המנהל הפנה להחלטתו מיום 21.6.2017, אשר במסגרתה תיקן את החלטתו מיום 7.2.2016, וקבע כי לאור חתימתה של המבקשת על הנספח להסכם העקרי, יש לדחות את תביעתה לפיצויים גם משני טעמים נוספים: האחד – שהחברה הכלכלית שיפתה את המבקשת על ההוצאות שהוציאה לצורך הפקת הפסטיבל, השני – שהתמורה שהמבקשת קיבלה בגין הפקת האירועים החלופיים הנה גבוהה יותר מהתמורה אשר הייתה אמורה לקבל בגין הפקת הפסטיבל, כך שלא נגרם לה "נזק עקיף" כמשמעותו בחוק מס רכוש והתקנות שהותקנו מכוחו.
המבקשת טענה כי הפטור ממכרז להפקת אירועים אחרים ניתן לה לא כפצוי בשל ביטול הפסטיבל, אלא בשל קוצר הזמנים מסיום מבצע "צוק איתן" ועד חגי תשרי.
...
סבורני כי בנסיבות העניין דנן, צדק בית המשפט קמא גם בקביעתו זו.
בפסיקת ועדות הערר ובתי המשפט המחוזיים נקבע כי, ככלל, הוועדה אינה רשאית לחרוג מהנוסחאות הקבועות בדין, אולם לצד האמור הוכרה האפשרות לערוך התאמות בנוסחת החישוב של מסלול המחזורים, במקרים חריגים, כדי להימנע מעיוות ולעמוד על הפרש מחזור העסקאות כדבעי.
סבורני כי ככלל, על הוועדה להיצמד לנוסחאות הקבועות בדין, וכי חייבות להתקיים נסיבות מיוחדות על מנת שתותר סטייה מאופן חישוב הפיצוי כפי שנקבע בדין, ובפרט בעניין מסד הנתונים שעל בסיסו יש לקבוע את שיעור הנזק העקיף.
סוף דבר: אם דעתי תישמע, נדון בבקשה שלפנינו כבערעור; ונדחה את הערעור.
