תביעת פיצויים לנפגעי תאונת דרכים: נכות ונזקים

לפני תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, תשל"ה – 1975, (להלן: "חוק הפיצויים") שעניינה ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1989, בעקבות תאונה שאירעה ביום 14.7.13 (להלן – "התאונה") על פי הנטען בכתב התביעה, ביום התאונה נהגה התובעת ברכבה בכביש 6, כאשר בשלב מסוים במהלך הנסיעה ארעה תקלה ברכב.

הקשר הסיבתי העובדתי נבחן על פי הזיקה הפיסיקלית בין הגורם המסוים לבין התוצאה המזיקה בבחינת "תנאי שבלעדיו אין". בעיניינו, ברי הוא, כי אילמלא פגעה המשאית ברכבה של התובעת וגרמה לשריפתו , לא הייתה התובעת נבהלת ולא הייתה נגרמת לה נכות נפשית עקב כך. מכאן, שקיים קשר ישיר בין הנזק הנפשי שניגרם לתובעת, כעולה מקביעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט, לבין התאונה הנדונה.

...

בית המשפט ציין, כי "במסגרת הסיבתיות המהותית- משפטית, אין מנוס מלהתחשב בנסיבות התאונה, במיוחד באלה שהגבירו באופן ממשי את הסיכון של התרחשותה, אם האשם של נוהג הרכב מצביע על ממשות כזאת, אין להירתע מלהיעזר בו במסגרת הסיבתיות" [סעיף 24 לפסק הדין].

אמנם, סמיכות הזמנים שבין יציאתה של התובעת מרכבה לבין פגיעת המשאית בו יוצרת תחושה מסוימת של אי נוחות, יחד עם זאת, יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה - מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר - מביאים לטעמי למסקנה, כי אין להכיר בנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מצפייה בתאונה בה נשרף כליל רכבה בו ישבה רגעים ספורים קודם לכן, כנזק שנגרם עקב תאונת דרכים ומסקנה זו אף מתיישבת לטעמי עם המגמה המצמצמת בפסיקת בית המשפט העליון ביחס להגדרת "תאונת דרכים" שמטרתה לקרב את הגדרת "תאונת דרכים" למשמעותה היומיומית והפשוטה והימנעות מהרחבת מעגל הניזוקים (ראו רע"א 5099/08 נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (4.2.2009)).

סוף דבר לאור כל האמור, התוצאה היא שאין לראות בנזקה של התובעת נזק שנגרם כתוצאה מ"תאונת דרכים" כהגדרת מונח זה בחוק הפיצויים ולפיכך דין תביעתה להידחות וכך אני מורה.

תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

אמו עובדת במשך שעות רבות בכל יום, כך שלא ברור מתי היא מספיקה לעזור לו. מכאן שאין מקום לפצוי בגין ראש נזק זה. התובע לא הביא ראיות לעזרה בשכר, אך בשים לב למאפייני הנכות, לגילו של התובע ולמצבו המשפחתי, ולהתרשמותי מפגיעתו, סביר להניח כי הוא נזקק לעזרה מסוימת ויזקק לעזרה אף בעתיד, וכי יש מקום לפסוק פיצוי בגין שווי עזרה שניתן לו על ידי בני מישפחה או שינתן לו בעתיד, למשך תוחלת חייו.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הראיות שהוגשו באשר לנתוני ההשתכרות של התובע, ובשים לב לשיעור הנכות, אופי הנכות והשפעתה החלקית על העדר תעסוקת התובע בעבר, אני סובר כי התובע זכאי לפיצוי כדלקמן- בגין חודש דצמבר 2013 השלמה לשכר מלא – ובתוספת ריבית מחצית תקופה 2,027 ₪ .

בנסיבות המקרה, לאור פגיעת התובע במספר תחומים, ולאור הרקע האישי של התובע, היה מקום לבחון האם התאונה גרמה ו/או תרמה לקיומה של נכות נפשית, לפיכך אני סבור כי אין מקום לנכות את שכר טרחת המומחה בתחום הפסיכיאטריה.

סיכום נזקי התובעת הפסד שכר לעבר 70,916 ₪ הפסד שכר לעתיד 139,000 ₪ הפסדי פנסיה עזרת הזולת 26,240 15,000 ₪ ₪ הוצאות 5,000 ₪ כאב וסבל 33,952 ₪ סך נזקי התובע 290,108 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 290,108 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 15.21% ובצירוף הוצאות משפט שהוציא התובע.

תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

התובע זכאי לפצוי בגין הפסדי העבר כדלקמן- פיצוי מלא בגין אי כושר למשך כ- 8 חודשים – 84,000 ש"ח. פיצוי גלובאלי בגין השנים 2016 -2019 לפי מחצית משעור הנכות התפקודית– 60,500 ₪, כאשר הובא בחשבון כי התובע בחר לסיים את העסקתו בחברת הביטוח, לא הוצגו אסמכתות ו/או עדויות ביחס לנסיבות העזיבה ו/או על השפעת התאונה על תיפקוד התובע, התובע בתקופה זו סיים לימודי תואר שני וכן פתח עסק עצמאי כאשר ממילא בתקופה הראשונה נעדרה הכנסה שוטפת ומכאן הפגיעה בשכר כמושפעת מהתאונה באופן מידתי .

