למשיבה בדרישה לפצותו בגין נכותו בשל פוליסת ביטוח פרטית בה בוטח על ידה (להלן- הפוליסה הפרטית).

ואולם בנידון לא הסכימה המשיבה כי ד"ר וייס כמומחה בהליך הפלת"ד וכן לא הסכימה לקבל את חוות דעתו הנזכרת לצורך קביעת נכותו של הנפגע בהליך זה, לפיכך מנוע בית המשפט מלעשות שימוש בחוות דעת זו ועליו למנות מומחה מטעמו (וראו לעניין זה, כדוגמה, ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. טיארה עבדול אחמד (1991) .

זאת ועוד, בנידון המבקש עצמו הגיש בקשה למינוי מומחים מטעם בית המשפט ולא טען בבקשתו כי ברצונו להיסמך על חוות דעתו של ד"ר וייס תחת מינוי מומחה אורתופדי, טענתו זו של המבקש עלתה אך ורק לאחר שבית משפט קמא בהחלטתו מיום 11.1.20 ניאות למנות מומחים אך ורק כנגד השתת שכרם על המבקש.

בכגון דא מצאנו את עמדת בית המשפט בתיק 11514-11-13 היג'א נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (2016) - "הצדדים פעלו בהתאם לתקנות המומחים וחוק הפלת"ד הקובעים הסדר ספציפי. על כן, גם לו היה ספק כלשהוא האם יש לסטות במקרה דנן מהוראות הדין בכל הנוגע לקביעת דרגת נכות בתביעה על פי חוק הפלת"ד – היתנהלות הצדדים ובעיקר היתנהלות התובעת עצמה, אשר בד בבד עם הגשת תביעת דנן עתרה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי, ובהמשך עתרה למינוי מומחה נוסף, מעידה כי אף היא סברה שאין לסטות מהוראות תקנות המומחים...צדדים רשאים להגיע להסכמה כי נכות אשר נקבעת על ידי גורם מסוים (נוסף על המקרים הנימנים על הוראת סע' 6ב' לחוק הפלת"ד), הנה הנכות שתחייבם, מבלי צורך במינויו של המומחה מטעם ביהמ"ש. הצדדים לא פעלו בדרך זו" יתר על כן, בת"א (מחוזי-ת"א) 1303/85 גולן דוד נ. קובלקי שירותי שאיבה בע"מ (1989) הבהיר כב' הש' א. הומינר כי אכן על אף הוראות סע' 6ב לחוק הפלת"ד התובע יכול להסכים לאחוזי נכות להם טען הנתבע (וראו לעניין זה בר"ע 133/87 הסנה חברה ליטוח בע"מ נ. יהודה שיטרית (1987)) ואולם על אף שכך העובדה שהנתבעים בדקו את התובע ע"י רופא מטעמם אינה מחייבת אותם לצרף את חוות הדעת האמורה כחלק מכתב הגנתם שכן הוראת סע' 6 ב היא הוראה דיונית שמשמעותה שראיות רפואיות אשר קודם לכן יתכן שהיו כשירות הופכות לבלתי קבילות ! כאשר המקרה היחיד בו אפשר להביא ראיות מכוח הסיפא לסע' 6 ב' לחוק הוא במקרה בו ניתנה רשות להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל וכי- "אם יורשה התובע להגיש את חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעים כהודאת בעל דין תעשה פלסתר כל מטרתו של סע' 6 ב לחוק" אינני מקבל את טענת המבקש כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב בכך שלא הסכימה לקבל את הנכות שנקבעה בהליך הפוליסה הפרטית להליך הנידון.

...

