תביעת פיצויים לנפגע תאונת דרכים ומיטיביו

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין פגיעה בתאונת דרכים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975.

...

לעתים ישנה חפיפה בין הנכות הרפואית לזו התפקודית, אך ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יגיע למסקנה כי בשל נסיבות המקרה, עולה הנכות התפקודית על הרפואית, או להיפך (ע"א 526/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 690, 700 (1986); ע"א 4919/09 עזאם נ' בר (14.6.2011)).

כפי שאין מקום לייחס לפגיעה בתאונה את כל הבעיות הרפואיות של התובעת, כך גם אין מקום להתעלם מהנכות עקב התאונה, ואני סבורה שתרומת הנכות הצווארית בגין התאונה לנכותה התפקודית של התובעת היא כשיעור הנכות הרפואית- בשקלול הנכויות הנוספות של התובעת.

כבסיס השכר לעבר, אני סבורה שיש לקחת את שכר התובעת בשנה לפני התאונה, משמע- בשנת 2015, בה עבדה שנה מלאה והשתכרה 8,450 ₪.

זוהי תביעת פיצויים לנפגע תאונת דרכים, אשר בעת פגיעתו סבל כבר מנכות של 100%.

היות שברור כי העובד הזר מיטיב בעבודתו נזקים שלא כולם מתייחסים לתאונה, ביקש ב"כ התובע כי בית-המשפט יאמוד את חלוקת ההוצאות וציין כי העילה להעסקתו הייתה התאונה.

...

בית-המשפט שוכנע כי המומחה פסל מסקנה שכזו רק בשל נתון בדבר הקינמטיקה הנמוכה, נתון שנתקבל מאת נהג האמבולנס אשר לא היה עד, לא לתאונה ולא לקינמטיקה שלה.

בית-המשפט שוכנע כי יש מקום להכיר בטיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה כפי שהוכחו במסמכים ואשר התובע נזקק להם אחרי התאונה באופן סדיר, אך לא הוכח במסמכים כי טיפולים אלה כרוכים בתשלום נוסף ואף עולה מן המסמכים הרפואיים כי נקשרו למחלת היסוד ולא לתאונה ( תעודה מיום 13/03/2010 20/05/10 11/08/16 ) לעניין תרופות נוספות כנגד כאבים, מצא בית-המשפט לנכון להכיר בסכום המוצהר של תוספת התרופות שנוספה לאחר התאונה, בסך של כולל של 31.60 ש"ח לחודש (לעבר 116 חודשים ולעתיד 192 חודשים) – סך הכול 4,292 ש"ח + 4,813 ש"ח = 9,105 ש"ח. בסך-הכול תשלם הנתבעת לתובע סך של 63,710 ש"ח כנגד נזקיו בגין התאונה.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע החזר אגרה בסך 686 ש"ח ושכר טרחת עורך דין כולל מע"מ בסך 9690 ש"ח. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים.

לפניי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות-דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מתאונת-דרכים מיום 27.3.17, בה היה מעורב (להלן: "התאונה").

בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו – 1976, בשים לב לשעור נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה, העומדת על שיעור של 12.46% ובהיתחשב בגילו, זכאי התובע לפצוי בגין כאב וסבל בסך של 25,746 ₪ [לפי תוכנת נבו], וכך אני פוסקת.

...

לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין; בשים לב לעובדה שמדובר בתאונת-דרכים אשר הוכרה כתאונת-עבודה והתובע ממילא זכאי לתשלום מלוא הוצאותיו מקופת-החולים והמוסד לביטוח לאומי, כמו גם האמור בחוות-דעת המומחה בתחום הנוירולוגיה, לפיו הטיפולים כלולים בסל הבריאות, מחד גיסא, ובהינתן תקופת אי-הכושר והנכות הצמיתה המשוקללת בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה מאידך גיסא, אני סבורה, כי בנסיבות העניין יהא זה נכון וראוי לפצות את התובע בראש נזק זה בפיצוי גלובאלי לעבר ולעתיד על דרך האומדנה בסך של 5,000 ₪.