נזק בלתי ממוני – כאב וסבל בשים לב לשעור הנכות והוראות הדין, התובע זכאי לפצוי בגין הנזק הבלתי ממוני בסכום של 50,785 ₪.

...

בהתאם לאמור אני קובע כי נכותו הרפואית המשוקללת של התובע בגין התאונה הינה בשיעור של 24%.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובהתאם לנתוני ההשתכרות המפורטים לעיל, בסיס שכר התובע לעבר יעמוד על 10,500 ₪ ולעתיד יעמוד על 18,500 ₪ במעוגל .

סיכום נזקי התובע הפסד שכר לעבר 144,500 ₪ הפסד שכר לעתיד 630,100 ₪ עזרת הזולת 50,000 ₪ הוצאות 5,000 ₪ כאב וסבל 50,785 ₪ סך נזקי התובע 880,385 ₪ ניכויים 675,877 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 204,508 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 15.21% ובצירוף הוצאות משפט שהוציא התובע.

תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

בע"א 3049/93‏, סימה גירוגיסיאן נ' סייף רמזי, פ''ד נב(3)792 [1995] (להלן: הילכת גירוגיסיאן), נפסק (בפיסקה 8, עמ' 799) כי: "בדרך-כלל, הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התיפקוד... אך לא תמיד כך. לעתים, הנכות התפקודית - דהיינו מידת ההגבלה של פעולות התובע עקב נכותו - אינה זהה לנכות הרפואית... נכות תפקודית, אשר באה להצביע על הפרעה בתפקודו של מי שניפגע גופנית, יכולה איפוא להיות זהה או דומה לנכות הרפואית, וכך בהרבה מקרים. אך היא יכולה להיות גם שונה ממנה." מאז התאונה התובעת לא שבה למקום עבודתה ונמצאת מחוץ למעגל העבודה.

נזק בלתי ממוני – כאב וסבל בשים לב לשעור הנכות והוראות הדין, התובעת זכאית לפצוי בגין הנזק הבלתי ממוני בסכום של 36,134 ₪.

...

ביחס לתקופה זו אני מקבל את טענת התובעת כי היא מנועה היתה לשוב לעבודה בהיקף ובתפקיד אותו עשתה, כאשר תקופה זו מגובה בהכרתה כנכה נזקק, באישור רופא תעסוקתי ובאישורי מחלה.

ביחס לתקופה שלאחר תקופת אי הכושר אני סבור כי בשל חלוף הזמן ממועד התאונה, כאשר נכותה הצמיתה של התובעת באה לידי ביטוי במגבלה קלה בתנועת עמ"ש צווארי ומגבלה קלה בתנועת עמ"ש מתני, לא היה בכך כדי לגרוע מפוטנציאל ההשתכרות של התובעת מעבר לשיעור הנכות, והיה בידה לפעול למציאת תעסוקה אשר הולמת את מצבה, כישוריה וניסיונה.

לאור האמור, ומאחר שמדובר בנזק מיוחד, בעבור תקופה זו אני סבור כי יש לפסוק לתובעת בגין הפסדי העבר כדלקמן – · בגין תקופת דמי הפגיעה ואי הכושר – סך של 119,600 ₪ (משוערך מאמצע תקופה).

סיכום נזקי התובעת הפסד שכר לעבר 146,110 ₪ הפסד שכר לעתיד והפסדי פנסיה 228,133 ₪ עזרת הזולת 20,000 ₪ הוצאות 2,000 ₪ כאב וסבל 36,134 ₪ סך נזקי התובעת 432,377 ₪ ניכויים 123,830 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 308,547 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 15.21% ובצירוף הוצאות משפט שהוציאה התובעת.

לפניי תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 17.10.22.

כאב וסבל בהתאם לתקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו- 1967, בשים לב לשעור הנכות הרפואית של התובע והעובדה כי אושפז בבית החולים למשך יומיים, הפצוי בגין כאב וסבל כתוצאה מהתאונה עומד על סך של 21,293 ש"ח, וכך אני פוסקת.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, יש בידי לקבל את טענות התובע לעניין ראש נזק זה ביחס לתקופה הסמוכה לתאונה (בפרט בתקופת אי הכושר והנכויות הזמניות).

סוף דבר אני פוסקת לתובעת פיצוי כמפורט להלן: הפסדי שכר לעבר - 21,600 ₪ הפסדי שכר לעתיד- 63,282 ₪ פנסיה- 10,610 ₪ עזרת הזולת לעבר ולעתיד – 1,000 ₪ הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד – 4,000 ₪ כאב וסבל – 21,293 ₪ __________ 121,785 ₪ ניכויים- 64,996 ₪ סה"כ- 56,789 ₪ הנתבעת תשלם לתובע סך 56,789 ש"ח בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע את סכום האגרה ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה ועד למועד התשלום המלא בפועל וכן שכ"ט עו"ד כקבוע בחוק.