בכגון דא מצאנו את עמדת בית המשפט בתיק 11514-11-13 היג'א נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (2016) - "הצדדים פעלו בהתאם לתקנות המומחים וחוק הפלת"ד הקובעים הסדר ספציפי. על כן, גם לו היה ספק כלשהו האם יש לסטות במקרה דנן מהוראות הדין בכל הנוגע לקביעת דרגת נכות בתביעה על פי חוק הפלת"ד – התנהלות הצדדים ובעיקר התנהלות התובעת עצמה, אשר בד בבד עם הגשת תביעת דנן עתרה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי, ובהמשך עתרה למינוי מומחה נוסף, מעידה כי אף היא סברה שאין לסטות מהוראות תקנות המומחים...צדדים רשאים להגיע להסכמה כי נכות אשר נקבעת על ידי גורם מסוים (נוסף על המקרים הנימנים על הוראת סע' 6ב' לחוק הפלת"ד), הינה הנכות שתחייבם, מבלי צורך במינויו של המומחה מטעם ביהמ"ש. הצדדים לא פעלו בדרך זו" יתר על כן, בת"א (מחוזי-ת"א) 1303/85 גולן דוד נ. קובלקי שירותי שאיבה בע"מ (1989) הבהיר כב' הש' א. הומינר כי אכן על אף הוראות סע' 6ב לחוק הפלת"ד התובע יכול להסכים לאחוזי נכות להם טען הנתבע (וראו לעניין זה בר"ע 133/87 הסנה חברה ליטוח בע"מ נ. יהודה שיטרית (1987)) ואולם על אף שכך העובדה שהנתבעים בדקו את התובע ע"י רופא מטעמם אינה מחייבת אותם לצרף את חוות הדעת האמורה כחלק מכתב הגנתם שכן הוראת סע' 6 ב היא הוראה דיונית שמשמעותה שראיות רפואיות אשר קודם לכן יתכן שהיו כשירות הופכות לבלתי קבילות ! כאשר המקרה היחיד בו אפשר להביא ראיות מכוח הסיפא לסע' 6 ב' לחוק הוא במקרה בו ניתנה רשות להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל וכי- "אם יורשה התובע להגיש את חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעים כהודאת בעל דין תעשה פלסתר כל מטרתו של סע' 6 ב לחוק" אינני מקבל את טענת המבקש כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב בכך שלא הסכימה לקבל את הנכות שנקבעה בהליך הפוליסה הפרטית להליך הנדון.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 13459-06-20 תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה תובעת פלונית ע"י ב"כ עו"ד ש. מאור נתבעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ע. לוי החלטה

לפניי בקשת התובעת לאישור משלוח מיסמך רפואי לעיון מומחים שמונו ע"י בית המשפט במסגרת תביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – חוק הפלת"ד) .

התביעה הוגשה נגד הנתבעת, אשר ביטחה את הרכב בו נהגה התובעת בביטוח חובה.

...

אין בידי לקבל את טענת התובעת כי יש לגזור גזירה שווה מקביעת רופא בתחום הפסיכיאטריה, לגביו נוקט בית המשפט במדיניות ליברלית יותר ביחס להמצאת מסמכים רפואיים, לענייננו (ריבלין, עמ' 663-665).

לגופו של עניין ומאחר וגם מסמכים אלו כוללים מסקנה בעניין הקשר הסיבתי, אני קובעת כי ככל שהתובעת חפצה להציגם, יהא עליה לנהוג לגביהם באותו האופן שנקבע לעיל.

בית משפט השלום בקריות ת"א 53174-03-20 תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופט הבכיר, ערן נווה התובע פלוני הנתבעות 1. קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ החלטה (בנושא הוצאות)

ביום 24.2.21 הגישה קרנית הודעת צד ג' כנגד מר ברוך אקויאי וכנגד חיים מלכה הפצה ושינוע בע"מ. ביום 9.6.21 הגישה הנתבעת 2 הודעתה לפיה, היא מודה בקיומה של תעודת ביטוח חובה תקפה לרכב המצוין בכתב התביעה.

כזכור, מדובר בתביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד, כשללא כסוי בטוחי, אין חבות.

...

הנתבעת 2 השיבה ביום 18.12.19 כי הרכב שבנדון לא היה מבוטח בביטוח רכב חובה אצלה ולפיכך, התביעה נדחית.

בעבר נפסק, כי כאשר תביעתו של תובע מתקבלת ביחס לנתבע אחד ונדחית ביחס לנתבע אחר, ניתן לחייב את התובע בהוצאותיו של הנתבע אשר התביעה נגדו נדחתה ולחייב את הנתבע השני, אשר התביעה נגדו התקבלה בתשלום הוצאות גבוהות יותר לתובע, על-מנת לשפות אותו על ההוצאות שבהן חויב לטובת הנתבע שזכה.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 47382-11-20 לפני כבוד השופט ישי קורן, סגן נשיא התובעים: פלוני ע"י עו"ד שמואל אלחרר הנתבעים: 1. בת-חן קבלו 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י עו"ד אריה בן שלמה פסק דין

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – חוק פלת"ד), והלכת אלסוחה (רע"א 444/87, אבו סרחאן עארף מקאבל מונהאר אלסוחה נ' עזבון המנוח דוד דהאן ז"ל (1990)).

הפסדי שכר לעבר - התובע מבקש לפסוק לו פיצויים בסך 127,200 ₪ בראש נזק זה, שאותם – לשיטתו - יש לנכות כנגד תגמולים שקבל התובע מהמל"ל. הסכום האמור מחושב לפי בסיס שכר של 5,300 ₪ לחודש (שכר מינימום) כפול 24 חודשים.

...

עם זאת, ממכלול הראיות עולה שחישוב הפסדי השכר לעתיד לפי בסיס של 7,000 ₪ לחודש יהיה חישוב סביר בנסיבות העניין.

סוף דבר התובע היה עד לתאונת דרכים מחרידה שבה נהרגה בתו הפעוטה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויים בסך 103,314 ₪.