אכן, מסכום הפיצוי לו זכאי התובע יש לנכות סך של 11,830 ₪ בגין דמי הפגיעה כפי ששולמו לו בתקופת אי-הכושר לאחר התאונה, וכך אני מורה.

סוף דבר לסיכום האמור לעיל, נזקי התובע כתוצאה מהתאונה עומדים על סך של 113,440 ₪, וכמפורט להלן: הפסד שכר לעבר [כולל פנסיה] - 19,524 ₪ הפסד שכר לעתיד [כולל פנסיה וקרן השתלמות] - 80,000 ₪ עזרת הזולת [לעבר ולעתיד] – 5,000 ₪ הוצאות [לעבר ולעתיד] – 5,000 ₪ כאב וסבל – 25,746 ₪ ____________ 135,270 ₪ ____________ בניכוי דמי הפגיעה - 11,830 ₪ (-) בניכוי החלק שהוקפא - 10,000 ₪ (-) ____________ 113,440 ₪ הנתבעת תשלם לתובע הסכומים כמפורט לעיל ובתוספת שכר-טרחת עו"ד כדין, אגרה ויתרת האגרה השנייה.

לשיטת הנתבעת, המדינה התובעת, שהנה המיטיב בהקשר זה, גם היא לא אמורה לשלם לנפגע על בסיס נכות בלתי ריאלית, כך שבפועל סכום התביעה בבחינת הגבול העליון צריך היה להצטמצם ל-120,000-130,000 ₪ בלבד, המהוה מענק חד פעמי שמגיע לנפגע, ואין בלתו.

הצדדים אינם חולקים על כך כי בהתאם להוראות החוק, ובפרט הפסיקה אליה הפנו בעיניין ת"א (חיפה) 53740-06-12 מדינת ישראל משרד הבטחון נ' פלוני (פורסם בנבו, 09.10.2018), על המבטחת לשפות את משרד הבטחון בגובה סכום הנזק על פי עקרונות חוק הפיצויים, והוא זכאי לשיפוי לגובה הפיצויים שהיו משולמים לנפגע, אילו היה מגיש תביעתו בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

...

בעניין ע"א 2577/14 ‏ פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (2015) התייחס בית-המשפט לבעל עסק פרטי, אשר עשוי להפסיק לפעול, כך שבעליו ייפלט לשוק העבודה בבחינת "לא לעולם חוסן". בנסיבות אלו, אני קובעת פיצוי גלובלי לעתיד על סך 150,000 ₪ (לפי 40% מחישוב אקטוארי לפי נכות תפקודית בשיעור 15% ובסיס שכר של 9,700 ₪ נכון למועד התאונה).

לדידה, העובדה שקיים סעיף המסדיר את מערכת היחסים בין ביטוח לאומי למשרד הביטחון בחוק, אין בו די לשם מסקנה שכזו.

לפיכך, משעה שהגעתי למסקנה כי הפיצויים המגיעים לנפגע על פי חוק הפיצויים קטנים משמעותית מסכום התגמולים, גם לפי חו"ד האקטואר מטעם המדינה, זכאית המדינה אך ורק לפיצויים אלו.

תמצית המחלוקת וראיות הצדדים התובעת, ילידת 23.6.1952, הגישה את תביעתה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975, בגין פגיעתה בתאונת דרכים מיום 24.4.17 (להלן: "התאונה").

...

שוכנעתי כי התובעת אכן עבדה שנים רבות במשק בית וכי ולו בשל מצבה הכלכלי הלא שפיר, סביר להניח כי תמשיך בעבודה זו ככל שכוחה יתיר לה. אין כל ספק כי עבודתה כרוכה במאמצים פיזיים כאלה ואחרים וכי הפגימה בצוואר תשליך על יכולותיה.

סך נזקה של התובעת – לאור כל האמור, המדובר בסך 41,080 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת את נזקה בסך 41,080 ₪, החזר אגרה כפי ששולמה, הוצאות בסך 7,881 ש"ח ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.21%.