לפניי תביעה לפיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד).
כאמור, התביעה הוגשה בגין שתי התאונות ואולם במהלך ההליך הסתיימה התביעה ביחס לתאונה השנייה בפשרה, ולכן פסק הדין יתמקד בנזק שנותר לתובע בעקבות התאונה הראשונה ובמצבו הרפואי והתפקודי ללא קשר לתאונה זו.
לצורך בחינת נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה מונו מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה.
המומחה ציין בעיניין זה כדלקמן:
"בהיעדר כל ארוע חבלתי אחר הממצא הזה של אותו, אותו מקטע דיסק לוחץ מופיעה, נמצא, הודגם לראשונה ב-MRI או ב-CD (הכוונה ל-CT – ד.ג) מ-2016. ואין לנו שום בדיקה קודמת להשוואה אנחנו לא יודעים אם זה היה קודם או לא ובהיעדר בדיקה קודמת ובנוכחות שתי התאונות במנגנון צליפת שוט כל שנותר לי הוא לחבר 1 ועוד 1 ולהגיד בנתונים האלו, זה המצב" (עמ' 25 ש' 4-9 לפרוטוקול הדיון השני).
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בחוות הדעת (הראשונה והמשלימה), בעדות פרופ' מ' סלעי ובחוות דעת המומחה מטעם בית משפט בתחום הנוירולוגיה, נחה דעתי שמתקיימות בנסיבות המקרה נסיבות מיוחדות המחייבות סטייה ממסקנת המומחה מטעם בית משפט בתחום האורתופדיה בחוות דעתו המשלימה.
לאחר שעיינתי במסמכים ובטענות הצדדים, אני מוצא לפסוק פיצוי בראש נזק זה לעבר ולעתיד על דרך האומדנה בסך 4,000 ₪.
סוף דבר
התביעה מתקבלת.
סה"כ נזקי התובע הם כדלקמן:
גריעה מכושר השתכרות (כולל פנסיה) 86,253 ₪
נזק לא ממוני 7,154 ₪
הוצאות רפואיות ונסיעה 4,000 ₪
עזרת צד ג' 5,000 ₪
סה"כ פיצוי 102,407 ₪
אחר האמור, הנתבעת תשלם לתובע סך בשיעור של 102,407 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% (כולל מע"מ) והחזר אגרה.